דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,467,493 כניסות לאתר
מכבש הדפוס כסוכן של שינוי

מאת: ולדמן שי

מטרות
השפעת הדפוס על החברה ונקודות מרכזיות בהתפתחות העיתונות
המצאת הדפוס
תמורות חברתיות
השלכות על אמנות, דת ומדע

התפתחות העיתון
מאפיינים מבניים- אילי העיתונות
מאפיינים כלכליים

מאפיינים מערכתיים- הטבלואידים
סיכום מאמרה של אייזנשטיין. א  "עלייתו של ציבור הקוראים"
סיכום מתוך ספר המתווכים
המלצות לדרכי ההוראה

לא מזמן זכה גוטנברג בתואר האיש החשוב של ההיסטוריה על המצאתו את מכונת הדפוס. פרק זה מתבונן במהפכה האדירה שחולל הדפוס בתולדות האנושות.

הנקודות העיקריות יילמדו משני מקורות – הראשון - מאמרה של אליזבת איזנשטיין מתוך המקראה של קורס תקשורת המונים של האו"פ ומתוך ספר הקורס עצמו העוסקים בהמצאת הדפוס והשלכותיה והשני מתוך ספר המתווכים של כספי ולימור, הסוקר את הנקודות המרכזיות בהתפתחות העיתונות בארץ.   

מטרות :
א. התלמיד יזהה את השפעות המצאת הדפוס על תחומי החיים השונים
ב. התלמיד ייפרט את נקודות הציון העיקריות בהתפתחות העיתונות הכתובה בארץ ובעולם.

השפעת הדפוס על החברה ונקודות מרכזיות בהתפתחות העיתונות
סיכום מתוך קורס "תקשורת המונים", יחידה 3 ויחידה 4 (לא מופיע בביבליוגרפיה) ומתוך מאמרה אליזבת איזנשטיין (מופיע בביבליוגרפיה)

המצאת הדפוס
רקע :
לפני המצאת הדפוס הופצו הספרים ע"י העתקת כתבי יד. יכולת ההעתקה הידנית של חומר כתוב התרכזה בידי הממסד הדתי, בנצרות כביהדות ובעיקר התמקדה ההעתקה בספרי קודש וזאת כדי לבסס את סמכותו הרוחנית של הממסד הדתי.

ידיעת הכתב הקנתה לממסד הכנסייתי שליטה על העברת המורשת הרוחנית , שכן מעתיקי הכנסייה היו מעין בוררים של תכני הספרים, ולמעשה צנזורים  - כל מה שלא תאם את עקרונות האמונה הנוצרית נפסל להפצה.

כלל שהתרחבה ההשכלה וידיעת קרוא וכתוב חל מעבר למערכת חינוך חילונית וגדלה  הדרישה לכמות ספרים גדולה יותר וזה יצר את הצורך בשכלול מהפכני בתהליך ההעתקה.

מהפכת הדפוס- גוטנברג ממציא מכבש הדפוס
מחצית המאה ה- 15 היא ציון הדרך המרכזי של מהפכת הדפוס, המיוחסת בעיקרה לפועלו של האומן הגרמני בן העיר מיינץ, יוהן גוטנברג. קודם לכן היו המצאות/טכניקות של דפוס כבר בסין ובקוריאה אלא שדווקא באירופה חולל הדפוס מהפיכה חברתית ותרבותית לפיכך זכה גוטנברג להכרה כאבי מהפכת הדפוס.

תמורות חברתיות
>הדפוס שמט את הפיקוח על התוכן מרשות הממסד הכנסייתי שנהנה עד אז מבלעדיות בהעתקה ובהפצה והעבירו למחבר הטקסט ולמדפיס.

>התחזק מוסד הבעלות על כתב היד- הדפוס העניק ליוצרים את האשראי הראוי על חיבוריהם גם במובן הכלכלי של קבלת זכויות יוצרים.

>הפקעת מונופול ההעתקה מידי הממסד הדתי- כנסייתי כרסמה במידה ניכרת בעוצמתה ובמעמדה הפוליטי, ועמדת המיקוח שלה כלפי הרשות החילונית הלכה ונחלשה.

>מכבש הדפוס האיץ את תהליכי החילון בחברה האירופית. הוא יאפשר את צמיחתם של מוקדים אינטלקטואליים אשר פעלו מחוץ לטווח עינה הבוחנת של הכנסייה. בשל כך הלכו והתרבו הפרסומים שהיו נטולי תכנים דתיים ( נושאים וסגנונות אשר אינם כפופים עוד לצנזורה של המעתיקים הדתיים).

>מכבש הדפוס חולל בדיעבד מהפיכה בחינוך על כל שלביו. רבים מהספרים שהודפסו היו ספרי לימוד בסיסיים בתחומי החינוך היסודי כמו דקדוק וחשבון אך גם ספרי עיון אוניברסיטאיים. ידיעת קרוא וכתוב התפשטה במהירות, וההשכלה חדלה להיות נחלתם של יחיד סגולה. מוסדות חינוך ואוניברסיטאות החלו לשים דגש משינון ידע על יצירת ידע חדש- פריחת המדע.

>התמורות בחינוך הגדילו באורח ניכר את מספרם של יודע קורא וכתוב- קהל הקוראים התרחב והדרישה לספרים גברה.

>כתוצאה מהדרישה הגבוהה לספרים מוצרי הדפוס- ספר ועיתון הודפסו במאות ובאלפי עותקים והגיעו לרבבות קוראים הטרוגניים שנחשפו לתכנים זמינים ופומביים.

השלכות על אמנות, דת ומדע :
>בשדה האמנות תרם הדפוס בראש ובראשונה להתפשטות הרנאסנס ( הפריחה באמנות , בספרים ובמדעים במאות 14- 16 באירופה, הרנסנס ציין את המעבר מימי הביניים אל התקופה החדשה).

>בתחום הדת תרם הדפוס להפצת עקרונותיו ותורתו של לותר, אבי תנועת הרפורמציה - תנועה דתית במערב אירופה במאה ה- 16 מחולליה שאפו לתקן את יסודות הכנסייה הקתולית ולערער את שלטונה המסואב והכול יכול בחברה ובמשאביה. כתוצאה ממנה הוקמו הכנסיות הפרוטסטנטיות.

>אם קודם היו הדרשנים ומטיפי הדת מוכרחים ללכת מבית לבית או לכנס את הציבור בכנסיות/ בכיכרות הרי הדפוס הביא את התנ"ך לביתם של המאמינים ובשפה המובנת להם.

>גם המדע יצר נשכר מהופעת הדפוס: אפשרויות השמור, האחסון וההפצה של מידע זרזו את צמיחת המדע המודרני.

התפתחות העיתון :
ראשית נעמוד על המאפיינים של עיתונות מודרנית:
>תדירות קבועה וגבוהה- לפחות פעם בשבוע
>שכפול מיכני של תכנים- על העיתון להיות מודפס
>גישה חופשית ובלתי מוגבלת- לכל מי שיכול ומוכן לרכוש גליון.
>תכנים מגוונים- נושאים שהם מעניינו של ציבור רחב, ולא מיועדים לקבוצה קטנה ומסוימת.
>המשכיות ויציבות לאורך זמן- כדי שייחשב לעיתון צריך הפרסום להתקיים ולהתפרסם באופן קובע למשך תקופה ארוכה.

הערה: לא כל המאפיינים מתקיימים אצל כל העיתונים המודרניים.

שלב הפריצה
בתקופת יוליוס קיסר בשנת 60 לפני הספירה פרסמו כרוזים שנכתבו בכתב יד על כתלי הפורום, על מבנים ציבוריים ובבתי מרחץ. בכרוזים הללו דווח על החלטות הסנאט, מינוי קציני צבא ופקידים, צווים וכיו"ב. שיטה נוספת הייתה משלוח איגרות באמצעות רצים.

שנים רבות לפני הדפוס החלו יזמים יחידם להפיץ מידע שימושי באיגרות שכונו גאזטות. כותבי הגאזטות נהגו לאסוף את המידע הנחוץ לסוחרים, לעורכו, להעתיקו ולהפיצו לכל דורש תמורת תשלום.

העיתונים הראשונים כונו קורנט- דף יחיד מודפס משני צדדיו כלל המידע שהופיע קודם לכן בגאזטות היה גם על גבי הקורנט, הרונט הזכיר בצורתו את האגרות הקדומות יותר.

כמו הספרים, העיתונים המודפסים היו פרי יוזמתם של מדפיסים יחידם והבעלות הייתה בד"כ בידי אדם אחד: העיתונים הללו התאפיינו בדיפרנסציה תפקידית פנימית נמוכה: הפרדה מזערית בין העוסקים בחומר המערכתי לבין המטפלים בניהול העסקי והארגוני של העיתון.

בארה"ב תואר העיתון המודרני הראשון בשנת 1704 בבוסטון News Letter  - דף מודפס משני צדדיו והופץ למנויים תמורת תשלום, בשנת 1715 הייתה תפוצתו 300 עותקים בקירוב לגיליון.

דרכי ההפצה
שיטת הפצה מוקדמת ומסורתית הייתה חלוקת עיתונים באמצעות כרכרות דואר עקב פתוח מסילות הברזל בעשור השלישי של המאנה ה- 19השתכללו שיטות ההפצה הוכפלה תפוצת העיתונים בהמשך ההפצה בידי הדואר בהמשך הפצה גם באמצעות רוכלי רחוב.

דפוסי הבעלות והפקוח
בשלב הפריצה עוצבו גם שלושה דפוסי בעלות עיקריים של העיון: בעלות פרטית, בעלות ציבורית ובעלות פוליטית.

בעלות פרטית של מדפיס אחד, עסק קטן והמדפיס היה העורך, הכתב, המו"ל ובעל העיתון בהמשך שותפות עסקית של יזמים מאחר ובית הדפוס  התרחב בציוד, בכ"א ובהיקף הפעילות והיה צורך ביותר משאבים.

בעלות פוליטית התגבשה כריאקציה (כתגובה) לבעלות הפרטית חוגים פוליטיים הבינו את העוצמה הפוטנציאלית המרוכזת באמצעי התקשורת- באמצעות השליטה באמצעי תקשורת ההמונים השלטון יכול היה לבטא את עצמו ואת דעותיו ולגייס תמיכה ציבורית ופוליטית כנגד אופוזיציה שמצאה את פורקן לתסכוליה בעיתונות המודפסת.

בסוף המאה ה- 18 הופיעו סנוניות ראשונות של רשתות עיתונים. כל רשת חלשה על ששה עיתונים לכל היותר כבר אז התעוררה הבעיה בדבר ריכוז הבעלות על העיתונים ויצירת מונופולים.

שלב ההתמסדות
שלב זה החל מהרבע השני של המאה ה- 19 ועד סמוך למלחמת העולם הראשונה. בהמשך תקופה זו צמח והתבסס המעמד הבורגני המשופע בצרכים תקשורתיים, התיעוש המואץ והמסחר הבינלאומי שהבליטו את תפקידם של העיתונים כאמצעי מידע ופרסום, יודעי קרוא וכתוב התרבו והללו העדיפו את העיתון על פני הספר.יש לציין כי לא חל שינוי משמעותי מבחינה טכנית בתהליך ההדפסה של העיתון (במשך 300 שנה) אם היו שינוים הם היו בעיקר שוליים.

בשנת 1884 השתפרו שיטות איסוף המידע עם המצאת הטלגרף.
במאה ה- 19 התרחש ברוב העיתונים תהליך של מיסוד ארגוני ושל חלוקת תפקידים פנימית, ממאפייני העיתון המודרני. למשל, בתקופה זו זורזה ההפרדה בין המערכת לבין המנהל הנהוגה כיום כמעט בכל ארגון של עיתון. המערכת מתפנה מבעיותיו הקיומיות של העיתון ומתמקדת כמעט אך ורק באיסוף, בעריכה ובהכנת החומר לדפוס. לעומת זאת אגף המנהל עוסק בהיבטים ארגוניים ולוגיסטיים, וכן בהבטחת הבסיס הכלכלי של העיתון. חלוקת תפקידים חלה גם בתוך המערכת בין הנושאים ותחומי הסקור , בין הערוך לבין הכתבים ובין הכתבים בינם לבין עצמם.

בתוך העיתון יש כעת מדורים מסועפים: אקטואליה, פרשנות, ספורט, מכתבים למערכת- גדל גם מספר העמודים הממוצע של העיתון.

שינויים חלו גם בשיטות ההפצה של העיתונים: רכבות, טלגרף מהיר ותהליכי עיור העניקו יתרון לעיתונות עיר הבירה על פני זו שבערי השדה במקביל התפתח סגנון ייחודי של מסירת עובדות בצורה תמציתית לשם ספוק הצרכים האינפורמטיביים כולל צילומים.

שתי תפיסות של עיתונות
הרעיון הכללי- בשלב זה של תהליך ההתמסדות התגבשו שתי תפיסות של עיתונות ושל אמצעי התקשורת בכלל- התפיסה הפוליטית, המתייחסת לעיתון כבמה רעיונית של זרמים, תנועות וגופים פוליטיים, והתפיסה הכלכלית, המתייחסת לעיתונות כאל עסק כלכלי המנוהל עפ"י שקולי רווח והפסד - סוגיה שעוד נעסוק בה בהמשך.

"עיתוני הפני"- לידתה של העיתונות הפופולארית, עיתונות ההמון בניגוד לעיתונים הקודמים מחירם היה שווה לכל נפש- הרחבת קהל הקוראים.

ה"עיתונות הצהובה" - גלגול נוסף של העיתונות הפופולארית: אלימות, מין ופשע, העדפת שערוריות, שימוש דינאמי בכותרות אימים, שימוש בחומר חזותי, מאמרים על חידושים והמצאות, גיוס לתרומות וכיו"ב.

תור הזהב של העיתונות (ערב מלחמת העולם הראשונה, במהלכה ואחריה שלט העיתון בכיפה כספק המידע הדומיננטי- ימי הזוהר של העיתון).

שלב ההתגוננות
בין מלחמות העולם התחוללו כמה תמורות חברתיות וטכנולוגיות ששמו קץ להגמוניה של העיתונות המודפסת . תמורות אלו גברו לאחר מלחמת העולם השנייה.

הגורמים:
>ההגירה ממרכזי הערים לפרברים

>קצור שבוע העבודה ומספר שעות העבודה- גדל היקף הפנאי של הפרט ואז התפתחות הרדיו, הקולנוע ומאוחר יותר הטלוויזיה התפתחו כדי למלא את עודף הפנאי 

>האצת התהליך של היווצרות חברת ההמונים בצד מה שמכונה "מהפיכת המכוניות" שבעטייה עברו רבים מתחבורה ציבורית לרכב פרטי- הענקת עדיפות להאזנה לרדיו על פני קריאת היומון בעת נסיעה בתחתית או באוטובוס.

כל הגורמים הללו בנפרד וביחד הותירו את חותמם על דפוסי הצריכה של אמצעי התקשורת השונים. 

שלב ההתגוננות מתאפיין במספר מגמות ואלה העיקריות שבהן:

>צמצום מספר העיתונים והרחבת תפוצתם של הנותרים.

>פריסת חסות על אמצעי תקשורת אחרים.

>גיוון העיתונות הכתובה.

אפשר לאפיין את שלב ההתגוננות של העיתונות הכתובה בשלושה סוגים של מאפיינים: מבניים, כלכליים ומערכתיים.

מאפיינים מבניים- אילי העיתונות
התחרות באמצעי התקשורת הציבה אתגר בפני העיתונים אחד הפתרונות היה ריכוז בעלות על עיתונים בידי אילי עיתונים, הלא הם "ברוני תקשורת" וכינון רשתות של עיתונים. בדרך זו ניתן היה להשיג ניהול חסכוני והורדת עלויות הפקה כגון: רכישת חומרים, הפצה וניוד עובדים מעיתון אחד למשנהו לפי הצרכים. הרשת הבטיחה לעיתון היחיד בטחון וחוסן כלכלי.

בישראל- מרדוק, מקסוול ורדלר- ריכוז הבעלות בידי בעלי ההון עשויה להציל עיתונים מכליה.

מאפיינים כלכליים
ככל שריכוז הבעלות על העיתונים הלך וגבר כך החריפה מלחמת התפוצה בין הרשתות הגדולות (למשל, בין מעריב לידיעות) - בריכוז הבעלות על העיתונים יש סכנה לא רק בהיבט של צמצום מספר העיתונים אלא צמצום המבחר הרעיוני והתרבותי המוצע לציבור- ביטוי לקונצנזוס ופחות ביטוי לדעת המיעוט כי ביטוי קונצנזוס משתלם מבחינה כלכלית.ככל שמחריפה התחרות העיתונים מתחרים על אותו פלח שוק והם נעשים דומים זה לזה מבחינת התכנים והדעות המופיעים בהם- האחדה של תכנים וסטנדרטיזציה, פגיעה באיכות הוויכוח הציבורי ופגיעה בטיב הדמוקרטיה.

במקביל ישנה תופעה של מו"ל/רשת שלמה המרחיבה את פעילותה לתחומי תקשורת נוספים (בעלות צולבת): תחנת רדיו, טלוויזיה- ע"י כך מבטיחים הבעלים פזור הסיכונים הכלכליים. תאגיד רב תחומי- פלישה לתחומי עיסוק והכנסה שאינם קשורים לאמצעי התקשורת כמו ייצור נייר או הוצאת ספרים וגם לתעשיית הפנאי. בישראל- גם למעריב וגם לידיעות יש יד בהוצאות ספרים, תקליטים, כבלים ( מעריב- טלעד, ידיעות- רשת).

בגלל אמצעי התקשורת החדשים העיתון מגדיר מחדש את תפקידו:
>התמחות תפקידית: העיתונים מתמחים במילוי תפקידים תקשורתיים שבהם הם עדיפים על פני אמצעי השידור  ( פרשנות ורקע).

>התמחות נושאית: או עפ"י תחום הסוקר או עפ"י המגזר שהעיתון פונה אליו. הכוונה בנושא- ספורט, כלכה, אופנה. ולגבי קהל היעד- נשים, ילדים, חבבי ספורט וכו'.

מאפיינים מערכתיים- הטבלואידים
טבלואיד- מושג וסמל לעיתונות העממית והקלילה מבחינה צורנית פורמט הטבלואיד מתאפיין בתבנית קטנה, עמוד קצר וצר יחסית 10 על  15 אינץ'.

החייאתה של העיתונות העממית מעבר לתכנים הבט צורני ייחודי: עמוד קצר וצר יחסית (גודל העמוד משפר את ניידות העיתון: נוח לשאת את העיתון, לדפדף בו ולקרוא בו בכל מקום, בכל עמוד יש בד"כ יותר מחמישה טורים וכל טור צר מן המקובל, גם זאת לשם הקלת הקריאה, הרבה גרפיקה דרמטית, שימוש בחומר חזותי ובמיוחד תמונות, ניסוח כותרות בולטות בצורה ובתוכן, הבלטת הידיעה ( מסגור הידיעה/ עיבוי אותיות הכותרת).

סיכום מאמרה של אייזנשטיין. א  "עלייתו של ציבור הקוראים" 
ישנו פרדוקס: מרבית ההיסטוריונים משתמשים בהשלכות מהפיכת הדפוס בעבודתם, אך מעטים מבניהם מתייחסים אל מהפיכת הדפוס באופן ישיר וראוי. מעטים המחקרים עוסקים בהשלכות מהפיכת הדפוס על החברה. מאמר זה עוסק בתחום חשוב זה שאינו זוכה לציון במקרים רבים. למחקר כזה ישנן מספר בעיות שהמרכזית שבהן היא שעל מנת לחקור את הנושא אנו נעזרים בחומר מודפס ואין לנו כמעט נגישות לחומר היסטורי שאינו מודפס ועל כן המחקר אינו פשוט. יש לשחזר את סגנון החיים והלמידה ע"י העתקת כתבי יד. קשה היום לדמיין את הקשיים שנתקלו בהם החוקרים כאשר לא היו בידיהם חומרים מודפסים, לא ספרים, לא מפות, לא טקסטים מודפסים והדבר כמעט בלתי נתפס כיום. כלל לא ברור כיצד נתבצע תהליך העתקת כתבי היד הקדום לדפוס. ידוע שהתהליך בוצע במספר מרכזים אליטיסטים בודדים.

רב תהליך הלמידה נתבצע ע"י קריאה בע"פ ודיון על החומר המוקרא, כך שמילה המדוברת היה משקל כבד יותר מהמילה הכתובה ותרבות הכתב נתערבבה בתרבות שבעל פה ללא גבולות ברורים.

אין ספק כי תפוקת ההעתקה הייתה דלה מאד ונתרכזה בעיקר במנזרים ע"י נזירים עד המאה ה - 12. מהמאה ה - 12 ועד להמצאת הדפוס יצאו המעתיקים מחדרי ההעתקה לחנויות הספרים ובצעו את מלאכתם על פי תשלום לקטע מועתק ממוכר הספרים. ההבדל היה שהנזירים ביצעו מלאכתם לשם שמיים ואליו המעתיקים בחנויות לשם פרנסה. מעניינת העובדה שאחד מראשי המנזרים הזדרז לעודד את נזיריו להמשיך ולהעתיק כתבים גם בידי הדפוס ( כי זאת מלאכה נאה לנזיר ומעודדת חריצות ) ואף הוציא בדפוס ספר בשם " בשבח המעתיק " , הקורא לנזירים להמשיך ולהעתיק כתבי יד…….   

המאמר מבקר את גישתו של מקלוהן המאשימה את הדפוס בהפיכת החברה לחברה אילמת בה אנשים רק קוראים ואינם משוחחים בניהם וזאת מכמה סיבות :
1.      תרבות הקריאה האילמת הייתה קיימת עוד לפני המצאת הדפוס
2.      גם כיום ישנם נואמים רבים בע"פ : באוניברסיטאות, בביה"ס, בכנסיות ואדרבה גורמים אלו נעזרים בחומר המודפס, אך לא מושתקים בגללו.

השלכות הדפוס על החברה
איזנשטיין מתייחסת לשינויים הבאים, שקרו בעקבות המצאת הדפוס: 
א. הדיונים בפרלמנט נערכים מתוך לקיחה בחשבון שהדברים מתועדים בדפוס ולכן הם מותאמים לכך.
ב. התרבות הספרותית מתאימה עצמה לעין ולא רק לאוזן כפי שנהוג במופעים תיאטרון.
ג.  הכפרים זנחו את מספר הכפר ועברו לקרוא ענף מפותח מאד של ספרות זולה.
ד. הדפסת התנ"ך גרמה לנגישותו לכל ולכן קמו זרמים וגישות חדשות לתנ"ך, לאו דווקא דתיות. 
ה. לא עוד כתיבה אדוקה ודתית  בלבד אלא גם ספרות "מופקרת", שערוריות, סיפורי שחיתות וכד' 
ו. לפני הדפוס נמסר המידע החדשותי במפגש השבוע בכנסיה, לאחר ההמצאה המידע עבר לעיתון ויצא מתוך החסות הדתית. דבר זה עודד מאד את תופעת החילון.
ז. ציבור הקוראים חדל מלהיפגש בכנסייה אלא הפך לציבור גדול, מפוזר , מפורד, המאגד בתוכו קוראים רבים לאותו מידע שאינם מכירים זה בקיומו של זה. לא עוד נאומים בכיכר העיר.
ח. בזכות הדפוס יכלו אנשים לקחת חלק באופן מטפורי באירועים רחוקים מגבול השגתם.
ט. העם החל להכיר את מנהגיו דרך החומר המודפס    

סיכום מתוך ספר המתווכים
מפת התקשורת בישראל כיום מורכבת מארבעה אשכולות :
1. עיתונות יומית מרכזית – כולל עיתון כלכלי
2. עיתונות יומית משנית, כולל עיתונות לועזית ועיתונות מפלגתית
3. עיתונות של שבועונים, כתבי עת, ירחונים וכד'
4. עיתונות מקומית

מספר  תהליכים אפיינו את העיתונות הכתובה מאז קום המדינה :
א. דעיכת העיתונות המפלגתית :
>
מתקופת היישוב ועד לאחר קום המדינה
>בבעלות מלאה של המוסד המפלגתי וכל התכנים מגויסים לצורך זה
>כוונת שרות מובהקת

משנות ה- 70 החברה משתנה, מתפרקת, כוח לפריפריה, צרכים שונים שלא סופקו בעיתונות המפלגתית. העדר עניין הוביל למחסור בהכנסות שהוביל לציוד מיושן ולחוסר עניין ציבורי. המפלגות הבינו שקל יותר להגיע לציבור ללא העיתון המפלגתי. לכן רב העיתונים נעלמו.

כיום קיימים ארבעה: המודיע, יתד נאמן, יום ליום, הצפה – לאפיין כל אחד ולהדגים כיצד זאת לא עיתונות מפלגתית מסורתית והיא מאפיינת מפלגות שוליים. המפלגות יורדות וכך גם העיתונות.

עיתונות מרכזית:
דבר – נוסד ב1925, עיתון ההסתדרות, מאד אליטיסטי בקהל, עבר מספר בעלויות עד שנעלם.

על המשמר – 1943, עיתון מפ"ם, מנויים "בכוח", נעלם במקביל להעלמות המפלגה.

הצפה – 1938, עיתון המפד"ל, ירד מאד , אם נכרת עליה בכוחו, ללא קשר למפלגה.

העיתונות החרדית – המודיע של אגודת ישראל, יתד של דגל התורה, יום ליום של ש"ס, עיתונות כוונת שירות המרוויחה, "זכות הציבור שלא לדעת", ועדת רבנים רוחנית מבקרת, אין ספורט, פשע, בידור וכד'.

 

ב. צמיחת העיתונות הלועזית ודעיכתה
שרתה מאד אלפי עולים עם קום המדינה. תפקיד חברות מצוין. הדור השני כבר לא הצטרך אותה והיא נעלמה בשנות ה70. המפלגות ניצלו אותה לצורכיהן. כשכבר לא היוותה גורם מתווך היא נעלמה.

העיתונות הרוסית פורחת מחדש לאחר העלייה הגדולה. רובה יוזמה של העיתונות הפרטית הגדולה, אך המערכת שונה ונבדלת- בסגנון בתכנים ובצורה. מטרתה כבר אינה חברות בישראל אלא בידול ותיווך מאד ממוקד. העיתונות באנגלית – ג'רוזלם פוסט והמתחרה ג'רוזלם ריפורט נחשבים כחזקים ובעלי קהל נאמן – עולים אנגלוסכסים, תיירים, קונסולים, עיתונות זרה. החליפו בעלות ב88 לבעלות קנדית וכך חלה הפרישה. 

ג. התבססותה של העיתונות הפרטית
לאחר הדעיכה של העיתונות המפלגתית צמחה העיתונות הפרטית : הארץ הוותיק, ידיעות, מעריב וחדשות הצעיר ( שנעלם ). גלובס הנו עיתון הערב היחיד האמיתי בארץ.

הארץ – 1918, הוותיק ביותר, שמר על קו מאד ברור אידיאולוגי, ליברלי מרכזי, אנטי סוציאליסטי, יוני ואנטי לאומי. אליטיסטי מאד, שפה גבוהה, עריכה סולידית , מיעוט תמונות, מידע מהמן ומגוון מאמרי דעות לעומת השאר. עיתון אחד טוב מול כל הצהוב שאחר כך השתנה להארץ לא מה שחשבת. בסיס כלכלי טוב של רשת שוקן.

עיתונות ערב – מספר ניסיונות כושלים עד 1939 – ידיעות אחרונות.

מעריב נוסד ב48 כפרישה של קבוצה מידיעות על רקע המאבק בין כוונת רווח לכוונת שירות. חדשות אילץ את העיתונים להופיע עם שחר.

מעריב היה העיתון המוביל שבו הבעלים היו גם העורכים והקובעים את הקו. ב88 השתנה הבעלות כאשר רוברט מקסוול קנה את העיתון.

ידיעות נכווה קשות מפרישת הבכירים אך שמר על קו נטרלי, כוונת רווח ע"י פנייה לכולם, סגנון קליל ומודרני ואילו מעריב היה עיתון סולידי יותר. עד שנות ה70 מעריב היה העיתון של המדינה ואז חל המהפך - העיתונים השתוו ועם עליית הליכוד והפריפריות ידיעות עקף בגדול. לקראת שנות ה90 מעריב עזב את הקו הישן והחל מחקה את ידיעות – זניחת בקו האידיאולוגי, צבע רב, תמונות, נייר כרומו, פורמט קטן יותר, גמישות בתכנים. אבל לא מצליח לתת פייט לידיעות.

פרופיל הליכוד חופף את ידיעות ופרופיל המערך חופף את המערך.

חדשות – אבן דרך בעיתונות הכתובה. ב - 1984 ניסיון לחקות את ידיעות אחרונות ואף לנסות ולהרחיק לכיוון של עיתונות צהובה – הרבה תמונות עם כותרות ענק, מעט כתוב, הרבה פשע מין וסנסציה, מעט עומק בפורמט קטן ונח לנשיאה. בגלל הסגנון הציני והחצוף – קהל היה ממש לא צפוי – מעמד גבוה, בעלי השכלה גבוהה, תיכון וגמלאים. העיתון שינה כיוון וניסה להצטייר כעיתון לאנשים שחושבים מהר.

הדימוי דבק בעיתון עד הסוף ולא עזב אותו והתפוצה נותרה קטנה עד לסגירה.

במה תרם העיתון :
>חידד את התחרות
>עיתוני הערב הפכו לעיתוני בקר והסתיים הבידול
>הסגנון אומץ ע"י כולם. ראשית ידיעות כמתחרה מסומן, מעריב כמתחרה בפועל ואפילו הארץ שיפר את כוחו של תאגיד שוקן במאבק .
>החל את שיטת העסקה החוזית – אישית

הרחבת הבסיס הכלכלי
התאגיד פולשים לשטחים נוספים :
>אמצעי תקשורת נוספים באותו המדיום
>אמצעי תקשורת אחרים כמו : רדיו, טלוויזיה, הוצאת ספרים ותקליטים
<השקעות בתחומים נוספים, לא תקשורת

שיתוף פעולה למטרות זהות כמו – חסימת הערוץ המסחרי למניעת תחרות או תנאי התמודדות על זיכיון בערוץ 2

עצמאות רעיונית ולא זיהוי קו אידיאולוגי ברור

ד. צמיחת העיתונות המקומית
חלק מתהליך דה- מספיקציה וביזור התקשורת. צמיחת מוקדי עוצמה ואליטות מקומיות. החל באילת ב59, התפרש לשאר הארץ בעיקר בשנות ה70, בעיקר בערי שדה. בתחילה כעלוני מודעות של גופים מסחריים כשלב קדם עיתונאי.

העיתונות נעה בין עיתון של איש אחד לעיתון של מערכות בנויות ומופרדות. בהתחלה העיתונות המרכזית התעלמה מחשש לשוק קטן ולתחרות בעצמה.

מאוחר יותר, עם המיתון שאחרי יום כיפור נגלה הכוח הפרסומי הקטן יותר והעניין המקומי ורשת שוקן נוסדה ב78, תוך שיתוף רעיוני גבוה עם חדשות שהצטרף ב83, לאחר שפשוף מקומי. מעריב ביצע חיקוי כושל של רשת כאן, וידיעות הפיץ מוסף מקומי לא מוצלח.

רק בשנות ה80 נוסדה רשת ידיעות תקשורת. הרשתות השתלתו על 70% מהשוק, הורידו את הרמה, חינכו לחלוקה חינם, והמשיכו את ההגמוניה של הרשתות, ללא סיפוק אמיתי של מגוון צרכים.

ב - 83 קמה רשת "רחוב ראשי" שקרסה מהר. התפוצה מרשימה מאד ומראה על עניין מקומי גבוה ועל תרבות פנאי מתפתחת. ניתן גם להזכיר עיתונות מקומית מגזרית כמו חרדית או של הקיבוצים.

ה. גיוון והתמחות של העיתונות הכתובה :
על מנת להתמודד עם הרדיו והטלוויזיה  :
>הוספת מוספים לפי תחום עניין והשתייכות
>הוצאת מגזינים וכתבי עת ( לא ממש נפוץ בישראל )

שבועון חדשות לדוגמה – העולם הזה מ37 ועד לשנות ה90 שקרס (הבעיה כאשר אורי אבנרי עורכו עבר לפוליטיקה והעניין ירד). בכלל הנושא קרס כי אין בזה צורך ורבים בישראל קוראים שבועוני חדשות זרים כמו הטיים.

אלה שהצליחו: אוטו, מסע אחר, בניין ודיור, הורים וילדים ועוד. היומונים שולטים במגזינים לנשים, לנוער ולפנאי. עיתונות ספורט לא ממש המריאה וגם עיתונות כלכלית, פרט לגלובס, (טלגרף, מבט)

ו. שינויים תפקידים
כאשר הרדיו נותן דיווח כל שעה - העיתון נהיה יותר לפרשנות ופחות לדיווח. הדעות עברו קדימה. אמנם גם הרדיו והטלוויזיה מפרשנים אולם כולם מצליחים לשרוד .

ז.  שינויים תכנים וסגנוניים
>
הכנסת סגנון אמריקאי ( השפעה גלובלית וכן מכתבים שחזרו משם ) עיתונות נגד הממשל באופן חזק וחסר פשרות וכן פורמט המדורים הקבועים
>מאפייני עיתונות פופולארית – כותרות גדולות, כתבות יותר קצרות, נושאי פשע ומין בעמוד הראשון, שימוש מוגבר בצבע ובתמונות גדולות.
>עיתונות חוקרת ( הסיליקון בחלב, הפצצה באל-על, שרה נתניהו, העמותות וכו')
>סיקור תחום התקשורת – בניגוד לעבר.

ח. שינוי שפת העיתונות
הנהגת סגנון כאסח, שימוש רב במילים לועזיות ועוד  .

ט. העיתונות הערבית
העיתונות חלשה יחסית משום שיש הרבה בערות בחברה וישנה צפייה מוגברת בטלוויזיה על חשבון העיתון. ניתן להזכיר מספר עיתונים לא גדולים עם תפוצה מוגבלת כמו כל אל ערב, אל סינארה, פאנורמה וזהו.

המלצות לדרכי ההוראה
א. הקרנת הסרט " האזרח קיין ".
הסרט עוסק באיל עיתונות ( דמיוני כמובן ) בשם קיין.  קיין חלש על אימפריית עיתונים ובאמצעותה השפיעה רבות על דעת הקהל וכמעט נבחר לנשיא ארה"ב. קיין פעל בדרכים לאו דווקא טהורות, מידע רב היה צהוב ולא מדויק וקיין לא בחל בשום סוג של כותרות מושכות. בסופו של דבר קיין נפל בעיקר בשל מידע לא מחמיא שפורסם עליו בעיתונות המתחרה. קיין לא ראה את קוראיו כציבור של קוראים אותם ניתן לנתב לכל כיוון, דבר שהוכח כמופרך.     

מבחר שאלות לדיון על הסרט :

·       על פי הסרט – מהו כוחו של הדפוס? מהן גבולותיו ?

·       האם הסרט ריאליסטי או מופרך ?

·       מדוע בחר קיין מכל נכסיו דווקא את העיתון על מנת להתמקד בו ?

·       האם משהו מן הסגנון של קיין מוכר לכם גם כיום?

·       מדוע יוצר הסרט בחר להציג את סופו של קיין כבודד ואומלל ?

   

ב. הרצאה ודיון בהשפעות הדפוס על תחומי החיים השונים.

החומר המובא לעיל מסכם בהרחבה מגמות מרכזיות ב :
א. השלכות המצאת הדפוס על החברה
ב. תולדות העיתונות בעולם
ג. תולדות העיתונות בארץ

יש  ללמד את התלמיד בהרחבה את סעיף א' ובנקודות מרכזיות את סעיפים ב וג'.





גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש