דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,453 כניסות לאתר
תקשורת ומציאות

מאת: אלי אברהם

ההצגה בתקשורת של אירועים, תופעות ותהליכים המתרחשים ב"מציאות" מעוררת
כמה משאלות המפתח בתחום הקומוניקציה: מהי "מציאות"? מי קובע שמצב מסויים
המוצג בתקשורת הוא ה"מציאות" המדוייקת ואילו מצב אחר המוצג בה הוא עיוות
של ה"מציאות"? דובריהם של מיגזרים שונים שבים ומתלוננים על כך שהעיתונאים
ואנשי התקשורת אינם אובייקטיביים בבואם לתאר את האירועים. העיתונאים,
מצידם, נוהגים לטעון שדיווחיהם הם אובייקטיביים וכי הם אף פיתחו דרכים
להתמודד עם בעיית האובייקטיביות.

אחת הדרכים הללו היא לבסס את הכתבה על מובאות מפי מקורות המידע והמעורבים
באירוע; במקרים שכאלה טוענים הכתבים כי הם הביאו דברים מפי אומרם. דרך
אחרת היא לטעון כי אירוע מסויים הופך ל"חדשות" עקב התעניינות ציבורית או
בגלל "זכות הציבור לדעת". בכל מקרה, נראה כי דרכים אלה רחוקות מלפתור את
הבעייתיות, שכן בעצם ההחלטה איזה אירוע יהפוך ל"חדשות" ואיזה יישאר
אלמוני, בדרך הצגת המתרחש, בקביעה דבריו של מי יובאו בכתבה ושל מי לא -
בכל אלה קיימת תמיד מידה מסויימת של התערבות מצד העיתונאי בהמחשת
ה"מציאות". העיתונאי מחליט מי טוב ומי רע, מה מעניין את הקהל ומה לא, מה
מוסרי ומה לא, מי מתנהג כפי שרצוי ומי לא, מי "איתנו" ומי ב"מחנה שמנגד".
כתב המתיימר להעביר לקהל היעד שלו את ה"מציאות", אינו יכול להעביר אותה
לקוראיו בלי מעורבות כלשהי מצידו. הצגת ה"מציאות" היא תהליך של בחירה מתוך
מבחר קיים של נושאים ושל דרכי הצגה והמחשה, והכתב ממלא תפקיד מרכזי בתהליך
בחירה זה.

לעיתים, עמדותיהם של הכתבים באות לידי ביטוי בדרך עקיפה, כאשר הם מביאים
דברי מרואיינים איתם הם מזדהים. קורה גם שהכתבים מצטטים דעות שאותן הם היו
חוששים להביע במישרין שמא יואשמו בהגזמה, בחוסר איזון או בדעות קדומות.
במקרים כאלה הבאת דברים מפי מרואיין משמשת מעין "מסך" שהכתבים מסתתרים
מאחוריו והמאפשר להם לטעון לדיווח אובייקטיבי. במלים אחרות, גם מובאות מפי
אנשים וגופים משקפות סובייקטיביות ומעורבות של הכתב.

עתה נעבור לבחינת הקשר בין תהליכים חברתיים היסטוריים שהתרחשו בעיירות
הפיתוח ובין הדיווח עליהם בעיתונות הכתובה. כאמור, בשנות ה- 80 חל שינוי
לרעה, בהשוואה לשנות ה- 70, באופי הסיקור של עיירות הפיתוח בעיתונות. האם
שינוי לרעה זה שיקף שינוי לרעה בפועל?

תרשים מספר 11 מציג את השינוי בהיקף הסיקור של תחומים מסויימים שנבחרו
לבדיקה. בדיקה של נתונים סטטיסטיים תסייע לנו להעריך באיזו מידה שיקף
שינוי זה את התהליכים החברתיים ההיסטוריים.

הכתבים האזוריים טוענים כי הסיקור של עיירות הפיתוח בעיתונות הארצית, כפי
שהודגם בפרק השני, אכן מבטא "מציאות" קיימת:

"...בשלב הבסיסי, העיתונות היא ראי... אם המצב ישתנה, הראי ישקף את המצב
החדש..." (אהרון)

"...תשפרו את המצב... וזה יתבטא בעיתונות..." (שמשון)

"...אם ישנו את המציאות, לא רק שזה יתבטא בתקשורת, אלא אז כבר לא יהיה צורך
בתקשורת..." (יוסי)

האומנם התמונה הקשה יותר של הנעשה בעיירות הפיתוח בשנות ה- 80 משקפת
שינויים לרעה במצבן?

אייזנשטדט כתב דווקא על שינויים לטובה שהתרחשו בעיירות הפיתוח בשנות ה-
80:

"...במיוחד בערי הפיתוח, החלה להסתמן צורה חדשה ובונה של יצירתיות ובנייה
מוסדית של פעילות מקומית - כשאלה ניזונות מן התחושה של התקרבות למרכז
הפוליטי וקליטת חלק מסמלי הפריפריה בתוך הרכיב. פעילויות אלה בוצעו בידי
דור חדש, שנולד או גדל בארץ, אשר בניו הוכיחו מוטיבציה רבה בכל הנוגע
לפעילויות הבונות ולמחויבויות החברתיות ואף ביקשו להתנער מכבלי התלות, אשר
איפיינה את התקופה הקודמת. בה בעת, ברבות מעיירות הפיתוח המשגשגות תבעו
בני הנוער, שעמדו יפה בדרישות מערכת החינוך והצבא… למעשה, כל המגמות הללו
מצביעות על רמה גבוהה מאוד של פוטנציאל, להתפתחות סוגים חדשים של קשרים
סולידריים במסגרת המרכז…" (530-529 :1989)

כדי לבסס את טיעוניו של אייזנשטדט בדבר שינויים לטובה חיפשנו להם תימוכין
בנתונים רשמיים, שנאספו מגופים שונים. התמקדנו בשני תחומים בלבד: פשע
ופלילים ומצב כלכלי-רווחתי (ר' תרשים 11).


פשע ופלילים
מתרשים מספר 11 אנו למדים כי מספר הידיעות שעניינן פשע ופלילים בעיירות
הפיתוח עלה מ- 22 במדגם של שנות ה - 70 ל - 91 במדגם שנות ה - 80, כלומר,
עלייה של כ- 300% בהיקף הסיקור. האם אכן חלה במציאות החמרה שכזו בשיעור
הפשע בעיירות הפיתוח? יש בידינו נתונים על 15 עיירות, שתרמו את רוב הסיקור
על עיירות הפיתוח במחקר זה - בסך הכל %1.74 מהסיקור כולו (ר' טבלה 2 בפרק
השביעי).

טבלה 1 מציגה את מספר התיקים הפליליים שנפתחו בכל הארץ ובעיירות הפיתוח
השונות במרוכז בתקופת המידגם. כמות התיקים הפליליים שנפתחו בעיירות הפיתוח
גדלה בכ- 9.12 אחוזים, בעוד שמספר הידיעות שדיווחו על פשע ופלילים גדלה ב-
300% (ר' תרשים 11). יצויין כי עלייה זו בסך 9.12% במספר התיקים הפליליים
בעיירות הפיתוח היתה קטנה מהעלייה במספר התיקים הפליליים בכל הארץ - 26%.

טבלה מספר 1
שינויים שחלו במספר התיקים הפליליים, שנפתחו בעיירות
פיתוח נבחרות* ובכל הארץ**, בתקופת המדגם


 

* באדיבות משטרת ישראל.

** הנתונים מהשנתון הסטטיסטי לישראל 1991, מס. 42. ירושלים, עמ' 575, לוח
21.3

*** יחסית לשנים 1975/77

מימצא בולט אחר הוא שחלקם של התיקים שנפתחו בעיירות הפיתוח בשנות ה- 80
בתוך כלל התיקים שנפתחו בישראל היה קטן מחלקם בשנות ה- 5.6 - 70% לעומת
2.6%. יתרה מזאת: אם משווים את חלקם של עיירות הפיתוח בכלל התיקים
הפליליים שנפתחו בישראל בשנות ה- 5.6 - 80% - עם חלקה של אוכלוסיית עיירות
הפיתוח בתוך כלל תושבי המדינה -  15%-18% (אפרת, 1987) - מתברר שמצב הפשיעה
בעיירות הפיתוח אינו מעורר דאגה, בלשון המעטה.

מכל אלה עולה כי מספר העבירות והפשעים שבוצעו בעיירות הפיתוח לא הצדיק את
העלייה הגדולה בידיעות על פשע ומעשים פליליים שהתרחשו ביישובים אלה.

מצב כלכלי-רווחתי
רוב המחקרים שבדקו את המצב הכלכלי של תושבי עיירות הפיתוח התבססו על
נתונים שנאספו במפקדים של השנים 1972 ו- 1983. במחקרו המקיף של ליפשיץ על
ערי הפיתוח (1990), נמצא כי באותה תקופה חלה עלייה במספר התושבים בעלי
ההשכלה הגבוהה, באחוז המשפחות הגרות בצפיפות דיור של עד נפש אחת לחדר,
באחוז המשפחות הגרות בדירות בנות 4 חדרים ויותר, ברמת המינוע ובמשתנים
נוספים. אומנם נתונים אלה אינם "חדשות" שהעורכים יכניסו לפירסום בעיתון,
אך הם מלמדים על שינוי לטובה במצבם הכלכלי של תושבי עיירות הפיתוח.

שינוי לטובה זה אינו משתקף בסיקור העיתונאי, כפי שעולה מתרשים מספר 11.
מספר הידיעות על עוני ומצוקה עלה מ- 19 במדגם של שנות ה- 70 ל- 49 במדגם
של שנות ה- 80, כלומר, עלייה של כ-150%. קוראי העיתונות יכולים היו להסיק
כי המצב הכלכלי-רווחתי בעיירות הפיתוח הלך והחמיר - בעוד במציאות הדברים
היו שונים.

מתברר, אם כן, כי הדיווח בעיתונות על תחומים נבחרים אלה של החיים בעיירות
הפיתוח לא תאם את המגמות החברתיות ההיסטוריות. נראה כי הכתבים המשיכו
בשיגרת האיסוף של מידע בתחומי הפשע והפלילים ושל פירסום סיפורי עוני
ומצוקה, שמקורה בתקופות קודמות - תקופת המעברות, תקופת הייסוד של העיירות
ושנות ה- 60 וה- 70. התדמית של עיירות הפיתוח בעיתונות לא השתנתה בהתאם
להתפתחויות החברתיות ההיסטוריות בהן.

מימצאים אלה מזכירים את טענותיו של סנאטור אמריקאי מן העיר שיקאגו, שהיתה
מוקד פעילות של המאפיה בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה. הסנאטור התלונן על כך
שבכל מקום שבו הוא מבקר בעולם, מצביעים על עירו כעל מוקד של פשע ואלימות,
זאת למרות ששינויים רבים התחוללו בעיר מאז אותן שנים. דומה כי לתדמיות יש
דינמיקה משלהן: תדמית של עיר, איזור, מוסד או מדינה נוצרת לאורך זמן, אך
מרגע שהיא מגובשת ומוכרת לקהל, נידרש מאמץ גדול כדי לשנותה (טל, 1993).
הגדיר זאת כך כתב אזורי:

"...העיירה X כבר לא מקום שיש בו פשע, יש בה הכי פחות פשע מכל האיזור; אבל
בשביל העורכים היא עדיין מקום עם פשע..." (אבי)

מדוע זה קורה? ככל הנראה בגלל שהתפיסה הרווחת במערכות העיתונים היא שמסר
תקשורתי ייקלט בצורה הטובה ביותר על-ידי חלק גדול מן הקהל אם יתבסס על
דפוסים ישנים ומוכרים. על כן רווחת הנטייה לחזור על מתכונת דיווח מוכרת
ומקובלת, שכבר הוכיחה את עצמה בעבר (ברזל, 1976), והסיפור המתקבל משתלב
בקלות בתבניות המוכרות הקיימות אצל הקהל. עיירות הפיתוח, שתדמיתן
העיתונאית מתקשרת עם דימויים של פשע ואלימות שדבקו בהן בעבר, מתקשות
להשתחרר מהם.

מקור:
 
"התקשורת בישראל, מרכז ופריפריה", הוצאת ברירות

 
 











 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש