דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,954 כניסות לאתר
עיתונות קהילתית

זמן רב לפני תחילתם של תהליכי הביזור באמצעי התקשורת האלקטרוניים, כבר התרחשו
תהליכי ביזור בעיתונות הכתובה. בשנת 1959 התפרסם באילת העיתון המקומי הראשון
בארץ. לאחר מלחמת ששת הימים, הופיעו עיתונים נוספים בערים קטנות ומרוחקות ממרכז
הארץ, כמו: אשדוד, אשקלון ובאר שבע. בשלב מאוחר יותר, חדרה העיתונות המקומית גם
לערים הגדולות. לפי כספי ולימור (1992), בסקר שנערך בתחילת שנות ה- 80, נמנו כ-
150 מקומונים, הראויים לתואר עיתון, על פי הגדרת פקודת העיתונות ועוד מאות
מקומונים נוספים שיצאו לאור על בסיס לא קבוע.
 
פריחתה של העיתונות המקומית, שהגיעה לשיאה בשנות ה- 80 - בניגוד לריכוזיות הרבה
שאפיינה באותן שנים את שידורי הרדיו והטלוויזיה - התאפשרה בזכות היותה של העיתונות
הפרטית משוחררת ממגבלות פוליטיות וחוקיות. חופש זה איפשר מתן ביטוי לחוסר שביעות
הרצון מאופן הסיקור של העיתונות הארצית, באמצעות צמיחתו של דפוס עיתונאי חדש. חוסר
שביעות הרצון נבע מכך, שהעיתונים היומיים הגדולים התמקדו בסיקור ארועים מרכזיים
ורבי חשיבות, תוך התעלמות מארועים מקומיים. כספי (1980) מתאר את התפיסה שהנחתה
את היומונים הגדולים:
 
"המסורת הישובית השפיעה, מן הסתם, גם על גיבושן של תפיסות מקצועיות אחדות. רבים מן
העורכים המשיכו להתייחס למדינת ישראל כאל יחידה לאומית אחת, חסרת אינטרסים
אזוריים. לכן, הם מיעטו להפנות את מאמצי הסיקור כלפי הארועים במישור הלוקלי. שיטת
הבחירות הארציות והמבנה הריכוזי של השלטון בישראל חיזקו את הנטיות של העיתונים
הארציים להתעלם מן הנעשה באזורים השונים של המדינה. עיקר משאביהם הופנה אל סיקור
התהליכים הלאומיים-הארציים של הפוליטיקה הישראלית. אפשר, שתפיסות אלו אף עיצבו את
מערך פריסתם של הכתבים" (עמ' 1).
 
אך, לא רק שיקולים מקצועיים, כי אם גם שיקולים כלכליים, תמכו בריכוזיות הרבה של
העיתונות הארצית. כספי מפרט שיקולים אלה:
 
"מערכותיהם של מרבית היומונים, ובכלל זה של שלושת הגדולים, נמצאות בתל-אביב, משם הן
חולשות על תהליכי איסוף המידע ברחבי המדינה. הפעילות הפרלמנטרית והפוליטית
המרוכזת בבירה, חייבת כנראה פתיחתם של סניפים מתוגברים בירושלים. לכל יומון סניף
גדול נוסף בחיפה, שהיא המטרופולין של צפון המדינה. ביתר חלקי המדינה, פרוסים מספר
כתבי שדה האחראים על סיקורם של ארועים מקומיים בעלי ערך חדשותי גבוה, כגון פיגועים
בטחוניים, מעשים פליליים או תאונות.
 
... במחוזות תל-אביב והמרכז, הסמוכים למערכות העיתונים והקרובים פיזית אליהן,
מצטופפים כמחצית מאוכלוסי המדינה. במחוזות חיפה וירושלים עוד כרבע מאוכלוסיית
המדינה, בעוד שלמעלה מרבע נוסף מפוזר בשני המחוזות - צפון ודרום. בשני המחוזות
האחרונים מצוי גם מיעוט גדול של דוברי ערבית ועולים חדשים, שאינם שולטים בשפה
העברית. הללו ממילא אינם קוראים פוטנציאלים של היומונים העבריים, אינם נחשפים
אליהם ואינם משתמשים בהם לשם קבלת מידע. לכן, כתב שדה מספיק כדי לסקור את
הארועים הספורים שהם בעלי חשיבות ארצית. זאת ועוד, במקרים של ארועים דרמטיים, כגון
פיגוע בטחוני, אפשר לשלוח תגבורת עיתונאית, שכן המרחקים הגאוגרפיים הם כאלה שתוך
שעה שעתיים אפשר להגיע מהמרכז למרבית המקומות במדינה" (ע' 2).
 
העדר סיקור מספק של ישובי הפריפריה וההתעלמות מארועים בעלי חשיבות מקומית, תוך
התמקדות בארועים בעלי ערך חדשותי לאומי, יצרו חוסר איזון בדמותם של ישובי
הפריפריה, כפי שהשתקף הדבר בעתונות. אברהם (1993) טוען, שסיקורן של עיירות הפיתוח
היה חד גוני והתרכז בחדשות "אי סדר" ובמוטיבים שליליים, אשר יתכן שתרמו לאישוש
תפיסות סטראוטיפיות ביחס לישובים אלה ולתושביהם.
 
התדמית הבלתי מאוזנת של ישובי הפריפריה, כפי שהשתקפה בעיתונות, והתעלמותם של
היומונים מארועים בעלי חשיבות מקומית, יצרו חוסר שביעות רצון בקרב הקוראים,
שצורכיהם לא מולאו על ידי עיתונים אלה. לכך, הצטרפו שינויים פוליטיים וחברתיים,
שהביאו להדגשת האינטרסים המקומיים, יצרו צורך בתקשורת קהילתית והפכו את התפיסה
הריכוזית של מערכות העיתונים הגדולים לבלתי מתאימה.
 
הביזור במבנה השלטון והתחזקות השלטון המקומי, התגברות המעורבות של האזרחים בכל
שטחי חייהם ושינויים נוספים שתוארו בפרקים הקודמים, חיזקו גם את הצורך בעיתונות
מקומית שתעניק סיקור הולם לנעשה בישובים שונים. דחיפה לעלייתה של עיתונות מסוג
חדש, ניתנה גם על ידי כוחות כלכליים. חברות עסקיות, שהיו מעוניינות לפנות לשוק מקומי
מסויים, חיפשו כלי שיווקי שיאפשר להן להגיע לתושבי אותו אזור, מבלי להזדקק לפרסום
יקר בעיתונות הארצית. עקב כך יזמו סוכנויות פרסום שונות את העיתונים המקומיים,
שרבים מהם החלו את דרכם כלוחות מודעות מודפסים (כספי, 1984).
 
מצב זה הביא לפריחתה של העיתונות המקומית, שהתפתחה בישובי שדה מרוחקים ממרכז
הארץ, שהארועים המתרחשים בהם לא זכו לסיקור בעיתונים היומיים. הצלחתם של מקומונים
אלה הלכה והתפשטה לישובים במרכז הארץ ולבסוף הגיעה גם לערים הגדולות.
 
תפוצתם הגדולה של המקומונים ועלויות הפרסום הנמוכות בהם, הביאו לנהירה של מפרסמים
רבים למקומונים, שאיפשרו להם לפנות לקהל יעד ייחודי ולחסוך בעלויות. היומונים
הפרטניים נקטו צעדים שונים על מנת למשוך את המפרסמים, שעברו לפרסם בעיתונים
המקומיים. אחד הצעדים היה - החייאת המוספים המקומיים, המצורפים לעיתון הארצי.
כשלונם של צעד זה וצעדים אחרים, הביא, לבסוף, לכניסתם של היומונים הפרטיים לתחום
העיתונות המקומית. זאת, לאחר שבתחילת דרכה, זכתה העיתונות המקומית ליחס של זלזול
והתעלמות מצד היומונים (כספי ולימור, 1992). "כל העיר", שיצא בירושלים, היה העיתון
המקומי הראשון של "הארץ" ובעקבות הצלחתו הכלכלית ייסדה משפחת שוקן עיתון דומה גם
בתל-אביב. כיום, מפעילה רשת המקומונים של משפחת שוקן 14 מקומונים בכל רחבי הארץ
(כספי ולימור). "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מיהרו גם הם והקימו רשת עיתונים מקומיים.
 
הצלחותיהם של המקומונים מתבטאת בתפוצתם הרחבה ובאחיזה שקנו להם בחיי הפרט
והקהילה. עובדה היא, שבסופי השבוע, נוהגים אנשים לעיין במקומונים, לפני שיפנו לקריאת
העיתונות הארצית. חלק גדול מהאוכלוסיה קורא באופן קבוע את המקומון של אזור מגוריו.
נתונים אלה מעידים על עניין רב של התושבים במידע שמספק להם העיתון המקומי. כספי
ולימור מתארים את המקום הנכבד שקנו להם המקומונים בחיינו:
 
התפוצה הכוללת של המקומונים עולה בהרבה על תפוצת כל היומונים, בעברית ובלועזית.
חמישה עד עשרה מקומונים נהנים מהתפוצה העולה על התפוצה בימי חול של כל אחד
מהיומונים, הפרטיים או מפלגתיים, למעט "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". התפוצה הגדולה של
המקומונים נובעת, בין השאר, מכך שיותר ממקומון אחד נכנס לבתיהם של רבים מן הקוראים
בארץ (עמ' 73).
 
כספי ולימור מביאים נתונים מסקר חשיפה לעיתונות המקומית, שנערך ב- 1990. מתוצאות
הסקר עולה, שבשנת 1990 כ-75% מהאוכלוסיה צרכו מקומון אחד לפחות בשבוע. 35%מהאוכלוסיה צרכו יותר ממקומון אחד. רוב תושבי גוש דן קראו מקומון כמעט מדי שבוע
ורק אחוז נמוך מאוד מהם לא קראו מקומונים כלל. ממצאי הסקר הראו, שצריכת המקומונים
גבוהה במיוחד בפריפריה או בערים הבינוניות, כגון: פתח תקוה ורחובות. כספי ולימור
מסבירים את הצלחתם הגדולה של המקומונים בערים הבינוניות ובפריפריה:
 
ממצאים אלה גם מחזקים את ההשערה, כי המקומונים ממלאים תפקיד כפול: מענה לצרכים
תקשורתיים לוקאליים (שהעיתונות היומית הארצית איננה מסוגלת לספקם) וכן עיסוק לשעות
הפנאי (בהעדר חלופות הקיימות בערים גדולות) (עמ' 73).
 
אחד האזורים, בו אחיזתם של המקומונים חזקה במיוחד, הוא הקריות שליד חיפה. הנתונים
המוצגים בטבלה מס' 5.1, הלקוחים מסקר איגוד המפרסמים, מעידים על תפוצתם של
המקומונים, שהיא רחבה מאוד גם ביחס לעיתונים היומיים הגדולים.
 
טבלה מספר 5.1: חשיפה חודשית של תושבי הקריות לעיתונים מקומיים ולעיתוני יום
ו'
(באחוזים)
 
  
מקור : סקר חשיפה לאמצעי התקשורת, 1994

מנתוני הטבלה עולה, שצריכת המקומונים הפופולריים בקריות, עולה בהרבה על צריכת כל
היומונים, מלבד "ידיעות אחרונות". אחוז הקוראים את המקומון "הד הקריות" זהה כמעט
לאחוז הקוראים את "ידיעות אחרונות", שהוא העיתון בעל התפוצה הרחבה ביותר בארץ.
נתונים אלה מחזקים את המסקנה, שהמקומונים הפכו לחלק חשוב בחיי רוב האוכלוסיה, ושהם
מהווים אמצעי חשוב לקבלת מידע.
 
את הצלחתם המרשימה של המקומונים ניתן לייחס ליכולתם לענות על צרכים תקשורתיים,
שאינם מסופקים על ידי העיתונות הארצית. בעיתון המקומי, ניתן לקרוא על הנעשה בשכונה
ובישוב, לקבל מידע על השירותים המקומיים ועל הנעשה בפוליטיקה ובחיי החברה
המקומיים וגם לקרוא רכילות מקומית. ניתן להתעדכן לגבי ארועי תרבות ופעילויות
חברתיות מקומיות. המידע שהמקומון מספק, חיוני לקורא ומעניין אותו, לעתים, הרבה יותר
מארועים גדולים המתרחשים במדינה, מכיון שהוא רלבנטי לחיי היומיום שלו. פתו קלה
יותר, עסיסית, רעננה ומשפיעה אף על שפת העיתונים הארציים. הולמלאב (1984) טוען,
שעבור קוראים רבים, אמצעי התקשורת הם המקור היחיד למידע על המתרחש סביבם, והדבר
נכון גם לגבי מידע הנוגע לישוב בו הם מתגוררים. בקר (1984) מסכם מחקר שנערך
בשיקגו, לפיו מהעיתונות המקומית ניתן ללמוד על הכוחות החברתיים והארגון החברתי
בקהילה המקומית.
 
לעיתונים המקומיים תפקיד חשוב בהתפתחותו של השלטון המקומי וביחסיו עם התושבים.
אברהם (1993) טוען, שהמקומונים פיתחו את מודעותם של התושבים לנעשה בישוב מגוריהם
ואת יכולתם לבקר את הנעשה בתחום השלטון המקומי. כספי (1984) מציין, שהמקומונים
מעודדים, לעתים, "פטריוטיזם מקומי" ומחזקים את קשריהם של תושבי הישוב עם השלטון
המקומי. לטענתו, בין העיתון המקומי לשלטון המקומי נוצרים יחסי תלות הדדית, כשכל אחד
מהצדדים מסייע לשני בעמידה בפני לחצים חיצוניים. הממסד הפוליטי תלוי במקומון לצורך
מילוי צרכיו התקשורתיים והעברת מסריו לתושבים והעיתון המקומי תלוי בעזרתו של
הממסד הפוליטי במאבקו הכלכלי בעיתונות הארצית. בנוסף, המקומונים מספקים מידע
לממסד הפוליטי ומתווכים בינו לבין התושבים. אלא, שיכולתם לתווך בין שני הצדדים
נפגעת בתנאים מסויימים, ואז הם עלולים להפוך לזרוע של השלטון המקומי. כספי ולימור
)1992( מציינים, שבישובים בינוניים וקטנים, הרשות המקומית היא המפרסם הגדול ביותר,
עובדה המביאה לתלות כלכלית של המקומון בשלטון. במצב כזה, עלול המקומון להפוך
לבטאון של השלטון המקומי ולאבד את יכולתו לתווך בין השלטון לבין התושבים ולמסור
מידע אובייקטיבי על מעשי הממסד הפוליטי.
 
העיתון המקומי עשוי לשמש גם כמוסד פוליטי בישוב. רוזנבלום (מצוטט בבקר, 1984)
מציין, שכוחו הפוליטי של העיתון ניכר בעיקר בזמן בחירות מקומיות. בקר ודנדוודי
(1984) מצאו, שמידת ההכרות עם מועמדים בבחירות המקומיות קשורה לשימוש בעיתונות
המקומית, ושהקוראים עצמם מדווחים על תלות במקומונים ובכלי תקשורת אחרים, בקבלת
מידע על מירוץ הבחירות. ידע רב יותר על מועמד לבחירות, בעיקר כשמידע זה חיובי,
מגדיל את הסיכוי שהתושב יצביע עבור המועמד. עובדה זו מדגישה את השפעתו של העיתון
המקומי על תוצאות הבחירות המקומיות. ההכרה בכוחו הפוליטי של העיתון המקומי מביאה
לכך, שיריבים פוליטיים נלחמים זה בזה באמצעות המקומון ומשתמשים בו כאמצעי הסברה
להעברת מסרים לבוחריהם. השלטון המקומי למד אף הוא להכיר בחשיבותו של המקומון
ובצורך במגע יעיל עמו ושיפר את ההידברות שלו עם הכתבים המקומיים.
 
פריחתם של העיתונים המקומיים משקפת את הצרכים התקשורתיים החזקים הקיימים בקהילה.
כוחם נובע, בין השאר, מהיותם ערוץ התקשורת המקומי היחיד. כיום, המקומון הוא אחד
האמצעים היחידים ממנו ניתן ללמוד על הנעשה בסביבה הקרובה ובאמצעותו יכולים
התושבים לבטא את דעותיהם ולהעביר מסרים לחברים אחרים בקהילה. ניתן להניח, שעם
התפתחותם של ערוצי תקשורת מקומיים נוספים, תתפתח יכולת השימוש של התושבים
והארגונים החברתיים בערוצים השונים העומדים לרשותם והתקשורת הפנים קהילתית תגבר,
כל זאת לטובת הקהילה וחבריה.
 
תקשוב קהילתי
בנוסף לטלוויזיה הקהילתית, לרדיו האזורי ולמקומונים, מתפתח בעולם אמצעי תקשורת אחר,
בו יכולה הקהילה להשתמש לצורכיה. הכוונה למערכת תקשוב, או תקשורת מחשבים, המאפשרת
לתושבים ולארגונים המחוברים אליה להתקשר ביניהם על גבי צג המחשב ולקבל מידע
ממקורות שונים ומגוונים. בכרמיאל, פועלת כיום מערכת כזו, באמצעותה יכולים התושבים
לקבל מידע מגוון ועדכני על הנעשה בישוב בתחומי הבידור, השירותים הציבוריים, החינוך
וכל תחום אחר המעניין את תושבי הקהילה. השימוש במערכת זו אינו מוגבל לפרסום
הודעות. ניתן להשתמש במערכת לכל צורך וגם לנהל באמצעותה שיחות בין משתמשים שונים
או בין קבוצות של משתמשים. נגישות המערכת כערוץ תקשורת, גבוהה הרבה יותר משל
אמצעי התקשורת האחרים שסקרנו. כל תושב, שבביתו מצוי מחשב המחובר למערכת, יכול
להתקשר, על ידי הקשה על מקלדת המחשב, עם תושבים אחרים מחוברים למערכת. קיומו של
אמצעי זה פותח אפשרויות חדשות ומגוונות לתקשורת קהילתית. בחלק ג' של הספר, העוסק
בשינויים טכנולוגיים, נתאר בהרחבה את אמצעי התקשורת הזה והשלכותיו על חיינו.
 
מקור:
 
מחברה ריכוזית לקהילה דיגיטלית עמ' 109-103, הוצאת "ידיעות אחרונות",
ספרי חמד
 
 













 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש