דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,951 כניסות לאתר
גברים שצופים באופרות סבון

מאת: אן קתרין פרסקוט

מחקרי על גברים הצופים באופרות סבון נערך בשיתוף עם עוזרת המחקר שלי, שינה או'לירי.
הנבדקים היו סטודנטים בני 25-18 מהמעונות של אוניברסיטת אבריסטווית'. המעונות
נחלקים לארבע קומות; בשתיים מהן מתגוררים סטודנטים וסטודנטיות במשותף, ובשתי קומות
בנפרד. ראיינו סטודנטים מכל ארבע הקומות, ובכך נכללה קבוצה קטנה של סטודנטיות לשם
ההשוואה. הרגלי הצפייה של הסטודנטים היו מגוונים. כמה מהם עשו שימוש בחדר הטלוויזיה
המשותף. עם זאת, לרוב הצופים שראיינו היה מכשיר טלוויזיה משלהם. מבין אלה, רבים
ציינו שמבחינתם, הצפייה בטלוויזיה היא אירוע חברתי.
 
המחקר שלנו התפתח לכלל חמישה מחקרים. בתחילה, סקרנו את מספר הסטודנטים
והסטודנטיות שצפו באופרות סבון ספציפיות, ולאחר מכן ערכנו מחקר פיילוט על
הסטודנטים, שבו ביקשנו להשתמש כדי לבנות שאלון סופי על הרגלי צפייה והעדפות צפייה.
בשלב הבא, בנינו שאלון הקשור לפרק ספציפי באופרת הסבון שבה בחרנו, ולבסוף, ערכנו
ראיון אישי עם שני צופים בנוגע לשימוש שלהם בטלוויזיה.
 
מדוע התמקדו עד כה המחקרים על אופרות סבון בנשים?
ז'אנר אופרת הסבון מילא תפקיד מרכזי בהתפתחותן של תאוריות צפייה במסגרת מחקרי
התקשורת. יש לכך מספר סיבות, אך הן נובעות ביסודן מההשלכות השונות של העובדה
שהיסטורית, אופרת הסבון היתה ז'אנר נשי (1987 Fiske, מצוטט ב-52:1990 Livingstone)

כפי שציינו ליוויגנסטון ועוד חוקרים רבים אחרים, ז'אנר אופרת הסבון מבוסס על הנחה
שמרבית הצופים יהיו נשים. ליווינגסטון בחנה את המסורת של הז'אנר וגילתה שהוא מטפח
קהל נשי כיוון שבמקור, הוא קיבל חסות מסחרית מחברות למוצרי ניקיון. כיוון שנשים
נחשבו ליושבות בית, הן היו קהל היעד של התוכניות הללו, הן משום ששהו בבית בעת
השידור והן משום שהיו קהל היעד למוצרי חברות החסות. רק בעת האחרונה, החלו אחוזי
הצפייה של הגברים להיות משמעותיים (167:1991 Geraghty). לפיכך, אדון במאמר הנוכחי
בתופעה שמומחים רבים התעלמו ממנה, קרי, השינוי בהרכב הצופים באופרות סבון.
 
בעבר, הועלו תאוריות רבות במטרה להסביר מדוע גברים אינם אוהבים אופרות סבון.
אברקרומבי (51:1996) טוען שעולם הסבון הוא עולם של נשים: עיקר העלילה מתנהלת
בבית, והיא נסובה סביב הרגשות והתחושות של דמויות נשיות חזקות שמעוררות תחושת
הזדהות. דומה שהגברים נמנעים מצפייה בתוכניות הללו מעצם טבעם. ליווינגסטון ציינה
שאופיו הנשי של הז'אנר הוכתב בידי ההיסטוריה והמסורת המתפתחת שלו. הפורמאט של
הז'אנר הוא של סדרה; לעלילה המתמשכת אין כל סיום נראה לעין. לדעתה, הדבר אינו מושך
גברים, שמעדיפים את המתח הדרמאטי ואת הסיום החותך של דראמות פעולה. להלן נראה אם
הדבר עולה מתוך הנתונים שליקטנו.

בעוד שמטרתי העיקרית היא להוכיח שגם הגברים צופים באופן פעיל באופרות סבון, הרי
שעליי לציין שהגברים שראיינו מיעטו מאד לשתף פעולה בשלבים הראשונים של המחקר.
דייוויד מורלי (150:1992) מציין שזהו גורם שכיח בקרב הגברים שחקר. הוא מצא שהם
ממאנים לשוחח על הרגלי הצפייה שלהם, מעדיפים לציין תוכניות תעודה כתוכניות
המועדפות עליהם ושתחושת האשם מכבידה על צפייתם בטלוויזיה; על פי התאוריה שלו,
גברים מעדיפים להעביר את שעות הפנאי שלהם בצורה פעילה יותר.
 
עם זאת, שינה ואנוכי מצאנו בכל זאת גברים רבים שצפו באופרות סבון וגם גילו נכונות
לעזור לנו במחקר.
 
מחקר 1: מספר הצופים באופרת סבון ספציפיות
במחקר הראשון שלנו השתתפו 22 נבדקים: 11 גברים ו-11 נשים. סקרנו את שבע הסדרות
הנצפות ביותר במעונות, לפי השערתנו.
 
ממצאינו לא עמדו בניגוד לדעתם של החוקרים הרבים שטוענים כי רק נשים צופות באופרות
סבון. בכמה מאופרות הסבון, הפער היה של שני צופים בלבד, בעוד שבסדרות אחרות, ההבדל
עמד על ארבעה או חמישה.
 
הסדרות שבהן נתגלה הפער הגדול ביותר בין המינים היו Home and Away   וNeighbours-
(שתיהן מאוסטרליה) וה"איסט-אנדרס", ויחד עם זאת, הן נהנו גם משיעורי הצפייה הגבוהים
ביותר במעונות. לפיכך, החלטנו שינה ואנוכי להתמקד באחת מהדוגמאות הללו,
ב"איסט-אנדרס", כאופרת הסבון הנבחרת שלנו. היתה זו גם התוכנית שאותה היכרנו טוב
במיוחד.
 
הסקר הזה קורא תגר על התאוריה של אברקרומבי (54:1996), לפיה אופרות סבון המשודרות
בשעות היום אינן מושכות גברים. למעשה, היתה זו סדרה המשודרת בשעות היום,
Neighbours, שמשכה את רוב הגברים.
 
קיימות מספר תאוריות כדי להסביר זאת. ראשית כל, יש לציין שהגברים שראיינו מתגוררים
במעונות שבהם יש טלוויזיות רבות בחדרים משותפים. הצפייה בטלוויזיה נהפכת לפעילות
משותפת. דיירי המעונות נוטים להיות מושפעים מאד מהעדפות הצפייה של חבריהם, ומשמעות
הדבר היא שגברים משפיעים על מה שהנשים צופות, ולהיפך. Neighbours גם מיועדת
לצעירים. העלילה נסובה סביב צעירים אוסטרלים, הן בבית והן באוניברסיטה, ולפיכך ודאי
שמורגשת הזדהות כלשהי.
 
סוניה ליווינגסטון (55:1990) גם בדקה את מספר הצופים באופרות סבון ספציפיות. היא
ציטטה נתונים סטטיסטיים מדו"ח "הרכב הקהל", שם היו הממצאים לגבי "איסט-אנדרס"
כדלקמן:
 
שיעור הצופים מתוך כלל האוכלוסייה (של בני 34-16): 28%
 
השיעור מתוך כלל הגברים: 22%
 
מתוך כלל הנשים: 33%

ממצאינו לגבי אותה הסדרה, מתוך 22 המשתתפים בסקר, היו:
 
סה"כ: 72%

מתוך זה, גברים: 27%

ונשים: 45%
 
במקרה זה, כמו גם לגבי כל הסדרות שסקרנו, שיעור הצופות היה גבוה משיעור הצופים.
כיוון שהדבר רק אישש את התאוריה שנשים צופות באופרות סבון יותר מגברים, החלטנו
לערוך מחקר שיגלה לנו מדוע אותם גברים מעטים ביחס צופים באופרות סבון, ואילו
סיפוקים הם שואבים מכך.
 
מחקרים 2 ו-3: השימושים והסיפוקים של גברים שצופים באופרות סבון
על מנת לקבוע אילו סיפוקים גברים מקבלים מז'אנר אופרות הסבון, מהתוכנית הספציפית
ומטלוויזיה בכלל, ערכנו את סקר הפיילוט בהתבסס על תאוריית "השימושים והסיפוקים" של
מק'קווייל (1987). הלה קבע כי השימוש בטלוויזיה מאפשר לצופים קבלת מידע, גיבוש
זהות אישית, אינטגרציה ופעילויות חברתיות, וכן בידור.
 
חלק אחד של הסקר נערך על סמך תאוריה זו: ביקשנו מהמרואיינים לחשוב על הסיבות
העיקריות שלהם לצפייה באופרות סבון. התברר שבידור הוא הסיבה העיקרית שני הגברים
ציינו שזו הסיבה העיקרית לכך שהם צופים בסדרות. למעשה, הסיבות שהם נתנו היו דומות
מאד.
 
במחקר העיקרי, התשובות היו שונות, ובחלק זה בחרנו גם לכלול שתי מרואיינות. כל
הגברים השיבו שהסיבות הראשונית והמשנית שלהם לצפייה הן בידור ואינטגרציה חברתית;
לעומת זאת, המרואיינות חלקו על כך, שכן אחת מהן ציינה שהסיבה העיקרית מבחינתה היא
אינטגרציה חברתית.

תשובה זו מחזקת את התאוריה של מורלי, לפיה גברים נוטים הרבה יותר לצפות בשקט, בעוד
שהנשים מעדיפות לשוחח על התוכנית בעת הצפייה בה.

יחד עם זאת, תשובות הגברים עומדות בסתירה לתאוריה אחרת שהציע מורלי. מורלי טען
שגברים ממאנים להודות שהם צופים באופרות סבון. אף שבהחלט חשנו בחוסר רצון להשתתף
במחקר, הרי שאותם הגברים שהשתתפו, קבעו שסיבת הצפייה העיקרית שלהם היא בידור
והדבר אושש בחלק אחר של שני השאלונים, שבו נשאלו על התוכניות המועדפות עליהם.
הז'אנר המועדף ביותר היה קומדיה, דבר שעומד כמדומה בסתירה לתאוריה של מורלי, לפיה
גברים ממאנים להודות שהם צופים בתוכניות שאינן תיעודיות ואינם מבקשים לצפות
בטלוויזיה כדי לברוח מהמציאות.

ריצ'רד קילבורן (84-75 :1992) הציע מספר סיבות לצפייה באופרות סבון, שכולן השתקפו
במחקר הנוכחי. הוא קבע שניתן לראות בז'אנר אופרות הסבון "קרש קפיצה לאינטראקציות
אישיות וחברתיות". הדבר נכון לגבי הגברים שראיינו, אף שגורם זה היווה שיקול משני
ביחס לבידור. עם זאת, אחת מהנשים שראיינו דירגה בכל זאת את הגורם הזה כגורם ראשוני
להרגלי הצפייה שלה, דבר שמראה אולי שנשים נוטות יותר להשתמש בז'אנר אופרת הסבון
כסוכן חיברות, וכפי שהראיתי הדבר עולה בקנה אחד עם טיעוניו של מורלי. קילבורן ציין
שהצופות באופרות סבון מתאפיינות ב"הזדהות ומעורבות עם הדמויות".

כיוון שאופרות הסבון שייכות לז'אנר שקשור ספציפית לנשים בכך שהדמויות המרכזיות הן
בדרך כלל נשים אמיצות וחזקות, עניין אותנו לגלות אם קהל הגברים ה"חדש" יתאים לאידאל
זה בכך שיזדהה עם הדמויות הגבריות הטיפוסיות.

במחקר הפיילוט שלנו, גילינו שזהו אחד החלקים הבעייתיים ביותר. התשובות שניתנו היו
מתחמקות מדי, והמחישו את חוסר שיתוף הפעולה של קהל היעד שלנו. ההצדקה שנתן
המרואיין השני לכך שבחר בגרנט מיצ'ל כדמות עמה הוא מזדהה במיוחד היתה: "... הוא
סובל מהתקרחות, ממש כמוני", דבר שלא הועיל לנו כלל. שיערנו שהמשיבים לא נקבו
בתשובותיהם בשמה של הדמות עמה הזדהו באמת, כי אם בדמות שרצו שאנו, המראיינות,
נחשוב שהיא דומה להם.
 
שתי הדמויות שנבחרו בידי הנבדקים שלנו במחקר הפיילוט לא עשו רבות כדי לגשר על
הפער בין המינים. נבדק 1 בחר בניקי פלאט מ- Coronation Street. הדמות היא של בעל
צעיר, מושך ועקשן. נבדק 2 בחר בגרנט מיצ'ל מ"איסט-אנדרס", אחת מהדמויות האלימות
יותר בז'אנר. דמות זו טיפוסית לדימוי הגברי שגברים רבים היו מעוניינים לסגל לעצמם.
 
במחקר העיקרי, התקבלו כמה תשובות שונות. כאן, ביקשנו מהנבדקים לציין את הדמות
ה"אהובה" עליהם, בתקווה שיתנו תשובות כנות יותר, ופחות מתחמקות. האשה הראשונה
שחקרנו נקבה בשמה של טיפני מיצ'ל מה"איסט-אנדרס". בדוגמה זו, לא ראינו סתירות ביחס
לתאוריות שהוצעו, כיוון שהנבדקת בחרה באורח אופייני ב"דמות חזקה שנשים מסוגלות
להזדהות אתה". במקרה זה, הנבדקת התחשבה באופן שבו צופות אחרות עשויות לתפוס את
הדמות.
 
הנבדק השני (שהיה גבר) בחר בדמות גברית. לוצ'י מ- Home and Away הוא רופא רגיש
ואכפתי, ולמרות שהנבדק בחר אמנם בגבר, הרי שבחר באחד מהגברים הרגישים יותר, ובמידה
מסוימת גם הנשיים יותר. לוצ'י לעולם לא יתנהג בצורה ברוטלית ואלימה כמו גרנט מיצ'ל.
אף שמהתשובה שניתנה עולה שהנבדק מעריץ את מאפייני ההחלטיות והשיפוט המוסרי בדמות,
הרי שמתשובתו עשוי להשתמע גם שהוא מעריץ בעצם את התכונות של חברתו של לוצ'י.

גם הנבדק השלישי נקב בשמו של גרנט, אך העדיף להעריץ את הצד החיובי בדמות. גם
התשובה שלו היתה חמקנית. הוא לא הצליח לבחור בין עולם הפנטזיה של אופרת הסבון
לבין המציאות של השחקניות בתוכו. אפשר שהדבר מחזק את התאוריה של מורלי, לפיה
גברים אינם חשים בנוח עם הבריחה מהמציאות (155:1992). עם זאת, הנבדק הרביעי שמר
על מעורבות עם הדמות שבחר בה לאורך כל תשובתו, בכך שקישר בין הדמות החביבה עליו
לדמות אחרת בסדרה. הדמות שבה בחר, קרל קנדי מ-Neighbours, אף הוא, בדומה ללוצ'י,
גבר רגיש עם משפחה וחוש הומור לעגני. תשובתו היתה חריגה בכך שבחר בגבר בגיל העמידה
ולא בגבר שהיה יכול להזדהות עמו ביתר קלות. לפיכך, אפשר שהתשובה מבטאת רצון לחקות
את הדמות בעתיד.
 
הנבדקת החמישית חרגה מהתאוריות שהוצעו בידי חוקרים אחרים, כאילו נשים מזדהות עם
נשים. היא בחרה בדמות של ג'ימי קורקהיל מ"ברוקסייד", אך לא ציינה את מאפייני הדמות
כי אם שיבחה את התפתחות הדמות ואת האופן שבה היא משוחקת, דבר שניתן לייחסו
לתסריטאים ולשחקן. כפי שצויין אודות רוב הנשים, היא לא עירבה את עצמה במציאות של
"עולם הסבון". שתי הנבדקות שלנו היו מעניינות מבחינה זו, כיוון שהן ציינו שתוכניות
הטלוויזיה החביבות עליהן כוללות גם תוכניות תיעודיות. הדבר עומד בסתירה למסקנתו של
מורלי, כאילו הגברים הם הצופים הדומיננטיים בז'אנר העובדתי: הגברים במחקר שלנו נטו,
למעשה, לציין תוכניות בדיון ופנטזיה כז'אנרים המועדפים עליהם.

אברקרומבי (54:1996) מציין שמבחינת ההזדהות הגברית והנשית, אופרת הסבון עצמה
משתנה, ולפיכך יוצרת דמויות גבריות שתובעות אהדה רבה יותר מהקהל במערכות היחסים
ובתחושות שלהן. ניתן לראות זאת בדוגמאות שניתנו, לוצ'י וקרל קנדי, אשר מעוררים תגובה
מסוג זה מקהל הצופים הגברי (אך גם הנשי). דומה שהדבר עומד בסתירה למחקר שערך
בקינגהם (1987), בו גילה שנערים הצופים באופרות סבון נוטים להזדהות עם דמויות
הגברים ה"קשות" או הקשוחות יותר, כגון דמותו של גרנט מיצ'ל. הראיות שבידינו מצביעות
על כך שהקהל הולך ומתרחב ככל שהז'אנר עצמו מתרחב, וככל שיש הכרה רבה יותר בכך
שאין להציג את הגברים בהכרח כ"טיפוס" אחד. המגוון הרחב של טיפוסי האישיות במסגרת
הדמויות שאותן ציינו הנבדקים שלנו ממחיש זאת בעליל.

על מנת לבחון את ההיבט הזה באופן ספציפי, חקרנו פרק אחד בסדרה "איסט-אנדרס" ואת
התגובות אליו בנוגע לדמויות ולכיווני העלילה. גם זה מהווה היבט של גישת "השימושים
והסיפוקים" שאותה החיל קילבורן (75-84 :1995) על ז'אנר אופרות הסבון. הוא מציין
שז'אנר זה משמש תכופות כדי לעורר ויכוחים סביב הסוגיות המועלות דרך חיי הדמויות
שעל המסך הקטן.

מחקר 4: פרק ספציפי
בחרנו בדוגמה מתוך ה"איסט-אנדרס" כיוון שעל פי המחקר שלנו, זוהי אופרת הסבון
הבריטית הפופולארית ביותר. הפרק שבו מדובר תועד היטב בכלי התקשורת והיה כרוך
במתיחות רבה סביב שתי המשפחות המרכזיות, פאולר ומיצ'ל.
 
העלילה המרכזית נסובה סביב גרנט מיצ'ל, שקודם לכן התנהג בצורה מעליבה ואלימה כלפי
אשתו טיפאני, ולבסוף הכה גם את אמו. בכך שולבה גם העלילה על מרק פאולר ואשתו רות,
שנישואיהם הגיעו לנקודת משבר עקב עזיבתו של ילד שבו טיפלו כמשפחה אומנת. מערכת
היחסים ביניהם היתה מתוחה מאז הגעתו של דייר המשנה קונור. המשיכה המינית בין רות
לקונור לא הגיע לכלל מימוש, שכן הלה חשד שרות נדבקה מבעלה, נשא איידס.
 
השאלה הראשונה שלנו התמקדה בזיהוי כיוון העלילה המרכזי. נבדקים 1 ו-4 ציינו ששתי
העלילות דלעיל הן חשובות. עם זאת, לדידם של נבדקים 2 ו-3, העלילה המרכזית נסובה
סביב מרק ורות.
 
על מנת לבדוק אם הנבדקים משמרים רציפות בתשובותיהם, שאלנו אותם לאחר מכן מי היו
הדמויות המרכזיות בפרק. נבדקים 1 ו-2 קבעו שכל הדמויות שתוארו לעיל מילאו תפקיד
מרכזי, נבדק 3 טען שהיו אלה בני משפחת פאולר ונבדק 4 העדיף את בני משפחת מיצ'ל.
תופעה זו, שבה צופים שונים אינם מסכימים לגבי כיוון העלילה המרכזית באופרות סבון,
אינה חריגה. הרעיון המרכזי של הז'אנר הוא התמקדות בדמויות שונות ובאופן שבו מפרשים
הצופים את הדמויות הללו. חשוב לציין שכשהשיב לשאלה בנוגע לדמות האהובה עליו בפרק
זה, ציין נבדק 1 דמות שכלל לא היתה קשורה לשני כיווני העלילה המרכזיים, ומכאן
עולה שהוא התמקד בדמות שהעריץ או הזדהה עמה.
 
לאחר מכן, שאלנו את הנבדקים כיצד הם תופסים את הדמויות השונות בפרק. התחושה
הכללית כלפי גרנט היתה שהוא המשיך להתנהג בצורה אלימה ותוקפנית לאורך כל הסדרה.
אף שבקינגהם טוען שגברים נוטים להעדיף דמויות מסוג זה, הרי שכל התיאורים שנתנו לנו
הנבדקים היו שליליים, ואף אחד מהם לא שיבח את גרנט.

הנבדקים תפסו בצורה שונה את פגי, הגרעין החזק של משפחת מיצ'ל. נבדקת 1 חשה שיש לה
כוח רב במשפחה. נבדקים 2 ו-3 לא חשו כל אהדה כלפיה וביטאו סלידה מהדמות. יש מקום
לחשד ששני הנבדקים הללו נטו להזדהות עם דמויות הגברים בסדרה וסברו שדמויות הנשים
הן מטרידות או משמשות רק כמושא לתשוקה מינית. בניגוד לשני הנבדקים הקודמים, נבדק
4 חש אמפאתיה כלפי המאורע שפגי חוותה, ובכך חרג מהתאוריה, כפי שחרגה נבדקת 5
מהתאוריה במחקר הקודם, לפיה צופים מזדהים רק עם דמויות של בני מינם.

הדמות של טיפני עוררה אף היא מגוון של תגובות. נבדקים 1 ו-2 ראו בה מושא לתשוקה.
נבדק 3 תיאר אותה כ"נאיבית" וכבעלת תכונות אישיות שליליות. אף שגילה אהדה כלפי
האירועים שבהם סבלה הדמות הנשית השנייה, נבדק 4 חש שטיפני צריכה היתה להגן יותר
על כבודה. תפיסה זו עומדת בניגוד חד לגישה של נבדקת 1 במחקר הקודם, שסברה שטיפני
היא אשה חזקה שיוצרת רושם חיובי בעיני הצופים.

באשר לדמותו של נייג'ל, הגבר הרגיש הטיפוסי שעמו הזדהו שניים מהנבדקים במחקר הקודם,
התגובות היו דומות מאד: כל הנבדקים ראו בו דמות חיובית וגילו כלפיו אהדה.
 
דמותו של ניק קוטון שבה והופיעה בפרק המדובר לאחר היעדרות ממושכת. הוא תועד היטב
כדמות ה"מרושעת" ביותר בסדרה. גם במקרה זה, כל הנבדקים הגיעו להסכמה שמדובר בדמות
שלילית, שאין ברצונם להזדהות עמה.

אף שהמחקר איפשר לנו להתרשם מהאופן שבו התייחסו הנבדקים אל הדמויות השונות, ואף
שממצאיו עמדו בסתירה לכמה מהתאוריות שהוצעו ע"י חוקרים שטוענים שגברים נוטים
להזדהות עם דמויות של גברים ולהבינן, הרי שלא קיבלנו מספיק מידע בנוגע לסיבה לכך
שהם צופים באופרות הסבון, מידע שהיינו זקוקות לו כדי לקשר את ממצאינו לתאוריית
"השימושים והסיפוקים". לפיכך, החלטנו לערוך ראיון אישי עם שניים מהצופים כדי לראות
איזו הנאה הם מפיקים מהמדיום.

מחקר 5: ראיון אישי עם גברים שצופים באופרות סבון
ברצוני לשוב ולציין את הנקודות שהעלה קילבורן בנוגע לז'אנר אופרות הסבון, ולעונג
האפשרי שהצופים עשויים להפיק מהן, כחלק מניתוח הראיון שערכנו. הראיון התנהל בסביבה
הבלתי-פורמלית של המעונות.
 
1. הצפייה באופרות סבון מהווה חלק משגרה ביתית קבועה.
במובן זה, כמו גם במובנים אחרים שמהם נתרשם בהדרגה, הנבדקים נבדלו זה מזה: נבדק 1
טען שהוא צופה באופרות סבון בצורה מאד בלתי סדירה ורק כדי להתבדר כשהוא משועמם.
הוא תומך בטענתו של מורלי (155:1992) כי גברים צופים בטלוויזיה בעיקר כשאינם
עוסקים בפעילויות פנאי אחרות, אך גישתו מנוגדת לרעיון שגברים מתכננים את שעות
הצפייה שלהם, שכן הוא ציין שהוא צופה רק כשמישהו אחר צופה.

עם זאת, שעות הצפייה של נבדק 2 הן מובנות למדי. הוא רואה בכך חלק משגרת היום שלו,
הן בימי חול והן בסוף השבוע.
 
2. כקרש קפיצה לאינטראקציה חברתית
נבדק 1 הבהיר היטב שהוא רואה בז'אנר בעיקר מקור לאינטראקציה חברתית ב"פאב" וכן
בשיחות עם בחורות. בכך הוא מאשש את הרעיון שאופרות סבון מיועדות בעיקר לנשים.

עם זאת, דומה שנבדק 2 רואה בצפייה בטלוויזיה פעילות יחידנית בעיקרה, משהו שהוא
בוחר לעשות, כדבר שבשגרה, לבדו ולא כחלק מקבוצה. הדבר עומד בניגוד לצופה שראתה
בצפייה בטלוויזיה חלק מפעילויותיה החברתיות.
 
3. חלק מהצרכים האישיים
נבדק 2 כבר המחיש שהוא רואה בצפייה באופרות סבון פעילות יחידנית בעיקרה. הוא רואה
בה צורה של בריחה, הסחת דעת ומשהו שהוא עושה בפרטיות בחדרו. הוא גם רואה
בטלוויזיה "רעש רקע" המלווה את שגרת יומו, דבר ששוב עומד בסתירה לתאוריה שגברים
מתרכזים בטלוויזיה.

דומה שנבדק 1 מתעלם מההנאה האישית שהוא עשוי להפיק מאופרות סבון בכך שהוא רואה
בצפייה שלו גורם מסייע בהתקשרות החברתית.
 
4. הזדהות עם הדמויות
דומה ששני הגברים מתעלמים מדמויות הנשים בסדרות שבהן הם צופים, ומעדיפים לתארן
במונחים מיניים. עם זאת, נבדק 1 מגלה גישה חיובית יותר בתיאור של כמה דמויות,
ובמיוחד הדמויות של טודי וקרל קנדי ב-Neighbours. מכאן עולה שהוא נהיה מעורב יותר
ופרשן פעיל יותר של התוכניות שבהן הוא צופה.
 
5. פנטזיה של בריחה
המעורבות של נבדק 2 גבוהה בהרבה מזו של נבדק 1, בכך שהוא מודה שהוא משתמש בז'אנר
כאמצעי בריחה. הוא מציין גם שהוא מעדיף לצפות בסדרות בגפו, דבר שמעיד על כך שמידת
מעורבותו גבוהה יותר מזו של אלה שצופים בסדרה כחלק מפעילות חברתית. נבדק 2 גם
מתאר ביתר פירוט את הדמויות והאירועים בסדרות.
  
6. ויכוחים סביב סוגיות מרכזיות
הן נבדק 1 והן נבדק 2 לא ביטאו דעות בנוגע לשיפוטים המוסריים של ז'אנר אופרת הסבון.
נבדק 1 אף הרחיק לכת ואמר שהוא אינו מתרכז במה שמתרחש בסדרות שבהן הוא צופה.
דומה ששני הגברים נוטים להתחבר להופעה החיצונית ולאישיות של הדמויות מעבר
לאירועים שבהם הן משתתפות. הדבר עומד בניגוד לתאוריה שצופות משוחחות הרבה על
הסוגיות והבעיות של הדמויות שבהן הן צופות, כפי שמורלי מתעד במחקריו (148:1992).
 
7. משחק ביקורתי הכרוך בהכרת כללי הז'אנר
שני הגברים נהנים לשוחח על מידת הסבירות של העלילות ועל דעותיהם בנוגע להתנהגות
הדמויות. עם זאת, הידע של נבדק 2 אודות הז'אנר מוצא ביטוי מפורש באופן שבו הוא
מתאר את אירועי העבר מהסדרה Home and Away. ולעומתו, דומה שנבדק 1 זוכר בעיקר
את הפרקים האחרונים מה"איסט-אנדרס".

שני הגברים מהווים דוגמאות טיפוסיות לשני המשתנים המרכזיים בקרב הגברים הצופים
באופרות סבון. נבדק 1 מהווה דוגמה לתאוריות המקובלות בכך שהוא רואה באופרות
הסבון ז'אנר שמיועד בעיקר לנשים, בעוד שנבדק 2 סותר את האידאל הזה בכך שהוא מגיע
למעורבות אישית עם הדמויות והעלילות. עם זאת, דומה שהוא רואה בצפייה שלו פעילות
אישית ומתוכננת, דבר שמאשש את התאוריות של דייוויד מורלי.

לסיכום מחקרינו, דומה שהמחקר האחרון משקף את מה שגילינו בקרב רבים מהצופים
באופרות סבון. דומה שתגובותיהם של רבים עלו בקנה אחד עם התאוריות של מורלי, בעוד
שאחרים מספקים תאוריות משלהם.

דומה שתסריטאי הסדרות מודעים לקהל הצופים ההולך ומתרחב, שמורכב היום לא רק מגברים
כי אם גם מנערים, ובעוד שהמחקרים שלנו משקפים זאת, הרי שבהחלט יש בהם פגמים והם
פתוחים לביקורת. הרגשתי שהפרויקט מעניין מאד, והיה מעניין אותי לנתח אותו יותר
לעומק, לו היו המרואיינים משתפים פעולה יותר. דומה שמבין אלה שהתנדבו בסופו של
דבר, רבים עדיין מיאנו לחשוף את הרגלי הצפייה שלהם, והתמזל מזלנו למצוא כאלה
שצופים באופרות סבון לעתים קרובות.

התאוריה לפיה קהל הצופים הולך ומתרחב זכתה לאישוש בתשובותיהם של רבים מהגברים,
שהצליחו לתאר בפרוטרוט את הדמויות והעלילות, עדות לכך שהם צופים בסדרות (וספציפית,
ב"איסט-אנדרס) בפועל וחשים מעורבות ביחס לדמויות.

ניתן לתקוף את המחקר שלנו על כך שראיינו צעירים המתגוררים במעונות. בסביבה זו,
הגברים ייחשפו באופן טבעי לאופרות סבון יותר מגברים המתגוררים עדיין בחיק משפחתם
או עם שותפים ממין זכר.

עם זאת, המחקרים שלנו הראו שגברים צופים כיום באופרות סבון, חשים מעורבות כלפיהן
ומפיקים את אותה ההנאה שכפי שידוע לכל, נשים מפיקות מהז'אנר. בעוד שהדבר אינו נכון
לגבי כל הגברים, רבים מהנבדקים שלנו הראו שהם פרשנים פעילים של ז'אנר שהתעלם מהם
מזה זמן רב.
 

References

  • Abercrombie, Nicholas(1996): Television and Society. Cambridge: Polity Press
  • Buckingham, D. (1987): Public Secrets: 'EastEnders' and its Audience. London: BFI
  • Geraghty, C. (1991): Women and Soap Opera. Cambridge: Polity Press
  • Kilborn, R. (1992): Television Soaps. London: Batsford
  • Livingstone, S. (1990): Making Sense of Television. Oxford: Pergamon
  • McQuail, D. (1987): Mass Communication Theory. London: Sage
  • Morley, D. (1986): Family Television. London: Routledge

April 1998

 
 
מקור:
 
;male viewers of soap operas; Anna Catherine Prescott;
http://www.aber.ac.uk/~ednwww/Undgrad/ED31710/acp601.html

 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש