מה מותר ומה אסור לשדר ומתי
|
העורך הקובע איזו מוסיקה תשודר ברדיו חייב להיות אחראי, זהיר ורגיש. בדו-קרב בין חופש היצירה ובין פגיעה ברגישויות של ציבור זה או אחר, תהא ידה של הרגישות על העליונה. בנוסף, אין לשדר ברדיו: >שירים שיש בהם הסתה נגד ציבור, אוכלוסייה, קבוצה אתנית או דתית כלשהי. >שירים שיש בהם שפה בוטה ונלוזה. >שירים ששפתם קלוקלת (יש להתחשב ב"סלנג"). >זמר או תזמורת שאינם יודעים לשמור על טון ועל קצב, בקיצור - זיופים. מעבר לזה, אוזנו של העורך היא הפוסק האחרון "לשבט או לחסד". עליו להיות מודע לגודל האחריות.
דיון: מהם גבולות חופש היצירה וחופש הביטוי? עד כמה צריך להתחשב ברגישויות של ציבור מסוים? האם אין כאן צנזורה תרבותית וסתימת פיות? מה נחשב שפה קלוקלת ומהו "סלנג"? (במהלך הדיון - ראוי להשמיע שירים בעייתיים כמו "חד גדייא" של חווה אלברשטיין. וכן להזכיר ולדון בדוגמה של השיר "הסלע האדום" של אריק לביא, שנפסל לשידור מחשש שידרבן צעירים לנסוע לפטרה).
מקור: רדיו נכון תכ"ל תקשורת משודרת ברדיו לכיתות י"א, י"ב; צבי לי-דר, מנחם גרנית, גדעון הוד, נאוה סביון, נתיב רובינזון, שמואל רפאלי; עמ' 139-140, המפקח על מגמת טכנולוגיות תקשורת במשרד החינוך ומפ"ט עמל
|
|