דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,011 כניסות לאתר
ההתלהבות הראשונה של הדמוקרטים

מאת: נח הלפרין

 · אין דרך להתמנות לנשיא ארה"ב - אין שדרה בטוחה/סלולה כמו הסולם
הפרלמנטרי הקלאסי שמעלה אנשים לנשיאות במערב אירופה, או ערטילאי כמו רודן
לכוח בשיטת הרודנות הישנה.

 · במשך כמעט שתי מאות, כאשר הטכנולוגיה השתנתה ושינתה אף את דרך חיינו,
כאשר הספרות והלימוד החלו להתפשט והתרבות שלנו השתנתה, כאשר התקשורת כבשה
את יכולתה להישמע/לשאוג, האוכלוסיה נשטפה בגלים ממדינה למדינה ומחוף לחוף,
השדרה הנשיאותית השתנתה אף היא עם כל המהלכים האלו.

 · רק הפרדוקסים בפוליטיקה הנשיאותית נשארו קבועים: פרדוקסים של קבוצות
הדיון הפתוחות אך בחדרים סגורים, מזימות בלתי נמנעות של ציונות ואצילות.

 · מכל הפרדוקסים, האחד אשר משך תשומת לב במיוחד ייחד ואפיין את
הפוליטיקאים האמריקאים מכל האומות האחרות - שבודדים בלבד יכולים לסחוף
בהתרגשות כמות גדולה של אזרחים משתפי פעולה.

 · בשום מקום בעולם לא לוקחים כל כך הרבה אנשים חלק בפעילות ומשתתפים
בהחלטה מי יהיה הנשיא, המנהיג, כמו בארה"ב בעונת הסתיו. בכל זאת אף לא אחד
מהפרלמנטים הדמוקרטים באירופה ומהרודנים ממזרח יכול היה להגיע להישגי כח
או לגוון באין ספור פעולות. המארג של התקשורת האמריקאית השפעה ופוליטיקה
כל כך רגישות שכאשר היא פוגעת בדרך הנכונה על ידי אנשים שיודעים כיצד היא
מביאה לתגובה מיידית. בשום מקום בעולם יתאספו אנשים מיוזמה אישית ובחירה
עצמית ממרחקים ואז יכבשו את ההצלחה בסיכויי הצלחה גבוהים.

 · היום שלישי 8 בנובמבר 1960 ,818 ,832 ,86 אמריקאים הצביעו. מתוכם כ-
3,500,000  ל- 4,000,000 השתתפו באופן פעיל במסע הבחירות, תרמו כסף, סגרו
מעטפות, צלצלו בדלתות, ארגנו כנסים והלהיבו את השכנים. מבין כל התושבים
הפעילים כאלף היו ערים שנה קודם לכן להחלטות לגבי פעולות שננקטו. כ- 50
בערך היו נוכחים בפגישות ללא התקשורת ותשומת לב הקהל כאשר שבעת המועמדים
העיקריים של 1960 סקרו את בעיות רכישת הכח באמריקה.

 · הפגישות נערכו במנהסט, פלורידה, מיניסוטה טקסס, וושינגטון C.D.
וניו-יורק בכולן היתה כוונה לסקור את מצב הרוח מקורות כסף, ידידות, נאמנות
והשפעה כדי להביא את מצב הרוח לבית הלבן. הפגישות הללו היו מוסוות כדי
לזכות בתהילה ולהכנס להיסטוריה היה צורך בתוצאות והצלחה כשנה וחצי לאחר
שהחלו. המגוון והאופי היומיומי של הישיבות היה מלון פשוט ב-"דולטון
מיניסוטה", קוטג' פשוט בניו אינגלנד ב- HGANNISPORT, דירה המשקיפה לסנטרל
פארק בניו יורק, בית בפלורידה ובית המנהיגים של הסנאט - באמריקה הכח
והעוצמה עומדים בפני כל מי שבעל דמיון ומוכן לנסות. בשום פגישה מאלו ב-
1959-1958 לא התאפסו אנשים ללא קשר ולא טפחו פנטזיות לא הגיוניות.

 · תשומת הלב של האמריקאים כמו תמיד היתה "מופצצת" בששת החודשים האחרונים
של 1959 במגוון נושאים קרקס בינלאומי של דיפלומטיה החל אחרי ש-
KHRUSHCHEVS UN. בא לראשונה לביקור בארה"ב, הגיע לשיא עגום, כאשר עמד מול
בעיות התעשייה שלא ניתן היה לפתור אותן. המצב הפתאומי של קריירת צעיר
מבריק ואוהבת ילדים הכניסה את המילה שוחד למילון הסלנג והארץ התפלשה בהנאה
של השפלה עצמית. הילדים בדיוק החלו את לימודיהם. בית הספר היה בתקופה טובה
ביותר אך נשים וגברים ששלושים שנה קודם לכן למדו בכיתות צפופות של 50-40
תלמידים בכיתה היו מאוכזבים משיטת ההוראה שאגדה יותר משלושים תלמידים
בכיתות בפרברים. לא היו מספיק בתי ספר, לא היתה הסכמה ברורה אם לבנות עוד
בתי ספר.

. UN. PIGNY שר החוץ של בלגיה בא לביקור בניו-יורק בסתיו 1959 ניסה להשפיע
על המשרדים הממשלתיים כי בלגיה לעולם לא תעזוב את קונגו והיא רואה את
חובתה כאחריות לתרבת את קונגו ולמנוע מהם להתנהג בצורה ברברית, אך אף אחד
לא הקשיב לדבריו.

 · האדם שהיה בחדר הסמוך בעונה זו של שנת 1959 ידע שדברים מעין אלו יצרו
את אווירת הבחירות בשנה זו. אווירה זו היתה חשובה כמו שאיפותיהם.

 · הפוליטיקאים לא התעניינו מה ביכולתם לעשות עם הכח של אמריקה אלא איך
ישתלטו על בעיות שונות.

 · התעניינותם היתה ממוקדת יותר בשיא הראשון של התהליך - המנוי מאשר בשיא
השני שהוא הבחירות בנובמבר 1960 - בשני השיאים היה צורך בפעולות שונות.
התכנון למנוי נשיאותי הרבה יותר מחושב מאשר התכנון לבחירות: קבלת המנוי,
עד כמה שהיא מסובכת, היא תהליך בו אלמנטים שונים נחשפים לאבחון רציונלי.

הצלחה או כישלון במנוי יכולה באופן מתקבל על הדעת לכוון לשגיאה חמורה,
החלטה, עסקה צעד מפתיע או בגידה. על ידי המנוי האדם "צולל" לתפקידים בלתי
נשלטים אך עם זאת תופס שליטה שמכניסה ומקדמת אותו חצי דרך לתוך הבית הלבן.
המנוי חייב להיות המטרה הראשונה תמיד.

 · באביב קיץ וסתיו 1959 החלה התקווה והשאיפה לצאת מהמקומות הסודיים, כמו
נחל שזורם לאטו מסתובבת סביב הרפובליקנים והדמוקרטים. חלקם מעדו, חלקם
שינו תוכניותיהם חלק עמדו לשקוע בריבים ומחלוקות. בכל זרם השמות שנכנסו
לתודעת האומה וזכו להיכנס להיסטורית אמריקה.

 · עדיף להתחיל עם HUBERT HORATIO HUMPHREY   ההחלטה הטקטית הראשונה
היתה בידיו. הוא היה צריך לבחון את הכח והעוצמה של ג'ון קנדי. כל שאר הדמוקרטים
צריכים היו להגיב ליוזמותיו כאשר תכננו את מעשיהם.

מקור:
נח הלפרין; "איך להבחר?", עמ' 27-25, הוצאת עוז
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש