דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,981 כניסות לאתר
התפתחות הכתב

מאת: מאור טל

שאלות פתיחה
שלבים בהתפתחות הכתב 
השלכות תרבותיות וחברתיות להמצאת הכתב
התנגדויות לכתב
ההבדלים בין התרבות האוראלית לתרבות הכתב
סיכום

שאלות פתיחה:
מי המציא את הכתב?
למה צריך לדעת קרוא וכתוב?
כיצד שינה הכתב את פני החברה והשלטון?
האם כולם עודדו לימוד קרוא וכתוב?

הכתב התפתח דרך תמונות, סמלים וציורי מערות ולא דרך מילים, שהראו למה מתכוונים.

שלבים בהתפתחות הכתב:
פיקטוגרפים - סמל ישיר של אובייקט. היתרון בכך שכל אחד יכול להבין את הסמל. החיסרון- צריך הרבה ציורים כדי להגיד דבר פשוט. עבודה מאט איטית. יש קשר ישיר בין הצורה למשמעות. למשל ציור של שמש, סוס, אדם וכו'.
אידיוגראפים - כתב של רעיונות, המורכב מקודים. משמעות הסמל היא מושג. הסימנים מסמלים משמעויות מתכונות האובייקט. למשל שני עצים = יער, שמש = חום, אור, יום וכו'.
רבוס - הסמל מסמל צליל של מילה ללא קשר ויזואלי בין האובייקט למשמעות. סמל אחד יכול לשמש לסימול יותר ממילה אחת.
כתב הברות - כתב פונטי (צלילי), כל אות היא צירוף של עיצור ותנועה.
כתב אלפביתי - כתב פונטי, לכל אות יש צליל משלה, מקטין את הדו-משמעות.

הכתב התפתח בתקופת האבן - ציירו ציורים על מערות וקירות ע"מ לשמר את ההיסטוריה לדור הבא ובניסיון לשחרר את המוח מלזכור הרבה מידע. ציורי הקיר במערות שימשו גם לפולחן ולטקסים ובעיקר להעברת שיטות ציד ומלחמה מדור לדור.

הדרך שעשה הכתב מן השלב הפיקטוגראפי , האיקוני ועד השלב האלפביתי המפותח היא מפנה דרמטי באפשרויות התיעוד והתקשורת שהוא מקנה למשתמשים בו:

הכתב השתחרר מן המגבלה של ייצוג עצמים באמצעות ציורים הדומים להם דמיון פיזי, ואפשר ביטוי כתוב של מחשבות מופשטות, אירועים בעבר ובעתיד, ובעצם כל מה שניתן לאמירה בשפה.

המצאת הכתב האלפביתי בגרסאותיו השונות פישטה את מלאכת הכתיבה. הוא נלמד בקלות יתרה, ועל כן בזכותו נפוצה ידיעת קרוא וכתוב בקרב ציבור רחב ובמהירות יחסית.

החומרים שעליהם נהגו לכתוב הלכו והשתכללו: תחילה גילפו באבן, אח"כ שימוש בפפירוס במצרים, דבר שאפשר לעגל את הסימנים ולגוונם וגם לאחסן את הכתוב. במטרה לשכלל את הכתיבה נוסו חומרים נוספים : עורות של חיות (קלף) ולבסוף הנייר.

הכתב צמצם את התלות בתקשורת האוראלית והפך אמצעי מתווך ראשון במעלה - תחילה בתקשורת בין אישית ובהמשך בתקשורת המונים.

הכתב שינה את שיטות אחסון הידע, פחתה ההשענות על הזיכרון והתפתחה חשיבה משוחררת ומופשטת יותר.

הכתב שינה את מהות היחסים בין המוען ונמעניו. הודות לכתב מסוגל המוען להגיע לציבור גדול יותר, תהליך התקשורת אפשרי גם בהעדרו של אחד הנוכחים, מוען יכול להעביר מסרים בלי להתייצב לפני נמעניו, והם מצידם מסוגלים לקלוט מסרים בלי נוכחותו הפיזית של המוען. הכתב העמיד אפוא במרכז דפוס תקשורת שהיה קודם לכן שולי לחלוטין - כתיבה מתווכת.

להשתכללות הכתב נודעו השלכות מרחיקות לכת נוספות על התפתחות התרבות. היכולת לשמר לאורך זמן ממצאים ונתונים בצורה מדויקת, מקלה על למידתם ועל התייחסות היוקרתית אליהם. ידע שנצבר, ואשר חדל להיות בזיכרון האנושי, שימש בסיס לחקירות ולתגליות חדשות- להתפתחות המדע.

הנייר הראשון יוצר לראשונה בסין ורק מאוחר יותר הגיע לאירופה. הכנסייה דחתה את הנייר, כי לא רצתה להוריד מכוחה. באותה תקופה המוסלמים מפיצים את הקוראן (על נייר) והוקמו מפעלים קטנים לנייר.

גילוי ארצות חדשות יצר צורך בהעברת אינפורמציה ממקום למקום, פיתוח המסחר והכלכלה והצטברות הידע הלכו וגדלו והכתב שימש ככלי עזר לזיכרון, עד להמצאת הדפוס והחל להצטבר ידע טכנולוגי.

חוקר בשם אריק הבלוק במאמרו "המורשת היוונית" ציין את התקופה של יוון העתיקה כמדד לדעת וללמוד את ייחודו והתפתחותו של הכתב.

הוא הגיע למספר מסקנות עיקריות ובהן:
>ייחודו של הכתב בכך שהוא מופשט (אפשרות להתפשט).
>חשיבות החומר עליו כותבים ולא רק איך כותבים, כדי שהחומר יישמר בעתיד.
>הכתב כתת מהפכה של הדפוס - לוקחים צליל והופכים אותו לצורה גראפית.
>הכתיבה אפשרה חשיבה יוצרת. גרם לאנשים לחשוב ולהמציא. סופרים, אומנים וממציאים נתנו ביטוי לעצמם.

הכתב היווני (האלף בית) הביא לדמוקרטיזציה של ההשכלה. כולם רשאים ללמוד  לכתוב ולקרוא. באתונה לימדו ילדים קרוא וכתוב על חול, על חרס, שניתן למחוק וללמוד יותר מאשר על פפירוס.
פוטנציאל הכתב יתממש במלואו רק עם המצאת הדפוס.

שאלות לדיון
>
מהן ההשלכות החברתיות והתרבותיות של המצאת הכתב?
>כיצד מועבר מסר טוב יותר בכתב או בעל פה?

השלכות תרבותיות וחברתיות להמצאת הכתב
הכתב התגבר על מגבלת הזמן שקיימת בתקשורת האוראלית. ניתן לקרוא לכתב "זיכרון אקסטרה סומאטי". הכתב התגבר על מגבלת המקום. ניתן להעביר מסר ממקום למקום, מסחר וכו'.

המסר בכתב ניתן לפרשנות אישית מצד המקבל, "רעש בתקשורת". יש הפרדה בין המוען לנמען. בע"פ ניתן להסביר ולפרש עד שיובן המסר כפי שהתכוונו. הכתב יצר מעמדות - יודעי קרוא וכתוב היו מנהיגי החברה, הם שלטו בידע ובחברה האנאלפבית.

להקרין את הסרט "שם הורד"
שאלות לדיון-
>
מדוע הסתירה הכנסייה את הספרים מהעם?
>מה החשיבות של הספר בעיני הספרייה?

התנגדויות לכתב
>כמו בכל מהפכה, גם למהפכת הכתב היו מתנגדים:
>הכתב מחליש את הזיכרון.
>הכתב יצר למידה אישית, אין תרבות שבט.
>קשה להביע רגשות בכתב.
>יש "רעש" בתקשורת ואין משוב.
>הכנסייה והשלטון לא רצו לאבד את כוחם.

מטלה- לבקש מהתלמידים להשוות בין התרבות האוראלית לתרבות הכתב.

ההבדלים בין התרבות האוראלית לתרבות הכתב

התרבות האוראלית

תרבות הכתב

מוגבל, תלוי במרחב ובזמן

מדגיש את היבט המרחב- ניתן להעביר ממקום למקום

אין ארגון

ארגון קווי של מילים ושורות ע"ג משטח

יש קשר בין המוען לנמען. שליטת המוען בהבנת המסר

מפריד בין המוען לנמען

המוען נשאר במקום קבוע המסר נעלם

המסר לא במקום קבוע, נשמר לאורך זמן.

תקשורת הנתונה ל"רעשים"

שליטה במרחב ובזמן

המסר נשמר לרוב באמצעות פולחן ודת

מעביר מסורת במשך דורות

תלוי הזיכרון האנושי, קשה לצבור ידע

הידע נשמר לאורך זמן

 

שמירת מסרים ורישומים (כלכליים, חקלאיים, צבאיים, חוקים, שלטון, מסחר, אומנות)

 

שינויים בחלוקת הכוח בחברה- יצר מעמדות

הידע נמצא אצל הזקנים

הידע בידי הצעירים

 

מצמצמת חשיבות ההקשר החברתי וסביבתי בהבנת המסר

שאלה לדיון
האם התרבות היהדות היא תרבות אוראלית או תרבות כתב?
("והגדת לבנך"…, טקס הגירושים ברבנות, וכו'..)

לסיכום
להמצאת הכתב מיוחסות 2 השלכות עיקריות:
>פריצת מגבלות הזיכרון- שימור המידע ללא תלות בזיכרון אפשרה צבירה וגיבוש הידע האנושי, העברתו ממקום אחד למשנהו ולמסירתו מדור לדור.
>שינוי אורח החשיבה - תרומתו של הכתב להתפתחות האינטלקטואלית נעוצה בחיזוק היכולת להתמודד עם השיטתי והמופשט.

 

 




גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש