דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,435,494 כניסות לאתר
השידור הישיר

מטרת השיעור היא לתרגל את התלמיד ולהכשיר אותו לאתגרים שמציב שידור ישיר מן השטח. התלמיד יכיר את הציוד המשמש כתב בעת שידור חי מן השטח, ישנן את כללי
המותר והאסור בשידור כזה, יכיר את המגבלות ואת אפשרויות האלתור ויתרגל מצבים
שונים שבהם עשוי או עלול להיתקל כתב רדיו במהלך עבודתו בשידור חי.

מבוא
>יתרונו הגדול ביותר של הרדיו הוא בזריזותו וביכולתו להעביר במהירות רבה
ובאמצעים פשוטים יחסית, אפילו בטלפון, דיווח חי היישר ממקום האירוע אל
צרכן הרדיו - המאזין.
>עיקר המשימה בשידור הישיר מהשטח מוטלת על השדר. זהו האתגר הגדול ביותר
של עבודת הרדיו.
>תפקידו של השדר הוא אמנם להעביר את מראה עיניו, אבל - אין הוא צינור
להעברת מידע בלא שום שיקול דעת.
>עליו גם לברור את האינפורמציה, לסנן אותה, לנסות ולגלות מה מכל מה
שרואות עיניו הוא חדש, חשוב ומעניין.
>במקרים מסוימים על השדר לבדוק האם מה שמתרחש לנגד עיניו הוא אירוע
אותנטי - דהיינו לא הצגה הנערכת רק בשל נוכחות התקשורת במקום.
>לעיתים תכופות הדיווח הרדיופוני הישיר מזירת האירוע הוא הקובע ביותר
מבחינת התמונה המצטיירת אצל צרכן התקשורת.
>שידור חי ברדיו, בעיקר מאירועים דרמטיים, מקבע לפעמים בתודעת המאזין את
עמדתו כלפי מה שאירע. הדבר נכון גם אם מאוחר יותר מתברר, כפי שקורה
במקרים רבים מאוד, כי בלהט האירועים, בלחץ הזמן ובמהירות הגדולה של
העבודה הנדרשת - לא היו בידי הכתב הסיפק והיכולת לבדוק, אחת לאחת, אם
כל העובדות שהגיעו לידיו הן אכן האמת לאמיתה.
>מכאן - האחריות הגדולה המוטלת על השדר והאתגר הגדול שלו:
להיות זריז, אך גם אמין, להיות העיניים והאוזניים של המאזין- אך בה
בעת להיות גם מסננת אובייקטיבית שדרכה יוצא מידע בהיר ובדוק.
כל זה צריך כמובן להיעשות בשפה רהוטה, בשטף וללא בלבול, בדיקציה
שתהא מובנת למאזין ובטון ובמילים שלא יסגירו בשום פנים ואופן מה
דעתו של הכתב על מה שרואות עיניו ומה צריך לעשות עקב כך.
 
דיווח מהשטח
דיווח מהשטח בשידור ישיר מהווה חלק נכבד מן העבודה השוטפת של שדר הרדיו.
 
ישנם כמה סוגים של שידור ישיר:
דיווח קולי
הכתב מדווח בקולו בלבד, לעיתים אפילו באמצעות הטלפון, ומתאר את שמתרחש בשטח.

כתבה משולבת בקולות
הכתב משלב בדיווח שלו ראיונות וקולות אחרים הלקוחים מן האירוע המסוקר.
 
שילוב הקולות יכול להתבצע בכמה אופנים:
>קולות המועברים בו זמנית
>קולות אלו מועברים מן השטח ללא עריכה, בשידור ישיר, וזאת במהלך התרחשותם תוך כדי
הדיווח. בקטגוריה זו ניתן לכלול גם ראיון המועבר בשידור ישיר והמתבצע ממש ברגע
השמעתו.
 
קולות מוקלטים מראש
לעיתים מחייבות הנסיבות את הכתב להקליט מראש ראיון, או חלק מן הקולות המושמעים
במהלך האירוע שהוא מסקר. קולות אלו מושמעים בסיוע עזרי השידור החי, והם משתלבים
כאינסרטים, על פי תכנון מראש של הכתב, בדיווח הישיר והחי שהוא מעביר ממקום
האירוע.

תיאור עובדתי ואמין
תיאור האירוע חייב להיצמד לעובדות. יש להימנע מפאתוס, מנקיטת עמדה בעד או נגד
המתרחש, מסופרלטיבים ומתיאורים צבעוניים שעלולים לעוות את התמונה.

לשון השידור
בענייני לשון - אין אף פעם הנחות, גם לא בשידור ישיר. לשון השדר חייבת להיות נקייה
משגיאות. התנסחותו - ראוי שתהיה פשוטה, והדיבור- רהוט.

תרגיל:
התלמידים יידרשו לסקר אירוע כלשהו בשידור ישיר. הדיווח שיכינו "ישודר" ישירות
אל מכשירי הקלטה שיעמדו לרשותם. ההקלטה תושמע ותיבדק בכיתה.
הדיווח יוגש בשתי גרסאות:
1. דיווח קולי בן 60 שניות.
2. דיווח עם קולות מוקלטים מראש.

מכשלות צפויות בשידור ישיר
שדר המעביר שידור חי מן השטח חייב להישמר מפני כמה מכשלות אופייניות לשידור הישיר,
העלולות לפגוע בעבודתו ולאיים על אמינותו.
 
"הצגה למיקרופון"
>באירועים פומביים, במיוחד באלה המבקשים להעביר מסר לציבור )הפגנות,
כינוסים פוליטיים), נוטים חלק מן המשתתפים "לנצל" נוכחות של כלי תקשורת
אלקטרוניים המעבירים שידור חי, כדי להעביר מסר ספציפי ישירות למאזינים
באמצעות רעש, צעקות והתפרצות לשידור.
>על השדר להיות ער לאפשרות של "הצגה" מעין זו, העוקפת את תיווכו העיתונאי
והעלולה לעיתים לעוות את התמונה )במקרה שלנו, הקולית) שמקבל המאזין.
>"הצגה" כזו מחייבת תגובה מהירה של השדר כדי להעמיד דברים על דיוקם ולתת
הסבר ופרופורציה נכונה של ההתפרצות שנכפתה על השידור.

הטייה והטעייה
>בעת שידור ישיר במהלכו של אירוע שעודנו מתקיים ולעיתים מתפתח, קשה מאוד
לשדר לראות את התמונה הכללית. מה שרואות עיניו, איננו בהכרח כל מה
שקורה, וייתכן מאוד גם שלא הדבר החשוב ביותר שקורה. במקרה כזה - קיימת
סכנת הטעיה ולכן גם הטיה של הדיווח על האירוע.
>לפיכך - חובה לזכור כאן את הכלל שכבר למדנו בהקשר אחר: לא כל מה שזמין
לכתב ולשידור - הוא בהכרח מה שבאמת חשוב וראוי לדיווח.
>כאשר השדר מודע לכך במהלך השידור, מוטל עליו לשתף בזאת את מאזיניו.
ובמילים אחרות:
במקרה של אי ודאות וספק בשידור ישיר על השדר לשתף את מאזיניו לא
רק במה שהוא יודע כי אם גם במה שהוא אינו יודע.
 
חללי זמן
>חללי הזמן, ההפסקות, הרגעים שבהם לא קורה דבר בזירת האירוע המועבר בשידור ישיר,
 הם האויב הגדול של השדר ושל השידור.
>יש לזכור: כמעט בכל אירוע נוצרים "חורים" ורגעים "מתים" שבהם לא קורה
דבר.
>השידור איננו סובל "חורים" ושתיקות.
>לפיכך: על השדר להיערך ולמלא בסאונד את ה"חורים" בשידור.
 
איך נערכים
>לקראת סיקור של אירוע מאורגן מראש, שהמערכת מבקשת להעביר אותו במלואו
או בחלקו בשידור חי (טכס, ועידה, קונצרט) - יש ללמוד היטב את לוח הזמנים
המתוכנן על ידי המארגנים, ולאתר את נקודות הזמן הצפויות להיות בעייתיות
וליצור "חורים"
>דוגמה לחללי זמן צפויים: איחור במועד כניסת אח"מ, עלייה וירידה של נואמים
אל הבימה וממנה, עזיבה של אורח חשוב באמצע האירוע, הפסקה מתוכננת
מראש.
>חשוב להעריך את משך הזמן הצפוי להיות בעייתי ולהתכונן בהתאם.
>בשידור ישיר שהוא דיווח שוטף ליומן חדשות - בעיית חללי הזמן אקוטית
פחות, שכן השידור הוא קצר. עם זאת - על הכתב להיערך לאפשרות של "חורים"
צפויים, למשל, בזמן החולף בין העברת השידור אליו ועד התחלת האירוע
שעליו הוא אמור לדווח, או עד שמרואיין רלבנטי יגיע לנקודת השידור.
 
מותר ואסור במילוי חללי זמן ומידע
>קודם לשידור יש לאסוף מידע רלבנטי רב ככל האפשר, שעשוי להיות מעניין או
חשוב למאזינים. מידע כזה יכול שיתייחס לרקע של האירוע המסוקר, דמויות
חשובות או מסקרנות במיוחד הנמצאות במקום, תקדימים, השלכות צפויות של
האירוע וכו'.
>מידע זה ישמש כ"מאגר החירום" של השדר, לשימוש ברגעים הבעייתיים.
>לפני השימוש במאגר החירום של המידע - חובה לתאר למאזינים מה קורה בשטח
ומדוע יש הפסקה או צפויה להיות הפסקה במהלך האירוע.
>אם ניתן - רצוי לראיין כמה מבאי האירוע במהלך ה"חור". ראיון כזה רצוי
לתאם מבעוד מועד. לעיתים, אם אין מנוס, ניתן גם להקליט ראיון כזה מראש
ולשדרו ב"חור".
>יש לזכור: מילוי חללי הזמן חייב להיות מעניין ומסקרן. המאזין איננו סובל
שתיקה, אך אין פירוש הדבר שהוא יהיה מוכן לשמוע ברבור.
>לפיכך - אם צפויה על פי התכנון הפסקה ארוכה - אין להסתפק רק בדברי השדר
מן השטח. על המערכת להיערך לכך מבעוד מועד ולהכין "מילויים" ("פילרים")
ל"חורים" הצפויים, שישודרו מן האולפן המרכזי.
 
תרגיל: חללי זמן
התלמיד יתכונן לקראת שידור ישיר של אירוע צפוי (ועידת מפלגה, כינוס מרכז,
אירוע התרמה גדול, טכס פתיחת שבוע הספר, וכל אירוע דומה (בא בחשבון גם טכס
משמעותי בבית הספר). ההיערכות: קשר עם המארגנים, בחינת חללי זמן אפשריים,
איסוף מידע למילויים, וכן בשעת הצורך - הכנת כתבת "פילר" למילוי חלל זמן צפוי
ממושך מדי.
 
תרגיל: שידור ישיר
ניתן בנקל לדמות מצב של שידור ישיר. התלמיד ייצא לסקר אירוע צפוי מראש (טכס
בבית הספר או במקום אחר, הפגנה וכיו"ב), כשהוא מצויד במיקרופון וברשמקול.
התיאור החי של האירוע יוקלט ברשמקול ויושמע לאחר מכן בכיתה לצורך ניתוח
ולמידה.

מקור:
 
רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב;
צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל
רפאלי; עמ' 112-116, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש