דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,550 כניסות לאתר
מחקרי סגנון חיים: מפיל לבן לכלי יישומי

מאת: ד"ר אריה רותם

סגנון חיים הוא אחד מבסיסי הפילוח החשובים שעומדים לרשותו של המפרסם. אולם בשל
אופיים ומורכבותם של מחקרי סגנון החיים, קשה ויקר מאוד להשתמש בהם. טכניקה מיוחדת,
שפותחה על ידי מכון "רותם מחקר ואבחון שיווקי", מאפשרת לחלק מידגם מייצג של
אוכלוסייה לשבעה פלחי סגנון חיים, ולמעשה לקבל פילוח בעל משמעות שיווקית לכל שאלה
מחקרית, כולל שאלות אומניבוס.

פילוח השוק נחשב לאחת מאבני היסוד של השיווק המודרני. קונספט זה הוצג לראשונה,
על-ידי הכלכלן האמריקאי וונדל סמית', בשנת 1956. עד להצגתו שלטו בעולם
האקדמי-עסקי תיאוריות כלכליות שהניחו ששוק הצרכנים הוא הומוגני והוא מגיב באותו
אופן על כל גירוי שאליו הוא נחשף (בעיקר מחיר). סמית' הראה שקיימת שונות רבה
בתגובות השוק, שנובעת מהימצאותן של קבוצות צרכנים בעלות צרכים ויכולות מגוונים,
המונעות על-ידי הרגלים שונים ומתנהגות על-פי עקומות ביקוש שונות.
 
החל מראשית שנות החמישים כללו משתני הפילוח - שעל פיהם נהגו החוקרים לחלק את השוק
- משתנים דמוגרפיים, גיאוגרפיים ומשתני אופן ותדירות השימוש (משתמשים "קלים", "כבדים"
וכיו"ב). השימוש במשתנים אלה שכיח ביותר עד היום בקרב רבים מאנשי השיווק בשל הקלות
היחסית של הפילוח המתבצע באמצעותם ומשום שפילוח נתפס כקל להבנה וליישום על ידי
המשווקים.
 
הביקורת על השימוש האינטנסיבי במשתני הפילוח הדמוגרפי כבסיס לפילוח אפקטיבי, באה
דווקא מקרב אנשי השיווק שטענו שיעילות הפילוח על בסיס דמוגרפי היא מוגבלת, משום
שלא תמיד מתגלה קשר בין משתנים אלה למאפייני הצריכה. לדוגמה, פלח השוק למוצר
יוקרתי יתאפיין מבחינה דמוגרפית בהכנסה גבוהה מהממוצע. אולם, האם העובדה שאדם
מסוים הוא בעל הכנסה גבוהה מעידה על כך שהמוצר, אכן, עונה על צרכיו?

המשתנים הדמוגרפיים אינם מצליחים, בעצם, לחזות צריכה, אלא לעמוד על מגבלותיהן של
קבוצות אוכלוסייה מוגדרות ביחס לצריכת מוצרים מסויימים (בעלי הכנסה נמוכה, לדוגמה,
אינם יכולים לצרוך מוצרים יקרים).
 
התסכול שנבע מאי-יכולתם של המשתנים הדמוגרפיים "לספק את הסחורה" ולהוות בסיס
לפילוח אפקטיבי, גרם לחוקרי השיווק לחפש בסיסי פילוח נוספים. אחד מאלה משתמש
במשתני אישיות ובמשתנים של פעילויות, סוגי עניין ודעות AIO - Activities Interests & ) Opinions).
שיטה זו של פילוח נקראת פילוח פסיכוגרפי ומבוססת, בעיקרה, על ניתוח סגנון
חיים. פילוח זה תרם באורח משמעותי להבנה השיווקית בקרב משווקי אופנה, מכוניות,
שירותי תרבות, פנאי ותיירות, בשמים, משקאות אלכוהוליים וכדומה, שצריכתם קשורה
לסגנון החיים.
 
פילוח סגנון החיים המפורסם ביותר בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בתחילת
שנות ה-80. מחקר זה, שנקרא Values &  Life Style) VALS), פילח את האוכלוסייה
האמריקאית לתשע קבוצות שהגדרתן התבססה על רמות הסכמה של נדגמים לשאלון שהכיל
כמה מאות היגדים שונים. ניתוח נתונים אלו בוצע בטכניקה סטטיסטית שנקראת ניתוח
אשכולות (Cluster Analysis). טכניקה זו מקבצת נדגמים לקבוצות על פי מידת הדמיון של
התייחסותם לדעות והגדים. הפילוח היטיב להתייחס להיבטים סוציו-פסיכולוגיים של
האוכלוסייה האמריקאית, אך תרם פחות לביסוס הקשר בין השייכות לפלחים השונים
והצריכה בפועל. כדי לשפר את יכולת החיזוי של ה-VALS, מיקדו חוקרי סטנפורד את
כלי המחקר המאבחנים את הקשר שבין הפלחים השונים להרגלי הצריכה. הפילוח על פי ה-
VALS, ובעיקר הגישה המשופרת שלו, התקבלו באהדה רבה וזכו לשימוש אינטנסיבי בקרב
אנשי שיווק רבים בשוק האמריקאי החל מסוף שנות השמונים.
 
למרות מספרם הרב של אוהדי השיטה, ספגו מחקרי סגנון החיים כמות לא-קטנה של ביקורת.
הביקורת העיקרית התמקדה בתמונה החלקית של דפוסי הצריכה, שהתקבלה ממחקרי סגנון
החיים. לצורך קבלת תמונה מדוייקת יותר, נזקקו עורכי מחקרים פסיכוגרפיים לשימוש
במשתנים שיוחדו לצריכת קטגוריית מוצרים מסויימת. לדוגמה, אם ברצוננו לבדוק איפיונים
פסיכוגרפיים של צרכנים בשוק המזון המוכן, עלינו לשאול את הנדגמים גם שאלות
המתמקדות, למשל, בהרגלי האכילה וב"חדוות היצירה בבישול".
 
אולם הבעיה העיקרית שזוהתה במחקרי סגנון החיים, וגרמה לכך שהם הפכו להיות בלתי
ישימים, היא החד-פעמיות שלהם. כלומר, בגלל שמחקר פילוח סגנון חיים הוא תהליך ממושך,
מסובך ויקר, הוא מבוצע בתדירות של אחת למספר שנים. מפרסם הרוצה לבחון התאמת מוצר
או מסר פרסומי כלשהו לאחד מפלחי האוכלוסייה, יכול לעשות זאת רק לגבי מוצר "הנמצא
בצינור". את המוצר הבא יוכל לבדוק רק בעוד מספר שנים, כשמחקר מעודכן של סגנון חיים
ייצא לדרך. גם בעיית המחיר הגבוה מונעת ממפרסמים רבים להשתמש בממצאים.
 
הפתרון לבעיה עשוי להימצא בבניית הליך מחקרי "זריז" יותר בעל אופי דינמי ומתפתח.
פתרון זה יכול להיות מיושם בצורה של שאלון מקוצר של סגנון חיים המאפשר, בעלות
נמוכה יחסית, את קיומם של אומניבוסים ומחקרים יעודיים שמאפשרים הצלבת פלחי סגנון
חיים עם מידע ספציפי.
 
הליך זה מבוצע בשני שלבים: השלב הראשון, שלב הכנת התשתית המחקרית, כולל איסוף
נתונים בסיסי וניתוח סטטיסטי, שמוליד את אפיון הפלחים. בשלב השני מנוסח שאלון מקוצר
המאפשר איסוף נתונים מתמשך באמצעות אומניבוסים או סקרים יעודיים.
 
בפסקאות הבאות אתאר כאן בקצרה את התהליך המחקרי שביצענו לאחרונה במכון "רותם -
מחקר ואבחון שיווקי" במטרה להכין תשתית מחקרית לסקרי אומניבוס ומחקרים יעודיים
המשלבים סגנון חיים.

השלב הראשון - הכנת התשתית המחקרית
שלב הכנת התשתית כלל איסוף של היגדי סגנון חיים מתוך מחקרי סגנון חיים שנערכו
ברחבי העולם, ובעיקר ממחקרי ה-VALS. בסך הכל נאספו בשאלון למעלה ממאה היגדים
שקשורים לפעילויות, לסוגי עניין ולעמדות שחוברו לשאלון. המדגם כלל 1760 איש
שהתבקשו לציין את מידת הסכמתם עם ההיגדים באמצעות סולם בן 5 דרגות.
 
עם סיום איסוף הנתונים סווגו הנדגמים לקבוצות על פי מידת הדמיון בתשובותיהם. הליך
זה בוצע באמצעות ניתוח אשכולות. טכניקת ניתוח זו סייעה בידינו לחלק את הנדגמים
לשבע קבוצות בעלות מאפיינים דומים שנמצאו שונים באופן מובהק ממאפייני הקבוצות
האחרות. לאחר החלוקה לקבוצות נוסחו אפיוני כל אחת מהקבוצות באמצעות ניתוח גורמים
שצמצם את מספר המשתנים (על ידי זיהוי המשתנים שמתקיימת ביניהם קורלציה). מטרת
טכניקה זו היא להגביר את יכולת ההסבר והאפיון של הפלחים. לאחר מכן הוצלבו הגורמים
והמשתנים הדמוגרפיים עם הפלחים השונים. הצלבה זו תארה את אפיוני כל אחד מהפלחים.
חשוב להדגיש שהפלחים המתוארים מייצגים קבוצות אוכלוסייה שהבסיס לחלוקה שביניהן
הוא סגנון החיים. אולם, כדי להעמיק ולחזק את אפיון הפלחים הוצלבו נתונים אלו גם עם
משתנים דמוגרפיים למרות שהפלחים התאפיינו גם על פי אפיונם הדמוגרפי (כמו פלח 3 -
"צעירים חסרי מנוח"), הרי השייכות הבסיסית נובעת מתוך סגנון החיים של האוכלוסייה,
ולכן יתכן שיימצאו מספר מבוגרים (מועט אומנם) בפלח המאופיין כצעיר, ולהיפך.
 
שלב שני - יצירת שאלון מקוצר
כדי להפוך את פילוח סגנון החיים לכלי שניתן להשתמש בו באומניבוסים ובסקרים נוספים,
היה צריך לבנות שאלון מקוצר שניתן לצרפו למחקרים אחרים מבלי להעמיס יותר מדי על
הנדגמים בגלל אורך השאלון. כדי לעשות זאת, צריך היה לאתר את ההיגדים שמצליחים לבדל
את הפלחים השונים. הדבר בוצע על ידי תהליך המכונה: ניתוח מפלה ( Discriminant
Analysis), שמטרתו היא לזהות את מספר השאלות המינימלי בעל יכולת ההבדלה המקסימלית
בין הפלחים. תהליך זה "סימן" את המשתנים המבדילים ביותר ואיפשר לנסח שאלון מקוצר בן
23 היגדים שבאמצעותם (ובאמצעות נוסחה שגובשה בשלב ניתוח הנתונים הבסיסי) ניתן
לשייך כל נדגם, שעונה באמצעות משפטי הסכמה, לאחד משבעת הפלחים.
 
כדי לתקף את השאלון המקוצר (ובמילים אחרות לבדוק אם הוא מצליח לזהות את אותם
פלחים שזיהה השאלון המורחב), השתמשנו בשיטה בה השתמש ארנולד מיצ'ל, מחבר ה-VALS.
על פי שיטה זו בדקנו את השאלון המקוצר על ידי דגימה אקראית של מחצית מהמדגם,
ובחנו באיזו מידה שאלות אלו מצליחות לנבא באופן מדויק את השתייכותם של הנדגמים
לפלחים אליהם שויכו באמצעות השאלון המורחב. על פי הממצאים נמצא שיעור דיוק של מעל
ל-82%. שיעור זה הוא גבוה למדי ומצביע על רמת אמינות כזו שתאפשר שימוש בשאלון
המקוצר לסקרים נוספים (לשם השוואה מיצ'ל דיווח על שיעורי דיוק של 86% בשאלון
המקוצר שלו).
 
פלח 1: ערכיות מבוססת
פלח זה, המכיל כ-16% מהאוכלוסיה, מאופיין בחתך גילאים של בני +40 (60% מהם, כאשר
השאר מפוזרים בין קבוצות הגיל האחרות). הוא כולל בעיקר אנשים משכילים (השכלה על
תיכונית ואקדמית), ולמרביתם הכנסה מעל הממוצע. אין לשייכים לפלח זה כל אפיון מיוחד
של נטיות דתיות.
 
זהו הפלח הערכי ביותר מכל פלחי השוק שזוהו. התכונה הדומיננטית של חברי הפלח היא
שהם מאוד מחושבים ובהחלטות חשובות הם משתדלים שלא לערב את הרגש, הם מקפידים על
אכילה נכונה ובריאה יותר מהאחרים. למרות היותם מחושבים, הם מאמינים שאנשים הם
ישרים וניתן לסמוך עליהם, בהקשר זה יש להם נטיה להאמין לאנשי מכירות יותר
מהאחרים.
 
השייכים לפלח זה הם בעלי תודעה ומצפון חברתי מאוד מפותחים: הם יקפידו, יותר
מהאחרים, על קניית מוצרי כחול-לבן, הם בעד שמירה על שטחים ירוקים, הם מוכנים ל
שלם יותר עבור מוצרים ידידותיים לסביבה ומוכנים להתנדב יותר מהאחרים.
 
מבחינת דפוסי הפנאי שלהם, הם הפלח התרבותי ביותר. הם הולכים לתיאטרון או לקונצרטים
יותר מהאחרים.

מההיבט הצרכני הם מחושבים למדי ולכן לא יגדירו את עצמם כבזבזנים, אך מצד שני הזמן
שלהם יקר להם ולכן לא יבזבזו אותו בחיפוש אחר מציאות.

בסך הכל יש להם דעה טובה למדי על עצמם ועל חייהם והם סובלניים ביותר כלפי הזולת.
הם מוכנים לקבל דעה של אחרים גם אם אינם מסכימים עימם.
 
פלח 2: יושבי בית עם מעורבות ואיכפתיות חברתית רבה
פלח זה כולל כ-8% מהאוכלוסייה והוא חסר איפיון מיוחד של קבוצת גיל, שיוך דתי ורמת
השכלה. ההכנסה של חלק ניכר מהשייכים ל פלח זה היא מתחת לממוצע.
 
זהו פלח שמתאפיין בהתכנסות בתוך עצמו. השייכים לפלח זה מעדיפים להישאר בבית ולא
לצאת לבלות, והם מופנמים ובישנים יותר מכולם. יחד עם זאת ניכר שעולמם הרוחני בהחלט
מפותח. הם מרבים להתעסק בעצמם, מקפידים על תזונה נכונה וצריכת ויטמינים - יותר
מהאחרים.

האיפיון הבולט של קבוצה זו הוא החברתי. מצד אחד יש להם נטיה לסמוך על אנשים יותר
מכל פלח אחר, אך מצד שני במפגשים עם אנשים הם משתדלים שלא להתבלט, והם מציינים
שבהשוואה לאחרים אין להם בטחון עצמי רב. יש להם נטייה חזקה לפסימיות, אך יחד עם
זאת הם ירבו להשתתף בהפגנות יותר מהאחרים (יתכן שהיציאה להפגנות עונה להם על
הצורך בבילוי חברתי שהם לא צריכים להתבלט בו, ואשר אינו עולה כסף - בהתאם למצבם
הכלכלי).
 
פלח 3: בליינים, צעירים, שאפתנים ומוחצנים - "צעירים חסרי מנוח"
פלח זה כולל כ-18% מהאוכלוסייה. ברובם צעירים בני פחות מגיל 30 (61% מהם). מרביתם
חילוניים, ההשכלה של חלק ניכר מהם היא תיכונית ומטה.
 
השייכים לפלח זה מגדירים את עצמם כבעלי בטחון עצמי רב יותר מהאחרים. הם אוהבים
לבלות מחוץ לביתם בבתי קפה, חיי לילה תוססים ובקניות. בנוסף לנטייה לבליינות, ניתן
לזהות אצלם השגיות המאפיינת אנשים שנמצאים בתחילת הקריירה שלהם.
 
זהו הפלח שאוהב לקנות. הם תופסים קניות כחלק מהבילוי שלהם. זהו גם הפלח המוחצן
ביותר, ההופעה החיצונית שלהם מאוד חשובה להם, הם מתעניינים במדורי האופנה ומצהירים
שהמעמד החברתי חשוב להם יותר מאשר לאחרים.
 
חיי חברה הוא פן נוסף באורח חייהם. הם אוהבים להרגיש חלק מקבוצה, וישתדלו להתבלט
במסגרות חברתיות, למרות נטייתם שלא להאמין שרוב האנשים הם ישרים ואפשר לסמוך
עליהם.

מבחינה ערכית זהו פלח בעל מודעות חברתית נמוכה, לא ישתתף בהפגנות ולא יקפיד על
קניית כחול לבן.

לפלח זה יש איפיונים יאפיים מסויימים כמו שימוש באינטרנט ועיסוק בפעילות גופנית
יותר ממרבית הפלחים (למעט פלח 6).
 
פלח 4: "מקום (די) טוב באמצע" - שמרן ומסורתי
פלח זה הוא הגדול מכל הפלחים שזוהו - הוא מכיל כ-24% מכלל האוכלוסייה, כאשר
מרביתם בטווח הגילאים 49-30, הם מסורתיים ברובם, והכנסתם היא מעט מעל הממוצע.
 
זהו פלח שניתן לאפיין אותו כ- Main Stream האופייני של החברה הישראלית ("הישראלי
הממוצע").
 
הם מקנאים באנשים עשירים שיכולים לחיות ברמת חיים גבוהה יותר מהם, הם אוהבים
להסתובב בקניונים גם אם אינם מתכוונים לקנות משהו. הם מסכימים יותר מכולם עם
המשפט שלפעמים בא להם לברוח מהכל. יש להם נטייה למסורתיות, והם אף סבורים שחשוב
שילדים ילמדו יהדות בבית הספר. חשוב להם להרגיש חלק מקבוצה, ומרביתם סבורים שמה
שמעניין את הפוליטיקאים הוא האינטרס האישי שלהם יותר מטובת המדינה.
 
זהו הפלח המשפחתי ביותר, שמרבה לבלות בבית ביחד. השייכים לפלח זה מרבים לצפות
בטלוויזיה ורואים בה אמצעי יעיל להעסקת הילדים. יחד עם זאת הם נוהגים לפנק את עצמם
מדי פעם בקניות או בילוי, וחשוב להם שבאזור מגוריהם "יהיה מה לעשות", וגם חשוב להם
במידה רבה להיות אקטיביים בחופשתם.
 
פלח 5: מקום (לא כל כך טוב) באמצע
בפלח זה נכללים כ- 17% מכלל האוכלוסייה, כמחצית ממנו הם בני 39-20, אך ניתן למצוא
רבים מהם בכל שכבות הגיל. לא ניתן למצוא איפיונים מיוחדים של השכלה, דת ומצב
כלכלי.
 
זהו פלח של אנשים שמרניים שהאיפיון העיקרי שלהם הוא שהם אינם מרגישים חלק מהחברה,
הם קטני אמונה באנשים אחרים. בעבודה קשה להם - יותר מלאחרים - לקבל מרות, ואינם
מוכנים לקבל את דעתם של האחרים. הם פסימיים למדי - לא נראה להם שהם יכולים להשפיע
ואין להם שאיפות להצליח במקום העבודה.
 
חוסר האמון שלהם באנשים, כולל אנשי מכירות, גורם כנראה לכך שהם יהיו האחרונים שינסו
מוצר חדש. מבחינת הדעות החברתיות שלהם הם שמרניים ואף שוביניסטיים למדי, ואין להם
כל מודעות סביבתית.
 
הם מאוד לא בעניין של מופעים תרבותיים - לא ילכו לקונצרטים והצגות, אך יחד עם זה
חשוב להם לצאת לבלות מפעם לפעם.
 
פלח 6: יאפים מזדקנים
פלחי זה, המכיל כ-9% מכלל האוכלוסייה, הוא בעצם הפלח המבוסס ביותר מבחינה כלכלית.
למרביתם יש השכלה על תיכונית או אקדמית, הם חילוניים, כאשר אחוז ניכר מהם הם
בגילאי 60-40.
 
למרות שחברי פלח זה מרוצים למדי ממצבם הכלכלי, נראה שהמאפיין העיקרי שלהם הוא
שאיפתם לשפר אותו עוד יותר.
 
הם אנשים מפוכחים שאינם נוהגים לערב את הרגש בהחלטות חשובות. זהו הפלח הכי אנטי
דתי מבין הפלחים. הם מתנגדים מאוד לכך שילדים ילמדו יהדות בבית הספר ואינם סבורים
שחילוניים צריכים לשמור על קשר עם המסורת.
 
חברי הפלח הם עורכי הקניות האידיאליים עבור המשווקים משום שהם, מבוססים יחסית,
אוהבים לקנות, מחפשים חידושים ונוטים להאמין לאנשי מכירות. בנוסף, הם אוהבים לבלות
במקומות סולידיים "בעלי ניחוח תרבותי" כמו קונצרט או הצגה ויימנעו מבילוי במקומות
ההמוניים יותר.
 
למרות גילם המתקדם, יש לשייכים לפלח זה אלמנטים יאפיים כמו עשיית פעילות גופנית
יותר מהפלחים האחרים ועניין באינטרנט ובאפשרויות הגלומות בו.
 
זהו פלח לא משפחתי - כנראה בגלל גילם של מרבית השייכים לו, אך הם אינם מסכימים
שטלוויזיה היא פתרון טוב להעסקת ילדים.
 
פלח 7: יושבי בית, פסיביים, מבוגרים
פלח זה כולל 8% מכלל האוכלוסייה, מרביתם בני למעלה מ-50, כאשר חלק ניכר מהם הם
דתיים וחרדיים, והכנסתם מתחת לממוצע.
 
זהו פלח שמתאפיין בעיקר בישיבה פסיבית בבית, המתקשרת להשקפת עולמם שהיא פסיבית,
עם מידה רבה של אובדן עניין בקידום עצמם ובעולם הסובב אותם. הפלח שהכי פחות מבלה,
הכי פחות קונה, הכי פחות מתעניין, חסר מוטיבציה להצלחה בחיים והכי פחות משפחתי מכל
הפלחים האחרים.
 
ומה הלאה?
בסקרי האומניבוס השבועיים שלנו אנחנו מתכננים לאסוף מידע על מאפייני צריכת המדיה
של כל אחד מהפלחים, על תוכניות אהובות בטלוויזיה, ועל נטיות פוליטיות ועל צריכת
מוצרים שונים. במידה שיתאפשר לנו (במסגרת מגבלות הסודיות העסקית), נדווח בגליונות
הבאים של "אותות" על מאפיינים חדשים של פלחים אלו, שייחשפו במהלך מחקרינו.
 
 

מקור: אותות 98, מס' 220, עמ' 66-67, 86, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל.



 

 
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש