דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,443,189 כניסות לאתר
הרלוונטיות של המדיום

מטרת שיעור זה להציג בפני התלמיד את תפקוד הרדיו כמדיום אלקטרוני, להסביר את
חסרונותיו ויתרונותיו לעומת כלי תקשורת אחרים, ולהבהיר את הסיבות להיותו כלי
תקשורת משפיע ורלבנטי.

יתרונות
>כבר בשנות ה - 50, כאשר הטלוויזיה החלה לשדר באופן אינטנסיבי - התחילו
להספיד את הרדיו. מאז נמשך ההספד, ואילו הרדיו הולך ופורח, הולך ומשגשג.
>בעולם משדרות כיום יותר מ-27,000 תחנות רדיו.
>בארה"ב - פועלות כ- 11,000 תחנות.
>בדנמרק - עם אוכלוסיה בסדר גודל של ישראל - 600 תחנות.
>בישראל - יש כיום לפחות 170 תחנות רדיו. 146 מהן פיראטיות. רוב
התחנות הללו, גם הפיראטיות, פועלות על בסיס מסחרי ומתקיימות משידור
פרסומות.
>"קול ישראל" מכר בשנת 1998 פרסומות ב- 180 מיליון שקל.
 
המסקנה: בעולם ובישראל - שומעים רדיו, והרבה, וזהו מדיום משפיע.
 
מדוע הרדיו מצליח?
ברמה עקרונית
יו"ר ה"בי.בי.סי", רשות השידור הבריטית, סיר כריסטופר בלאנד, הגדיר זאת בצורה הטובה
ביותר:
הרדיו מאפשר עדיין להפעיל את הדמיון. בעידן הטלוויזיה - כבר אין כמעט מקום לדמיון.
כמעט הכל כבר מציאות וירטואלית. הרדיו משאיר קצת מקום למסתורין: איך נראה מי
שמדבר? איך נראה מה שמסופר עליו? השדרים, או העדים המרואיינים, אמנם מנסים להעביר
מידע זה - אבל ההאזנה עדיין מצריכה מעורבות כלשהי של המאזין לצורך יצירת
התמונה וזאת, כמובן, בניגוד מוחלט לצפייה בטלוויזיה.
 
ברמה מעשית
מבחינת המאזין:
>נוח להאזין. לא צריך להפעיל את כל החושים (האזנה תוך כדי גילוח).
>מהיר. נותן שירות - לא רק אינפורמציה (דיווחי תנועה, מזג אוויר, בורסה).
>זמין במצבים יוצאי דופן: אסונות, קונפליקטים מזוינים (מלחמת המפרץ), לא
תלוי בחשמל.
>נייד. המדיום היחיד שהולך איתך לכל מקום וניתן לשימוש בכל מקום בכדור
הארץ.
>מבדר ומעביר זמן תוך כדי נהיגה. באירופה למשל, בשנת 1998, 8 מתוך 10
אנשים נסעו בכביש לעבודה, ב – 180 מיליון מכוניות. בארה"ב נרשמו באותה
שנה 132 מיליון מקלטי רדיו במכוניות.
>מציע אינטימיות וחברה למאזין הבודד.
>מאופיין - מציע ערוץ כמעט לכל תחום או נושא.
 
מבחינת משדר:
>זול להפעלה.
>זריז ומהיר.
>משדר את העיתון של מחר.
>אפקטיבי - בגלל יכולת לחזור על מידע או מסר יותר מפעם אחת.
 
מבחינת מעביר מסר (פוליטיקאי, מפרסם):
>מיידי.
>אפקטיבי: יש האזנה. מגיע לקהלים מפולחים (מכאן חשיבות סקרי האזנה).
>יש זמן - יחסית לטלוויזיה, אפשר לדבר ולהאריך במסר במחיר נמוך.
>חזרה על מידע (רפטיציה) - משדרים את המסר/אינפורמציה כל הזמן. חדשות. חצי. יומן. מבזק.
>קובע סדר יום תקשורתי, ציבורי ופוליטי.
  
חסרונות הרדיו
>משרת רק חוש אחד.
>עובר במהירות ליד האוזן.
>אין אפשרות לדפדף ולחזור.
>מחייב ריכוז לצורך האזנה רצינית.
>שטחי. אי אפשר להעביר גודש פרטים.
 
דיון:
מומלץ לדיון בכיתה:
השוואה בין יתרונות וחסרונות של רדיו, טלוויזיה ועיתון.
 
מקור:
רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב;
צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל
רפאלי; עמ' 11-13, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל
 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש