דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  אודות המגמה
  מקצוע תקשורת וחברה
  תוכנית הלימודים
  מערכים בתקשורת וחברה א
  מערכים בתקשורת וחברה ב
  מערכים בתקשורת וחברה ג
  מבניות בתקשורת וחברה ג
  מאמרים תיאורטיים
  מאמרים בנושא עיתונות
  מאמרים בנושא רדיו
  מאמרים בנושא טלוויזיה
  מאמרים בנושא פרסום
  موضوع الاعلام والمجتمع
  תקשורת אלקטרונית
  פרסום ויחסי ציבור
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,399 כניסות לאתר
תדריך לעובדי החדשות והרפורטז'ה רדיו וטלוויזיה - ברשות השידור 1972

מאת: נקדימון רוגל

מבוא
רשות השידור היא מוסד ממלכתי הפועל מכוח "חוק רשות השידור". בחוק זה מנוסחות
המגמות המנחות את שידורי ישראל. ועיקריהן מובאים למטה. בראש תדריך זה יש להבליט את
האחריות המיוחדת המוטלת על העובדים לדרגיהם, המחלקות החדשות וענייני היום. אנחנו
משדרים, למעשה, לא רק לכל בית בישראל, כי אם גם אל מעבר לגבולות המדינה, לארצות
קרובות ורחוקות. הנסיבות המיוחדות שמדינת ישראל שרוייה בהן - מצב הבטחון, מעמדנו
הבינלאומי, מציאות של עלייה ופיתוח הארץ, על הישגיה ועל קשייה - הן המחייבות את
עובד החדשות לזכור, כי קולה של רשות השידור נחשב כקולה של מדינת ישראל. כך נשמעים
ונראים משדרי החדשות בתוך המדינה, וכך הם מתפרשים מחוצה לה.
 
אין הדגשת העובדה הזאת באה להפחית מן המשקל המכריע שיש לשאיפתה של הרשות לזכות
במירב האמינות לגבי המאזינים והצופים. אדרבא, השאיפה למידע מדוייק, מוסמך, אמין
ומהיר, היא המנחה את עובד החדשות. ואולם מעמדה הממלכתי ובלבדי של הרשות מחייב את
העובד גם לדבוק במגמות החוק, העולות בקנה אחד עם מטרותיה של מדינת ישראל בדור
הזה. הניסוח המפורט ביותר לא יוכל לבוא במקום לימוד מתמיד והתמצאות רחבה בענייני
המדינה, שיקול-דעת ושכל ישר; על העובד להקפיד על הכללים המפורטים בזה ולדבוק
במגמות שהונחו ביסודו של החוק שמכוחו היא פועלת.
 
כללי
1. מטרתו של תדריך זה היא להטעים ולהבהיר כמה מן הציוויים המקצועיים המייחדים
את העבודה של עובד החדשות ברדיו ובטלויזיה, הן מבחינת צביונם של כלי
התקשורת (בהקבלה אל העתונאות שבכתב) והן מבחינת האיפיון של רשות השידור
כארגון שידור ציבורי-ממלכתי הפועל מכוח חוק רשות השידור.
2. מטבעו אין הנושא סובל סייגים קשיחים לפיכך תדריך זה הוא בגדר הנחייה כללית
ולא בא להקיף את הנושא כולו.
3. אין התדריך מוציא נהלי עבודה לחדשות ולענייני היום ברדיו ובטלויזיה שפורסמו
או שיפורסמו דרך קבע, או לשעה, על ידי הממונים, מנהלי המחלקות, החטיבות
והמחלקות, או נהלי ביצוע כלליים שיש להם נגיעה ישירה לעבודה השוטפת
בחדשות.
4. אין התדריך שבכתב בא במקומם של הוראות, הכוונה ופיקוח ובירורים שוטפים
בפורומים המתאימים לפני מעשה ואחריו - בירורים שתכליתם לבחון מקרים
ספציפיים ולהפיק מהם לקחים.
5. בכל מקרה של ספק, חובה על העובד להיוועץ מראש בממונה עליו ובשעת הצורך,
יוועץ הממונה במנכ"ל.
 
המנכ"ל יקבע לפי הצורך חובת דיווח ואישור בדרג המתאים לפני פרסום ידיעות בנושאים
מסויימים. כמו כן יקבע המנכ"ל סדרי הפנייה לצורך התייעצות וקבלת מידע או אישור לפני
שידור.

קביעת החוק
:
1. חוק רשות השידור קובע (סעיף 2) כי "הרשות תקיים את השידורים כשירות
ממלכתי". בסעיף 3 של החוק נמנים תפקידי הרשות, שהם "לשדר תוכניות חינוך,
בידור ו-אינפורמציה בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע
והאומנות במגמה -
2. לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה;
3. לטפח אזרחות טובה;
4. לחזק את הקשר עם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את ידיעתה;
5. לשקף את חייהם ונכסי תרבותם של כל שבטי העם מהארצות השונות;
6. להרחיב השכלה ולהפיץ דעת;
7. לשקף את חיי היהודים בתפוצות הגולה;
8. לקדם את מטרות החינוך הממלכתי, תשכ"ג 1953.
 
מכאן שהמחוקק קבע במפורש את מגמתם של השידורים ושידורי האינפורמציה בכללם. מגמה
זו חייבת להדריך את העובדים ולכוון את שיקוליהם בכל שלבי העבודה.
 
בסעיף 4 של החוק נקבע כי "הרשות תבטיח כי בשידורים ינתן מקום לביטוי מתאים של
השקפות ודיעות שונות הרווחות בציבור
ותשדר אינפורמציה מהימנה". כאן מוטלת עלינו
החובה לשדר אינפורמציה מהימנה, כלומר - בדוקה, מדוייקת ומלאה - גם מבחינת מיגוון
הנושאים, האירועים, ההתרחשויות והבעיות וגם מבחינת מיגוון העמדות, הדעות וההשקפות.
מה שאין המחוקק קובע במפורש הוא אמות מידה ל"רווחות בציבור" ולאיזון בין הדיעות
וההשקפות, להוציא ההגדרה - "ביטוי מתאים". בסעיפים שיבואו, מבקש תדריך זה לקבוע
אמות מידה עקרוניות וכלליות, אך לא כמותיות.
 
מעמדם של עובדי רשות השידור:
(כאן המקום לסעיפים שיתמצתו את המעמד המשפטי לגבי חוקים שונים ואת האחריות
המשפטית).
 
מה מבטאת הרשות:
אין לרשות קול, מדיניות או השקפות משלה. אין הרשות משדרת "מאמרי מערכת". תפקידם של
הרשות ושל עובדיה והיא להניח לקולות השונים לדבר בעדם. בציבור קיימת הכרה שלכל
מה שנשמע, או מוצג ברדיו ובטלוויזיה בנושא רגיש הוא דברה של הרשות, ולא דברו של
עובד זה או אחר. ובחוץ לארץ מפליגים עוד יותר ומקבלים כל מלה שנאמרת במישדרי
האינפורמציה כאילו היה זה דבר השקול, המוסמך המחייב והמכוון של ממשלת ישראל.
עובדות אלה מחייבות לנהוג זהירות מרובה לא רק בהערות פרשנות של עורכים, של כתבים
ושל פרשנים מורשים (ראה להלן) אלא גם במסירה מדוייקת של דברי פרשנות ותגובה שנמסרו
לפרסום, שלא לייחוס, על ידי דוברים מוסמכים.
 
תפקידם העיקרי של עובדי האינפורמציה ברשות הוא איפוא לספר למאזינים ולצופים מידע
מהימן, בדוק ושלם ככל האפשר כדי להניח להם להגיע למסקנה מעצמם ולא להביא עובדות
ומסקנות מוכנות בצדן. מכל מקום - חובה להפריד בדרך שתהיה ברורה לאוזן ולעין בין
אינפורמציה עובדתית וישירה (straing news) מכאן לבין פרשנות (commentary) וניתוח
(news analysis) מכאן.
 
פרשנות והגדרה:
1. שעה שבמקרים רבים מחייב הדיווח המקצועי גם ניתוח העובדות ופירושן, יש
להקפיד במקרים הללו שלא לצאת בקביעות פסקניות לטעות בהן ולקבלן כעובדות
מוצקות.
2. התמסיר העובדתי אינו סובל שימוש במונחים ההופכים אותו לפרשנות. לעולם יבחר
עובד החדשות במילים מתארות ולא במילים הקובעות עמדה ויחס. הפרשנות עשוייה
להתגנב כמעט אל תוך כל משפט ולהסתוות כתמסיר עובדתי גרידא "המשטרה
התייחסה אל המפגינים ביד קשה" הוא ניסוח פרשני. "מנהיגם של המפגינים, פלוני
אלמוני אמר לכתבנו כי המשטרה וכו'" - הוא תמסיר עובדתי.
א. אין להגניב פרשנות ע"י ייחוס דעתו האישית של הכתב לגורמים שלא היו ולא
נבראו, כגון "פרשנים אומרים", "חוגים ציינו" וכד'.
 
פרשנות מורשה:
1. המנכ"ל, או הממונים על החדשות יכולים להתיר לעובד הרשות לשדר דברי פרשנות,
אולם בכל מקרה יש להכתיר את דבריו בכותרת "פרשנות".
2. כשמזמינים פרשן, או מומחה, מן החוץ, יש לציין בכל מקרה את מיומנותו של
האורח לנושא הנדרש כדי שיוכל הצופה, או המאזין, להעריך את משקלם של הדברים
ואת מידת ביסוסם.
3. חרף התשוקה המקצועית להביא דברי פרשנות מיד ובצמוד להתפתחויות חשובות של
הרגע האחרון - יש להיזהר ביותר מדביקות בכמה פרשנים זמינים המוכנים להגיב
מיד ועל כל נושא כמעט, כנגד פרשנים מוסמכים יותר אך איטיים יותר בנכונותם
לתגובה. על כן יש לגוון ככל האפשר את עתודת הפרשנים. בנושאים שנויים
במחלוקת הציבור חלים גם על פרשנות כללי האיזון, ראה להלן.
 
אובייקטיביות ונייטראליות:
1. האובייקטיביות והנייטראליות הן סגולותיו המקצועיות ההכרחיות של עובד החדשות
ברשות. הן נבחנות בכושרו להצניע את השקפותיו האישיות בנושאים שהוא מסקר,
עורך ומביא לשידור. מבחן אחר הוא הדרך השלימה שבה מטפלים בנושא, לאחר
שנבחר כפי שנבחר (ראה להלן - שיקולים בסלקציה).
הדרך הבדוקה ביותר להגיע לרמה סבירה של אובייקטיביות היא להימנע ככל
האפשר מ"חלוקת ציונים" ומשימוש בתארי השם והפועל. מי שמשדר צד אחד כמי
ש"אמר" וצד שני כמי ש"טען" או "הודה" - חוטא בחוסר אובייקטיביות ממש כמי
שמבטא את עמדתו כלפי הצדדים בצורה בוטה וגלוייה יותר. והוא הדין בנעימת-קול
או בהבעת-פנים שיש בהם משום גילוי יחס.
2. עם זאת, יש לזכור כי אנו משדרים לקהל המאזינים וצופים מוגדר שיש לו ערכים
ומערכת מוסכמות המיוחדים לו, אין לצפות מקהל זה שיתייחס באובייקטיביות, או
בשוויון נפש, לאנטישמיות, לגופים המבקשים לחסל את מדינת ישראל, לחילול בתי
העלמין ובתי כנסת, לרצח וכיו"ב.
3. אין פירושו של דבר שיש נושאים מוקצים לגמרי מחמת הרוגז שהם מעוררים בלבם
של רוב רובו של הציבור ושאין לטפל בהם בצורה עובדתית והוגנת.

איזון מהו וכיצד הוא נעשה:
1. איזון הוא התרגום המקצועי לקביעה "ביטוי מתאים" שבסעיף 4 בחוק רשות השידור.
הטיפול במשדרי החדשות של הרשות בכל נושא השנוי במחלוקת חייב להיות טיפול
מאוזן הווה אומר - טיפול המביא באורח הוגן ובפרופורציות הנכונות את הדיעות
השונות והמנוגדות שהובעו בנושא על ידי אנשים שיש להם סמכות, מיומנות או
זיקה ממשית לנושא האמור. אין פירושו של דבר, שיש לאזן עד לאבסורד, כלומר
להגיע לאיפוס מוחלט כתוצאה מאיזון ומאיזון חוזר. כך גם אין פירוש הדבר שיש
להעיר ולעורר את כל הצדדים הנוגעים בדבר כדי להביא את תגובתם המיידית
בצמוד לפרסום הראשון.
לדוגמא - אין להניח כי ראש הממשלה תמיד יגיב מיד על התקפה חריפה מצדו של
ראש מפלגת אופוזיציה חשובה. יתכן שיגיב מאוחר יותר, מעל פורום פומבי, או
שיבחר בדרך של תגובה אחרת, או שיעדיף שלא להגיב כלל. אין להעלות על הדעת
שבשמו של האיזון, או לשמו, יימנע העורך, בהיעדר תגובה, משידור דברי מנהיג
האופוזיציה אף שאין הוא פטור מלנסות לבקש תגובה. באה תגובה, יש לומר זאת.
מבחנו של איזון הוא במתן ביטוי הוגן ונעדר פניות לדיעות השונות כאשר הן
ניתנות. יש בעניין הזה חשיבות לא רק למסירה נכונה ונבונה של עיקרי הדברים
אלא גם להימנעות, כאמור למעלה, מ"חלוקת ציונים": אין לשדר כי ראש הממשלה
הכריז או אמר, ואילו ראש מפלגת האופוזיציה "טען", או "ניסה להתחמק באומרו..."
למשל. אל תהסס מלחזור על המילה הפשוטה "אמר".
 
2. כיצד מאזנים דיעות שונות הרווחות בציבור: יש המפרשים את האמור בחוק "ביטוי
מתאים של השקפות ודיעות שונות הרווחות בציבור", כאילו הכוונה היא לאיזון על
פי משקלם היחסי של הכוחות הפוליטיים. כאילו ניתן לקצוב מילים בדיווח משודר
לפי יחס הכוחות בכנסת בלבד. נראה כי האיזון צריך להיעשות גם על פי ערכיות
החדשות (News value) של הדברים ועל-פי העניין הציבורי שיש בהם. במידה
מרובה העניין מסור לידיו של העורך ולשיקול הרגע שלו. דרך משל - ביום שממשלת
ארצות הברית מפרסמת הודעה חשובה בעניין עתיד האיזור, ואין איש, חוץ ממנהיג
ערבי ירושלמי בדימוס שיהיה מוכן להגיב עליה - אין כל טעם חדשתי בהבאת דעתו
שלו בלבד, שכן יהיה זה עיוות הפרופורציה וחוסר איזון חדשתי גמור. אך מצד
שני, אם פולמוס מתעורר בציבור סביב תוכנית בנייה מסויימת ושר השיכון
ודובריו מעדיפים להחריש ומשהים תגובתם - אין כל סיבה שהרדיו והטלויזיה
יתעלמו מן הנושא ומתהודתו הציבורית וימתינו גם הם למוצא פי השר, עד שישודרו
בנושא.
3. מראיינים ומנחים מצווים על הקפדה גם בצד הטכני של האיזון, כלומר מתן
אפשרות שווה ככל האפשר לצדדים השונים המוזמנים להשתתף בדיונים, או
בעימותים להביע דעתם בלא הפרעה והטרדה מצד יריביהם. פגע משתתף אחד -
במישדר מוקלט או מצולם מראש - פגיעה גסה בכבודו של המשתתף האחר, או שאמר
דברים שיש בהם משום הוצאת דיבה, או שתקף אישיות או גוף שאינם מיוצגים
במישדר - יש להשמיט את הדברים. יש להקפיד על כך אפילו מתסיס המשתתף
ה"תוקפן" או המנחה ה"תוקפן" ומחייב את הדיון. כשהמשדר "חי" יש למנוע התפתחות
מצבים כאלה בתוקף מיד עם הסתמנותם. ראה גם להלן בהנחיות למראיינים
ולמנחים.

שיקולים בברירת נושאים:
1. ענין הברירה מתחלק לשניים: מה הם הנושאים היזומים או הנבחרים, מתוך המצאי,
שישודרו ומה המקום והחשיבות שישוו לנושא בתוך המישדר, או המהדורה. שיקולי
הברירה בחדשות הרדיו חלים גם על מספר החזרות על נושא חד ועל הכללתו של
הנושא במהדורות מסכמות. האובייקטיביות המוחלטת כמעט שאינה אפשרית בתהליך
הברירה, הואיל והברירה היא בחזקת פשרה בין הרצוי ובין המצוי. האובייקטיביות,
האיזון וההגינות חייבים לבוא לידי ביטוי מלא בדרך הטיפול בכל נושא לאחר
שנבחר, כפי שנבחר.
2. בעת תהליך הייזום והברירה יפעל כל עורך לפי המגמות האמורות שבחוק רשות
השידור. שעה שאנו אומרים, כי השיקול העיקרי בברירה הוא הערכיות החדשותית (News value) אין בשום פנים לגרום כי נושא חיובי, או שמגמתו חיובית, אינו
בבחינת חדשות ועל כן כל מה שהוא חיובי הוא המועמד הטבעי והראשון לגניזה
ולהוצאה מפני ידיעה, או נושא שליליים או מרעישים. מצד שני, אין לגנוז נושא
שלילי בעל חשיבות ובעל ערכיות חדשותית גבוהה, ויש להעלותו תוך הצגה אחראית
ושקולה. שכן, על הרשות לשקוד לא רק על איזון אלא גם על רמה גבוהה של
אמינות. אמינותו של המדיום תפגם אם הוא יתעלם לחלוטין, מעניינים פרטיים שיש
בהם משמעות ציבורית ממשבר בתוך הממשלה או הקואליציה, או מפרשה של
אי-סדרים או שחיתות בהיא נושא לחקירה ציבורית, משפטית או משטרתית. יש נטייה
מובנת אצל עובדי החדשות להתרשם מידיעות שנתפרסמו בהבלטה בעתון ולהגרר
אחריהן. אין מישדרי החדשות וענייני היום של הרשות צריכים ללכת בעקבות עתון
זה או אחר ולהבליט הבלטה נעדרת פרופורציה נושא שאותו העתון בחר בו
ל"מלחמת מצווה". העובדה שעתון זה או אחר חשף פרשה, מחייבת בדיקת העניין אך
אין היא מחייבת פירסום באותה מידה של הבלטה, באותה מגמה ובאותה הרוח.

דיוק ואמינות:
1. מגמתם של משדרי החדשות וענייני היום ברשות היא לקיים רמה גבוהה ומוניטין של
אמינות והגינות. הדיוק בעובדות, בשמות ובמושגים הוא יסודה הראשון של
האמינות. אין לוותר על בדיקת העובדות בכל דרך אפשרית למען מהירות השידור.
ברשות קודמת החובה לשדר אינפורמציה מהימנה ובדוקה לחובה לשדר אינפורמציה
במהירות. אולם, במקרים מסויימים בעיקר בחדשות חוץ - כגון: מיבזק בלעדי
מסוכנות ידיעות תוך ציון קפדני של המקור ובהסתייגות הדרושה. חזקה על כתבי
הרשות, אולם אין לדלות אינפורמציה ואפילו עובדתית מעתון בלא בדיקה ובוודאי
שאין להביאה כחומר מערכת, בלא ייחוס למקור.

לשון נקייה:
1. יש להימנע מלשון מרושלת, משימוש בביטויים המוניים וגסים, מקלישאות, ממליצות
ומחידושי לשון שאינם מקובלים, או מוסמכים. קביעותיו של היועץ הלשוני מחייבות
את כל עובדי החדשות.

לועזית:
1. רבים ממאזינינו מבינים לשונות זרות. ויש שרוגזים על שנמנע מהם לשמוע דברים
הנאמרים בלועזית על ידי קיטוע המקור, או ע"י הנחתתו ודריסתו על ידי התרגום.
בהבאת קטע בלועזית יש לבחור קטע משמעי ובשום מקרה אין לקטע על הדברים
במקום חסר-משמעות, באמצע משפט, וביותר כשמדובר במשפט הקובע. אין למשל
להשאיר מן המקור רק "גבירותי ורבותי" ולהשתמש ביתרה, שהיא הקובעת החשובה מן
הבחינה התיעודית - העניינית רק כרקע שאין להבינו. בטלוויזיה יש להעדיף תרגום
מודפס.

אשר לתרגום יש לקבוע כי גם יידיש וגם לאדינו הן בבחינת לשונות הצריכות
תרגום לעברית. הוא הדין גם באנגלית, שיש הסבורים כי הכל שומעים אותה. אין גם
להניח כי האנגלית היא ה'ליגווה פרנקה' של ישראל ושל כל הבאים אליה. יש
להקפיד ככל האפשר על ראיון של כל מרואיין בלשון ארצו, או לאפשר לו להשיב
בלשונו הוא, גם אם נשאל באחרת, שהוא שומע. ובוודאי שאין לראיין באנגלית אורח
מאיטליה, או מצרפת שבא לישראל לציון יום תרבות ארצו, ועל כל פנים לא
ישודרו כתב או שאלותיו המקוריות בלשון שאינו רהוט בה.
 
יש ששרים, ראשי מפלגות ודומיהם נואמים, או מרצים בארץ בלשון זרה לפני
אורחים מחו"ל. אלא במקרה שיש ערך מיוחד לשידור הדברים במקורם, אין להביא
את הדברים בלועזית בתוך שידור עברי. אפשר לבקש מן הדובר שיחזור על עיקרי
הדברים בעברית, או להביאם בפי כתב, או קריין.
  
מידע שירותי:
1. כאן יש לקבץ את הנהלים הקיימים בדבר שידור אינפורמציה על מזג האויר.
התנועה בכבישים, ביטול אירועים, קריאות לעזרה, תרומות דם, והודעות על
נעדרים, עבריינים נמלטים, חיפוש עדי ראיה וכו'.

הראיון והנחיות למראיינים:
1. תדריך זה מצטמצם, בעיקר לסוג אחד של ראיון - זה האוטנטי והספונטאני. יש
לזכור כי מטרתו של המראיין היא ראשית דבר לחפש תשובות על שאלות שיבהירו
את הנושא שבחדשות. התכלית היא להשיג משהו רלבנטי ל"סיפור" של היום, או
לנושא הנדון ולהציפו בדרך מאוזנת והוגנת ככל האפשר.
יש לזכור, כי בראיון מסוג זה חושף עצמו המרואיין להתקפות "פתע", לשאלות
פרובוקטיביות מעניינו של הנושא ושלא מעניינו וללחצים אחר גם סירוב להשיב על
שאלה בתוך מהלך הראיון יירשם לעיתים כנקודה לרעתו ע"י הצופים או המאזינים.
על כן יש להקפיד על הכללים הבאים:
2. סודו של הראיון הטוב הוא סקרנות אמת הנשענת על הכרת טובה של הנושא הנדון
ושל המרואיין. כשמושמעת באזניו ביקורת, יש להביאה בשם אומרה ולדייק במידת
האפשר.
3. בל יבליט המראיין את אישיותו ואת דיעותיו שלו בנושא.
4. אל תתרפס ואל תתבטל לפני המרואיין. כך גם אל תפגין אינטימיות מופלגת.
5. אל תעודד תשובות מתחמקות ולא תסייע למרואיין לחמוק מן הנושא המרכזי ולהסיח
את הראיון לאפיקים, או לנושאים נוחים לו יותר.
6. אל תהיה גס ומציק.
7. אל תקריב את מידות הנימוס והאדיבות למען "הצדק והאמת" אל תהיה אינקויזיטור
המנבח שאלות ואפילו אתה מרבה להשתמש בתואר "אדוני".
8. מבקש המרואיין השמטת תשובות, או אי שידור הראיון כולו, בנימוק שנוקש בלשונו
ובדברים - לכשישודרו - יהיה משום פגיעה בטובת הציבור, או נזק אישי של ממש.
אפשר לסרב לבקשה כזאת על פי שיקול ציבורי ובאישור המנכ"ל או מי שהוסמך על
ידו. מנהל חטיבת החדשות וענייני היום ברדיו ומנהל החדשות בטלויזיה רשאים
להחליט אם יש מקום לציין בגוף המישדר שנעשתה השמטה.
9. התנה המרואיין את הסכמתו להשתתף במישדר בהתעלמות מנושאים מסויימים יש
לציין את הדבר בפתח המישדר, אלא אם יש נימוקים ציבוריים מכריעים שלא לעשות
כן.
10. אין להקליט או לשדר, שיחה טלפונית במשדרי חדשות וענייני היום, בלא ידיעתו
ובלא הסכמתו מראש של המרואיין.
11. אסור להשתמש בציוד הקלטה ו/או צילום נסתרים במשדרי חדשות וענייני היום אלא
כדי לחשוף פעילות לא חוקית שלא ניתן לתעדה בדרך אחרת; וגם זאת רק באישור
המנכ"ל או מי שיוסמך על ידו.

בידוי ("פיברוק"):
1. אין לערב ברפורטז'ה קטעים מן הארכיון, או קטעים מחוץ להקשרם כדי להשיג
אפקט אקטואלי "מפוברק", אפקט דרמטי או אפקט קומי, או סרקסטי. כך גם אין
לשלב בכתבה קטעים ממערכונים שיש בהם חיקויים.
2. בכל מקרה, שמתעורר חשש של הטעייה ע"י השימוש בחומר ארכיונים יש לקבוע בגוף
המישדר הבחנה ברורה בין החומר החדש לבין זה הארכיוני.
3. מותר לבקש מאנשים שיחזרו על מעשה, או על דיבור כדי לאפשר צילום או הקלטה
שנכשלו מטעמים טכניים ובלבד שאכן נעשה האקט בזמן ובמקום, כפי שחוזרים עליו.
לעומת זאת אסור באיסור חמור להציג כמעשה עובדתי סצינת חדשות, או סצינת
תעודתית יזומה ומבויימת. אינך רשאי לשכור חבורת נערים שיעלו באש צריף,
אפילו הסכים לכך בעל הצריף, כדי להמחיש ונדאליזם, למשל.

נוכחות המיקרופון והמצלמה:
1. אנשים פרטיים וגופים מבקשים לנצל את הסיקור ברדיו ובטלויזיה כדי לקדם
אינטרס אישי או אינטרס בתחום הביניים שבין האישי ובין הציבורי. מבחינת
ערכיות-החדשות יש כמובן להבחין בין תלונת הדיירים על קבלן, שיש להם עמו
חוזה, אינו מזדרז לטפל בליקויים שנתגלו בדירות ובין הסתדקות לאורכו של
בית-מידות, סדק המסכן את הבניין והדיירים עד כדי הצורך בפינויים. יש כאן
הבדל בין מיטרד ובין סכנה ממשית לשלום הציבור. מתוך להיטות שמגלים הרדיו
והטלויזיה בטיפול בתלונות שוב אין אומרים היום ברחוב - נקרא למשטרה,
לעירייה... אלא מאיימים בהזמנת הטלויזיה והרדיו כאמצעי לחץ. יש לזכור כי
מישדרי החדשות של הרשות אינם בבחינת שופט או אומבודסמן
2. שביתות והפגנות היו גם לפני היות הרדיו והטלויזיה אולם יש לזכור כי לנוכחות
צוותי השידור יש השפעה לא מבוטלת על מהלכם של האירועים הללו. על כן - יש
להימנע מלאשר למארגני אירועים כאלה מראש את נוכחות צוותי השידור ועל
הצוותים להשתדל לסקרם באורח דיסקרטי ככל האפשר.

שביתות ואיומי שביתה:
1.
בדרך כלל אין לדווח מראש על שביתות, או על אסיפות שדנים בהן באפשרות
להכריז על שביתה אלא משעה שהעניין הוא עובדה - כלומר משנתקבלה החלטת
העובדים על שביתה. שנמסרה ההודעה על סכסוך עבודה או על השביתה ונבדק
ונתברר כי לפי שעה סתומים שערי המשא ומתן. דרך כלל יש להימנע מהודעה מראש
על שביתה שעלולה לפרוץ אלא אם טובת הציבור מחייבת ידיעה מראש, כגון
במקרים של השבתת שירותים חיוניים, בתי-ספר וכד'.

הטעם הטוב:
1. עובדי החדשות מצווים להקפיד ככל האפשר שלא לפגוע בטעם הטוב, ברגשות
הציבור ובמידות ובמוסר המקובל ושלא לבזות את רגשותיהם הדתיים או המוסריים
של הציבור, או של חלק ממנו, גם זה חלק מצביונו הציבורי של הרשות מן החיוב
המשתמע מכך: אי אפשר למצוא חן בעיני כל הציבור, אך יש להשתדל מאוד שלא
לפגוע בחלק ממנו.

פשעים ואלימות, אכזריות ומעשי זוועה:
1. אין להגזים בסיקור משפטים פליליים רק מתוך ההנחה שהקהל אוהב זאת. אין לשדר
אלא הפרטים העיקריים של מעשה רצח ואין להיכנס לפרטי פרטים שיש בהם כדי
לזעזע, בעיקר ילדים צעירים.
2. גם אם יאשימו אותנו ב"יפי נפש" - יש לבחון בכל מקרה מה לשדר: את האמת
האכזרית כולה, או רק את האמת הנסבלת.

תאונות קטלניות ואסונות טבע:
1. אסור לנצל ידיעה על תאונה או אסון טבע כדי ליצור עניין מופלג, מתח, התרגשות
או בהלה. אין לנצל סיקור מאורעות כאלה כדי להפגין כושר תיאורי. יש לצמצם
את מידות ההבהלה שיש בידיעות כאלה על ידי כך שנציין מיד בראשה של הידיעה
את הזמן, המקום, סוג כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה וכד'. אין לפרסם שמות
הרוגים ופצועים עד שנתברר כי אכן נמסרו הודעות למשפחות, במקרים יוצאים מן
הכלל, במקרה שפרסום מיידי של שמות נפגעים יש בו כדי להרגיע את הציבור
ולמנוע חרדה, השיקול לפרסם קודם עד שנמסרה הודעה למשפחות - בידי מנהל
החטיבה ברדיו ומנהל החדשות בטלויזיה.

פרסומת:
1. ראוי לעבד תקנון מיוחד שעניינו באינפורמציה על הצגות, סרטים ויצירות קודם
לביצוען או הופעתן. הקרנת תמונות למטה לסף התחושה )"סובלימינלית"( אסורה.
2. עתונאים או עורך עתון המופיע בשידור לא יציין שם העתון שהוא קשור בו, אלא
אם כן שם העתון חיוני להבנת עמדתו של המשתתף והוא הדין בתעשיין, בנקאי,
פרופסור, שחקן, או ספורטאי ודומיהם.
 
ציון גזע, מוצא, עדה, נתינות:
1. אין לציין ארץ מוצא, העדה, הגזע, הדת, השייכות המפלגתית, הנתינות של אדם
בהקשר שלילי, אלא אם בשעה שהידיעה צריכה לכך לגופה. בכל מקרה של ספק, יש
להימנע מכך.

פלילי ומשפטים:
1. כללי נוהג, תקציר חוק לשון הרע, קביעות מועצת העתונות - לעריכה ע"י היועץ
המשפטי.

 


 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש