דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,443,193 כניסות לאתר
היסטוריה של הרדיו

תולדות הרדיו בעולם
>הרדיו הוא המצאה חדשה יחסית בתולדות האנושות. כיום יש עדיין אנשים שחיו
בעידן שבו לא היה כלל רדיו בעולם.
>החוקרים אינם תמימי דעים באשר לשאלה למי יש לייחס את המצאת המכשיר הזה
- שאיפשר לראשונה שידור בו-זמני של מידע ממקור אחד להמוני צרכנים.
>השם המוזכר ביותר בהקשר זה הוא ג'וליילמו מרקוני האיטלקי, שגילה בעשור
האחרון של המאה ה19- שיטה להעברת קול מבלי להיעזר בחוטי נחושת
מוליכים. מכאן הביטוי תקשורת "אלחוטית", שהוחלף רק לאחרונה בכינוי
תקשורת אלקטרונית.
>המצאתו של מרקוני, הטלגרף, שימשה לצורך העברת סימני מורס ואותות קוליים
מוצפנים.
>הראשון שהשתמש בעקרונות הללו ופיתח מכשיר להעברת קול אנושי היה
האמריקני רגי'נאלד פסנדן (FESSENDEN), שהעביר בשנת 1906, במסצ'וסטס,
שידור ניסיוני של קול שנקלט במרחק של מאות קילומטרים.
>אמריקני אחר, דיוויד סארנוף, עמד על הפוטנציאל האדיר של ההמצאה החדשה
- לצורך העברת מוסיקה, חדשות ומידע לבתי מאזינים. סארנוף דחף, בעשור
השני של המאה העשרים, לייצור המוני של מכשירי רדיו, שאכן החל בשנת
1919. ב – 1920 הוקמה בפיטסבורג בארה"ב רשת השידור הראשונה שהחלה את
שידוריה בסיקור הבחירות.
>בסוף שנות העשרים - במקביל להתחלת השפל הכלכלי בארה"ב, החלה תקופת
שגשוג מדהימה של הרדיו. השידור היה למקור הבידור העיקרי של אזרחים
שהפכו לחסרי כל ולא יכלו להתבדר בשום דרך זולה אחרת.
>מיד אחרי המשבר פרצה מלחמת העולם השנייה ושידורי הרדיו קיבלו משנה
חשיבות. נוסף להיותם גורם מבדר הם הפכו למקור מידע מיידי וישיר על
המתרחש בשדות הקרב של אירופה ודרום האוקיינוס השקט.
>זמן קצר אחרי המלחמה, ב- 1946, נולד האיום הגדול הראשון על הרדיו -
הטלוויזיה. תוך שנים מעטות, דחקה הטלוויזיה את רגלי הרדיו והפכה להיות
מכשיר הבידור העיקרי והחשוב ביותר של הציבור.
>האיום מצד הטלוויזיה - הפך מאז להיות גורם קבוע בתולדותיו של הרדיו.
בהתמודדות הנצחית בין השניים - סייעה לרדיו המצאת הטרנזיסטור, ב - 1948,
שהפכה את הרדיו ממתקן גדול ומסורבל למכשיר קל, נייד וזול לרכישה.
>מאוחר יותר אימץ הרדיו גם את שיטת השידור ב- FM, שהביאה לשיפור עצום
באיכות הקליטה.
>במקביל - למד הרדיו להתמודד בהצלחה גם עם התכנים של שידורי הטלוויזיה.
את מקום התסכיתים ותוכניות הבידור של פעם, תפסו יותר ויותר שידורי
>חדשות, דיווחי תנועה, מוסיקה לגוניה, ושיחות עם מאזינים. הרדיו ייצב את
מעמדו ונשאר גורם חשוב ומשפיע בתקשורת האלקטרונית.
  
הרדיו בישראל
מטרת שיעור זה - להכיר את תולדות השידור העברי בארץ ישראל - מהשידור הראשון ועד
היום.
התלמידים יכירו את מפת השידורים בישראל ויובהר ההבדל בין שידור ציבורי-ממלכתי
לבין שידור פרטי. כמו כן תינתן סקירה על הרדיו הפיראטי. התלמידים יעמדו על היקף
התופעה מבחינה עקרונית ומסחרית ועל הבעייתיות שבה.
 
רדיו ממלכתי - "קול ישראל"
>ראשיתו של השידור העברי בארץ ישראל - בשנת 1936. בחסות ממשלת המנדט
הוקם אז שירות השידור של פלשתין PALESTINE BROADCASTING "
"SERVICE. תחילה היה ה- PBS תת חטיבה במשרד הדואר המנדטורי. לאחר
מכן הוא הפך למחלקה עצמאית בממשלת המנדט.
>במקביל לשידורים הרשמיים הללו, ניהלו ההגנה והלח"י תחנות שידור
מחתרתיות, ששידרו בעברית.
>באמצע ינואר 1948, החלה תחנת מחתרת חדשה לשדר בגלים קצרים. השידור
כלל חדשות שהובאו שלוש פעמים ביום וכן תוכניות לילדים עם חדשות
וסיפורים על גיבורים יהודיים.
>כמה חודשים לאחר מכן, עם קום המדינה, הפך "קול ישראל" לחלק ממערך
ההסברה הממשלתי - תחילה תחת משרד הפנים, ולאחר מכן כמחלקה במשרד ראש
הממשלה.
>ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ראה בחדשות מכשיר לגיוס לאומי,
להתגייסות עממית ולהרמת מוראל (תפיסה אופיינית מאוד למדינות בשלב של
כינון עצמאות).
>ברבות הימים, כשהתקבעו המוסדות הפוליטיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל,
הוחלט כי "קול ישראל" יחדל להיות שירות ממשלתי ויהפוך למוסד ממלכתי.
>חוק רשות השידור התקבל בכנסת ב-8 במארס 1965, והפך להיות מסגרת חוקית
לפיקוח ולניהול שידורי הרדיו ומאוחר יותר גם הטלוויזיה בישראל.
>במסגרת החוק הוקמה הרשות, כשירות ממלכתי הנתון לפיקוח ציבורי.
>הפיקוח מסור בידי מליאה ובה חברים 31 נציגי ציבור.
>חברי המליאה ממונים על ידי נשיא המדינה, בהמלצת ראש הממשלה, לכהונה בת
שלוש שנים.
>שבעה מחברי המליאה, הנבחרים על ידי הממשלה, משמשים כוועד המנהל של
הרשות.
>המליאה והוועד המנהל מפקחים על פעולות הרשות באמצעות ועדות שונות
ומאשרים את לוחות השידורים והתוכניות החדשות המועלות מדי עונה.
>מנכ"ל הרשות ממונה על ידי הממשלה לכהונה בת חמש שנים. המינוי הוא על פי
המלצת ראש הממשלה, החייב קודם לכן להתייעץ במליאת הרשות.
>רשות השידור שואבת את עיקר תקציביה מאגרת טלוויזיה ומאגרת רדיו ברכב.
מקור הכנסה חשוב נוסף הוא הפרסומות המשודרות ב"קול ישראל".
>"קול ישראל" פעל כמונופול עד לפתיחת גלי צה"ל, שהפכה ברבות השנים לגורם
בר תחרות לא רק בקרב החיילים כי אם גם בקרב האזרחים.
>על פי חוק רשות השידור, השידורים האזרחיים בגלי צה"ל כפופים לפיקוח
הציבורי של מוסדות רשות השידור. המשמעות המעשית של החוק: מליאת הרשות,
היא ולא שום גורם צבאי, אחראית לאישור לוח השידורים האזרחיים של גלי
צה"ל.
>השידורים הצבאיים של התחנה כפופים למרות צבאית.
>תחנת גלי צה"ל מתופעלת בעיקר מתקציב הביטחון. לאחרונה החלה התחנה לגבות
תשלום מגורמים אזרחיים בתמורה לשידור "תשדירי שירות" וחסויות.
 
רדיו פרטי
>באמצע שנות ה-90, השתנתה תמונת התקשורת בישראל עם הקמת הרשות השנייה
לרדיו ולטלוויזיה.
>תחת פיקוח הרשות הזו קיבלו 14 תחנות רדיו זכיון לשידורים אזוריים.
>התחנות נמצאות בבעלות פרטית ומשלמות ממון רב למדינה תמורת תדרי השידור
והזכיונות שקיבלו.
>מקור ההכנסה היחיד של תחנות אלו הוא מפרסומות ומשידורי חסות.
>אף שהתחנות נמצאות בבעלות פרטית - שידוריהן נמצאים תחת פיקוח ציבורי של
מועצת הרשות השנייה.
>כמו ברשות השידור, כך אף ברשות השנייה: מסגרות השידור השונות טעונות
אישור מוקדם של מועצת הרשות.
>כמו כן יש פיקוח על כמות הפרסומות המשודרות ברדיו הפרטי ועל תוכנן של
פרסומות אלו.
 
רדיו פיראטי
>סקר שערך יחיאל לימור מן האוניברסיטה העברית בירושלים העלה כי בשנת
1998 פעלו בישראל לפחות 146 תחנות רדיו פיראטיות.
>המדובר בתחנות שידור שהוקמו ללא רשיון והן אינן כפופות לפיקוח ציבורי.
>התדרים שבהן משתמשות התחנות הללו הם "גנובים" - חלקם צמודים מאוד
לשידורים של תחנות חוקיות וגורמים שיבושים בקליטתן. חלקם, בעיקר באזור
המרכז, עולים על תדרי חירום צבאיים ואזרחיים, ומשבשים, בין השאר, את
התקשורת שבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון לבין מטוסים
ממריאים ונוחתים.
>חלק גדול מן התחנות הפיראטיות מתקיימות מפרסומות. בכך הן פוגעות
בפרנסתם של בעלי תחנות הרדיו הפרטיות החוקיות, ששילמו ממון רב תמורת
הזכות לשדר ולהתפרנס מן השידור הזה.
>תחנות פיראטיות אחרות, הוקמו על ידי עמותות ומפלגות שונות כדי לשרת
רעיון, אידאולוגיה, ולפעמים גם מפלגה מסוימת.
>אף שמדובר בתופעה ברורה של עבירה על החוק - התחנות הפיראטיות ממשיכות
לשדר.
>לעיתים גם תכני השידור של התחנות הפיראטיות הם עבירה על החוק ויש בהם
משום הסתה ופגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי הכללי .
>מסיבות שאינן תמיד ברורות - פוליטיות או אחרות - קצרה ידן של הרשויות
מלאכוף בעניין זה את החוק ולנהוג כראוי במדינה מתוקנת: לסגור את
הפיראטים.
 
דיון
מומלץ בפרק זה לקיים דיון עם התלמידים בנושא - דמוקרטיה ושידור.

סוגיות אפשריות :
>רדיו פיראטי - הפקרות או חופש ביטוי?
>פיקוח על תוכן שידורים ברדיו - סתימת פיות או אקט חיוני?
>מה עדיף - שמיים ותדרים פתוחים לכל שדר - או חלוקת זכיונות
מסודרים?
>האם התערבות השלטון בתחום התקשורת האלקטרונית היא אקט לגיטימי או
פגיעה בדמוקרטיה ובחופש המסחר?
>מה ההבדלים בין תחנת רדיו פרטית לממלכתית?
 
מקור:
 
רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב;
צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל
רפאלי; עמ' 8-11, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש