דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,720 כניסות לאתר
הכתבה

בשיעור זה יוצגו בפני התלמיד מאפייניה המיוחדים של כתבת הרדיו. המטרה העיקרית -
הכשרת התלמידים להכין בעצמם כתבות שתעמודנה בסטנדרט המקצועי ותהיינה ראויות
לשידור.

מבוא
>אפילו הטוב שבכתבי הרדיו איננו יכול להעביר בקולו את מלוא העוצמה והרגש
החבויים בגוני הקול, בחיתוך הדיבור ובאינטונאציה של נשואי הכתבה שלו.
>מכאן, שהכתבה האידאלית ברדיו היא דווקא זו שבה שומעים יותר את האנשים
והקולות מן השטח ופחות ככל האפשר, ועדיף אפילו בכלל לא, את קולו של
הכתב.
>כמובן שלא תמיד ניתן לעשות זאת. לא תמיד יכולים הקולות לדבר בעד עצמם.
לא תמיד יכול העם, השומע, "לראות את הקולות" בפרופורציה המתאימה
לאירוע.
>יש נושאים מורכבים וסיטואציות מורכבות המחייבים הבאת דברי הסבר ורקע
על ידי הכתב.
>לשם כך אנו משגרים אותו לשטח. ככלות הכל - הוא איננו רק "צינור" שדרכו
נשפך המידע.
>תפקידו לסנן, לרכז, ובמידת הצורך להבהיר את ששמע וראה וזאת כדי לתת,
במעט זמן שידור, את התמונה הבהירה ביותר והמהימנה ביותר המשקפת את מה
שאירע.
 
סוגי כתבות
להלן דפוסים שונים של כתבות ברדיו:
1. כתבה קולית - דיווח בקולו של הכתב בלבד ללא הקלטות. אילוץ הכרחי
במקרים שבהם מקורות המידע של הכתב אינם מוכנים או אינם יכולים להיחשף
בקולם.
2. כתבה עם אינסרט (מובאה קולית) - שילוב בין דיווח בקולו של הכתב לבין
קול או קולות נוספים (מרואיין, קול מהשטח, רעשי רקע, מוסיקה וכו').
3. אינסרט בלבד - מובאה קולית אחת (בדרך כלל קטע מראיון), שאליה מתלווה
פתיח (ראה להלן) להעברת רקע והסבר לקול המושמע.
4. כתבת אינסרטים - כתבה המורכבת מצירוף של כמה אינסרטים המובאים בזה
אחר זה באופן שמעביר במלואו, ללא התערבות קולו של הכתב, את סיפור
האירוע, ומשקף את האווירה שבמקום. הכתבה מלווה בפתיח הסבר.
 
הפתיח - חלון הראווה של הכתבה
>הפתיח הוא חלק אינטגרלי מן הכתבה, והוא מובא מפיו של המגיש ולא מפי
הכתב עצמו.
>תפקידו להיות חלון הראווה של הכתבה, לגרות את המאזין להמשיך לשמוע
ולקבל עוד פרטים ועוד מידע בנושא שהפתיח עוסק בו.
>הכנת הפתיח מציגה דילמה אמיתית בפני הכתב. הנה הוא בא עם סיפור עסיסי,
אפילו "סקופ", אבל - בשל מבנהו של יומן החדשות ברדיו - המאזינים לא ישמעו
מפיו את הסיפור המדהים אלא דווקא ממגיש המישדר.
>טעות נפוצה של לא מעט כתבים היא לפתור את הבעיה על ידי השמטת החלק
החשוב, או המעניין ביותר של הסיפור שלהם, מן הפתיח. זהו כמובן שיקול
דעת מוטעה. בכך הם אמנם שומרים את ה"סקופ" לעצמם, אך הפתיח שלהם הופך
בהכרח למסקרן פחות והוא עלול שלא למלא את יעודו: הוא לא ישמש אבן
שואבת עבור המאזינים.
>וכך, בדומה לסוחר שאינו מציג בחלון הראווה של חנותו את המיטב שבמרכולתו
- ומאבד קונים, אפשר ששכרו של הכתב יצא בהפסדו: פחות מאזינים לסיפור
הבלעדי שלו.
>הדרך הנכונה היא להציג בפתיח תמיד את האלמנטים שעשויים להיות המבטיחים
ביותר מבחינת ריתוק תשומת ליבו של המאזין.
>הנושא יכול להיות החשוב ביותר או המעניין ביותר או החדש ביותר. הוא יכול
להיות הצהרה מפתיעה. הוא יכול להיות ציטוט חשוב. העיקר שיהיה מושך,
ממצה, מדויק, ועם זה מסקרן ומגרה להמשיך.
>(את בעיית האגו של הכתב אפשר תמיד לפתור על ידי מתן קרדיט בולט לכתבנו
"שמביא סקופ").
 
סוגי פתיחים
>אינפורמטיבי: דומה מאוד לידיעה המשודרת בחדשות. כולל תשובה לחמשת
הממ"ים או למרביתם. יכול להתחיל בכל אחד מהם.
דוגמה: "מועצת הביטחון של האו"ם החליטה היום בניו-יורק להכריז על
חתימת אמנה בינלאומית האוסרת על מלחמה ומחייבת פירוק נשק מכל הסוגים.
כתבנו.. ."
>בסימן שאלה: השאלה, שבסימנה עומד הפתיח כולו, מיועדת לעורר עניין
וליצור רצון לשמוע את התשובה.
דוגמה: "האם סוף סוף הקיץ הקץ על כל המלחמות בעולם? האם זהו סוף
ההיסטוריה כפי שהכרנוה עד כה? מועצת הביטחון של האו"ם נתנה היום תשובה
חיובית לכל השאלות הללו.."
>בסימן קריאה: נועד לסקרן ולעודד המשך האזנה כדי להבין מאין נובעת
ההחלטיות.
דוגמה: "הקץ לנשק. כך קבעו היום כל חברות מועצת הביטחון של האו"ם
שהתכנסו בניו-יורק כדי להכריז על חתימת האמנה הבינלאומית לפירוק נשק
מכל הסוגים ...."
>צבע: תיאור אווירה החורג לגמרי מן הכרוניקה היבשה, אך מעורר עניין וסקרנות.
דוגמה: "חיוכי האושר שנמרחו היום על פניהם של כל באי בית האומות
המאוחדות בניו-יורק אמרו כבר את הכל. אי אפשר היה שלא לחוש ברוח
ההיסטוריה שריחפה ברחבי הבניין העצום הזה שעל גדות נהר ההדסון..."
>הפתעה: משפט, דימוי, ציטוט - שההקשר שלהם לאקטואליה המדווחת בהמשך הוא
אסוציאטיבי בלבד. נועד לעורר מחשבה ולגרות את הדמיון.
דוגמה: "רק הזאב והכבש, ואולי גם הנמר והגדי הרובצים יחדיו - היו חסרים
היום במשכן האומות המאוחדות בניו- יורק. מלבדם, היו שם כבר כל הסממנים
האחרים של חזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו....

תרגיל:

הקלט שלוש כתבות על פתיחיהן מתוך הרדיו. קבע לאיזו קטגוריה שייכים הפתיחים
שהוקלטו. שנה את הפתיח, תוך התייחסות וצמידות לתוכן הכתבה, וכתוב אותו מחדש,
על פי אחד האפיונים האחרים שנלמדו בכיתה.
 
אינטראקציה בין הפתיח לכתבה
פתיחת הכתבה היא המשך ישיר של הפתיח (ראה עוד להלן בפרק הכתבה).
 
לפיכך:
>יש להימנע מכפילות אינפורמציה ולא לחזור על אותו מידע פעמיים.
>יש להתאים את המילים האחרונות של הפתיח לתחילתה של הכתבה.
דוגמה:
אם הפתיח אומר: "הילולת ל"ג בעומר השנה על קברו של רבי שמעון בר יוחאי
היתה צוהלת במיוחד. כתבנו חרמון לוי היה בהר מירון ושמע את החוגגים".
אזי הכתבה של חרמון לוי אינה יכולה בשום פנים ואופן להיפתח בקולו, אלא
אך ורק בקולות החגיגה בשטח.

לעומת זאת:
אם הפתיח מסתיים בשמו של חרמון לוי - אזי הכתבה חייבת להתחיל בקולו של
הכתב.
 
תרגיל: פתיח
1. על בסיס סיפור תאונת הדרכים בצומת תל-השומר, שתורגל בפרק החדשות -
יש להכין לפחות חמישה פתיחים שונים, על פי הקטגוריות שנלמדו כאן,
לכתבה שתספר את סיפור התאונה.
2. יש לבחור חמישה נושאים מתחומים שונים - פוליטיקה, תרבות, מדע,
כלכלה, ספורט - המופיעים בעיתון. על התלמיד להכין לכל אחד מן
הנושאים הללו שלושה פתיחים שונים - על פי הקטגוריות שנלמדו בכיתה.
3. להשוות בכיתה את הפתיחים השונים שכתבו התלמידים, לבחון אותם על
פי החומר הנלמד - האם הפתיחים מרתקים ומסקרנים דיים? אילו
אלמנטים מחמשת המ"מים כלולים בהם? אילו סוגים של פתיחים נבחרו?
4. להאזין לפתיחים באחת מתוכניות האקטואליה המשודרות במהלך היום.
לנתח אינטראקציה בינם לבין הכתבה. האם יש התאמה? האם אין חזרות על
מידע?

הכתבה: חלוקה פנימית
הכתבה עצמה ניתנת לחלוקה פנימית לשלושה מרכיבים:

רישא
הרישא היא למעשה המשך ישיר והגיוני של הפתיח ומעין השלמה שלו:
>אם הפתיח התמקד ב"חדש" - אפשר בהחלט לפתוח את הכתבה ב"מעניין" ולהיפך.
 >אם הפתיח לא נתן תשובה לכל חמשת המ"מים - ראוי שפתיחת הכתבה תשלים את
החסר.
>בכל מקרה - הרישא צריכה לכלול אלמנטים שלא הופיעו בפתיח ואסור בשום
פנים ואופן שתהיה חזרה על הנאמר בו.
>כמו הפתיח - הפתיחה יכולה להיות עובדתית, או "צבעונית" - כלומר עם תיאורי
אווירה ורקע.
>היא יכולה גם להיות ציטוט מדבריו של אחד המרואיינים המובא בקולו של
הכתב, ורצוי בקולו של המרואיין.
>אפשר בהחלט גם לפתוח בקולות רקע מן השטח - לצורך אילוסטרציה והכנסת
המאזין לאווירה המתאימה.
 
גוף הכתבה
>סיפור המעשה בקצרה, רצוי תוך הכללת אינסרטים המעניקים תחושה של אותנטיות לסיפור
(ראה בהמשך: "הכתבה- מסגרת ומבנה" וכן פרק "האינסרט").

סיום
הערה או הארה המהווה שורה תחתונה של הכתבה וחותמת אותה.
אפשרויות הסיום הן מגוונות:
1. טכני - סיום הסיפור על פי התפתחותו הכרונולוגית.
2. אלגנטי - מעין חתימה של הסיפור, בעזרת הערה של הכתב, ציטוט פתגם עממי
או מן המקורות, או ציטוט ישיר של אחד מהמעורבים בסיפור, באופן שמעמיד
את הדברים בפרופורציה מתאימה ונותן למאזין לחשוב קצת על מה ששמע.
3. אינסרט - קול מהשטח, רעש רקע או הערה של מרואיין.
4. תגובה - ציטוט של תגובה פורמלית המתחייבת על פי הכללים והמובאת בסיום
הכתבה, בין אם בקולו של הכתב ובין אם בקולו של המגיב עצמו.
 
תרגיל:
1. להקליט חמש כתבות מיומני החדשות ברדיו. לנתח את הכתבות לחלקיהן:
ריישא, גוף הכתבה והסיום. לבחון האם הכתבות ששודרו אכן בנויות על
פי הנלמד בכיתה. לנסות - על בסיס החומר שנלמד - לשנות את הכתבות
ולערוך אותן מחדש.
2. התלמיד יכין חמש פתיחות שונות לכתבה על סיפור התאונה בצומת
תל-השומר. הפתיחות הללו ייכתבו כהמשך לכל אחד מן הפתיחים שכבר
הוכנו על ידי התלמידים בהתנסות בנושא הפתיח.
 
הסגיר
הסגיר הוא הערה המובאת על ידי מגיש המישדר עם תום השמעת הכתבה ובצמוד לה.

>הסגיר מתוכנן מראש כאשר:
1. לבקשת הכתב או העורך מוסיפים הערה על מנת לאזן את הכתבה, להוסיף
רקע או מידע (שלא נמצא להם מקום בכתבה) לדברים שנשמעו בה, או לתת
להם פרופורציה מתאימה.
2. המגיש מכין הערה שתשמש גם מעבר חלק אל הכתבה הבאה ברצף של
היומן.

>הסגיר מאולתר:
1. כאשר תוך כדי השידור מגיעה תגובה שהעורך מוצא לנכון לשדר אותה מיד
ובצמוד לנאמר בכתבה.
2. המגיש, או העורך, השומע לראשונה את הכתבה תוך כדי שידורה, מוצא בה
משפט, או נושא המחייב על פי שיקול דעתו להשמיע הערה שתעמיד דברים על
דיוקם, תיתן פרופורציה מתאימה, או תקשר בין מה שנאמר בכתבה לבין
הדיווח הבא או לדברים שכבר הועלו קודם לכן במהלך היומן (בכל מקרה -
אופציה זו שמורה רק למגישים מנוסים מאוד).
 
תרגיל:
התלמיד יכין סגיר לכל אחת מחמש הכתבות המקוריות שהוקלטו על ידו במסגרת
תרגיל ההתנסות בסעיף הקודם (4.3.2 - גוף הכתבה). כמו כן יוכנו סגירים לחמש
הכתבות החדשות שהוכנו על בסיס המקוריות במסגרת ההתנסות הזו.
 
האינסרט
>האינסרט (מובאה קולית) הוא מותר הרדיו מן העיתון. הוא המאפיין העיקרי של
העבודה לאוזן.
>הוא מביא מן השטח את הקולות הרלבנטיים שיש בהם כדי להוסיף מימד של
אותנטיות ואמינות לדיווח היבש ונטול הפניות של הכתב.
>האינסרט הוא הציטוט של הרדיו. הוא מופיע בתוך מרכאות וירטואליות ואמור
לספק למאזין היבט נוסף ומימד נוסף של המציאות המתוארת בכתבה.
>הוא נותן לקולות לדבר בעד עצמם, במקום תיאור של הכתב, ובכך מגוון את
הכתבה, מעניק תחושה של דינמיות לדיווח ומוסיף לו עומק ועניין.
 
מטרת הלימוד היא להכיר את סוגי האינסרטים השונים, את העקרונות לבחירתם, את דרכי
השימוש בהם ואת האופן והמקום שבו יש לשלבם במהלך הדיווח הרדיופוני.

סוגי אינסרטים
>ציטוט רדיופוני:
קטע הלקוח מתוך נאום או מתוך ראיון של אחד המוזכרים
בכתבה ונועד להעביר את המסר העיקרי, החשוב ביותר או המעניין ביותר של
המצוטט.
>רעש רקע: רחוב הומה, קריאות בהפגנה, מוסיקה, שריקות וכל סוג אחר של רעש
שיש בו כדי לתרום למאזין להבין את האווירה ואת הרקע של נושא הכתבה.
>קטע ארכיון: נאום או קטע מראיון שכבר שודרו בעבר אך יש חשיבות לשוב
ולשדרם בהווה, בין אם לשם תזכורת היסטורית ובין אם כדי לעמת משתתף
בשידור עם דברים שאחרים, ואולי אף הוא עצמו, אמרו פעם בנושא הקשור
לעניין האקטואלי הנידון בשידור.
 
תפקיד האינסרט
>ציטוט רדיופוני - הבאת דברים בשם אומרם ובקולו לצורך העברת המסר.
>מידע - מועבר הן בתוכן הדברים המובאים מפי אומרם והן בעוצמת הקול,
בטון ובנעימת הדיבור שבה נאמרים הדברים.
>הענקת אמינות ואותנטיות לדיווח.
>תוספת "צבע" ואווירה.
 
בחירת האינסרט
האינסרט הוא בדרך כלל רק מובאה קצרה מתוך נאום ארוך של המצוטט, או מתוך ראיון
שעורך עימו הכתב. בחירתו מחייבת איפוא תהליך של ברירה וקיטוע מתוך הטקסט הרחב.
הבחירה צריכה להיעשות:
>על פי הקריטריונים של חדש, חשוב ומעניין.
>בהגינות - בלא הוצאת דברים מהקשרם.
>בהיגיון - הקטע הנבחר צריך להיות עם התחלה וסוף ברורים ולא מקוטעים.
 
טיפ:
>יש להישמר מהקלטות ארוכות מדי. אסור לשכוח - בסופו של דבר
האינסרטים שיוצאו מתוך הקלטות אלו יהיו בני שניות ספורות בלבד.
>החיפוש אחר אינסרטים בתוך הררי חומר גלם של הקלטות הוא מעצבן,
ולא תמיד אפשרי כשעובדים בלחץ זמן האופייני לעבודת החדשות.
>לכן - אסור ליפול בפח שבו נופלים כתבים רבים, בעיקר מתחילים,
שחוששים שמא הם "מפסידים משהו חשוב" ולפיכך מאריכים מאוד
בראיונות ובהקלטות המיועדים לשמש חומר גלם.
>חשוב לזכור - עם הקלטות ארוכות מדי - שכרו של הכתב יוצא בהפסדו.
 
השימוש באינסרט
>השימוש באינסרט רצוי ומומלץ כדי לגוון את הכתבה ולהעניק לה קצב, אמינות
ואותנטיות.
>בתחנת גלי צה"ל, משמש האינסרט גם כחלק אינטגראלי ממהדורת החדשות.
הידיעה מהווה בדרך כלל שילוב של מידע המובא מפי הקריין עם הקול
הרלבנטי מן השטח.
 
מיקום האינסרט
>בפתח הכתבה - לצורך הדגשת המסר, יצירת אווירה וכו' (תנאי הכרחי - פתיח
מתאים ומכוון).
>בלב הדיווח - אחרי הצגת הסיפור או הרקע.
>בסיום הכתבה - להדגשה או הבלטה מיוחדת של המסר כ"שורה התחתונה" של
הדיווח.
>ברקע הדיווח - "מתחת" לקולו של הכתב. מתאים בדרך כלל לרעשי רקע,
מוסיקה, ולעיתים להבאת ציטוט בשפה זרה (ראה בהמשך).
 
אינסרט בשפה זרה
מובאה רדיופונית בשפה זרה שרוב המאזינים מבינים אותה - חלים עליה כללי
האינסרט בעברית. יש להביא משפט שלם, הגיוני, ואחרי כן לתרגמו.

בשפה שאיננה מוכרת לרוב המאזינים:
>אפשר לקטוע (בהיגיון ובמקום שבו האינטונאציה מתאימה לכך).
>מותר לצורך אילוסטראציה ולשם האותנטיות להביא חלק מהטקסט כרקע
הנשמע "מתחת" לדיווח, או התרגום.
 
זיהוי הדובר
>שמו של המצוטט - חייב לבוא בצמוד ככל האפשר לציטוט הרדיופוני המובא
בקולו.
>מרחק של טקסט וזמן בין אזכור שם הדובר לבין האינסרט בקולו - מבלבל את
המאזין.
>אם מובאים באותה כתבה שני אינסרטים בקולו של אותו אדם - יש לחזור על
שמו (אם הדובר הוא אישיות מוכרת - וקולו מוכר לציבור - אפשר להסתפק
באזכור השם רק פעם אחת).
>אם מובאים קולותיהם של שני אנשים בזה אחר זה - יש לומר את שמותיהם
באופן שהשם של מי שקולו מושמע ראשון, יוזכר בצמוד לקולו. בסוף המובאה
הכפולה - יש לשוב ולהזכיר את שמו של הדובר האחרון, אלא אם מדובר
באישיות שקולה מוכר מאוד.
דוגמה: "בהטלת עונש מוות על אנסים תמכו בלהט רק שניים מן הנוכחים בדיון - ראובן
ושמעון": (וכאן יבוא תחילה קולו של שמעון ורק לאחר מכן קולו של ראובן).

הצמדת אינסרט לטקסט
>האינסרט הוא חלק אינטגראלי מן הכתבה.
>כניסתו בטקסט, ראוי שתיעשה באופן טבעי, חלק ואלגנטי ולא בהתנסחות
הנשמעת מאולצת.
>לכן: יש להימנע משימוש בפועל לצורך הכנסת האינסרט.
>ומכאן, אל תאמר: "בין המצדדים בעונש המוות היה ראובן שאמר: ... או "גם שמעון תמך בעמדה זו והוסיף...:."
>תחת זאת עדיף תמיד להזכיר שם בצמוד לאינסרט:
דוגמה: "מעטים היו הדוברים שצידדו בלהט בעונש המוות. התקיף שבהם היה ראובן: )וכאן
בא קולו של ראובן). לא פחות בוטה ממנו היה שמעון: )וכאן - קולו של שמעון).
 
הימנעות מחזרות
>בעת כתיבת הטקסט יש להיזהר מחזרה מיותרת על דברים שכבר נאמרים באינסרט עצמו.
דוגמה: אם האינסרט שבחרת מפיו של שמעון הוא: "אני חושב שצריך לחדש את עונש המוות.
זוהי הדרך היחידה להרתיע את האנסים ולגרום להם לחדול ממעשיהם" - אל תכתוב לפני
האינסרט טקסט שיאמר: "בין התומכים הנמרצים בהטלת עונש המוות היה שמעון, הסבור כי
זו הדרך היחידה להרתיע אנסים: (אינסרט של שמעון)."
 
זוהי כמובן חזרה מייגעת המייתרת את הצורך בשימוש באינסרט כתוספת אינפורמציה
למאזין.
>לכן - יש להסתפק בחלקו הראשון של הטכסט ולאומר רק: "בין התומכים
הנלהבים בעונש המוות היה שמעון ...".
>במקרה כזה אפשר גם לוותר על חלקו הראשון של האינסרט ולהסתפק בהבאת
המשפט השני של דברי שמעון: "זו הדרך היחידה להרתיע את האנסים ולגרום
להם לחדול ממעשיהם".

אורך אידאלי
>כללית - אינסרט חייב להיות קצר, בהיר וממצה.
>קשה לקבוע מסמרות מהו האורך האידאלי של אינסרט. הוא יכול לנוע בין 3
שניות ועד ל – 30 שניות ואפילו יותר.
>הכל תלוי בתוכן הדברים, בטון ובסגנון שבו הם נאמרים ובהקשר שבו נאמרו
בשעת ההקלטה.
 
התנסות:
האזן לעשר כתבות עם אינסרטים ששודרו ברדיו. נתח בכל כתבה את מיקומו, אופן
שיבוצו ותפקידו של האינסרט. האם הוא מופיע בכתבה באופן שעונה על ההנחיות
דלעיל? האם היית משבץ אותו אחרת? אם כן - היכן וכיצד?
 
הכתבה - מסגרת ומבנה
אורך אידאלי
>כתבת החדשות הרגילה ברדיו (להבדיל מכתבת יומן שבועי או כתבה למוסף
מיוחד) - אסור לה שתהא ארוכה.
>למעשה קיים מתאם ברור בין משך זמן השידור של הכתבה לבין יכולת המאזין
לקלוט את המסרים שלה. ככל שהכתבה ארוכה יותר - כך פוחת מספר המאזינים
המפנימים את כל מה שנאמר בה.
>קשה לקבוע מסמרות מהו האורך האידאלי של כתבה. זה תלוי בנושא, בכתב,
וכן בעוצמה ובאיכות של האינסרטים שהוא מביא.
>באופן כללי מקובל לומר כי 120-90 שניות הן פרק זמן אידאלי לכתבה
שתכלול הן את קולו של הכתב והן אינסרטים, ותישמע למאזין דינמית וקצבית.
>כתבה שבה אין גיוון של קולות - דהיינו כתבה בקולו של הכתב או אינסרט -
חייבת להיות קצרה יותר.
>דיווח קולי של כתב - אסור שיעלה על 60 שניות.
>אינסרט בודד חייב להיות עוד יותר קצר. הוא יכול לנוע בין 45-15 שניות -
תלוי בטון ובעוצמה שבה נאמרים הדברים.
>הכללים הללו מתייחסים למסגרת ולסגנון של הכתבה ולא לתכנים.
>אם התוכן של הדברים הנאמרים הוא חשוב במיוחד, מעניין במיוחד או שיש בו
אלמנטים מסעירים אחרים - אפשר בהחלט שכתבה קולית תארך יותר מדקה,
וכתבה עם אינסרטים תתפרש על פני שלוש דקות ואף יותר.
>מידת העניין שיש בתכנים עשויה לחפות על הנטייה האנושית הטבעית להאזנה
רפויה המתפתה בקלות לכל הסחת דעת בשל הפרעות חיצוניות.
 
מבנה
>הכנת כתבה היא עניין סובייקטיבי לחלוטין.
>שני כתבים היוצאים לאותה משימה ממש, רואים אותם דברים ומדברים עם אותם
אנשים, עשויים בהחלט להגיש לעורך שלהם שתי כתבות שונות בתכלית.
>סגנון כתיבה ודיבור אישי, דרך אחרת להתבוננות ולהתרשמות, סדרי עדיפויות
שונים זה מזה וכמובן עריכה המושפעת מכל אלו - יכולים להניב תוצר עיתונאי
שונה בתכלית ועדיין אמין ומשקף את מה שאירע בשטח.
>עם זאת - יש כמה "שטאנסים" של עריכה שהם לגיטימיים לחלוטין ונמצאים
בשימושם של רבים.
>וכך אפשר להכין כתבה לרדיו שמכילה דיווח כרונולוגי פשוט של סדר
אירועים, הכולל תשובה לכל חמשת המ"מים, מספר מה שקרה, מתאר סיבה ומסובב
ותוצאה - והכל באופן שיטתי ועקבי.
דוגמה:
פתיח: "מסופוטמיה וישראל ישתפו פעולה בתחום הצבאי מול האיום הבבלי. זהו אחד
הסיכומים שנתקבלו היום בירושלים בפגישה בין שליט מסופוטמיה - אשור בניפל, המבקר
בארץ, לבין ראש הממשלה צדקיהו הכהן. כתבנו צדוק הסופר עקב אחר הביקור והוא
מדווח":
דיווח: "כיאה לבן העם המסופוטמי, חובב הסדר והמשמעת, הגיע האורח ללשכת ראש
הממשלה בירושלים בדיוק בשעה היעודה. בחוץ, ברחבה שלפני הבניין, קיבלו את פניו מאות
מפגינים שמחו נגד הפעולה הצבאית האחרונה של מסופוטמיה, שהביאה להרס התרבות
האכדית באזור הפרת התחתון.
(אינסרט - קולות של מפגינים וצעקות)
"במהלך הפגישה הממושכת דנו שני ראשי הממשלות בהתחמשותה המסוכנת של בבל החדשה
ובאיום שהיא מהווה לשתי המדינות. ככל הידוע נתקבלו בשיחה זו כמה סיכומים בדבר
 שיתוף פעולה צבאי ומבצעי, ואולם מקורות בשתי המשלחות גם יחד סירבו לפרט במה
מדובר.
"כתום שעה וחצי, יצא אשור בניפל את משרד ראש הממשלה, ונסע להיפגש עם נשיא המדינה,
כאשר קול שאגות המפגינים מוסיף ומלווה אותו בדרכו. אחר כך נסע לביקור ב"יד ושם",
ושם, מול העדות המצולמת והכתובה לשואה שהמיטו הנאצים על העם היהודי הצהיר כי הוא
ובני עמו יעשו הכל כדי ששואה כזו לא תחזור עוד לעולם. (אינסרט במסופוטמית פלוס
תרגום).
"יום הפגישות העמוס נחתם בסיור בעיר העתיקה ובביקור המסורתי בכותל - שם, בין סדקי
האבנים העצומות, הטמין השליט האורח פתק בקשה שאת תוכנו סרב בתקיפות לגלות".
 
לעומת גרסה זו, אפשר כמובן גם אחרת.
 
קיומו של פתיח המביא את המידע המעניין ביותר או החשוב ביותר, עוד לפני
הכתבה, מאפשר בהחלט הכנת כתבה בסגנון אחר - שבה אין חשיבות לסדר
הכרונולוגי של האירועים - אך היא מביאה את אותו סיפור בדיוק.

דוגמה:
הפתיח - דומה.
הדיווח: "כשיצא את משרד ראש הממשלה בירושלים, בדרכו לבית הנשיא, המתינו לו, לראש
ממשלת מסופוטמיה העילית, מאות מפגינים זועמים. הם מחו נגד מה שהגדירו "פשע
תרבותי" - הכחדת התרבות האכדית באזור הפרת העליון."
(אינסרט - קולות של מפגינים).
(המשך קריינות לכמה שניות על רקע קולות ההפגנה): "הם היו שם גם שעה וחצי קודם לכן,
כאשר האורח הידוע בדייקנותו, התייצב בזמן במשרד ראש הממשלה בלוויית פמלייתו
הגדולה (כאן נפסקים קולות הרקע של ההפגנה).
אבל, לא תרבות אכד היתה הנושא שהעסיק היום את האורח המסופוטמי ואת מארחו, ראש
הממשלה הישראלי. השניים דנו בהרחבה רבה, וככל הנראה אף הגיעו לסיכומים, בנושא
מטריד הרבה יותר מבחינתם: ההתעצמות הצבאית המואצת, והמסוכנת מאוד, של בבל
החדשה, המאיימת להמיט אסון על האזור כולו.
"קשה היה היום שלא להבין כי האיום של בבל על עצם קיומה של ישראל הוא שעמד לנגד
עיני האורח ממסופוטמיה. אמנם כשעמד מול אבני הכותל - זכר לבית המקדש שחרב פעמיים,
אחת מהן על ידי בבל - הוא שמר על שתיקה וסירב אפילו לגלות מה כתב בפתק שטמן בין
האבנים הגדולות. אבל, שעה שביקר ב'יד ושם' , ועמד מול אימי השואה המתועדים באופן חד
כל כך, הוא הבטיח, בהתבטאות פומבית יחידה במהלך הביקור, כי הוא ובני עמו יעשו הכל
כדי ששואה כזו לא תחזור עוד לעולם".
(אינסרט במסופוטמית פלוס תרגום).
המשך קריינות: "מה בדיוק תעשה ממשלת מסופוטמיה בעניין זה - עדיין לא ברור. איש בשתי
המשלחות שהשתתפו היום בדיונים בירושלים לא היה מוכן לפרט מה בדיוק סוכם בפגישה
בין אשור בניפל לבין צדקיהו הכהן. מרבית הפגישה בין השניים התקיימה בארבע עיניים.
חברי שתי הפמליות והיועצים הרבים, לא נכחו כלל בחדר בזמן שסוכם שם, ככל הנראה, על
שיתוף פעולה צבאי ומדיני מול אויבתן המשותפת, המסוכנת ביותר, של מסופוטמיה וישראל -
בבל החדשה".

תרגיל: כתבה
1. יש לבחור סגנון פתיח אחר לכתבה על ביקורו של אשור בניפל
בירושלים. על בסיס הפתיח הזה להכין לפחות עוד גרסה אפשרית אחת
לכתבה על הביקור. חובה להשתמש באינסרטים.
2. על בסיס מה שנלמד ומה שכבר תורגל כל תלמיד נדרש להכין שתי כתבות
שונות על התאונה בצומת תל השומר. אפשר להשתמש בפתיחים ובפתיחות
שכבר תורגלו בנושא זה. לצורך התרגיל יוקלטו על סרט שתי העדויות
המופיעות בסיפור התאונה: עדת הראייה והחייל (את ההקלטה יכין המורה
מבעוד מועד בסיוע תלמיד ותלמידה או מישהו מצוות המורים). העדויות
המוקלטות ישמשו כחומר גלם לאינסרטים שייכללו בכתבה.
3. התלמידים יכינו כתבות רדיו בנושאים שייבחרו על ידם ויאושרו על ידי
המורה. לצורך זה יצוידו התלמידים במכשירי הקלטה ויביאו הקלטות
שישמשו חומר גם לאינסרטים שישולבו בכתבה. כל תלמיד יגיש אותה כתבה
בשתי גרסאות: האחת - כתבה קולית שאורכה 50 שניות )כמאה מילים),
והשנייה - כתבה עם שני אינסרטים לפחות, שאורכה לא יעלה על 90
שניות. הכתבות יוגשו בלוויית פתיחים מתאימים.

מקור:
רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב;
צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל
רפאלי; עמ' 87-96, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל
 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש