דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,378 כניסות לאתר
סייבר ג'ורנליזם: ה"פאואר רנג'רס" החדשים של העיתונות האלקטרונית

מאת: אריאלה באייר

כשהעיתונים האלקטרוניים הראשונים "יצאו לאור", לא פרגנו להם סיכויים, כי מי יטרח
לקרוא עתון על צג המחשב. בדיעבד, הסתבר שההערכה היתה שגויה לחלוטין והראיות
מציפות את הרשת.
 
כשעורכים סיור, אפילו אקראי, במטרופולין הוירטואלי, אי אפשר שלא להיתקל בעיתון
אלקטרוני כלשהו. השפע הוליד היערכות גם מצד המחלקות ללימודי עיתונאות במכללות
ובאוניברסיטאות אמריקאיות. בשנה האחרונה נפתחו קורסים ללימודי סייבר-ג'ורנליזם, כדי
להקנות את התפיסה העיתונאית החדשה לריפורטרים של העתיד, או כפי שהם מכונים
hypertext-journalists.
 
המדיה הם אלה שעשו את צעדי ההצטרפות הראשונים לעבר ה- web ואין זו יוזמה מפתיעה
שכן גם הם וגם ה- web נתפסים, קודם כל, ככלי תעבורת מידע. ללמדנו שבין אם מדובר
ב"עצים מושמדים" (כינוי שהודבק לעיתונות המודפסת על ידי המיליטנטים של איכות
הסביבה), או בביטוים אלקטרוניים שעברו תהליכי עיצוב תוכני וצורני, אינטרנט במהותה
הבסיסית לא שונה מתופי הטם-טם ההיסטוריים, כשהפוקנציה המרכזית היתה ונותרה -
קומוניקציה.
 
בקרב מומחי תקשורת המונים קיימות מספר גישות באשר למקומה של העיתונות המסורתית
בעידן האונליין. כיום, כשמגבלת הדיווח המיידי לא קיימת יותר, ועיתון אלקטרוני מסוגל
להתחרות עם טלוויזיה ורדיו במהירות הפצת המידע, העיתונות המודפסת מאבדת את
הרלוונטיות שלה ככלי דיווח חדשותי, ואמורה לשנות את דפוסי הפילרים המערכתיים שהיא
ממלאה בין שטחי האינצ'ים של המודעות. בתחרות האבודה מול הטלוויזיה, כדי לא לאבד
קוראים, הגיעה העיתונות המודפסת בשנים האחרונות לתפריט "פאסט-פוד" כמעט קבוע,
המורכב משלושה conflict, celebrities, catastrophe :C.
 
זאת ועוד. אם בעבר נהנה העיתונאי מאקסקלוסיביות של מקורות מידע, כיום גם היתרון הזה
הולך ונשחק. כדי לקבל את הנאום האחרון של קלינטון, למשל, לא צריך להמתין לעיתון של
מחר. אפשר לגשת לחדר העתונות של הבית הלבן ולקחת אותו או כקובץ קולי (real audio) או כקובץ טקסט.
 
אותם חוקרי תקשורת חוזים תהליך קניבליזציה בלתי נמנע של העיתונות המודפסת על ידי
עיתונות האונליין האלקטרונית, אם התפוצה תמשיך להידרדר. הירידה במספר קוראי
העיתונים, אינה תופעה מקומית בלבד, אלא ניכרת במרבית מדינות העולם המערבי. יחד עם
זאת, על אף השינויים המסתמנים בהרגלי קריאת עיתונים, קשה לדבוק בטיעון שדור
המחשבים והרשתות חדל לקרוא עיתונים. זאת לאור השגשוג והפריחה של העתונות
האלקטרונית. מסתבר שדור המחשבים והרשתות דווקא חובב מושבע של עיתונים, אך לא
בהכרח מודפסים. ובמקרה זה, לפורמט יש השפעה גם על סוגי התכנים.
 
היקף העיתונים האלקטרוניים נאמד בכמה אלפים, אך קשה לנקוב במספר מדוייק, משום שכל
יום מצטרפים עוד ועוד עיתונים חדשים. חלקם גירסאות אלקטרוניות של עיתונים מודפסים,
וחלקם כאלה שנולדו ישר לתוך האונליין. למעשה, כל אחד יכול להוציא עיתון אלקטרוני
ולהתחיל להפיצו ברשתות, כמעט ללא עלויות השקעה, אם הוא עושה את זה כמסמכי טקסט
בסיסיים, ללא "אריזה" חזותית מפתה. ישנן לא מעט דוגמאות כאלה, של יוזמות פרטיות,
שלאחר שהגיעו לכמות מנויים מרשימה (במונחים ישראליים), השיגו לעצמם ספונסור שתמורת
פרסום בעיתון, מממן להם את הגחמה. המוצלחים יותר נרכשו על ידי מערכות גדולות
וממוסדות יותר, משיקולי גיוון ורענון מרכיבי תוכן.
 
לעיתונות האלקטרונית מספר יתרונות בולטים על פני המודפסת: (1) עלויות ייצור - כל
שלבי ההפקה וההכנה לדפוס לא קיימים. (2) אופציות עדכון - גמישות ומיידיות ככל
שניתן. (3) הפצה - כרוכה במאמץ של לחיצה על צירוף מקשי מקלדת + קליק על העכבר. 
(4) פורמט - מגוון. החל מטקסט גולמי (aseii) ועד פורמט גרפי עשיר, במבחר סוגי עיבוד,
כולל שילוב קטעי סאונד, וידיאו ואנימציה שזזה, מסתובבת, מהבהבת ו...מעצבנת את העין.
(5) מערכת - עלויות מנגנון ותפעול שוליות, ישיבות מערכת נערכות כועידה חיה, כשכל
אחד מהמשתתפים מתחבר מביתו. באותו אופן מקיימים גם פגישות עם מרואיינים. (6) "ירוק"
- עתון ללא נייר אינו כרוך בהשמדת עצים ויערות, לכן אהוד על תנועות שוחרי איכות
הסביבה. (7) מודולרי - ניתן להוריד או להוסיף מדורים, בלי קשר למספר העמודים.
 
כאמור, חלק מעיתוני האונליין הם גירסאות אלקטרוניות של עיתונים ידועים ומוכרים עוד
מתקופת הטרום-אונליין. כגון ה"טיים מגזין", ה"ניו יורק טיימס", ה"טיימס" הלונדוני,
ה"יו-אס-איי טודיי", ורבים רבים אחרים. אבל גם כששורת העיתונים הללו יסדו גירסה
אלקטרונית, הם התאימו אותה לתנאי המדיום. כלומר מגבלת העימוד של הפורמט המודפס,
לא רק שלא מחייבת, אלא בפירוש מיותרת. ההתאמה למדיום חייבה היערכות נוספת. רוב
העיתונים שהיכרנו בעבר כשבועונים מודפסים, הוסיפו לגירסתם האלקטרונית גם מהדורה
יומית, כדי שלקהל הקוראים תהיה סיבה להגיע אליהם לא רק אחת לשבוע אלא מדי יום. אין
זה סוד, שהעיתונים האלה משקיעים כיום בעתודות הקוראים של המחר.
 
טריק אחר שהטיים עושה בו שימוש, כמו גם עיתונים רבים אחרים, הוא דף תזכורת אישי
המשוגר לתיבות הדואר של הקוראים, ובו תקציר התוספות והעדכונים שנערכו באתר העיתון
מאז ביקרנו בו לאחרונה. זהו שירות אוטומטי שמבוצע על ידי רובוטים. כיום השירות הזה
שוכלל ומסוגל "לתפור" לכל קורא את העיתון הפרטי שלו. לפי נושאי ההתעניינות
האינידיבידואליים. מגמה זו, של עיתון ב"תפירה" אישית, היא הכיוון הכי לוהט היום
באינטרנט, אך למען הדיוק כדאי לציין שלקוחות קומפיוסרב מכירים אותו כבר כמה שנים,
כחלק ממערך שירותי הפינוק האקסקלוסיביים של רשת זו.
 
היתרון של עיתון כמו פרטי, הוא חסכון משמעותי בזמן. החסרון הוא בצמצום חשיפה
אקראית לתחומי עניין אחרים.
 
אך מעבר לגירסאות האלקטרוניות של עיתונים מודפסים, מה שמאפיין באופן הרבה יותר
מובהק את העיתונות האלקטרונית העכשווית, הם ה"זינים" (zines) - קיצור של "מגזינים".
הזינים הם תופעה חדשה ומעניינת שקיימת רק באונליין. הם יצרו שפה תרבותית מסויימת
שאופיינית רק להם. שפה לא רק מילולית, אלא גם חזותית ובהרבה מקרים, גם מקיפה תפיסה
וסגנון חיים. לא לכל הזינים יש תפוצה היסטרית, אבל הם נהנים מעדרים של גרופיס
קבועים, מסורים ומעורבים. כשם שכיום, כאשר מדברים על אינטרנט, מתכוונים ל- web, כך
כאשר מדברים על עיתונות אלקטרונית, מתכוונים ל-זינים. הם מזכירים, במידה מסויימת,
דינמיקה של הקמת להקת רוק. זוהי עבודת צוות. כל אחד סוחט את כישוריו ליצירה עד
שמתגבש משהו משותף. וגם אז, הם משתפים את הקוראים בשיקולים ובהתלבטויות והקוראים
נענים ומגיבים ברמת מעורבות מאוד גבוהה. על אף שהקוראים הם אלמוניים זה לזה, נוצרת
ביניהם אחווה של מעין משפחה מורחבת. הזינים הבולטים, הם הרבה יותר מעיתונים. הם
מתפקדים כמעט כמו מועדון חברים. מועדון עם מפגשים מקוונים של יוצרים, או הוגים,
מתחומי יצירה שונים. אחת היוצרות שמרבה להתארח במפגשים כאלה, היא לורי אנדרסון,
שגם היא, מסתבר, פריקית לא פעוטה של הז'נר הזה.
 
מדובר באנשים שלא רק יודעים לכתוב (לקדד) בהיפרטקסט, אלא גם חושבים בהיפרטקסט.
האסוציאציות שלהם ישר מתורגמות ללינקים. הם טכנופילים בכל רמ"חם ופטישיסטים של
גדג'טס דיגיטליים. יחד עם זאת, הם גם מאד פרגמטיים. בתוך צוות כזה תמיד מסתובב איזה
ראש שיווקי מלוטש המשמש להם כמצפן ומתעל אותם למיצוי רלוונטי כלשהו. רלוונטי
מבחינת תפוצה, צרכים של קהל היעד, ומינוני רעננות קבועים, כדי שהאטרקטיביות לא
תדעך. הם פופולאריים מקליפורניה ועד טוקיו, מאוסטרליה ועד ניו זילנד. הם ה"פאואר
ריינג'רס" של העיתונות האלקטרונית.
 
הזינים הבולטים והפופולאריים ביותר, הם: hotwired: הלוא הוא אחיו הביולוגי של מגזין
wired המודפס, חלוץ הסגנון. ה- word: שנראה לפעמים כמו אקספרימנט מתמשך בהפתעות. ה-feed: שמהווה מעין הכלאה בין hotwired וה-  new yorker בימי עברו הזוהר. ה- salon:
שמקפיד על דימוי מעונב יותר מהאחרים. ה- urban desires: שמגדיר עצמו כ- " interactive
"magazine of metropolitan passions ה- george: שזכה לתהילה בעיקר בזכות עורכו
הראשי, ג'ון קנדי ג'וניור. ובפרינג' אפשר לפגוש את ה- suck ,spiv ,buzz ו- blow,
המתמחים בפרודיות פרועות ושנונות על עמיתיהם ה"ממוסדים". זוהי רק רשימת הכוכבים
הנוכחית. וכמו בכל סביבה דינמית ותחרותית, היא עשויה להשתנות לפני סיום הפקתו,
הדפסתו והפצתו של מסמך זה.
 
 
מקור:
 
אותות 96, מס' 192, עמ' 26-24, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל

 













 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש