דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,534 כניסות לאתר
המלודרמה

מאת: דפנה למיש

מאבקי "הטוב והרע" בסדרות הפופולריות של המערבונים, הרופאים, עורכי הדין, השוטרים
והבלשים, ובמיוחד בחיי "השגרה" של משפחות המעמד הבינוני והגבוה, סללו את הדרך
להתפתחותן של המלודרמות הנפוצות ביותר בעולם, כדוגמת "דאלאס" ו"שושלת". "אופרות
הסבון" (המכונות כך על שם מפרסמיהן הראשונים - חברות למוצרי ניקוי) הללו, כמו גם
חברותיהן הפחות זוהרות, עוסקות במספר מצומצם של משפחות הכרוכות זו בזו והמורכבות
ממספר דורות. ילדים, זקנים או בני מיעוטים כמעט שאינם קיימים בהן. את רוב זמנם
מבלים הגיבורים בטיול ובעיקר בהתדיינות במשברים אישיים וביתיים. נושאים חברתיים
שנויים במחלוקת עולים מדי פעם על פני השטח. אף שבאופרות הסבון יש יותר התייחסות
לבעיות חברתיות מאשר ברוב סיפורי הטלוויזיה השכיחים, נוטים המבקרים להאשים דווקא
אותן בהיעדר מציאותיות.
 
תדירות שידוריהן (ממינימום של פעם בשבוע ועד לשידורים מדי יום) ואופיין המיוחד של
אופרות הסבון יוצרים את האשליה, שהגיבורים והמיקום קיימים ומוסיפים להתקיים, גם
כאשר אנו, הצופים, איננו עמם. הן מזמינות אותנו לקפוץ, להציץ ולהשתתף בחייהם של
הגיבורים. הזמן הפנימי בתוכניות אמור להתאים לזמן ה"אמיתי", הזמן שעליו מסופר: קצב
האירועים איטי ובתסריט משולבים עונות השנה, חגים ואפילו אירועים דרמטיים אמיתיים.
כך, לדוגמה, היתה באופרת הסבון "בית חולים כללי" ב- 1981 התייחסות לחתונה
המלכותית באנגליה של הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה וכן לנסיון ההתנקשות בחייו של
הנשיא ריגן. אי הסופיות שלהן אף היא תורמת לתחושת האמינות של הסדרות.
 
אופרת הסבון היא במידה מסוימת היפוכה של הדרמה כפי שתיארנו אותה למעלה: הפעולה
שבדרמה מתרחבת בזמן ובמקום קצובים ומתפתחת מהתחלה מכוונת לקראת סיום הכרחי. כל
דקה בדרמה היא גורלית, שכן היא מקדמת אותנו לקראת משבר ופתרונו. ואילו באופרות
הסבון שולט עקרון הפוך של דחיה ועיכוב: לא הפעולה, אלא עיכובה, לא הסוף, אלא מניעת
התרחשותו. אין פלא, איפוא, שנגד אופרות הסבון מוטחת ההאשמה, שאמנם יש בה סתירה
פנימית, כי מצד אחד לא מתרחש בהן דבר, ומצד שני הן ניזונות מאין סוף משברים
מתמשכים.
 
לאופרות הסבון פנים רבות וביטויים תרבותיים מגוונים. בארה"ב הן עוסקות בעיקר
בנושאים אישיים: אהבות, בגידות, סמים, הפלות, תאונות, מחלות ממאירות. בניגריה משודרת
אופרת סבון בעלת נופך הומוריסטי על כפריים במאה ה- 19, תחת השלטון האנגלי. אופרת
סבון סינית עוסקת במשפחה הסינית המודרנית - זוג הורים עם ילד אחד. ביפן מזילים
דמעות סביב תלאותיה של אשה, החווה עבדות, רעש אדמה ושכול ומעלה על נס את המוסר
הישן ואת תרבות הסמוראים. בבריטניה מודגשים ערכים נוסטלגיים, כמו שייכות קהילתית
ואכפתיות מהשכנים. באמריקה הלטינית דחקו אופרות הסבון המקומיות (הטלנובלות) את
רגליהן של התוכניות המיובאות מארה"ב. הסדרות הלטינו-אמריקניות, שאורכן מספר חודשים
בלבד, עוסקות בביעור הבערות, בקיום חברתי ובשינויי דימוי (למשל: של בנקאות או של
שימוש במוצרי פלסטיק). הנה כי כן, גם המלודרמה, כמו טקסטים טלויזיוניים אחרים, היא
בת תרבות מסוימת וקיומה כרוך בה, מבטא אותה, מתעמת אתה, מאמת אותה.
 
כך או כך, ממזרח ועד מערב, בחדרים מרווחים או בבקתות חומר, מעידים סקרי צפיה כי
מיליוני צופים ברחבי העולם "מכורים" לסיפורי הלב השבור שמהם קורצו אופרות הסבון,
למיזוג הנצחי של קרבה ופנטזיה. התענוג בהזלת דמעות; חוסר האונים לסייע לגיבורים
צמאי אהבה, שדווקא ראויים לאהבה; הפער שבין נקודות הראות של הגיבורים ובין זו של
הצופים (שעל פי רוב יודעים על המתרחש יותר מן הגיבורים); החשיפה לבלתי צפוי,
התרחשויות פתאומיות, צירופי מקרים, פגישות שלא התקיימו, שיחות מקריות, הצלות ברגע
האחרון, תגליות מפתיעות, הפרה מתמדת של כיוון העלילה המסתמן - כל אלה וסממנים רבים
אחרים נמנים עם סיבות הפופולריות העצומה של אופרות הסבון בכל שכבות הגיל, ההשכלה
והמעמד הכלכלי של אוכלוסיית הצופים.
 
אם נתבונן שנית ברשימת המאפיינים של אופרות הסבון שתוארו כאן, נופתע אולי לגלות,
שרבים מהם מתארים בקרבה רבה גם את הסיפור החדשותי, כפי שהצגנו אותו קודם לכן. גם
שם אנו שרויים בציפיה לדעת, "מה יקרה בסוף", איך תיפתרנה הבעיות, מה יעשו הדמויות
המרכזיות, אילו הפתעות ישבשו את השגרה, איזה סדר חברתי ייחשף. גם החדשות הן "סדרות
ללא סוף", שאנו נצמדים אליהן לפסק זמן מריצת השגרה על פי לוח זמנים קבוע מראש. גם
בהן אנו נחשפים יום יום לעדכונים על האירועים האחרונים, ללא "סוף" או הסבר מסכם.
 

 
 
מקור:
 
החופש לצפות: מבט שני לטלויזיה, עמ' 116-117, הוצאת רכס.
 
 


 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש