דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,041 כניסות לאתר
דה-מאסיפיקציה

מאת: דן כספי

התפיסה כי קהל התקשורת עובר תהליך של דה-מאסיפיקציה קובעת, כאמור, כי הקהל מתפרק
ליחידות קטנות וכי התהליך הזה יימשך, ובעוצמה רבה יותר, ככל שיגדל מספרם של אמצעי
התקשורת וערוצי התקשורת. כלומר, ההנחה היא שתהליכי ההתפתחות של תקשורת ההמונים
מעודדים פיצול וקיטוע של קהל התקשורת לקהלים קטנים, שלכל אחד מהם יש צרכים ותחומי
התעניינות שונים.
 
אחת ההשלכות המעשיות של התפיסה הזאת היא, שתקשורת ההמונים תאבד אחדים ממאפייניה
העיקריים - הלא הם מאפייני הקהל - ועקב כך ייחלש המעמד שהיה לה בעבר, אם כי היא לא
תיעלם לחלוטין מן המרקם החברתי. תפיסה זו מנתקת, במידה רבה, את קיומה של תקשורת
ההמונים מן הצורך בקהל רחב, אנונימי והטרוגני. מכאן, שאמצעי תקשורת ההמונים יכולים
לשרת קהלים קטנים, מזוהים והומוגניים באותה מידה של יעילות כפי שהם עושים זאת לגבי
קהלים גדולים והטרוגניים.
 
שני תהליכים עיקריים תרמו להתפתחות תפיסת הדה-מאסיפיקציה: התהליך הטכנולוגי
והתהליך החברתי.
 
החידושים הטכנולוגיים מעשירים את מפת התקשורת. הם מגוונים את ההיצע התקשורתי, הן
באמצעים הן בתכנים. צמיחת אמצעי התקשורת החדשים, כפי שכבר למדנו ביחידה 4, איננה
גורמת לחיסולם של אמצעי התקשורת הישנים יותר, אלא מאלצת אותם להשתנות, להתאים
עצמם למציאות החדשה וממילא - גם להסתגל למצב של מעין רב-קיום עם האמצעים החדשים.
 
ככל שמתרבים אמצעי התקשורת, כך מצליח כל אחד מהם למצוא לעצמו מרחב פעולה משלו.
הדגם ההתפתחותי (שהצגנו ביחידה 3) שרטט תהליך בן ארבעה שלבים, המצביע על כך שכל
אמצעי תקשורת, ישן כחדש, מסתגל למתחריו. דגם אחר, המכונה דגם התפוצה וההתמחות,
מצביע על ההשלכות שיש להתפתחות-בתנאי-תחרות על קהל הנמענים ( & Merrill
1971 ,Lowenstein). הדגם הזה משרטט את קיומם של שלושה שלבים - שלב האליטה, שלב
ההמון והשלב ההתמחותי (ראה תרשים 1). לפי הדגם הזה פונה כל אמצעי תקשורת, בראשית
דרכו, לשכבה אליטיסטית באוכלוסייה, בהמשך הוא חותר להגיע לקהל יותר רחב ולהשיג
תפוצה המונית, ואילו בשלב האחרון הוא מתמחה בקהל מסוים ומצומצם בממדיו.
 
כאשר מופיע בשוק אמצעי תקשורת חדש, בדרך כלל רק מעטים יכולים לרכשו ולהיחשף אליו.
כך היה בעבר וכך גם כיום. בדורות הראשונים לאחר המצאת הדפוס יכלו רק בעלי האמצעים
להרשות לעצמם לרכוש ספרים ואפילו עיתונים. כלומר, אמצעי התקשורת המודפס - הספר או
העיתון - היה, בראשית ימיו, אמצעי אליטיסטי. דומים הדברים לגבי אמצעי התקשורת
האלקטרוניים (הרדיו והטלוויזיה), שבתחילה היו בהישג ידם של מעטים, ורק בהדרגה וככל
שהוזל מחירם נפוץ השימוש בהם בקרב הקהל הרחב. אם בראשית ימי הרדיו (כזכור לך
בוודאי מיחידה 4), רכשו בני-אדם את המקלט בחלקים, ולעתים אף כמתנת יום הולדת, הרי
שכיום מחירו נמוך ואפילו סמלי. מקלטי רדיו מצויים כמעט בכל מקום - בבית, ברכב או
במקום העבודה. גם מקלט הטלוויזיה, שהיה יקר בשעתו, מצוי כיום כמעט בכל בית, ובבתים
רבים יש יותר ממקלט אחד. גורל דומה מאפיין כיום אמצעי תקשורת חדשים - מצלמת
וידיאו, מחשב או מכשיר פאקסימיליה. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומשתכללת, כך קטנות
עלויות הייצור ומחירם של המכשירים החדשים יורד, וכך מתרחב השימוש בהם. ככל שיורד
מחירו של המחשב האישי, למשל, כך מתרחבת תפוצתו בקרב שכבות נרחבות יותר של
האוכלוסייה. יתר על כן: מחירה הזול של החומרה גורם לכך, שלעתים עדיף לרכוש מקלט
רדיו או מחשב חדשים מאשר לתקן את אלה הישנים.
 
התפוצה ההמונית של מכשיר כלשהו משפיעה, כמובן, גם על אופי החשיפה אליו, והיא נעשית
יותר ויותר פרטנית (כפי שעוד יובהר בהמשך). ככלל אפשר לומר, כי ככל שאמצעי התקשורת
נעשה יותר פופולרי, כך הוא פחות המוני. לכאורה, יש בהגדרה זו מעין סתירה וניגוד, שכן,
כיצד ייתכן שמכשיר שנעשה יותר פופולרי הוא פחות המוני? אולם לסתירה זו יש הסבר.

הופעתם של אמצעי תקשורת חדשים (או של ערוצי תקשורת חדשים) מחייבת את אמצעי
התקשורת הקיימים להתמחות בתכנים מסוימים ובקהלים קטנים, שאינם בהכרח אליטיסטיים.
אמצעי התקשורת הפופולריים נאלצים להתמקד במיעוטים "החותכים" מעמדות חברתיים
מסורתיים, והם מייצרים עבורם תכנים מיוחדים, כגון: שידורי ספורט, עיתוני תחביבים או
ספרי בישול. על כן, התחרות הפנימית המחריפה בין הערוצים הרבים לבין עצמם מאלצת
כמעט כל ערוץ טלוויזיה להתמחות בדרך משלו - אם באמצעות משדר, לוויין או בכבלים.
התוצאה היא, ש"השידור הרחב" המסורתי (broadcasting) מפנה את מקומו ל"שידור הצר"
(narrowcasting), כאשר אמצעי תקשורת מודרניים ומשוכללים משרתים קהילות יותר קטנות
או קבוצות מיעוטים. המגמה של "שידור צר" מתאפשרת גם בשל נגישות רחבה יותר
לטכנולוגיות של תקשורת. דוגמה מובהקת ל"שידור צר" היא הטלוויזיה הקהילתית: אמצעי
תקשורת, שנועד במקורו להמונים, משמש עתה קהלי תקשורת קטנים - הן בגלל הצורך
בהתמחות הן בגלל הנגישות הטכנולוגית.
 
הטכנולוגיה לא רק מוזילה את אמצעי התקשורת או מרחיבה את הנגישות אליהם, אלא גם
מפשטת ומקלה את השימוש בהם. התפוצה הגוברת והולכת של מצלמות הווידיאו, למשל,
ממחישה את האפשרות הפוטנציאלית שכל אדם, או כמעט כל מי שחפץ בכך, מסוגל עתה לצלם
ולערוך חומר מצולם. יתר על כן: הנגישות הרחבה לאמצעי התקשורת החדשים והשימוש
התכוף בהם מפקיעים מידי המיעוט המקצועני את המונופול בתחום הרגיש של תיעוד
המציאות. מצלמות וידיאו המפוזרות בידיים רבות בציבור הרחב עשויות להנציח אירועים,
שאינם בטווח סיקורם של הצוותים המקצועיים. ואמנם, תחנות טלוויזיה בעולם כולו
משתמשות יותר ויותר בחומר גלם של צלמים חובבים, שהנציחו אירועים שונים במצלמות
הווידיאו הפרטיות שלהם.

 
 
מקור:
 
תקשורת המונים; כרך ב'; יחידה 7; עמ' 139-141; הוצאת האוניברסיטה הפתוחה


 
 ©
באישור האוניברסיטה הפתוחה - כל הזכויות שמורות


אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך
או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה
שימוש מסחרי בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מופרשת ובכתב
ממדור זכויות יוצרים של האוניברסיטה הפתוחה

 
 
 

















 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש