דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,498 כניסות לאתר
הסיבות לצפיה בטלויזיה

מאת: דפנה למיש

אף שאנו מרבים, כאמור, לצפות בטלוויזיה, הרי רובנו איננו נותנים דעתנו על השאלה,
מדוע אנו עושים כן. אחד ההסברים המקובלים בספרות המקצועית, החוקרת את תפקידה של
הטלוויזיה בחיינו - גישת השימושים והסיפוקים - רואה את הצפיה בטלוויזיה (בדומה
לצריכת אמצעי תקשורת אחרים) כדרך של בני אדם לבחור לעצמם תכנים, המשמשים את
מטרותיהם השונות ומספקים את צורכיהם המגוונים.
 
דרך אחרת לארגן את הסיבות לצפיה במחשבתנו היא לסכמן בשלוש קבוצות
מרכזיות:
 
 1.צפיה בשל תוכן מסוים
 
חובבי ספורט, מוסיקת פופ, סדרות רומנטיות, קומדיות, סרטים מצוירים, דיונים
אקטואליים, סרטי אימה - יבחרו, כמובן, באותן תוכניות טלוויזיה העונות לטעמם
האישי. צפיה בתכנים מסוימים הקרובים ללבנו מפתחת הרגלים קבועים: עד שעה
מסוימת הצעירים במשפחה חייבים להיות במיטה, כי הוריהם רוצים לצפות באין
מפריע בחדשות (או במשחק השבוע, או בסרט למבוגרים); ביום מסוים בשבוע אין
יוצאים לקולנוע, לבקר חברים או לחוג, כי באותו יום מקרינים בטלוויזיה סדרה
אהובה בהמשכים; את השעורים חייבים לסיים עד שעה מסויימת כדי לראות את
הופעתה של הזמרת הנערצת (או את החידון, או את ההאבקות). אנו נבדלים זה מזה
בתחומי ההתעניינות ובהעדפות השונות עד כדי כך, שתוכנית האהובה מאוד על
צופה אחד עלולה להיות דוחה ממש בעיניו של צופה אחר. בולטים בכך הבדלים
בין קבוצות אוכלוסיה: יש תוכניות שצופים בהן כמעט רק ילדים וגברים
(לדוגמא, סדרות מצוירות שעניינן מאבקים בין הטובים והרעים, או מרבית
תוכניות הספורט), לעומת תוכניות אחרות עם אחוז גבוה מאוד של צופות דווקא
(לדוגמה, סדרות בהמשכים וסרטים העוסקים ביחסים בין-אישיים). גם קבוצת
גילאים מסויימת מתאפיינת בטעמים מיוחדים לה, ונזכיר את המשיכה המיוחדת של
המתבגרים לתוכניות של מוסיקת פופ ורוק, שמעוררת לא פעם קוצר רוח וחוסר
נחת אצל המבוגרים הסובבים.
 
הבדלים קבוצתיים אלה מזכירים לנו, כי גם הטעם הטלוויזיוני האישי שלנו
מושפע מן הסביבה החברתית, מהגדרת עצמנו כשייכים למין מסוים, לקבוצת גיל
מסויימת ולתרבות כזו או אחרת.
  
 2.עצם הצפיה כמקור לסיפוק
 לא פעם אנו צופים בטלוויזיה בגלל עצם היותה טלוויזיה, ולאו דוקא משום שאנו
רוצים לראות תוכנית מסוימת: עצם הצפיה היא מקור ההנאה שלנו. אנו חוזרים
עייפים מיום של עבודה או לימודים, והטלוויזיה מתרצת את ההתפרקדות על
הכורסה חלוצי נעליים ומאפשרת את המנוחה, ההירגעות, השכחה, דחיית
ההתמודדות עם ריב, שיעורים, ערימות הבגדים הממתינים לגיהוץ; ואם בילינו
יום משעמם בעבודה, בכיתה או בבית - הטלוויזיה מאפשרת לנו להימלט לעולמות
אחרים, מלאי מתח, התרגשות, עניין, זוהר, ולהפיג את השעמום והשגרה. כוחן של
הנאות אלו אינו קשור בהכרח לתוכנית מסויימת זו או אחרת, אלא לעצם הצפיה
בטלוויזיה והניתוק הזמני מהמציאות הסובבת. יש לנו ההרגלים הקטנים והפרטיים
שלנו הכרוכים בעצם הצפיה - פינה מסוימת על הספה, חטיף שמתאים במיוחד
לבילוי זה, רמת קול שהורגלנו אליה. חריגה מהרגלים אלה או נוכחותם של
אחרים עלולה לפגום בהנאה מעצם החשיפה למדיום זה.
  
3.הצפיה כמספקת צרכים חברתיים
הטלוויזיה מקרבת אותנו לבני אדם אחרים: לאורחים שהגיעו וצחקו יחד אתנו
בעת צפיה משותפת בקומדיה או הריעו עמנו לנבחרת הספורט האהודה עלינו; לבן
הזוג בשעה שאנו צופים יחד אתו בדרמה רומנטית; לפעוטות החבוקים בחיקנו
בזמן תוכנית העשרה לגיל הרך.
 
הטלויזיה מקרבת אותנו גם לבני אדם שאינם עמנו בעת הצפיה - חברים שנשוחח
אתם על הגול של אתמול, על השיר החדש של הלהקה הדרומית, על הפתרונות
האפשריים לפרשת האהבים או על התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה. הודות
לטלוויזיה אנו "בעניינים", מעורים במתרחש וברלוונטי לקבוצה החברתית שלנו.
 
הטלוויזיה גם מסוגלת לעורר בנו תחושת שייכות לאומית, למשל בשעה שהיא
מקרינה טכס חגיגי, הלוויה של חייל, ביקור של אישיות היסטורית או הענקת
מדליה באולימפיאדה. היא מסוגלת אף לקרב אותנו למין האנושי בכללותו: בטנו
הנפוחה מרעב של תינוק באפריקה, סבלה של אלמנת מלחמה באפגניסטן, לחיצת יד
בטקס חתימת חוזה שלום. ברגעי צפיה שכאלה אנו נוטים לשכוח את מיקומנו
האישי במפה הגיאוגרפית והמדינית ולחוש, ולו לרגע קט, את אפשרות התגשמותו
של חזון "הכפר הגלובלי" - כפרם של תושבי המין האנושי.
 
אבל הטלוויזיה לא רק מקרבת - היא גם מרחיקה אותנו מבני אדם אחרים, וגם
בכך היא ממלאת צורך חשוב, הפוך מן הקודם - הצורך בפרטיות. אנו מתחמקים
באמצעות הצפיה משאלות טורדניות של ההורים, ממועקת הריב עם בת הזוג,
מאורחים בלתי צפויים, מחסרונם של חברים. הצפיה בטלוויזיה מאפשרת לנו לא
פעם לתחום לשעה קלה את גבולות "האני" ולחסום אותם מפני חדירת הזולת -
והודות לכך לבהות, לחלום בהקיץ או להתאושש מתלאות היום.
 
הטלוויזיה עצמה מהווה חברה: אנו נקשרים בעבותות רגשיים לגיבורי סדרה
קבועה ולמגישי תוכניות, המגיעים לביתנו בנאמנות קבועה, אך אינם מצפים
מאתנו לדבר ואינם מפתיעים אותנו בהתנהגות בלתי צפויה. אנו מפעילים את
מקלט הטלוויזיה בשעת בדידות, כדי "שיהיה מישהו בבית", ובונים את סדר יומנו
סביב המפגשים החברתיים החד-כיווניים הללו )פונקציה ייחודית זו של אמצעי
התקשורת כונתה בפי Horton & Wohl (1956) בשם - Pava Social interaction  .
היא מתארת את הקשרים החד-כיווניים, הכמו-חברתיים, שלנו עם דמויות
תקשורתיות.
 
כך או כך, אנו צופים בטלוויזיה כדי למלא צרכים חברתיים מגוונים. יש בינינו
היכולים לאפיין את עצמם כשייכים במובהק או לקבוצה זו או לקבוצה האחרת:
לקבוצת האנשים הנצמדים לתוכן אהוב בזמנים קבועים וצפויים מראש, או לאלה
הנהנים מרבית הזמן מעצם הצפיה. אצל רובנו נמהלות הסיבות השונות ביחסיות
משתנה: יש שאנו מסתכלים-לא-מסתכלים כדי להדחיק מחשבה מעיקה, יש שאנו
צופים בסרט מסוים מפני היותו אהוב עלינו, ויש שאנו יושבים מול המרקע, משום
שראינו צורך להצטרף לשאר בני הבית ולטעום יחד אתם תחושת "ביחד" של מוצאי
שבת.
 
עלינו לזכור, כי הצפיה בטלוויזיה משתלבת בחיי השגרה היום-יומית שלנו ושל
בני ביתנו ומשפיעה על סדר היום והפעילויות האחרות שלנו. צפיה בטלוויזיה
אינה פעילות מקרית. היא באה למלא צרכים (גם אם הצורך הוא "סתם כך" - הפגת
שעמום והעברת זמן) ומתקיימת בהקשר האישי והחברתי של הפרט. כתוצאה מכך
נבדלים הצופים ביניהם ביחסם לטלוויזיה ולתכניה, בהרגלי הצפיה שלהם
ובמודעותם לתפקיד הטלוויזיה בחייהם.
 
כך או כך, אין ספק שלגבי רובנו כרוכה הצפיה בהנאה, שהרי איש אינו כופה
עלינו לשבת מולה.
 
מקור:
 

החופש לצפות: מבט שני לטלוויזיה, עמ' 11-13, הוצאת רכס
 
 













 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש