דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,496 כניסות לאתר
תקשורת, פוליטיקה ובריאות

מאת: פרופ' שמואל ליימן -ווילציג

הבחירות הולכות וקרבות, ועל מה לא שמענו עד כה? על המצב הבריאותי של המועמדים
לראשות הממשלה.
 
אין לי כאן סקופ עיתונאי ואין לי מושג מהו מצב הבריאות שלהם - וזאת בדיוק הבעיה!
אין התקשורת שואלת אותם, אין היא בודקת ברקע שלהם ואין היא מעלה בכלל את השאלה
על סדר היום.
 
במחשבה שנייה, האם יכול להיות משהו חשוב יותר משאלה זו במערכת בחירות בה רוב
המיקוד על ה"איש"? בעקבות הנהגת שיטת הבחירות האישיות לראש הממשלה, האם לא הגיע
הזמן שנדון גם בנושא זה? שהרי, לעומת השיטה הקודמת בה ראש ממשלה שהפסיק לתפקד
(אשכול-גולדה; בגין-שמיר) מסיבות "רפואיות" מוחלף ע"י אדם אחר על פי בחירת מפלגתו,
בשיטה החדשה נצטרך לנהל מערכת בחירות חדשה אם חס ושלום לא יוכל רה"מ להמשיך
ולתפקד. זו סיבה מספיק טובה לחטט בבריאותו של המועמד, שלא לדבר על השפעת בריאותו
על תפקודו כראש ממשלה מכהן.
 
אין צורך ללכת למדינות אחרות לצורך דוגמאות מוחשיות. המקרה של מנחם בגין בסוף דרכו
הפוליטית מספיק שערורייתי מבחינה עיתונאית-מקצועית. היינו עמוק בבוץ הלבנוני אחרי
מלחמת "ברירה" שנויה במחלוקת וכולם, הן השרים והן העיתונאים שליוו את הממשלה, ידעו
שראש הממשלה אינו מתפקד כראוי כי אינו מסוגל בריאותית ונפשית. רק עם ישראל לא
ידע.
 
המצב היה דומה גם במדינות מערביות בעבר. לא סיפרו לעם האמריקני - באמצע מלחמת
העולם השנייה! - שהנשיא רוזוולט אינו כשיר לכהן קדנציה רביעית (ואמנם, נפטר שנה אחרי
היבחרו). קשר השתיקה נשמר גם בתקופת קנדי (גם מחלה כרונית לא קלה וגם כאבי גב קשים
בתדירות גבוהה). אולם, מאז השתנו פני הדברים: כעת דורש העם האמריקני דו"ח רפואי
שנתי מפורט אודות הנשיא, והתקשורת נכנסת בזכוכית מגדלת לכל סטייה מהנורמה (ובתוך
כך, גם מהווה גורם מחנך בקשר לתופעות רפואיות שונות וכיצד למנוע/לרפא אותן).
 
ואצלנו היום? האם אמנון ליפקין-שחק החלים לגמרי מהסרטן שלו? האם לברק בעיות
רפואיות כלשהן? מתי נבדק נתניהו לאחרונה ומה היו תוצאות בדיקה זו? כנ"ל לגבי מרדכי
ובגין? אינני טוען שחייבים להיכנס לתחתונים של כל מועמד (האמריקאים אכן הגזימו
כשדווח לפני כמה שנים על הטחורים של הנשיא. יש גבול ל"עומק" הדיווח!) - אבל לקבל
משהו מוסמך אינה דרישה מוגזמת.
 
נכון שקיימות אי-בהירויות חוקיות בסוגיה, שהרי חוק הפרטיות אינו מתייחס במישרין
לאישי ציבור והצורך לחשוף דברים פרטיים-רפואיים עליהם. מאידך, ישנו סעיף המתיר
חדירה לפרטיות אם מדובר ב"עניין ציבורי" (לא סתם "עניין לציבור"), אבל חיסיון רפואי
נתפס כגרעין הקשה שבכל ענייני הפרטיות (אם לשפוט ממה שמופיע בתקשורת, הרבה יותר
ממין).
 
סעיף 8 של תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע: "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא
הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים
עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך כרגיל בירור מוקדם עם
הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו." מאידך, חוק הגנת הפרטיות (1981) פותח פתח
להגנה מתביעה בגין חדירה לפרטיות אם: (2) "הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב
באחת הנסיבות האלה... (ב) הפגיעה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית,
מוסרית, חברתית ומקצועית לעשותה (3) בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות
העניין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב."
 
אינני משפטן, אולם ברור שגם תקנון האתיקה וגם החוק מתירים פרסום מצב בריאותו של
מועמד לראש הממשלה ומועמדים פוטנציאליים למשרות רמות (לטוב או לרע - הרי פרסום
שפלוני בריא לחלוטין, גם הוא עניין ציבורי). כמובן, מדובר ב"עניין ציבורי" ולא "עניין
לציבור" כי בעידן המציצנות התקשורתית בו אנחנו חיים, כל דבר "מעניין" את הציבור (או
לפחות חלק ממנו). כך שהצרבת של מספר 29 ברשימת הליכוד בוודאי אינו עניין ציבורי...
 
הגיע הזמן שהתקשורת הישראלית תתחיל לפעול כמו כלב שמירה של ממש עבור הדמוקרטיה
הישראלית: לא רק להתריע על קלקולים במדיניות זו אחרת אלא גם על ליקויים רפואיים
אצל מנהיג זה או אחר. והרי קיבלנו דוגמה למופת לאחרונה דווקא מאישיות מדינית לא כל
כך דמוקרטית: המלך חוסיין ז"ל. באומץ ובגילוי לב הוא פרש בפני עמו (והעולם כולו) את
מצב בריאותו הקשה כדי להכין את מדינתו השברירית למה שיבוא אחריו. בעצם, היוזמה
במקרה זה באה מהמדינאי ולא מהתקשורת. ראוי שגם אצלנו המועמדים ל"כס המלכות"
הדמוקרטי יגלו אותה מידה של שקיפות רפואית. ואם לא - שכלב השמירה יתחיל לרחרח
ולנבוח בעת הצורך (תקופת הבחירות וגם אחריה).
 
 
מקור:
 
אותות 99, מס' 225, עמ' 38, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל
 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש