דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,902 כניסות לאתר
משבר השידור הציבורי

מאת: דן כספי ויחיאל לימור

ההתבססות של אילי התקשורת הפרטיים עתידה לשבש את מאזן הכוחות בתוך מוסד התקשורת.הבעלות הפרטית על אמצעי השידור החדשים תכרסם במעמדה של רשות השידור הממלכתית. הערכה זו מעוגנת בתמורות שפקדו את ארגוני השידור הציבורי במערב אירופה בשנות ה- 80. מתוך הכרה בערכי החופש והתחרות התירו ממשלות שונות - ובראשן צרפת ואיטליה - הפעלת ערוצי שידור מסחריים על ידי יזמים פרטיים. המדיניות הזו יצרה תחרות בלתי
מאוזנת בין שתי מערכות שידור - הציבורית והפרטית. בתוך זמן קצר נתחוור, כי מערכות
השידור הפרטיות משופעות במשאבים כספיים ואנושיים בהשוואה למערכות הציבוריות. נטיית
הצופים והמאזינים להעדיף את התחנות הפרטיות, העשירות והמגוונות יותר, גרמה לכך
שאמצעי השידור הציבוריים החלו לאבד ממעמדם ומעוצמתם. לא מן הנמנע שתהליך דומה
יתרחש גם בישראל, וגם אם יהיו מי שיברכו על ההתפתחות החדשה, לאחר עשרות שנים של
מונופול לשידור הציבורי, אין להתעלם מן המשמעויות השליליות הגלומות בכך.
 
דעיכתו של השידור הציבורי עשויה לבסס את אמצעי השידור הפרטיים כמתווכים עיקריים
בחברה. לכאורה, משוחררים אמצעי השידור הפרטיים מן התלות הכלכלית המיידית במוסד
הפוליטי, ועל כן בכוחם לנקוט עמדה עצמאית יותר, בהשוואה לשידור הציבורי. אלא שתהא
זו טעות לראות את השידור הפרטי כמשוחרר מכל פיקוח, שכן תחנות השידור הפרטיות
כפופות, בראש וראשונה, לפיקוח כלכלי יעיל. אינטרסים עסקיים צרופים הם המנחים את
קברניטי השידור בקביעת לוח המשדרים ובגיבוש מדיניות הפרסום. באקלים כזה עלולה
להינתן עדיפות ברורה לתכניות לא יקרות, בין אם מיבוא ובין אם מהפקה עצמית, על
חשבון רמתן התרבותית. מקומם של משדרי איכות, כמו קונצרטים ואופרות, נפקד מלוח
המשדרים של תחנות השידור הפרטיות, המעדיפות תכניות פופולריות, המבטיחות אחוזים
גבוהים של צפייה והאזנה.
 
קסם "הקיטוע" איננו צריך להשכיח את הצורך באמצעי תקשורת כלל ארציים ( ,Turrow
1990). כל מדינה מודרנית זקוקה למנגנוני שילוב אינטגרטיוויים. אמצעי תקשורת
ההמונים, ובמיוחד השידור הציבורי, מיטיבים להתמודד עם משימות השילוב. על כן,
היחלשות השידור הציבורי-ממלכתי, בצד תהליכי "הקיטוע" של העתונות הכתובה, עלולים
לעצב דפוסי חשיפה בעיקר לשני אפיקים תקשורתיים: האחד, הבינלאומי, אם באמצעות חשיפה
מתווכת לשידורי לוויינים בתחנות הטלוויזיה בכבילים ואם בקליטה ישירה באמצעות צלחות
ביתיות, והשני, הלוקאלי, לאמצעי התקשורת המקומיים. מצב דברים כזה עלול לגרום לעיצוב
אזרח מסוג חדש, שניתן לאפיינו כמעין "קרתן בינלאומי" או כ"אזרח העולם הקרתני".
החשיפה התקשורתית של אזרח מסוג זה תלך ותצטמצם בעיקרה למסרים הבינלאומיים
והאזוריים, בעוד שחשיפתו למסרים ברמה לאומית תישאר שולית.
 
התחרות החריפה מול אמצעי השידור הפרטיים, עלולה גם לאלץ את השידור הציבורי להעמיק
את תלותו הכלכלית במוסד הפוליטי. ייתכן אפוא שהפיקוח הכלכלי יתגלה בדיעבד ככובל
יותר מאשר מנגנוני הפיקוח הישנים הפוליטיים. במצב כזה אפשר שהממסד הפוליטי יצליח
להפעיל פיקוח יעיל על אמצעי השידור הציבוריים, אך ההפעלה היעילה לכאורה תהיה
במידה רבה חסרת משמעות, שכן היא תופעל כלפי אמצעי תקשורת, שאיבדו מכושר התיווך
שלהם. סיכויים וסיכונים מן הסוג הזה מחייבים את מקבלי ההחלטות לבחון פעם אחר פעם
את מדיניות השידור וטיב הבעלות על גלי האתר, תוך בחינה זהירה של ההשלכות האפשריות
והרצויות (1990 ,Collins).
 
מקור:
המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל 1990-1948, עמ' 264-263, הוצאת עם
עובד
 
 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש