דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,928 כניסות לאתר
יחסי הגומלין בין תקשורת לפוליטיקה

פרופסור דן כספי סוקר בספרו "תקשורת ופוליטיקה" שני דגמים המתארים את יחסי הגומלין
בין תקשורת ופוליטיקה. שני הדגמים הם : הדגם הטוטליטרי והדגם הליברלי.
 
הדגם הטוטליטרי:
במודל זה יחסי התקשורת והפוליטיקה מבוססים על עיקרון הכפיפות לשלטון. אמצעי
התקשורת אמורים לשרת את צרכי השלטון ולתרום ליציבותו. אמצעי התקשורת משמשים
שלוחה של השלטון וככזו הם מסייעים לו להפיץ את האידאולוגיה שהוא מושתת עליה.
בשמשם ככלי בידי השלטון עליהם להימנע מפרסום ביקורת על המשטר או המפלגה השלטת
אלא בהיתר. שליטת המערכת השלטונית באמצעי התקשורת באה לידי ביטוי באיוש התפקידים
הבכירים במערכות העיתונים או תחנות השידור, ובמעורבות עמוקה של הדרג הפוליטי
בקביעת תכני התקשורת, ובהטלת צנזורה על החומר המתפרסם. מטרת נציגי השלטון לוודא
כי במקרה של ניגוד אינטרסים טובת השלטון תגבר על השיקול העיתונאי.
 
הדגם הליברלי:
מודל זה מבוסס על ההכרה ההדדית של השלטון בחופש הביטוי של אמצעי התקשורת מחד,
ושל אמצעי התקשורת בצורך להמנע מפרסום מידע העלול לפגוע באינטרסים לאומיים
חיוניים מאידך. הממסד הפוליטי מכיר בזכותם של אמצעי התקשורת לקבל מידע ולפרסמו
ואילו הממסד התקשורתי מכיר בקיומם של תחומים המחייבים אותו ליתר שיקול דעת וגילו
אחריות חברתית עד כדי המנעות מפרסום מידע.
 
חשוב להדגיש כי אימוץ הדגם הליברלי אינו מבטל את רצון הממסד הפוליטי לפקח על
זרימת המידע לאמצעי התקשורת. הממסד הפוליטי שואף לשלוט במסרים המגיעים לציבור
ולהשיג תקשורת טובה ואוהדת. הממסד התקשורתי התלוי במידה רבה במידע המצוי בידי
השלטון מוכן לקבל הסדרי פיקוח כאלו או אחרים ולוותר על מידה מסויימת מעצמאותו. אף
שרוב ההסדרים הפורמליים בין הממסד הפוליטי לתקשורתי הם פרי יוזמתו של הממסד
הפוליטי יש גם הסדרים שהונהגו בשיתוף הממסד התקשורתי וביוזמתו.
 
יחסי הגומלין בין תקשורת לפוליטיקה בישראל
פרופסור דן כספי בוחן את יחסי הגומלין בין תקשורת לפוליטיקה משני היבטים : הפורמלי
והלא פורמלי ובשני מישורים: מישור המקרו ומישור המיקרו.
 
ראשית נתאר את אופי היחסים בטבלה שלפניכם ולאחר מכן נרחיב לגבי ההסדרים השונים.
 
אופי היחסים  מישור היחסים 

  מקרו  מיקרו 
פורמלי  >תקנות וחוקים:
1.פקודת העיתונות
2. חוק רשות השידור תשכ"ה 1965
3.חוק הרשות השניה לטלויזיה
ורדיו התש"ן 1990

4.חוק הבזק (תיקון מספר 4)
תשמ"ו 1986 - טלוויזיה
בכבלים ושידורי לווין

>הצנזורה הצבאית
>ועדת העורכים של העיתונים
היומיים

 

>מסיבות עיתונאים 
>דברור
>תקנון האתיקה
העיתונאית
>תדריך חדשות
ואקטואליה-תדריך
נקדי
 לא פורמלי >תדרוכים
>טפלול מידע
>סנקציות ותגמולים
 

>הדלפות
>קשרים חברתיים
>כתבות חצר
 









 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש