דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,462 כניסות לאתר
הראיון המשודר

מטרתו העיקרית של פרק זה היא להעניק לתלמידים כלים להאזנה ביקורתית של ראיונות
ברדיו ולהכשירם לנהל בעצמם ראיונות להקלטה מראש ובשידור חי.

מבוא
הראיון הוא ניסיון להשיג מידע. למעשה - כולנו מראיינים ומתראיינים, והרבה.
להוציא מעמדים של ציווי, שבהם צד אחד מורה לצד השני מה לעשות, כמעט כל סוג של
תקשורת ורבאלית ולא ורבאלית - שיחה, חיווי, שאיבת מידע - הוא חלק מראיון.
בראיון הזה אנחנו משתתפים, לעיתים כמראיינים ולעיתים כמרואיינים.

הראיון העיתונאי, להבדיל מחילופי מידע בשיחת רעים - הוא כלי לאיסוף מידע
בעל אופי חדשותי, לשם הפצתו לציבור הרחב.

 
>הרדיו מרבה להשתמש בטכניקה של ראיון חי, ככלי להעברת מידע ולהבהרתו.
בכך הוא מנצל את יתרונו כמדיום זריז ומיידי שיכול להסתפק בטכנולוגיה של
הטלפון כדי לשרת במהירות את הצרכן - המאזין.
>שלא כמו בעיתון, ברדיו (וכמובן גם בטלוויזיה) - הראיון ניתן פחות לעריכה
ולשיפוץ. המילים שנאמרו - מופיעות כעדות חיה על סרט ההקלטה. אפשר אמנם
למחוק אותן, אבל אי אפשר לשנותן.
>הראיון המשודר מתאפיין גם ביכולת העברה של מידע שאיננו רק ורבאלי.
המאזינים יכולים להתרשם מן המרואיין לא רק באמצעות המילים שהם שומעים,
כי אם גם באמצעות גון הקול, חיתוך וקצב הדיבור, ונעימת הדברים. לא רק
מידע עובדתי עובר בראיון מסוג זה, כי אם גם מידע התנהגותי שיש בו כדי
לתרום להתרשמות הכללית של המאזין מן המרואיין ומן המסר שלו.
  
סוגי ראיון
ניתן לסווג את הראיונות המשודרים לכמה קטגוריות:

שידור חי מול ראיון מוקלט
ראיון בשידור חי

הראיון בשידור חי הוא ראיון החדשות הקלאסי. הוא מבוצע בדרך כלל באמצעות הטלפון.
לעיתים מגיע המרואיין לאולפן השידור. באירועים מתוכננים מראש (ועידות מפלגה,
תערוכות) או באירועים לא מתוכננים בעלי ערך חדשותי (הפגנות ספונטאניות, אירועי טרור)
- משתמשים לצורך הראיונות החיים באמצעים טכניים ניידים (ניידות שידור, נקודות שידור,
מיקרופונים ניידים וכו').
 
הראיון המוקלט מראש
בשידורי החדשות השוטפים ברדיו, ממעטים מאוד בהקלטה מראש של ראיון המיועד להיות
משודר במלואו. ההקלטה מיועדת בדרך כלל לשמש את הכתב לצורך הוצאת קטעים
מן הראיון (ראה לעיל - פרק על ה"אינסרט") ושיבוצם בתוך כתבה. בראיון כזה לא
נעשה שימוש בשידור בשאלות הכתב, אלא רק במקרים מיוחדים כאשר הדבר נחוץ להבנת
הקונטקסט של התשובה. יוצאים מן הכלל - משדרי אקטואליה הנושאים אופי של סיכום
(יומן השבוע, יומן שנה, משדר סביב נושא) - שאכן עושים שימוש בראיונות מוקלטים
מראש, העוברים עריכה לפני השידור.
 
כמו כן נעשה שימוש בראיונות מוקלטים, העוברים עריכה, בתוכניות ובמשדרים שאינם
מתחום האקטואליה.

סיווג לפי נסיבות הראיון
ראיון יזום

ראיון מתוכנן, בנושא מוגדר מראש, עם מרואיין מתואם מראש. היוזמה לביצוע ראיון כזה
יכולה לבוא מן המערכת או מהכתב, ולעיתים תדירות גם מן המרואיין, המציע עצמו, באופן
אישי או באמצעות דובריו, לצורך העברת מסר.
 
ראיון אקראי
ראיון סביב נושא או אירוע מתוכנן מראש, שמרואייניו "נתפסים" באקראי על ידי הכתב
במקום האירוע (ועידת מפלגה, מזנון הכנסת, תערוכה, וסתם רחוב).
 
ראיון כפוי
בדרך כלל ראיון מתוכנן מראש בנושא ידוע מראש, שלא תואם קודם לכן עם המרואיין.
במקרה כזה המרואיין "נתפס" בשטח על ידי הכתב, שעה שהוא בדרכו לפגישה או בצאתו
ממנה.

סיווג לפי מטרת הראיון
ראיון אקטואליה
עוסק בנושא שנמצא במוקד החדשות. מיועד להאיר את החדשות השוטפות מזווית מסוימת
(פוליטית, חברתית, תרבותית, או אפילו אישית), ולהוסיף מידע למאזינים. יכול להיות יזום
ומתואם מראש, אקראי ואף כפוי - בהתאם לנסיבות.
 
ראיון "צבע"
ראיון המיועד בעיקר להעברת תיאור תחושות ורשמים (להבדיל מדעות ורעיונות המאפיינים
ראיון חדשותי קלאסי). יכול להיות יזום ומתואם מראש, או אקראי (משאלי רחוב).
 
ראיון רקע
ראיון המיועד לעסוק בנושא באופן מעמיק ולא שטחי, להבדיל מאופן טיפולם של משדרי
החדשות הרגילים. ראיון הרקע משמש בדרך כלל למישדרים דוקומנטריים, אך לעיתים הוא
משמש גם למישדרי אקטואליה מסכמים.
 
הכנת הראיון
הראיון ברדיו הוא בעל אופי מיוחד לעומת זה המופיע בעיתון. בראיון כזה
נחשף לא רק המרואיין כי אם גם המראיין: שאלותיו, מידת התמצאותו בנושא,
רגישותו, יכולתו לפתח שאלה חדשה על סמך תשובה שקיבל, גמישותו המחשבתית
- כל אלו ניתנים לבחינה אצל המאזין. המראיין חייב לפיכך להיזהר שבעתיים
בדבריו ובהתנהגותו וגם להתכונן היטב.
  
תנאי ראשון לראיון מוצלח הוא הכנה טובה, שפירושה:
>איסוף חומר רחב ככל הניתן אודות נושא הראיון ולמידת החומר הזה.
>חיפוש אחר כל חומר שניתן להשיג על אודות עמדות קודמות של המרואיין ביחס
לנושא הראיון.
>איתור כל מידע שעשוי להיות רלבנטי על אודות המרואיין.
>הכנה מראש של השאלות שיש לשאלן על סמך החומר שנאסף.
>צפי מראש של חלק מן התשובות המתחמקות האפשריות, והכנת שאלות המשך
והבהרה בהתאם.
  
חשוב לזכור: אסור להיצמד רק לשאלות שהוכנו מראש. ראיון מוצלח מחייב את
המראיין לגלות:
>סקרנות אמיתית
>יכולת להקשיב
>רגישות לניואנסים בתוכן ובסגנון הדברים של המרואיין
>גמישות מחשבתית

תכונות אלו מאפשרות למראיין להיפרד משאלות שהכין מראש - ולהצליח בראיון.

תרגיל:
התלמיד יבחר שלושה אישים מתחומי עיסוק שונים, הנמצאים בחדשות (שר או ח"כ, אם
שכולה, בנקאי, רמטכ"ל או אלוף, ראש עיר וכיו"ב) ויתכונן לקראת ראיון אפשרי
עימם. כתום ההכנה - יגיש התלמיד, לדיון בכיתה, את רשימת השאלות שגיבש לכל אחד מן
האישים הללו.

השאלה
>ניסוח השאלה הוא קריטי להצלחת הראיון.
>שאלה מנוסחת כהלכה מבטיחה בדרך כלל תשובה שתאפשר פיתוח הראיון.
>שאלה שניסוחה גרוע עלולה להוביל את הראיון למבוי סתום.
>רצף השאלות וההקשר ביניהן אף הוא תנאי להצלחה.
 
מבחינה מבנית - קיימות שתי קטגוריות עיקריות של שאלות:
שאלה סגורה

>שאלה סגורה היא שאלה שהתשובה עליה יכולה להיות רק כן, לא או אולי.
>בדרך כלל ראוי להימנע משאלה סגורה. שאלה כזו איננה מאפשרת לראיון
להתפתח בכיוון שבו מעוניין המראיין, והיא מאפשרת למרואיין להוביל נושא
למבוי סתום, אם אין לו עניין להרחיב עליו את הדיבור.

דוגמא:
ש: האם אתה מרגיש אחראי להידרדרות המשק?
ת: לא.

עם זאת - יש מקום והצדקה לשימוש בשאלות סגורות בשני מקרים:
>כאשר התשובה לשאלה הסגורה היא חשובה כשלעצמה או מעוררת עניין.
דוגמה:
ש: האם אתה הוא זה שרצח את ברנדוט?

>כאשר השאלה הסגורה מיועדת במכוון לשמש מקפצה נוחה לשאלה שתבוא בעקבותיה.
דוגמה:
ש: האם אתה הוא זה שברח אתמול מבית הסוהר?
ת: לא.
ש: אז מדוע נראית אתמול רץ כמו מטורף במדי אסיר בשדה שליד בית הסוהר?

שאלה פתוחה
>שאלה פתוחה היא שאלה שהתשובה עליה מאפשרת לשאול שאלות נוספות.
>חמשת המ"מים הם כולם שאלות פתוחות.
>אפשר עוד להוסיף הרבה שאלות פתוחות: "איזה" "איך", "כיצד", "כמה".
>שאלות פתוחות מסייעות לקבל מידע התורם לזיהוי (מי?), להגדרה (מה?),
לתיאור הפעולה, למרחב הזמן, למקום, למצב, לרמה, לאופן וכיו"ב, פרטים
החשובים להבנת הנושא.
  
יש המסווגים את השאלות על פי התפקיד שהן משחקות בראיון. על פי
חלוקה זו ניתן להצביע על סוגים רבים של שאלות. להלן כמה דוגמאות:

שאלת אימות
בדרך כלל מאפיינת ראיון נינוח, שאין בו קונפליקט. תפקידה לעורר אמון
במרואיין, להביע בו תמיכה, לסייע לו להתבטא.
דוגמה:
"אתה אומר ש...." או "חזרת משדה הקרב ומה קרה אז?"
  
שאלה מערערת
אופיינית לראיון שהוא דו-קרב. מיועדת למנוע התחמקות של המרואיין.
דוגמה:
"לא קיבלתי תשובה". "אבל..." "נדמה לי שאתה מתחמק" וכו'.

שאלת פלאטפורמה - או שאלה מכינה
שאלה פשוטה, שהתשובה עליה ידועה למראיין. מיועדת בעיקר לשמש מקפצה
לשאלה הקשה שבאה בעקבותיה.
דוגמה:
ראה לעיל ב"שאלה סגורה" סעיף 2.

שאלה מכה
שאלה המלווה שאלת פלאטפורמה. מיועדת להפתיע ולזעזע את המרואיין.
מבוססת על מידע הידוע למראיין, אך המרואיין אינו יודע אותו, או, לחילופין,
אינו יודע כי המראיין יודע אותו.
דוגמה:
ראה לעיל ב"שאלה סגורה" סעיף 2.
 
טיפ:
יש להישמר מכל משמר משאלות ארוכות כאורך הגלות. בארכיון "קול ישראל" נמצאת
הקלטה של מראיין, ששאלתו התמשכה על פני יותר משתי דקות. למרבה המבוכה, היתה
תשובת המרואיין - "מה השאלה?"....
בדוגמה אחרת, מביכה, הנמצאת אף היא בארכיון, שאל המראיין שאלה סגורה, שהתארכה
מאוד. אחרי יותר מדקה, כשסיים, השיב המרואיין קצרות: "לא".

תרגיל:
1.התלמיד ינתח את השאלות שהכין לשלושת האישים בהתנסות הקודמת,
ויסווג אותן לפי הקריטריונים שנידונו בפרק זה. 
2. התלמיד יקליט שלושה ראיונות חיים שישודרו ברדיו (ביומני בוקר או
צהריים בגלי צה"ל או ב"קול ישראל") ויסווג את השאלות שהועלו שם לפי
הקריטריונים שנידונו בפרק זה.
 
השואל/מראיין - מודל ההגדה
אפשר לחלק את המראיינים-שואלים לארבע קטגוריות שונות הזהות לארבעת
הבנים המוזכרים בהגדה.

התם - שואל שאלה סגורה:
"האם נכון ש...?", האם בכוונתך .?.", "התוכל לאשר..?", "הייתכן כי?", "נתת כבר?"
 
שאינו יודע לשאול - שואל פתוח לגמרי, באופן לא ממוקד, לעיתים בלא סימן שאלה:
"אומרים שהמצב קשה". "היית פה כל הלילה". "זה עתה חזרת מסיור בגבול", או שאלה כמו:
"מה דעתך על היקף האלימות בקרב הנוער"?

שאלות כאלו - מעבירות את רסן השליטה בראיון לידי המרואיין.
  
רשע - שאלה מנחה (כלומר שאלה שמגלמת בתוכה כבר את התשובה) פתוחה או סגורה:
"איך העזת לעשות דיל נבזי כזה נגד מפלגת המדוכאים"?, "מה תגיד לכל היתומים והאלמנות
שנאנקו תחת עול המיסים שהטלת"?
 
חכם - שאלה אובייקטיבית, נייטראלית, הוגנת אך לא מרפה. (אפשר גם בלי סימן שאלה):
"הייתי רוצה להבין את משמעות דבריך..", "מה הסיבות לצעד שנקטת בו דווקא היום?", "לאן
מועדות פניך"?

הדוגמה הבאה ממחישה היטב את ההבדל שבין ארבעת המראיינים ב"מודל ההגדה":
תם: "האם זה נכון שאדוני מעל בכספי המשרד"?
 
שאינו יודע: "אומרים שאדוני מעל ....".
 
רשע: "איך העזת, אדוני, למעול בכספי המשרד"?
 
חכם: "מה בכוונתך לעשות, אדוני, לנוכח האשמתך במעילה"?
  
בראיון חדשותי ברדיו - ולא רק בו - אין מקום לשאלות של מי "שאינו יודע
לשאול" .

>שאלה כזו מאפשרת למרואיין הרבה חופש תמרון ומתן תשובה לא ממוקדת
העלולה להסיט את הראיון מן הכיוון שאליו רוצה המראיין לחתור.
>שאלת "תם" - היא שאלה לגיטימית - אם היא מהווה "שאלת ריכוך", המשרתת את
המשך הראיון.
>שאלת ה"רשע" - לגיטימית מבחינת הסגנון. יש כמובן להקפיד כי העובדות
המובאות בה כדי לנגח את המרואיין - תהיינה נכונות.
  
תרגיל:
התלמיד ישתמש בכל ששת הראיונות ששימשו אותו בהתנסות הקודמת, ויסווג את כל
השאלות (אלו שהכין בעצמו ואלו שהוקלטו מן הרדיו) לפי מודל ההגדה.
אחרי הסיווג - התלמיד יגדיר וינסח שאלות אלטרנטיביות במקום השאלות הכושלות.

הנשאל/מרואיין
מהלכו של ראיון וסגנונו אינם תלויים אך ורק במראיין. גם למרואיין יש בכך חלק חשוב.
הגורמים המעצבים את הראיון והתלויים בנשאל הם:
>אישיותו - האם הוא איש מתון או סוער? נוח בדיבורו או חריף וחד לשון?
>הסטטוס שלו: האם הוא נושא תפקיד בעל אחריות או אופוזיציונר? ראש ממשלה
או פקיד עיריה?
>הסיטואציה: מי יזם את הראיון? המראיין והמערכת שלו או המרואיין?
>המטרה: מה רוצה המרואיין להשיג בעצם הופעתו: הבהרת עמדה, הסבר,
התנצלות, העברת מידע, או אולי דיסאינפורמציה?
  
התשובה
פנים רבות לתשובה.
למשל התשובה לשאלה "בת כמה את גבירתי"? - יכולה להיות:
>ישירה
>סירוב
>שקר
>הסטה: "לא זאת השאלה..."
>התקפה: "איך אתה מעז, חצוף...."
>התחמקות: "מותר לי להיכנס לסרט", "עוד הרבה לפנסיה", "צעירה מ.."
>בשאלה: "למה אתה שואל"?, "למי זה חשוב?"
>חנופה: מבוגרת ממך אבל אם תרצה..."
>התחנחנות: "בת כמה אני נראית לך"?
  
תרגיל:
התלמידים ישתמשו בראיונות שכבר הקליטו - לצורך ניתוח והגדרת הנשאל-מרואיין
ואופי התשובות שניתנו בראיונות. הניתוח יבדוק גם האם יש התאמה בין האישיות
והסטטוס של המרואיין (כפי שהם עולים בראיון) לבין סוג התשובות שנתן במהלך
הראיון.

הדינמיקה של הראיון
בשורה התחתונה - אופיו של הראיון, סגנונו, והתועלת (מידע) או ההנאה (בידור), שמפיקים
ממנו מאזיני הרדיו - הם תוצאה של האינטראקציה שמתפתחת במהלך הראיון בין המראיין
למרואיין. האינטראקציה הזו יכולה ליצור כמה סוגים של ראיון:
 
הראיון כדו-שיח
האווירה נינוחה. השואל מעלה שאלות צפויות. חלקן שאלות "תם". חלקן שאלות
של "שאינו יודע לשאול". יש גם שאלות של תמיכה. "אתה אומר ש...." וכו'.
לעיתים המראיין שואל ויודע את התשובות מראש. יש גם שהוא יודע כי
המרואיין יודע מה הוא עומד להישאל. לפעמים יודעים שניהם כי הציבור יודע
אף הוא מה תהיינה השאלות ומה התשובות.
 
בדרך כלל אפשר להפיק מראיון הדו-שיח מעט מידע ורבאלי. בידור - הוא איננו
מספק.
  
הראיון כדו-קרב
האווירה מתוחה. השואל - מכיר היטב את החומר, מקשה, שואל שאלות "רשע" ואף
שאלות מפתיעות - כאלו שהוא יודע את התשובה עליהן והמרואיין - לא. הנשאל
- מופתע לעיתים, מתחמק באלגנטיות או בסרבול מכמה תשובות ועונה לחלק מן
השאלות - בשאלה. הדינמיקה בין השניים יכולה לנוע ממצב של ריב פראי ועד
דו קרב מתוחכם של מוחות.
 
ראיון כזה מספק בדרך כלל למאזינים אינפורמציה שהיא הן ורבאלית והן לא
ורבאלית וגם - בידור.
  
שילוב סגנונות
המראיין משלב שאלות "תם", "רשע" ו-"חכם", גם יחד.
דוגמה:
>שאלת תם: הבנים שלך לומדים בישיבה?
>שאלת רשע: אז מאין אתה שואב את הסמכות המוסרית להצביע בעד יציאה למלחמה של
ילדים של אחרים?

תרגיל:
ביצוע ראיונות. התלמידים יראיינו איש את רעהו, מורים, בני משפחה,
ויביאו את הראיונות לניתוח בכיתה. הניתוח יסתמך על החומר שנלמד
בכיתה ויקבע מה היה דפוס הראיון, כיצד התנהלה הדינמיקה שלו, איזה
מין שואל היה המראיין, כיצד התנהג המרואיין וכו'.
 
לפני הראיון יכין כל תלמיד רשימה של שאלות. בסופו, תיערך השוואה
בין השאלות שנרשמו על הנייר, לבין אלו שנשאלו בפועל, ותיבדק השאלה
האם המראיין נצמד לטקסט הכתוב שלו, או היה גמיש מספיק וקשוב
לתשובות המרואיין כדי לשאול אותו שאלות חדשות על סמך תשובותיו.
 
שלושה תלמידים יבצעו ראיונות בנושא זהה עם אותו אדם (מורה, מתנדב
לעניין, תלמיד/חבר שיש על מה לשוחח עימו). שלושת הראיונות יתבצעו
ללא נוכחות התלמידים או קהל אחר ולאחר מכן יוצגו לניתוח ולהשוואה
בכיתה. האם הראיונות זהים? האם נוצרה בכולם אותה דינמיקה? האם
המראיינים הצליחו להוציא אותה אינפורמציה מן המרואיין שלהם? מה,
אם בכלל, היתה השפעת השאלות על הדינמיקה של הראיון?
  
מקור:
 
רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב;
צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל
רפאלי; עמ' 98-106, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל
 
 

 
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש