דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,409 כניסות לאתר
השותף האולטימTV ספורט וטלוויזיה

מאת: יאיר גלילי

במבט לאחור, קשה למצוא משפיע רב יותר על הספורט העולמי מאשר הטלויזיה. ביובל
השותפות בין הספורט לטלויזיה השתנה הספורט תכופות ולעיתים אף לבלי הכר, חוקי
המשחק השתנו לא אחת, אך תהיה זו טעות לחשוב כי האמור אינו נכון גם לגבי הטלויזיה
אשר נעזרה ועודנה נעזרת בספורט לקידום מטרותיה.
 
תחילת ה"רומן" אי שם בשלהי שנות השלושים לא רימז במאום על העתיד להתרחש לקראת
סיום מלחמת העולם השניה: שעה שהטלויזיה החלה פורחת (בדומה לרדיו עם סיום המלחמה
העולמית הקודמת) החל הספורט לשמש מקדם מכירות מצוין. ובעצם מדוע לא? הספורט סיפק
את הסחורה הבסיסית לה נזקקו הרשתות: עלילה וגיבורים מן המוכן, "רעים" לעומת "טובים",
מתח ודרמה. המפרסמים באותה עת לא נזקקו לזמן רב על מנת להבין כי הטלויזיה ובעיקר
שידורי הספורט בה מהווים התגשמות משאלותיהם. הם משכו בעיקר צעירים בגילאים
45-20 אשר דמוגרפית היוו פלח שוק אידיאלי. לראשונה הפך הספורט לחוליה המקשרת בין
המוכרים לקונים. בה בעת החלה הטלויזיה להחליף את העיתונים כמסקרים הבלעדיים של
תחרויות הספורט. היא איפשרה "סיפוק מיידי" כששידרה אירועי ספורט "חיים" ובכך הפכה
את העיתונים לפרשנים ותו לו. 1948, שנה אשר בה רכשה BBC את זכויות השידור של
המשחקים האולימפיים בלונדון, מציינת עידן חדש במערכת היחסים שבין הספורט
והטלויזיה.
 
עידן זכויות השידור פתח בפני מארגני אירועי הספורט אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות אך
תבע מהם קורבן לא קטן. ההחלטה מי/מה יסוקר ומתי, הפכה לנחלת בעל המאה. ענפי
הספורט החלו להתחלק לכאלה שהם "טלויזיוניים" וכאלה שאינם.
 
הרשתות הגדולות, בעיקר בארה"ב, אשר ע ד שנות השישים ייחסו לספורט חשיבות משנית
בלוח המשדרים, החלו לגלות עניין גובר והולך בספורט העולמי. הטלויזיה שינתה את
הספורט יותר מכל דבר אחר כשאיפשרה לא רק למליוני צופים ברחבי העולם לראות את
המשחקים אלא גם לחזות בצדדים נוספים מעבר לשדה המשחק: המאמן שצועק בצד המגרש,
השחקן המתחמם בצידו ואפילו האישה היפה ביציע הסמוך. ההילוך החוזר (REPLAY) אשר
הוצג לראשונה ע"י ABC בשנות השישים בליווי ההילוך האיטי (SLOW MOTION) היוו
פריצת דרך משמעותית ביכולת הטלויזיה לשלוט על שדה המשחק. התפיסה החדשנית של רון
ארלדג', נשיא חטיבת הספורט, לפיה יש להביא את האוהד למשחק ולא את המשחק לאוהד
החלה להוכיח עצמה.
 
שינויים במשחק בגלל הטלויזיה
הפופולריות הגואה של הליגות המקצועיות בארה"ב הפכה את התחרות בין הרשתות הגדולות
על השגת זכויות שידור למעניינת לא פחות מהמשחק עצמו. את עובדת הפיכת הספורט
המקצועי לעסק מסחרי לכל דבר, המגלגל מליוני ואח"כ אף מיליארדי דולרים בכל שנה,
ניתן לזקוף בחלקה לזכות (או לחובת) רשתות הטלויזיה, אשר בתמורה שינו לא אחת את חוקי
המשחק תרתי משמע. כך לדוגמא, נוספה, קשת שלוש הנקודות בכדורסל, קוצץ זמן ההתקפה על
מנת להפוך את המשחק למהיר ואטרקטיבי ונוסף פסק זמן טלוויזיוני במיוחד לשידור
פרסומות! משחקי כדור הבסיס (BASEBALL) הועברו משעות היום אל שעות צפיית השיא.
 
אפילו דיסקית המשחק (PUCK) בהוקי השתנתה על מנת לאפשר לרשת FOX לעקוב אחריה
בעזרת חיישנים מיוחדים. דוגמאות אלו ממחישות ולא במעט את ההשפעה הרבה שיש
לטלויזיה על הליגות המקצועניות אשר בהבינן את חשיבות החשיפה התקשורתית לשיווק
שלהן - משתפות פעולה ברצון. חוקי הביקוש וההיצע הבסיסיים לא פסחו על הליגות
המקצועניות וכמו בכל עסק מסחרי, המרבה במחיר זוכה. רשת NBC שילמה בסוף שנות ה-
80' סכום של 650 מליון דולר עבור הזכות לשדר את משחקי הליגה בכדורסל (NBA) אחרי
מאבק לא קל ברשתות ותיקות כמו ABC ו- CBS. הכסף הגדול אשר הגיע מהרשתות במשך
השנים איפשר לבעלי הקבוצות לשלם משכורות גבוהות יותר לכוכבים וכך גדלה המשכורת
הגבוהה ביותר ב כדורסל מ- 625 אלף דולרים ב- 1977 (כרים עבדול ג'באר) ל- 2.75
מיליון ב- 1987 (פטריק יואינג) ועד ל- 30 מיליון דולרים ב- 1977 (מייקל ג'ורדן).
 
אך לא רק הליגות המקצועניות הן משאת נפשן של הרשתות. גם האירועים הגדולים חשובים
לא פחות ואולי אף יותר. משחק גמר הכדורגל (SUPERBOWL) ביום הראשון של חודש
ינואר הינו האירוע הנצפה ביותר בעולם )לא רק בשטח הספורט). 94 מליוני אנשים צופים
בו, בממוצע, ולכן לא קשה להבין מדוע כל הרשתות מבקשות לשדרו: NBC לדוגמא דורשת
(ומקבלת) 1.2 מליון דולר ל- 30 שניות פרסומת! גם אירועי ספורט אחרים מחוזרים
תדירות ע"י רשתות הטלויזיה, והגדולים שבהם, כגון האליפות הפתוחה של ארה"ב בטניס,
גורפים ממון רב.

ענף ספורט המזוהה עם רשת
סכומי הכסף האדירים המשולמים למארגני משחקי הספורט ע"י הרשתות מתאפשרים באמצעות
המפרסמים, אשר מוכנים לשלם הרבה על מנת לזכות במידרוג צפייה (רייטינג) גבוה באירוע
ספורט פופולרי המאחד את המשפחה סביב מקלט הטלויזיה, אך הם בעיקר תולדה של מיזוגי
תאגידי ענק. רכישת רשת CBS ע"י תאגיד ווסטינגהאוז או ABC ע"י קונצרן דיסני
(שהודתה כי עשתה זאת בעיקר בגלל ESPN, רשת הכבלים של ABC אשר מתמחה בספורט),
ומעל לכל מיזוג העשור בין CNN ותאגיד התקשורת מס' 1 בעולם, טיים-וורנר. שותפויות
אלה מאפשרות הוצאת סכומי ענק לשם שליטה על ענף או ספורט אשר יזוהה עם הרשת. כך
למשל CBS שילמה 1.73מיליארד דולר עבור הזכות לשדר את משחקי כדורסל המכללות
עד שנת 2002, רשת FOX שילמה 1.53 מיליארד עבור 4 שנות שידור ליגת הכדורגל (עד
1998) ובאירופה קונצרן KIRCH שילם 2.36 מיליארד דולר עבור טורניר הגביע העולמי
בשנת 2002 ו- 2006, רשת B SKY B הבריטית שילמה 960 מליון עבור זכויות השידור
הפרמייר ליג בכדורגל עד 2001.
 
אך דומה כי את העניין הרב ביותר כשמדובר באירוע ספורט עולמי מרכזים המשחקים
האולימפיים. עד שנות השבעים ניגנבה הטלויזיה כינור שני בכל הקשור לסיקור המשחקים,
הדבר נבע בעיקר מהתפיסה שליוותה את המשחקים מתחילתם. עוד מימי הברון פייר דה
קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים, אנשי הוועד האולימפי הבין לאומי (IOC) היו אנשים
אמידים אשר לא היססו להוציא מכיסם סכומים נכבדים לטובת המשחקים. אך נקודת המפנה
היתה אולימפיאדת מונטריאול ב- 1976, כאשר ההפסדים הכספיים העצומים שנחלו
המשחקים )מיליארד דולר!) הביאו את המארגנים לשנות את התפיסה. לכולם היה ברור כי
דברי איברי ברנדג', נשיא הוועד האולימפי הבין לאומי, מ- 1956 - כי "...הספורט העולמי
הסתדר ללא הטלויזיה משך שישים שנה וימשיך להסתדר עוד שישים..." לא עמדו במבחן
המציאות. שפל המדרגה אליה הגיע הוועד האולימפי, גם בגלל בעיות פוליטיות במוסקבה
1980, אילץ את חבריו לפתוח תוכנית שיווקית חדשה - THE OLYMPIC PROGRAM) TOP)אשר בין יתר תפקידיה היה לטפל בזכויות השידור למשחקים. מספר המדינות המשתתפות כמו
גם הענפים הרבים שנוספו כפו על המארגנים להפוך את המשחקים האולימפיים למותאמים
לטלויזיה, מה גם שהאיצטדיונים הגדולים ביותר לא יכולים היו להכיל את מספר הצופים
שהתעניינו במשחקים. שיתוף האתלטים המקצוענים בד בבד עם הפיכת הספורט לעסק מסחרי
הביא לידי כך שרשת NBC שילמה ב- 1993 עבור אולימפיאדת אטלנטה 1996 456 מליון
דולר - מעט יותר מפי 18(!) מ- 25 מליוני הדולרים ששילמה ABC עבור אוליפיאדת
מונטריאול 1976.
 
NBC אף הגדילה לעשות בסוף 1995 כשחתמה עם הוועד האולימפי חוזה לפיו הרשת תשדר
את המשחקים האולימפיים עד 2008 (והיא אפילו אינה יודעת עדיין היכן כולם יתקימו...)
תמורת סכום אגדי של 6.3 מיליארד דולר. גם כאלה שהרימו גבה נוכח הסכום העצום לא
הופתעו לשמוע כי הרשת הודיעה על רווחים של 675 מליוני דולרים מאולימפיאדת
אטלנטה (למעשה 'רק' 635 כי עפ"י החוזה התחייבה הרשת להפריש מחצית ההכנסות מעל
615 מליון לועדה המארגנת).

8 מ- 10 מקומות ראשונים ברייטינג
הכסף הגדול שזורם לרשתות מהמפרסמים מביא רווחים עצומים (כמו 65 מליון דולר מ"קוקה
קולה") אך מוסיף לרשת גם מוניטין ורווחים עקיפים בלתי ניתנים למדידה. בדמות מפרסמים
בתוכניות אחרות, מאידך, נאלצה הרשת להדוף ביקורת חריפה שנמתחה עליה בזמן המשחקים
שעה שנטען כי הרשת נאמנה יותר מדי למפרסמים על חשבון הצופה בבית. NBC "העבירה"
אירועים מרכזיים לשעת צפיית השיא ו"שכחה" להסביר כי מדובר באירועים מוקלטים.
 
כך או כך, 5.3 מיליארד אנשים צפו באירוע זה או אחר של המשחקים האולימפים, שני שליש
מהמין האנושי. הספורט הפך לחלק חשוב אם לא עיקרי מתקציבי הרשתות העולמיות. הערך
המוסף של תוכניות הספורט הוא הגבוה מבין כל התוכניות האחרות ואין רשת שאינה כוללת
ערוץ מיוחד לספורט או לפחות חטיבת ספורט גדולה. ערוץ הכבלים ESPN הפועל 24
שעות ביממה הוא תולדה של ביקוש הולך וגדל לספורט, כמו זה אשר הביא את ABC - רשת
האם של ESPN - להקים ערוץ נוסף: 2ESPN.
 
מחקר שנערך ע"י מכון נילסן בין ספטמבר 1995 ליולי 1996 הוכיח כי את שמונת המקומות
הראשונים מבין עשרה במדרג הצפייה תופסים אירועי ספורט (במקום התשיעי הסידרה ER
ואחריה סיינפלד. בנוסף - סידרת הטלויזיה הארוכה ביותר בהיסטוריית השידורים היא
MONDAY NIGHT FOOTBALL של רשת ABC אשר מקדימה סדרות כמו I LOVE LUCY. 

טלויזיה וספורט אם כך הם השותפים האידאליים: הספורט העולמי חייב לטלויזיה את
הפופולריות העצומה לה הוא זוכה ברחבי העולם ובאותה העת מהווה מקדם צפייה ראיון
במעלה. על סף הכניסה למאה הבאה, שעה שערוצי שידור דיגיטליים יאפשרו קליטת שידורים
מכל העולם, נראה כי בדומה לראשית ימי הטלויזיה, יהיה זה שוב הספורט שיביא לקידום
מכשיר הטלויזיה החדיש. ספקנים טוענים כי הספורט העולמי נשלט ע"י רשתות טלויזיה
תאבות בצע אשר מזניחות ענפי ספורט לא רווחיים ואף גורמות לחוסר שיוויון בולט
בסיקור הקבוצות, דבר המביא בעקיפין לעיוות שכר השחקנים: הכוכבים המתוקשרים היטב,
מרוויחים את מירב השכר לעומת המעט-פחות-טובים הנאלצים להסתפק בהרבה פחות.
 
לשני הצדדים ישנן תוכניות חלופיות אשר עלולות לפגוע בשותפות וחלקן כבר מיושמות:
הטלויזיה בתשלום  PAY PER VIEW אשר תופסת תאוצה ומשדרת אירועי משחק ספציפי
תמורת תשלום למשתתפים בלבד (ולא לכל הליגה). לעומתה יכולות הקבוצות להפיק ולשדר
את משחקיהן באמצעות רשת פרטית (בלווין) כפי שעושה תאגיד MSG, אשר בבעלותו בין
היתר קבוצת הכדורסל "ניו יורק ניקס". למרות בעיות אלה ואחרות די קשה לראות את
השותפות האולטימTVית ורבת השנים בין הספורט ורשתות הטלויזיה, מתפרקת בקרוב.
 
הכותב הינו מוסמך בתקשורת
 
מקור:
אותות 97, מס' 197, עמ' 90-88, הוצאת איגוד המפרסמים בישראל



 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש