דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,924 כניסות לאתר
מלחמה: מותגי יצרן כנגד מותגים פרטיים

מאת: גבי שטרן

למותגים מבוססים וידועים יש סיבה טובה לדאגה: יש היום בשוק יותר מותגים פרטיים מאי
פעם. אם קמעונאים ימשיכו לפתח מותגים פרטיים חזקים באיכות גבוהה והצעת מכר
אטרקטיבית, יפסידו מותגי היצרנים נתח שוק למותגים הפרטיים בקצב מוגבר. ישנם סוגים
שונים של מותגים פרטיים: מוצרים גנריים, מותגי חנות (own lebel), ומוצרים מבוקרים
(controlled brands).

שני שלישים מהצרכנים בארה"ב מדווחים על שימוש במותג פרטי כלשהו. בארה"ב, מותגים
פרטיים מוכרים יותר יחידות ממותגי יצרן ( brand name) ומובילים ב-77-מתוך 250
קטגוריות מוצרים בסופרמרקטים. ביחד, מותגים פרטיים אלה תופסים מקום שני או שלישי
ב-100 מתוך אותן קטגוריות. שני שלישים מהחלב הנמכר בסופרמרקטים בארה"ב הוא של
מותגים פרטיים. מותגים פרטיים חזקים מאוד גם בקטגוריות של משקאות קלים מוגזים,
מיצים ומים מינרליים. התחזית היא שמותגים פרטיים בקטגוריית המשקאות הקלים יתפסו כ
-15% מהשוק בדולרים. הסיבה לכך ככל הנראה היא שמדובר במוצרים לא יקרים, הנקנים
בתדירות גבוהה, וקל לצרכן להעריך את המוצר מפני שטעם הוא הגורם המרכזי בו.
 
באירופה, ובמיוחד באנגליה, מותגים פרטיים חזקים מאוד ותופסים נתח שוק כבד ברשתות
המזון. בקטגוריות מסויימות נתח השוק מגיע עד 80%!
 
בדרך כלל, מוצרים של מותגים פרטיים מסופקים לקמעונאי על ידי היצרן, והקמעונאי
אחראי לתמחיר, תצוגה ומלאי. במרבית המקרים עיצוב אריזת המותג הפרטי הינה חיקוי של
המותג המוביל.

באנגליה, למעלה ממחצית המכירות של רשתות המזון מיוחסות למותגים פרטיים. נשאלת אם
כך השאלה: כיצד יכולים היצרנים להתייחס לארגונים שהם מצד אחד המתחרים הגדולים
ומצד שני צינור ההפצה המרכזי שלהם?
 
מדוע קמעונאים מעוניינים במותגים פרטיים?
* הגדלת רווחים: למותגים פרטיים אין קמפיינים פרסומיים יקרים.
* בניית נאמנות לקוחות: אם יצליחו לשכנע את הצרכנים שהמותג הפרטי שלהם הוא הנכון
עבורם, הצרכנים לא יעברו לחנות אחרת.
* טישטוש השוואת מחירים: קשה להשוות מחירי מותגים פרטיים בחנויות שונות, שלא כמו
מחירי מותגי יצרן ידועים שקל לצרכן להשוות ולהחליט כיצד להוציא את כספו.
* הגברת יעילות אספקה של הרשת: שליטה טובה יותר על האספקה על מנת לצמצם מלאים.
ספקי מותגים פרטיים מגיבים באופן גמיש יותר לדרישות הקמעונאים.
 
פרופיל של צרכן מותגים פרטיים
* "נאמן לחנות": אינו עושה שופינג מסביב על מנת למצוא את המחיר הטוב ביותר. אינו
מודע למחירים בחנויות. באופן כללי נאמן לקמעונאי יחיד.
* "לא נתון להשפעה": אינו מוכן לנסות מותגים חדשים ואינו מושפע במיוחד מפרסום
בטלוויזיה.
* "קניות זה תענוג:" יש לו זמן וכסף להפוך את הקניות לחוויה מענגת.
* "אין דאגות כלכליות": אינו מודאג מקביעות בעבודה (job security ), ואופטימי לגבי מצב
הכלכלה באופן כללי.
* "אוגר בהזדמנות": מוכן לבצע רכישה של מספר יחידות של המותג הפרטי אם יקבל הצעה
אטרקטיבית.

קיים יחס ישיר בין תפיסת הצרכנים את המותג הפרטי לדעתם על איכות החנות/רשת בה הם
קונים. את הצרכן לא מעניין מי היצרן של המותג הפרטי. תדמית הקמעונאי היא הקובעת.
הצרכן רואה לנגד עיניו את מסורת המותג של הקמעונאי, ולא של היצרן. בזמן קניית המותג
הפרטי, הצרכן מקבל את הבטחת האיכות והערך של הקמעונאי. הצרכן אינו תופס את
היצרנים הידועים כספקים של מותגים פרטיים, וזה טוב ליצרנים, מפני שלו הצרכן היה
יודע זאת, היה קונה את המותג הפרטי הזול יותר.

כוחם של המותגים הפרטיים בדרך כלל משתנה בהתאם למצב הכלכלה. כאשר מצב הכלכלה
גרוע, כוחם של מותגים פרטיים עולה וכאשר מצב הכלכלה טוב, כוחם יורד. ב20- השנים
האחרונות נתח השוק של המותגים הפרטיים בארה"ב תופס בממוצע כ-14% ממכירות
הסופרמרקטים (בדולרים). בזמן המיתון של 1981-1982, יחס זה קפץ ל-17%.

סיפור הצלחה קלאסי של מותג פרטי
יצרני המותגים אינם יושבים בחיבוק ידיים. הם אפילו שולטים בשוק המותגים הפרטיים
במידה רבה. למעלה מ-50% מהיצרנים של מוצרי צריכה ממותגים מייצרים גם מוצרים לשוק
המותגים הפרטיים. שלושת היצרנים הגדולים של דגני בוקר בארה"ב חתכו מחירים על מנת
להפחית את הביקוש למותגים הפרטיים שנוגסים בנתחי השוק שלהם. קוקה קולה בקנדה
נלחמת במותגים הפרטיים באמצעות הורדת מחירים ועסקאות המבטיחות שטח מדף טוב יותר.
 
קלאסיק קולה הוא מותג פרטי שמיוצר על ידי חברת קוט עבור רשת הסופרמרקטים של
סיינסבורי בבריטניה. המותג הפרטי הושק ב-1994 במחיר נמוך ב-28% לעומת קוקה קולה.
היום, המותג הפרטי תופס נתח של 65% ממכירות הקולה בסיינסבורי ו-15% מסך שוק
הקולה בבריטניה.
 
יחד עם זאת - לא כדאי למהר להגיב
ב-1993, פיליפ מוריס הכריזה שהיא הולכת לחתוך במחיר סיגריות מרלבורו. תוך שבוע, ערך
המניות של פיליפ מוריס ירד ב-14מיליארד דולר, וערך המניות של 25 חברות מוצרי
הצריכה הגדולות ביותר ירד ב-50 מיליארד דולר.
 
מותגים ארציים נמצאים תחת לחץ, אך חשוב לשמור על פרספקטיבה בכל הנוגע למותגים
פרטיים. הגישה צריכה להיות אובייקטיבית ושקולה בדיוק כפי שחברה בוחנת מתחרה ממותג
רגיל. מנהלי החברה צריכים לשקול אם האיום מצד המותגים הפרטיים יגדל או ידעך. מעבר
לזה, אם החברה מייצרת גם מותגים פרטיים, היא צריכה לשקול את מחיר המלחמה בשוק
הגנרי לעומת הרווחים שהיא מפיקה ממנו.
 
האיום מצד המותגים הפרטיים הינו אמיתי וימשיך להיות כזה גם להבא. לכך תורמים מספר
גורמים שתופסים תאוצה.
 
איכות משופרת של מותגים פרטיים
לפני 10 שנים היה פער משמעותי בין רמת האיכות של מותגים פרטיים למוצרים ממותגים.
כיום, הפער הזה צומצם בהרבה. רמת איכות המותגים הפרטיים גבוהה ועקבית במיוחד
בקטגוריות שמרניות שאין בהן חידושים רבים. מזמיני המותגים הפרטיים מקפידים על
ספסיפיקציות הרכש ורגישים לבקרת איכות.

בצפון אמריקה החלו לפתח מותגים פרטיים באיכות דומה לזו של מותג יצרן או גבוהה
ממנה. לדוגמה: קו מוצרים של Loblaw הקרוי President Choice , שכולל 1,500 פריטים,
כולל עוגיות chocolate-chip הנמכרות ביותר בקנדה. Loblaw הצליחה ללחוץ את מותגי
היצרן הארציים בין המותג President Choice  לבין המותגים הפרטיים הרגילים שלה.
המותג President Choice  התפרס מעבר לקנדה וחדר לסופרמרקטים בארה"ב כמותג פרטי
פרמיום. ככזה הוא משווק גם בישראל על ידי רשת גרינברג.
 
ומה קורה באירופה?
בארה"ב, 15% מהכנסות הסופרמרקטים נובעים ממכירות מותגים פרטיים. באירופה - כ-50%.
יש לכך מספר סיבות:
א. הפיקוח הצמוד על שידורי טלוויזיה מגביל את פרסום המותגים הארציים, שלא בדומה
לארה"ב.
ב. רשתות ארציות שולטות בקמעונאות מזון במרבית מדינות אירופה, לפיכך כוח הקמעונאים
גדול לעומת כוח היצרנים. בבריטניה, לדוגמה, 5 הרשתות הגדולות אחראיות ל-62% מסך
המכירות בסופרמרקטים. בארה"ב 5 הרשתות הגדולות אחראיות רק ל-21% מסך המכירות
בסופרמרקטים.
 
באנגליה בקטגוריית מוצרי המכולת, 10 המותגים המובילים הם מותגים פרטיים. בקטגוריית
הבריאות והיופי, 2 מותגים פרטיים נמצאים ברשימת 10 המותגים המובילים. בבריאות
ויופי, תדמית, אמינות ובטחון הם גורמים חשובים יותר מאשר במזון. באנגליה בולט המעבר
ממותגים פרטיים שהבטיחו מחיר בלבד למותגים קמעונאיים מלאים - שזוכים לפרסום
ותמיכה כמותגים בפני עצמם, במחיר גבוה וערכי מותג נלווים. ועוד באנגליה: מותגים
פרטיים בקטגוריית הטואלטיקה תופסים נתח של 24% בכמות ו-16% בכסף, בעוד שבמוצרי
מזון הנתח הוא 36% בכמות ובכסף (ביוגורט ומוצרי חלב מותגים פרטיים תופסים %80
מהשוק). היצרנים באנגליה משיבים מלחמה בתחום היוגורט ומעדני החלב באמצעות פיתוח
מוצרים חדשים שמותחים את שם המותג לסקטורים האלה.
 
בארה"ב יש רשתות מזון שבונות תוכניות מותגים פרטיים תוך אמונה שזה מה שיבדל אותן
ויתרום לחיזוק נאמנות הלקוחות. מגמה מעניינת נוספת - רשתות מזון גדולות מאירופה
החלו להשתלט על רשתות סופרמרקטים בארה"ב וקרוב לוודאי יחדירו לשם את תוכניות
המותגים הפרטיים שלהן.
 
התפתחות ערוצי שיווק חדשים
מועדוני לקוחות, חנויות ענק ומחסני מכירות תורמים לגידול בשוק המותגים הפרטיים.
בחנויות הענק (mass merchandisers ) בארה"ב 8.8% מכלל המכירות הם של מותגים
פרטיים. בקטגוריה של משקאות קלים, השיעור קופץ ל-39%. היתרון של רשתות חנויות
הענק: פריסה ארצית, אינטרס ברור לפיתוח מותגים פרטיים וכוח קנייה גדול שמבטיח
איכות במחיר נמוך.
 
מותגים פרטיים מתרחבים בהתמדה לתחומים חדשים. אם בעבר בסופרמרקטים בלטו מותגים
פרטיים בתחום החלב וקופסאות שימורים, כיום ניתן ל מצוא מותגים פרטיים כמעט בכל
המחלקות, כולל מוצרי בריאות ויופי, חיתולים ומשקאות קלים. המגמה הזו תורמת לנכונות
מוגברת מצד הצרכנים לרכוש מותגים פרטיים. ככל שהאיכות עולה, כך הצרכנים מוכנים
יותר לקנות מותג פרטי לעומת מותג-יצרן יקר.
 
מצב מותגי הייצרן טוב למרות הכל
למרות כל האמור לעיל והאיום מצד המותגים הפרטיים, אין זה מצב אבוד ליצרנים. בתהליך
הקנייה הצרכן נותן העדפה למותג הייצרן (brand name ). מותגי יצרן קיימים מפני
שצרכנים עדיין דורשים הבטחת איכות כאשר אין להם זמן או אפשרות לבדוק את
האלטרנטיבות בנקודת המכירה. לname- brand יש יתרון של ותק: המותגים המוכרים בנו
לעצמם ממדי אישיות ונכסיות מותג במשך שנים רבות באמצעות פרסום בטלוויזיה והבטחת
איכות עיקבית. מחקרים של חברת Equitrend מראים שצרכנים מדרגים בצמרת פחות או
יותר את אותם מותגים מדי שנה. בסקר של 100 המותגים המובילים נמצאים רק 5 מותגים
פרטיים (קמעונאיים) שהראשון בהם מדורג רק במקום ה-52.
 
מותגי יצרן ארציים מגבירים פרסום כאשר מצב הכלכלה משתפר ומתחזקים את עמדתם.
צרכנים שבזמנים פחות טובים פנו למותגים פרטיים, חוזרים לרכוש מותגי יצרן באיכות
גבוהה במחיר גבוה.
 
קמעונאים אינם יכולים להרשות לעצמם שלא למכור ולקדם מותגי יצרן פופולריים. צרכנים
שמצפים למצוא מוצרים אלה בחנות ויתאכזבו - יעברו לחנות/רשת אחרת.
 
דגש יתר על מותגים פרטיים מחליש את כוחם. צרכנים רבים אינם מאמינים שחנות יכולה
לספק מוצרים באיכות מעולה בכל כך הרבה תחומים. אפילו רשת Sears, Roebuck & Coשהתפרסמה בזכות המותגים הפרטיים שלה, למדה זאת בדרך הקשה. הרשת מכרה מותגים
פרטיים גם בקטגוריות של כלי עבודה ומוצרים לבנים. הצרכנים הפנו עורף ורווחי החברה
נפגעו באופן קשה. לבסוף, פתחה החברה בחנויות שלה מרכזי "Sears Brand Central",
עם מחוייבות למכירת מותגי יצרן מובילים במיגוון רחב בנוסף למותגים הפרטיים שלה.

אם אינכם מייצרים עבור מותגים פרטיים - אל תתחילו
יצרנים של מותגים ידועים מנצלים לפעמים את יכולת הייצור העודפת שלהם על מנת לייצר
מותגים פרטיים לפי הזמנה. למרות הפיתוי שבדבר יש כאן סכנה. במשך הזמן יצרן כזה
יקבל הזמנות לייצור מותגים פרטיים גם בקטגוריות בהן המותג שלו עצמו אינו חזק דיו.
עלול להתרחש תהליך של קניבליזציה של מותגי היצרן. מעבר לזאת, כאשר בוחנים את העלות
הכוללת של ייצור מותגים פרטיים ולא את העלות השולית, הרווחיות של ייצור כזה פחותה
בהרבה. נקודה נוספת שכדאי להביא בחשבון: אנשי מכירות מעדיפים למכור היכן שהכי קל,
או במילים אחרות, לקוחות קיימים שכבר יש איתם יחסי עבודה מבוססים. אלה לקוחות
כבדים למותג היצרן ולא לקוחות קטנים או כאלה שצריך לטפח. פרושו של דבר, קניבליזציה
של מותג היצרן. ייצור מותגים פרטיים מערים קשיים על היצרן שנאלץ להתמודד עם שתי
מערכות שונות לחלוטין במבנה העלויות. יש חברות שמנסות באופן זה לכסות קטגוריית שוק
שלמה, אך מוצאות את עצמן במבוכה אסטרטגית, תחת לחצים מצד הקמעונאים לאספקת
משלוחים פחות רווחיים, ובזבוז זמן הנהלה שמנסה לטפל בקונפליקטים.

ומה בישראל?
באמצע שנות ה-80, רשת "קו אופ" היתה הראשונה בישראל שמכרה מותג פרטי. הרשת לא
השקיעה די בקידום הפרוייקט ולא נתנה לו תמיכה פרסומית של ממש. מאוחר יותר, בראשית
שנות ה-90, החליטה הרשת להשקיע את הדרוש במותגים הפרטיים שלה והצליחה להחדיר
אותם לתודעת הצרכנים.
 
גם קו אופ הריבוע הכחול, היפרשוק, קו-אופ צפון, שקם, המשביר לצרכן, ורשת גרינברג
יצאו עם מותגים פרטיים. בסוף 1996, רשת אייס קנה ובנה החלה בשיווק סידרת כלי בית
מותגית משלה בשם Kitchen ACE . זמן קצר לאחר מכן נכנסה הרשת עם מותג פרטי במרבית
תחומי פעילותה.
 
רשתות הסופרמרקטים לא זכו להצלחה מסחררת עם המותגים הפרטיים שלהן ולא הצליחו
לנגוס באופן משמעותי במותגי היצרן הידועים או במותגים הבינלאומיים.
 
רשת גרינברג החדירה בהצלחה את קו המותג הפרטי "פרזידנט צ'ויס" המיובא מקנדה. הרשת
תומכת במותג הפרטי בתצוגות מיוחדות, קידום מכירות ותוכניות טעימה. כיום הרשת מוכרת
מאות מוצרים מסדרת "פרזידנט צ'ויס". רשת גרינברג החלה למעשה כבר לפני כן בהחדרת
מותגים פרטיים כגון "אמריקן קולה" ו"אמריקן למון ליים".
 
בעקבות הצלחת המותג הפרטי שמייבאת רשת גרינברג, שופרסל החדירה השנה קו מוצרים של
המותג הפרטי המיובא שופ רייט.
 
התפתחות הרשתות הקמעונאיות בארץ וחשיפת השוק הישראלי לשוק העולמי, תרמו ללא ספק
לחיזוק המגמה של החדרת מותגים פרטיים. המיתון אליו נקלע המשק "תורם" אף הוא לחיזוק
המגמה. בשל גודל השוק הישראלי, יצרנים מקומיים אינם להוטים לייצר מותגים פרטיים
עבור הרשתות, והמחירים שהם גובים אינם תמיד אטרקטיביים. זו הסיבה שרשתות מיבאות
מותגים פרטיים או מזמינות ייצור מחו"ל.
 
ולסיכום
שוק המותגים הפרטיים ימשיך לגדול. לקמעונאים יש אינטרס ברור להמשך צמיחת המותגים
הפרטיים שלהם. איכות המותגים הפרטיים עולה בהתמדה ואם הצרכן עדיין תופס את
המותגים הפרטיים כפשרה על איכות תמורת מחיר נמוך - הרי שמצב זה משתנה במהירות.
בקרוב צפוי שקמעונאים יתחילו לפלח את השוק למותגים הפרטיים שלהם, לכאלה שמחפשים
מחיר נמוך ואחרים שרואים במותג הפרטי תחליף איכותי למותג היצרן.

במקרים רבים, רשתות אורזות ומפרסמות את המותג הפרטי בדומה למותג היצרן ובכך
מטשטשות את ההבדלים בין השניים. בעתיד, קמעונאים ישתמשו במותג הפרטי על מנת לקדם
את אסטרטגיות התאגיד. מותגים פרטיים לא יהיו יותר חיקויים של מותגי יצרן אלא מותגי
"בית" ייחודיים. המותגים הפרטיים המצליחים ביותר אינם אלה שמדגישים מחיר נמוך אלא
אותם מותגים פרטיים שהשכילו לבסס תפיסת איכות גבוהה בקרב הצרכנים.

יחד עם זאת, למותג היצרן עדיין יש תפקיד מרכזי בקמעונאות. הצרכן דורש מותגים אלה
וההכנסה מהם לקמעונאי גדולה במונחים אבסולוטיים. האתגר לקמעונאים הוא לשמור על
מינון נכון של מותגים פרטיים לעומת מותגי יצרן. על היצרנים להמשיך לפתח מוצרים
חדשניים שיבדלו אותם מהמתחרים, להיות ראשונים בשוק, לבנות על מסורת חזקה שנבנית
לאורך זמן, לנצל את היתרון הפרסומי שלהם, ולבצע קידום מכירות סלקטיבי בחנויות. מעבר
לזאת, על היצרנים לבצע הערכה מחדש של התמורה הנתפסת של המותגים שלהם בעיני הצרכן,
לזהות ולתקשר את תפקיד מותג היצרן בקטגוריות השונות ולהזכיר לקמעונאים שפעילות
מותגי היצרן, ולא המותגים הפרטיים, היא זו שמניעה את העסקים קדימה.

Life - המותג הפרטי של סופר-פארם

ב - 1995, השיקה סופר-פארם את המותג הפרטי שלה: Life.
המטרות בהשקתו היו:
- בידול לרשת סופר-פארם
- רווחיות גבוהה
- כלי לחיזוק תדמית המחירים האטרקטיביים ברשת
- כלי אסטרטגי ברמת הספק

אסטרטגיית המותג: "אך ורק מוצרים איכותיים, במחירים אטרקטיביים וברווחיות גבוהה".
1. אך ורק מוצרים איכותיים: קריטריונים גבוהים לאיכות. "אחריות לאיכות" - שביעות רצון
הלקוח מובטחת או החזרת כסף.
2. מחירי צרכן תחרותיים: מחירים אטרקטיביים ביום יום - ומדהימים במבצעים.
3. רווחיות גבוהה: מכיוון שהמותג נמצא בשליטה מלאה של הרשת, הרווחיות גבוהה.

הרעיון היה: איכות גבוהה עם מחיר נמוך מהממוצע לאיכות מקבילה. את מוצרי Life
מייצרים יצרנים ישראליים וזרים. תחילה הושק המותג במחלקות הטואלטיקה ומוצרי הנייר,
ומאז ניתן למצוא אותו במרבית המחלקות, כולל "ביבי לייף" לתינוקות ומים מינרליים.
סופר-פארם מקדמת את Life באמצעות קידום מכירות, עדיפות בשטחי מדף והכללה
בפרסומי הרשת.
 
כיום, Life מכיל למעלה מ-45 מוצרים המתחרים ב-8 קטגוריות שונות. מתוכם, 18 תופסים
את המקום הראשון בקטגוריה שלהם ו-11 מוצרים אחרים תופסים מקום שני או שלישי
בקטגוריה שלהם.
 
Life רשם גידול מרשים של 225% במכירות בשנתיים האחרונות. הצלחה מיוחדת נרשמה
במכירות המים המינרליים. נתח השוק של סופר-פארם בשוק המים המינרליים (ליטר וחצי)
עומד על כ- 17%. מ-1995 ועד היום מכירות המים המינרליים ברשת גדלו ב- 640%
(בליטרים). 94% ממכירות המים המינרליים ברשת הן של Life. הצלחת המים המינרליים של
Life הביאה להחדרת מותגים פרטיים של מים גם ברשתות השיווק האחרות.
 
ביבליוגרפיה

John Quelch and David Harding, "Brands Versus Private Labels: Fighting to Win Harvard Business Review, January-February 1996.
Carleen Hawn, "Gerneral Mills tests the limits", Forbes, April 6, 1998.
Sandra Ridley, "Brands versus own label what next?", Admap, March 1997.
Justin Sargent, "Own label: taking stock in 1997", Admap, March 1997.
"Own Label Food", Mintel, August 1996.
 
הכותב הוא פלנינג סופרוויזר - באומן בר ריבנאי.
 
מקור:
אותות 98, מס' 220, עמ' 16-18, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל













 

 
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש