דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,970 כניסות לאתר
לרוץ לספר לחבר'ה, אבל רק בעבור חופן דולרים

מאת: שאול צדקא

היה לכן רומן עם פוליטיקאי חשוב? הגיע אליכם מידע על שחיתות בחלונות
הגבוהים? טופטף לאוזניכם דבר מה על מחדל בצבא או הטרדה מינית ברבנות
הראשית? יש בידיכם תמונה עסיסית של איש ציבור? מיותר לציין שבמקרים כאלה
התמורה הכספית מובטחת לכם מראש. אבל גם אם שיניתם את מינכם, טעיתם בג'ונגל
הברזילאי, ניצלתם משריפה או נסקלתם בעזה, אל תשמרו את המידע בבטנכם. הפכו
את עצמכם עיתונאים ליום אחד ודרשו עבורו סכום כסף נכבד.
 
התמזל מזלו של ערוץ 4 הבריטי ודווקא בחיקו תיפול הזכות לראיין את מוניקה לוינסקי,
אולי אף לפני הרשתות האמריקאיות הגדולות.
 
תמורת 660,000 דולר יעניק הערוץ מתנת חג מולד מאוחרת לצופיו. ערוץ 4 האיכותי,
המאופק ואנין הטעם, בעל הרייטינג הנמוך ביותר במדינה, הוא זה שמצא לנכון לחפור עמוק
בכיסו על מנת לראיין את המאהבת הנכזבת המפורסמת ביותר בתולדות סופו של המילניום
השני.
 
לכאורה, דבר לא יוכל לפצות את לוינסקי על עוגמת הנפש, המבוכה הגדולה, המשבר הנפשי
והעליה במשקל. אולם מרשרשים ירוקים נוספים עוד יזרמו לכיסה ממקורות אחרים וגם הזמן
יעשה את שלו. ברברה וולטרס תראיין אותה עבור ה- ABC - וסוף סוף היא תוכל למסור
את גירסתה באמצעות הערוץ הבריטי, שרכש את זכויות מכירת הראיון לכל רשת בעולם מחוץ
לארצות-הברית.
 
קריסטין קילר קיבלה רק 40 אלף דולר
 לפני 35 שנה עמדה אשה אחרת במרכזה של סערה גדולה יותר במדינה אחרת. קריסטין קילר,
נערת טלפון מצודדת, ניהלה רומן סימולטני עם שר ההגנה הבריטי ג'ורג' פרופיומו והנספח
הימי בשגרירות ברית-המועצות בלונדון בעיצומה של המלחמה הקרה. הרומן הכפול הזה הביא
בסופו של דבר לנפילת ממשלתו השמרנית של הרולד מקמילן וסלל את דרכה של מפלגת
הלייבור לשלטון. עבור סיפור חייה קיבלה קילר רק 40,000 דולר מן העיתון "ניוז אוף
דה וורלד". הנה כי כן, תעשיית הוידויים עברה כברת דרך ארוכה מאז ה- SWINGING
SIXTIES העליזים של לונדון ועד ה- JOB BLOW בחדר הסגלגל... מקובל לחשוב כי
תופעת ה- JOURNALISM CHEQUEBOOK נוכחת בחיינו רק בשנים האחרונות. באותה
מידה רווחת ההנחה כי רק מידע אינטימי על ידוענים בינלאומיים יכול להיחשב כמכרה
זהב. המדובר בטעות כפולה. מכירת מידע רכילותי אפיינה את העיתונות הצהובה של
ניו-יורק כבר משנות העשרים. מנגד, התקופה האחרונה הוכיחה כי גם אלמונים מוחלטים
יכולים להיות גיבוריו של הסיפור העיתונאי. הסמרטוטונים רעבים לסנסציות והתחרות
הפרועה ביניהם יוצרת רעב לא רק למפורסם, אלא גם לביזארי. מסתבר כי ניתן להתפרסם
ולהתעשר גם בלי לפתוח את רוכסנו של האיש החזק ביותר בתבל.
 
דפדוף אקראי בצהובוני המערב בכל יום שהוא מגלה כי מערכותיהם יכולות לפטר בנקל את
מרבית עיתונאיהם. חלק ניכר מן הג'אנק היומי או השבועי מבוסס על רכישת חומרים בכסף
מלא. הטבלואידים בעלי תפוצת המיליונים מפזרים כסף ביד רחבה ומשלמים בעין יפה לאלה
שיש להם סיפור חיים מטורף. לא כל הסיפורים מתרכזים בחלק התחתון של הגוף, אך האזור
הזה היה ונשאר המבוקש ביותר. התחתנתם והתגרשתם באותו יום? יש לכם רב-מכר. הותקפתן
על ידי אנס סדרתי? מנהל הבנק שלכן ישמח. הוטרדתן מינית בעבודה? יש שכר לפעולתכן.
ניצלתם בעור שיניכם מאסון טבע? נאסרתם בטעות? שיניתם את מינכם? ילדתן חמישיה?
 
100 אלף ליש"ט על כל תינוק
 
תארו לכם כי לפני שנתיים הסכים אותו "ניוז אוף דה וורלד" לשלם מיליון ליש"ט (1.6
מליון דולר) לאשה שבבטנה התגלו שמונה עוברים(!) בעקבות טיפול הפריה. החוזה אמור היה
להעניק לה למעלה מ - 100,000 ליש"ט על כל ילד שיוולד בתום תקופת ההריון שלה. את
החוזה בין שני הצדדים השיג סוכן יחסי-ציבור המתמחה במו"מ מסוג זה, ועצם חתימתו
עוררה סערה במרכזה עמדה חמדנותה של האם המיועדת. הרופאים ביקשו ממנה להיפטר מרוב
העוברים, אך זו סירבה בתוקף בטענה כי "הספיקה להתקשר נפשית לכל אחד מהם" כבר
בחודש השני. האשה לא שעתה לעצתם והעדיפה לכרות אוזן לדבריו של סוכנה. סופו של דבר
היה שאף לא אחד מן העוברים הצליח לשרוד ואותה אשה איבדה את עולמה ואת כספה בתוך
פרק זמן קצר. מתחרי העיתון נשמו לרווחה, אך הסקופ שלא היה דירבן אותם להשיב מלחמה
שערה. עיתון אחד גילה כי חברה של אותה אשה זנח את אשתו החוקית ואת שני ילדיו
ועיתון אחר דרש מן המדינה שלא לתמוך בטיפוליה הרפואיים של רודפת הבצע. שוב ושוב
מסתבר כי גם כאשר לא נופל ה"בלעדי" ברשתו של פמפלט הביבים, אין הוא מאבד את מצב
רוחו הקרבי. להיפך. אבל ראו למשל מה קרה ביולי 1994 לאייבי, בתה בת 4 השעות בלבד
של קארן האמפריס, שנחטפה מבית-החולים בעיר נוטינגהאם על ידי אשה חשוכת ילדים בשם
ג'ולי קלי. 15 ימים לאחר שהתינוקת התגלתה ניתן האות לחינגה כספית, שהגיעה לסכום
כולל של כמעט חצי מיליון דולר. נהנו ממנה הוריה של אייבי, חברה של החוטפת, אמו של
החבר ואפילו כמה מן השכנים. בחגיגה כיכבו רבים מן הסמרטוטונים שגם השמיצו זה את זה
במהלכה של הסאגה - ה"ניוז אוף דה וורלד", ה"סאן" וה"דיילי מירור". האחרון זכה בקופה
העיקרית וקיבל זכיון מלא על תיאור התפתחותה של התינוקת מרגע החטיפה ועד חתונתה.
המתחרים הפסידו אומנם את "הסיפור שעצר את נשימתה של האומה במשך שבועיים" אולם הם
התפנו עד מהרה לשלם צ'קים שמנים לגיבורי תרבות אחרים. ה"סאן" הביאו את סיפורן של
שתי מאהבות לסביות שהחליטו להיות אמהות, ללא עזרת גבר, על אפו וחמתו של העיתון,
שכמובן חפר למענן בכיסו. "שערוריית האמהות האנוכיות ביותר בבריטניה", אומרת כותרת
המשנה. "כל אחת משתי המאהבות הלסביות עשתה ילד בשיטת "עשי זאת בעצמך", זועקת
הכותרת הראשית, מתחת להודעות הרגילות על פרסי הבינגו והלוטו. בפנים, מצולמות
האנוכיות פעם נוספת תחת שתי הכותרות הבאות: "אמהות עליזות העושות חוכא ואיטלולא מן
המושג אמהות" ו"התינוקות החלו את חייהם עם צנצנת חמוצים ומזרק".
 
בעצם, אין תמיד צורך להביא למערכת סיפור מתקתק. באותה מידה, שיפור חשבון הבנק
שלכם אינו תלוי דווקא ביכולתכם או במזלכם לעבור טראומה אישית. ניתן גם לספק
שירותים עיתונאיים תמורת תשלום. לפני שלוש שנים נחרד העולם לשמוע על רוזמארי
ופרדריק ווסט, זוג בריטי מן העיר גלוסטר שרצחו כמה נערות, ביתרו את גופותיהן וקברו
את חלקיהן בגינת ביתם. מצלמות הטלוויזיה יכלו להנציח את הגינה רק דרך חלונו של
השכן. זה דרש סכום של 50 ליש"ט מכל עדשה, ובנו הקטן היה זה שערך בקנאות את רישומן
של ההכנסות הכספיות. במשך שבועות ארוכים של חפירה גרוטסקית עלה בידי השכנים לצבור
סכום נאה של כמה אלפי פאונדים.
 
כמה שווה חילוץ אווירי?
 ג'אקי גריבס, מזכירת בית-ספר בת 51 ומטפסת הרים בשעות הפנאי, סיפקה ל"סאן" את
הסקופון הבא. היא נתקעה על פיסגתו של הר בצפון-אירלנד בטמפרטורה של מינוס 27
מעלות ורק ברגע האחרון ניצלו חייה באמצעות חילוץ אווירי. המבצע לכד את דמיונם של
הפופולריים. המכירה הפומבית בין הצהובונים החלה כאשר האשה היתה עדיין מוטלת
מחוסרת הכרה על מיטתה. כאשר התעוררה, ראתה את הכתבלבים חגים סביבה למרות מאמצי
הרופאים להרחיקם. היא, שביקשה לספר את סיפורה לכל דיכפין ותמורת לא כלום, היתה
עדה להתכתשות מוזרה במהלכה נפנפו לנגד עיניה במרשרשים רבים. סופו של דבר היה
שהצליחה למכו ר את סיפורה ל"סאן" ואפילו ה"דיילי מייל" היותר מאופק זכה בחלק מן
המלקוח, למרות איבוד יתרונה של הבלעדיות. אלה שלא זכו בבכורה יצאו במאמרים קוצפים
שמתחו ביקורת על חוסר אחריותה וקראו לה לכסות את עלות החילוץ מן הכסף שהרוויחה.
 
גריבס היתה רחוקה מלהיות סלבריטאית, אולם סיפורה שבה את לבם של כל היומונים.
עובדת היותה אשה מבוגרת יחסית לא הזיקה להכנסתה, שהגיעה לכדי יותר מ- 100,000
דולר ובירה "גינס" חינם לכל החיים. והיתה ברוקרית מחברת "לוידס" שפוטרה מתפקידה
לאחר שסירבה לקיים יחסים עם הבוס ("מייל און סאנדיי"), נהג שרדף אחרי גנבים ונעצר על
ידי המשטרה בגלל נהיגה במהירות מופרזת ("סאן"), נערה שנעצרה בשדה התעופה באשמת
הברחת חשיש מהודו ("מירור"), סטודנט שהשתכר בשעת מירוץ סוסים מלכותי, פרץ למסלול
והתנגש בסוס ("אקספרס"), אדם שהובא למשפט על שנהג להתעלס עם שפת המדרכה, בחורה
ששכבה, לטענתה, עם 1000 גברים ובחור תמים ובתול, אך חובב אביזרי מין, שהואשם ברצח
שלא ביצע.
 
אכן, לעתים כדאי להיות מסכן על מנת להתעשר, כפי שלימדנו איאן הדסון. ברנש זה רב עם
חברתו וכטוב לבו בטקילה החליט להתאבד. הוא הניח את רגלו על מסילת הברזל והמתין
לבואה של הרכבת. איתרע מזלו ובאותו יום (כמו בימים רבים אחרים) היתה שביתה של
עובדי המסילה והאיש פשוט נרדם על הפסים. למחרת עברה במקום רכבת שירות וביתקה את
רגלו. שמעו של האירוע הגיע לאוזניו של העיתון המקומי של העיר וינצ'סטר וזה הדליף
אותו ל"ניוז אוף דה וורלד". העיתון נפרד מכמה עשרות אלפי שטרות, עשה מטעמים מן
הסיפור והמתין גם להחלמתו של אותו הדסון כדי לתעד אותו שב הביתה בהפתעה לאהובתו.
אלא שבאותו יום גורלי מצא הפצוע את חברתו מונחת בחיקו של גבר אחר וכך זכה העיתון
בבונוס מן ההפקר. העיתונים המתחרים לא נותרו חייבים והיכו ללא רחם באמינות הסיפור
כולו, תוך שהם מחפשים גיבורים אחרים בפרשה זו. אחד מהם, נהג הרכבת, הפך לקדוש
המעונה של הדרמה, שהלכה ונמתחה עד בלי די לטובתם של כל הקוראים.
 
לא רק סלבריטיז
בעצם, את מי מעניינים הסיפורים הללו? התשובה "תתפלאו" לא מאחרת לבוא. ציבור קוראי
הטבלואידים מכור לדרמות אנושיות. העובדה שידעונים אינם מעורבים בהן אינה מורידה
מערכן. להיפך, הדרמות מעניקות להם את התחושה המענגת שגם בני תמותה רגילים יכולים
לעשות הון וכותרות מן האירועים העוברים על חייהם. שניים כאלה ביימו סרט וידאו בו
נראית כביכול הנסיכה דיאנה, עירומה, רוכבת כמו פרש על גבו של מאהבה. ה"סאן" נפל
בפח, ה"מירור" התמוגג והזוג המתוחכם יכול היה לסגור מרפסת וגם לרכוש וילה. הנה כך
נוהגות נשות הסטריפטיז הפולשות אל מגרש הכדורגל או הראגבי באמצע המשחק ומתפשטות
לעיני עשרות אלפי הצופים הנהנים שיקראו עליהן בעיתון למחרת היום. בשנה שעברה,
במחזור האחרון של הליגה האנגלית, התברר כי אחת מנשות ה"סטריקינג" היתה בעבר גבר
ואחרת נהגה לצלוף בישבנו של חבר פרלמנט. תאווה לחיך. חברי פרלמנט היו מאז ומתמיד
הגיבורים הקבועים בעיתוני רכילות אלה בהם הפוליטיקה היא מדור בלבד. הם רבים,
מספרם מגיע למאות וחלקם מנהל רומן עם המזכירה האישית, מוסד ידוע שחלב בעבר את
כספם של עיתונים רבים. כך הם פני הדברים גם בארצות-הברית. עיתוני הסופרמרקט כמו
"סטאר", "סאן", "אינסייד אדישן", "אקסטרה", שבועוני טלוויזיה רבים, שלא לדבר על ה"נשיונל
אנקויירר" הכל-יכול, פותחים את כיסם לכל דיכפין בעל סיפור ראוי לשמו. אלה אומנם
מעדיפים ידעונים, אך גם גילויים חדשים ומסעירים על דמויות מפורסמות מן התנ"ך יתקבלו
בברכה.
 
בגרמניה עושה זאת ה"בילד צייטונג" טוב יותר מכולם ובצרפת, ה"פארי מאץ" כמובן, החוגג
בימים אלה יובל לקיומו. שבועון זה רכש מה"מירור" הבריטי את תמונות העירום של
הדוכסית לשעבר שרה פרגוסון שזיכו את צלם הפאפאראצי בסכום כולל של מיליון ליש"ט.
ה"מאץ" חשוד גם כי שילם לעובדי המכון לרפואה משפטית באבו כביר עבור צילומי תקריב
של רוברט מאקסוול המת טרם הובא לקבורה בהר הזיתים.
 
עיתוני ישראל, למרות קמצנותם הידועה, אינם יכולים לעמוד מנגד בעידן התחרות על
התפוצה והרייטינג. הם אומנם מכחישים חלוקת כספים בסתר לגיבוריה התורנים (כרמלה
בוחבוט, ניתוק קווי חמצן ב'איכילוב' ועוד), אולם מכירת סרט ההתנקשות ביצחק רבין נתנה
את האות לחוקי משחק חדשים. אומנם 'הטלפון האדום' הוותיק מעודד יוזמה עיתונאית, אך
על גובהו המגוחך של הפרס מיותר להרחיב את הדיבור.
 
הנה כי כן, הכל תלוי בך, האזרח הקטן. עשה לך סיפור ומכור אותו לכל המרבה במחיר.
אולי תגיע למסקנה כי אתה מוכשר יותר מן העיתונאים הקיימים ותהפוך את החד-פעמי
למקצוע חיים.
 

 
מקור:
 
אותות 99, ינואר, מס' 221, עמ' 45-44, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל
 

 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש