דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,435,487 כניסות לאתר
רדיו קהילתי רדיו אזורי

הריכוזיות הרבה שאפיינה את כל שטחי החיים במדינת ישראל, במשך שנים רבות,
התבטאה גם בשידורי הרדיו, עליהם הופקד קול ישראל, שהופעל על ידי רשות
השידור. כמו בשידורי הטלוויזיה, גם בתחום זה, היו סימנים המעידים על החלשות
הריכוזיות והמונופול של רשות השידור. את הסיבות לכך הזכרנו כבר בהקשרים
אחרים: התגברות הפלורליזם החברתי והתרבותי והדרישה להיצע מגוון, מותאם
לטעמן של קבוצות שונות, וכן הדרישה הציבורית למתן ביטוי לצרכים קהילתיים
ולמעורבות האזרחים בכל שטחי החיים. כוחות אלה הביאו להקמתן את תחנות הרדיו
ה"פיראטיות", הפועלות בארץ מזה שנים רבות. לפי כספי ולימור (1992), כל אחת
מתחנות הרדיו הפיראטיות פונה לקהל יעד מסויים, למשל: "קול השלום" פנתה
לצעירים ולתומכי שלום; תחנת הרדיו "ערוץ 7" פונה ל שומרי מסורת ולבעלי
השקפות "ימניות"; תחנת "רדיו 1", שהיה תחנת הרדיו האזורי הראשונה שהופעלה
בישראל, פונה לתושבי צפון הארץ.


הכוחות שדחפו לביזור ולדמוקרטיזציה באמצעי התקשורת, הביאו לחקיקת חוק הרשות
העצמאית לטלוויזיה ורדיו, שהוצע על ידי שר התקשורת דאז, פרופ' אמנון רובינשטיין. חוק
זה הביא לצמצום המונופול בתחום שידורי הטלוויזיה ובמסגרתו ניתנו הזכיונות להפעלת
הערוץ השני במתכונתו הנוכחית. החוק כלל גם צמצום המונופול בשידורי הרדיו בישראל,
באמצעות הקמת תחנות רדיו אזוריות על ידי בעלי זכיונות, שהפעלתן תיעשה בפיקוח הרשות
החדשה. הערוץ השני כבר פועל, בעוד שבתחום שידורי הרדיו נבחרו בעלי הזיכיון להפעלת
התחנות האזוריות ונראה שתחילת פעולתו של רדיו במתכונת אזורית, קרובה למדי.

בשידורי הרדיו בישראל, בדומה לשידורי הטלוויזיה, מגמת הדמוקרטיזציה והדה-צנטרליזציה
מפגרת אחרי ההתרחשויות בארצות מערביות אחרות. כבר בשנת 1949, הוקמה בקליפורניה
ת חנת הרדיו הראשונה, שניתן לכנותה תחנת רדיו קהילתי. בתחילת השנות ה60- הוקמו
בארה"ב מספר תחנות דומות ובשנת 1988 כבר פעלו כמאה תחנות במדינה זו, שהוגדרו
כתחנות רדיו קהילתי (Barlow ,1988). דפוסים שונים של מודל הרדיו הקהילתי פועלים
משנות ה - 70 גם בקנדה, באוסטרליה, באיטליה, בצרפת ובבלגיה.

בדומה לאמצעי התקשורת הקהילתיים האחרים, מודל הרדיו הקהילתי התפתח כאלטרנטיבה
לדגמים המקובלים, שהתייחסו למאזין כאל אובייקט והפכו את הרדיו לאמצעי הפצה, במקום
אמצעי תקשורת. הרדיו הקהילתי נועד לשתף את המאזינים ולאפשר להם לקבוע את תוכנם של
השידורים, כך שישקפו את תחומי העניין שלהם ואת תרבותם. אופי השידורים של תחנות אלה
מהווה אלטרנטיבה לשידורים המסחריים, הפונים לקהל הרחב. לתושבים יש גישה ישירה
לאמצעי השידור וקבוצות שונות באוכלוסייה יכולות לבטא את דעותיהן ולהציג עצמן בדרך
הרצויה להן, למשל: קבוצות פוליטיות, קבוצות מיעוט, נוער, קשישים, נשים וכל קבוצת
אוכלוסייה אחרת. בניגוד לתחנות הרדיו המסחריות, תחנות הרדיו הקהילתי פועלות לשם
השגת מטרות קהילתיות ולא רק למטרות רווח. הן נעזרות בדרכי מימון שונות, בין השאר,
בתמיכת המאזינים ובמכירת מינויים, על מנת להימנע מתלות בגורם כלשהו. אופן הניהול
והארגון שלהן בנוי בצורה דמוקרטית, כך שתושבים לא יהססו לגלות מעורבות בתהליכי
קבלת ההחלטות.
 
במסגרת המודל הכללי של רדיו קהילתי, התפתחו דפוסים שונים של שידורי רדיו. אחד
ההבדלים בין תחנות שונות הוא בהגדרת הקהילה אותה הן משרתות. ישנן תחנות הפועלות על
בסיס מקומי ומשרתות קהילה גיאוגרפית מסויימת. לעומתן, ישנן תחנות המשרתות קהילות
פונקציונליות. דוגמה לתחנות על בסיס גיאוגרפי קיימת בארה"ב, שם פועלות תחנות רדיו
הממוקמות בישובים קטנים ומרוחקים ומשדרות עבור תושבי הישוב. תחנה אחת מסוג זה
נמצאת בעיירה קטנה בקולורדו, בת כ-2,000 תושבים. התחנה פועלת מזה מספר שנים,
במהלכן קנתה לה מעמד של ערוץ תקשורת ותרבות מרכזי בישוב. היא פועלת במתכונת של
גישה חופשית של המאזינים, שיכולים להתקשר ולהביע את דעתם בנושאים שונים, בעיקר אלה
הקשורים למתרחש בישוב. התחנה מופעלת בעיקר על ידי מתנדבים מהישוב, שמנחים ומארגנים
את השידורים החיים. מול תחנות מסוג זה, המשרתות קהילה גיאוגרפית, קיימות תחנות
המיועדות לקבוצות מאזינים, בעלי מאפיין משותף, כגון: היספנים ואפרו-אמריקנים (Barlow).

במקביל לתחנות רדיו קהילתי, קיימות בארצות מסויימות צורות נוספות של דה-צנטרליזציה
בשידורי הרדיו, שאינן עונות על הקריטריונים של רדיו קהילתי. בבריטניה, מפעילה רשת
ה - B.B.C, שמונה רשתות שידור אזוריות, המנוהלות על ידי ה- B.B.C. שידורי הרדיו המקומי
של רשת זו אינם מאופיינים בתקשורת הדוקה עם הקהילה ואינם מאפשרים השתתפות של
התושבים המקומיים בהכנת תכניות, אלא מתמקדים בדיווח על חדשות מקומיות, בהתאם
לאידאולוגיה עיתונאית השלטת ברשת, ותוך ההתעלמות מאירועים קהילתיים, שאין להם ערך
חדשותי טהור.

מנסיונה של רשת ה-B.B.C בהפעלת תחנות רדיו מקומיות, ניתן ללמוד, שלא כל תחנת רדיו
מקומית מתאימה גם למאפיינים של רדיו קהילתי. השאלה היא לפי איזה דגם יפעלו תחנות
הרדיו המקומיות בישראל ומתי יפעלו. לטענתה של ברזל (1986), החוק קובע, שזכיונות
להקמת תחנות רדיו מקומיות לא יינתנו לגופים רעיוניים. לפיכך, קיים חשש לפגיעה באחת
המטרות העיקריות של הקמת תחנות רדיו מסוג זה והיא מתן ביטוי לקבוצות שונות
ולמוסדות ציבוריים בקהילה. יזמים פרטיים, בעלי מניע מסחרי, יוכלו לקבל זכיון
ולהפעיל תחנות מסחריות, שהכנסותיהן מבוססות על פרסומות. כבר כיום ברור, שהזכיינים
יהיו מחוייבים לשידורים בעלי אופי קהילתי אזורי, וששידורים אלה יהיו בפיקוח הרשות
השנייה. השאלה היא מה יהיו התכנים של משדרים אלה ועד כמה יהיה ערוץ תקשורת זה
נגיש ל קהילה ופתוח לתקשורת דו-כיוונית עמה.
 
בדומה לטלוויזיה הקהילתית, הרדיו האזורי בישראל עדיין בחיתוליו, ולא ברור מה יהיו
אופיו וצורת הפעלתו. מטרותיו של הרדיו האזורי דומות לאלה של הטלוויזיה הקהילתית.
שני ערוצים תקשורתיים אלה יכולים לספק לקהילה אמצעי ביטוי ותקשורת בהיקף ובאיכות
שלא היו קיימים מעולם. שימוש נכון בהם יכול לגרום לשינויים מרחיקי לכת בקהילה,
לשינוי הדימוי העצמי, יכולת הביטוי והיחסים בין חבריה ובינה לבין כלל הציבור. מהותם
של שינויים אלה עדיין לא ברורה, אך היא תלויה, במידה רבה, בשימוש שייעשה בערוצי
השידור.

מקור:
מחברה ריכוזית לקהילה דיגיטלית עמ' 103-100, הוצאת ידיעות אחרונות
ספרי חמד
 
 













 

 
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש