דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,540 כניסות לאתר
לחדור תקשורת

מאת: נח הלפרין

מושג החדירה התקשורתית מוכר היטב בעיקר לפוליטיקאים, בשל ניסיונם
בהתמודדות היום יומית מול אמצעי המדיה.

החדירה התקשורתית מאופיינת במספר היבטים שיש לתת עליהם את הדעת משני עברי
המתרס. האחד המנסה לחדור לתקשורת, חייב שיהיה לו מסר החלטי וברור שיש לו
עניין ציבורי מובהק.

מהצד השני קיימת הציפיה למסר חדשותי שיהווה גיוון והעשרה עבור צרכני
התקשורת.

בהיבטים אלה, למעשה, מתבטאים האפיונים לדרך הביצוע של המעבר ממסר קיים,
ברור ושייך, לידיעת הציבור הרחב.

רבים מאוד הם השואלים כיצד מבצעים, הלכה למעשה, את הניסיון לחדור תקשורת.
הסוגיות לביצוע המעשי מצויות בהשכלתו של המעונין בהעברת מסרים ובידיעה
כיצד פועלת התקשורת מתוך עניין ציבורי.

התלונות הרבות כי התקשורת מפלה או אינה מעוניינת בחשיפתם של רבים לאור
מעשים חיוביים אלה או אחרים, או חשיפת ספריהם ויצירותיהם על כל הגוונים,
לא תמיד תואמות את המציאות התקשורתית.

כל כלי תקשורת פועל עפ"י אמות המידה שלהם, תוך בדיקה, אולי לא תמיד
לעומק, אך יש בה די להצדיק דחיית חשיפתו של מישהו או ביצוע חשיפה למישהו
אחר.

הגבול שבין חשיפה חיובית לבין אי חשיפה, לעתים דק מאוד ומומחי תקשורת
מנסים לא אחת למצוא פתרונות חתך לאפיון זה.

החדירה התקשורתית או החשיפה התקשורתית לא תמיד ולא בהכרח, גם אם הן
חיוביות, מהוות צורך רציונלי שבא להיטיב עם הנחשף.

חשיפת יתר ידועה לא אחת כמושכת אש, מעוררת תקשורת אחרת לחטטנות ואולי
למציאת דברים ופרטים שלא נחשפו בחשיפת הארה ראשונה.

הידיעה לדעת כיצד וכמה להיחשף מחייבים רגישות תקשורתית נכונה ומקצועית.

המקצועיות על כל היבטי התקשורת מיטיבה עם היודעים לעבוד היום מול תקשורת
ולאו דווקא כפי שטוענים רבים, כי התקשורת בוחרת לפרגן ולחשוף דווקא את
האמן או היוצר הזה והסופר הזה על פני אחרים.

נכון הדבר, שלא תמיד יש ירידה לעומק של תחקירנים ומציאת היוצרים הטובים
והנכונים המתאימים לסוגיות המדיה עפ"י חתך נושאים.

אך בעיקרון יש בהחלט להעשיר בידע את תחום התחקירנות ולהגיע למיטב הראוי
לחשיפה תקשורתית.

למפיק ולעורך ניתנת האפשרות לשיקול דעת מרבי, על מנת לקבוע עפ"י תחקיר
מוקדם את הראויים להיכלל במסגרת המגזין שבעריכתם.

ההדגש בחדירה התקשורתית מחייב את העורך, הכתב, ולעתים המפיק, לבדוק היטב
אם המסר הוא מעל האובייקט ויש בו את מרבית המוטיבים המצדיקים חשיפה.

אין זה סוד, שחשיפת מחבר שזה עתה פרסם ספר, מקדמת את מכירותיו ללא הכר,
כנ"ל לגבי חשיפת יוצר, אמן, צייר וכמובן פוליטיקאי.

השיטתיות במלאכת התקשורת שלהם מביאה אותם לידי קבלת ייעוץ ועזרה בנושאי
המדיה, כיצד להתראיין, כיצד להופיע, כיצד להציג נושא ועוד שורה ארוכה
ביריעה רחבה בניסיון החדירה התקשורתית.

מקור:
נח הלפרין; "איך להבחר?", עמ' 37-36, הוצאת עוז
 
 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש