דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,972 כניסות לאתר
נתוח קטע מסרט

מאת: אריק רנטשלר ואנטון קס

הערות מקדימות
ההמלצות המובאות להלן מתמקדות בעיקר בשיקולים צורניים, בעניינים המעוגנים בעבודת
הטקסט. אולם כל טקסט הוא פונקציה של שני הקשרים לפחות: ההקשר שבו הופק וההקשר שבו
הוא מתפקד.

כל טקסט מדבר במספר דרכים שונות, היינו, הוא ממחזר את נתוני המסורת, מתקשר לצורות
שיח שונות ומשלבן יחדיו בדרך שמניבה ישות אסתטית. הטקסטים הללו משולים לאריגה של
ציטוטים, לעיבוד מחדש של מוסכמות, למיזוג מספר דחפים מהעולם שבו אנו חיים, לאימוץ
יסודות שונים בדרך שמובילה למשהו שונה, ובמובן זה, חדש.

העבודה המושקעת בסינון הקולות השונים בטקסט כרוכה, בין היתר, במודעות לסיטואציות
היסטוריות, בהנחות וברקע של אמן ואנשי צוותו, ובמניע/ים מאחורי הפקה מסוימת. מעבר
לכך, הדיבור על טקסט קולנועי משמעו שאנו מנהלים דו-שיח שמביא אותנו אל הסצינה
כמשתתפים בחילופי דברים: אנו מניחים הנחות מסוימות, הן מתודולוגיות והן תאורטיות.
אפילו האמירה "לא נהניתי מהסרט הזה" נושאת בחובה מספר רב של הנחות סמויות.

כל ניתוח שיטתי של סרט כרוך בבדיקת הדברים הבאים: 
>הרקע החברתי-היסטורי של הסרט, גורמים כלכליים ופוליטיים שהתנו את הפקתו
ומסבירים את קיומו;
>המסורות שמתוכן עלה סרט נתון; סוגי הציטוטים התרבותיים שהוא מסתמך עליהם,
המוסכמות בהן הוא משתמש, המידה שבה הוא נוטל חלק בדפוסי הבעה לאומיים
ספציפיים;
>המיצוב המוסדי של סרט נתון; הסטטוס שלו בזירה הציבורית שבה הוא מתקבל;
>יתר יצירותיו של הבמאי/מחבר: ראיית הסרט כחלק משלם גדול יותר;
>ה"עבודה" של הטקסט עצמו, תוך שאיננו שוכחים, עם זאת, שסרטים נובעים מתוך שלם
חוץ-קולנועי גדול יותר;
>שאלת האופן שבו התקבל הסרט בזמן וכיצד הדבר עיצב מראש את ציפיותינו, כמו
גם מקומו של הסרט בהיסטוריה;
>הזיקה של הטקסט לטקסטים אחרים; אלה נרמזים באופן ישיר על ידי הסרט או דרך
אסוציאציות יצירתיות של הצופה עצמו.
  
הסיפור
1. מהו התפקיד שממלא קטע זה במסגרת הפעולה הסיפורית הרחבה יותר: אקספוזיציה,
שיא, ניבוי, מעבר וכו'? האם הקטע ממצה את הניגודים המרכזיים הפועלים בסרט?
מהן הסוגיות הבסיסיות בקטע זה (שלעתים קרובות נעקפות ומיטשטשות בפעולה
הגלויה ובדו-שיח, אך נרמזות אולי ברמה החזותית)? במה עוסק הקטע הנבחר
"בעצם"? איזה הבט של הסיפור הוא מציג, משנה או מפתח? כיצד הדבר מבוטא
באמצעים חזותיים?

2. כיצד מסופר הסיפור? (לפי סדר הארועים, עם "פלשבקים", הבזקים מארועים
עתידיים, כאפיזודות?) מה "מתרחש" ברמת העלילה? מהם ההבדלים בין העלילה
לסיפור, אם בכלל?
 
3. האם ניתן לחלק את הקטע למקטעים נפרדים (עליהם יעידו, למשל, שינויי מיקום,
קפיצות בזמן, כותרות ביניים, וכו')? בהנחה שסיפור הסרט מורכב מ"הבזקים
סיפוריים, שכולם משתלבים זה בזה בצורה מורכבת, כמה סיפורים )או תת-סיפורים)
בו-זמניים מכיל הקטע?
 
4. כיצד משתלבים ערוצי המידע השונים המשמשים בסרט מראות, דיבורים, קולות,
מוסיקה, כתיבה כדי ליצור משמעות? האם אחד הערוצים ממלא תפקיד מרכזי בקטע
זה?
 
5. האם יש מספר סיפור שניתן לזהותו? דמות שקולה נשמע ברקע או קריין מחוץ
למסך? מהי נקודת הראות של המספר?
 
6. האם הסרט מכיר בקיומו של הצופה, או שמא הארועים מתרחשים כאילו הצופה אינו
נוכח? האם הדמויות מתבוננות אל תוך המצלמה או מעמידות פנים שאינה שם? האם
הסרט משקף התייחסות לעובדה שהצופים ממלאים תפקיד של מציצנים במה שמוצג
על המסך הגדול?
 
7. האם הסרט משקף מודעות לעובדה שהוא "מובנה" על ידי ניפוץ האשליה של "סיפור
שאף אחד אינו מספרו" ואשר די לו בעצמו? האם ישנם כותרות ביניים, קטעים של
סרט בתוך סרט, תנועות מצלמה פולשניות ומודעות לעצמן ("בלתי ריאליסטיות")
שמפנות את תשומת הלב לעובדה שהסרט הוא יצירה בדיונית?
 
8. כיצד הסיפור ממצב את הצופה ביחס לארועים ולדמויות שעל המסך? האם הוא גורם
לנו להגיב בדרכים מסוימות לארועים מסוימים (למשל, באמצעות מוסיקה ש"אומרת"
לנו כיצד להגיב או מרחיקה אותנו מהפעולה)? כיצד מתוארות הנשים? האם הן
מוצגות בראש ובראשונה כמושאים סבילים של המבט הגברי? האם המצלמה משנה את
הופעתן (באמצעות פוקוס רך, מסגור וכו')?

9. האם הסיפור (כפי שהוא מתמצה בקטע הנתון) מבטא (בעקיפין) השקפות פוליטיות
עכשוויות? האם הקטע מבטא הסכמה, חיזוק או ספק ביחס לאידאולוגיות
דומיננטיות? האם הבמאי חותר (שלא מדעת) תחת ביטויין של דעות מיעוט או דעות
חריגות על ידי שימוש בקלישאות חזותיות ישנות?

עבודת בימה
הבמאי מעצב מאורע שיש לצלמו. מה מועמד מול המצלמה? כיצד מתייחסת עבודת הבימה
לסיפור? כיצד היא ממחישה חזותית את הסתירות העיקריות שבסיפור?

1. תפאורה: באתר עצמו או באולפן? "ריאליסטית" או מסוגננת? היסטורית או
עכשווית? אביזרים שממלאים תפקיד סמלי? האם חפצים כגון מראות, צלבים,
חלונות וספרים מובלטים? מדוע? מהו הקשר בין התפאורה והאביזרים לבין לסיפור
הסרט?

2. מרחב: צפוף או ריק? האם הוא מבטא אווירה מסוימת? האם העיצוב סימטרי או
א-סימטרי? מאוזן או בלתי מאוזן? מסוגנן או טבעי? צורה פתוחה: חשיבות
ה"פריים" פחותה, יש לו סגולה תיעודית של "צילום רגע"; צורה סגורה: ה"פריים"
מעוצב בקפדנות, מתקיים בזכות עצמו ותיאטרלי; ה"פריים" פועל כגבול וכמגבלה.
האם המרחב משמש כהתייחסות עקיפה למצבה הנפשי הפנימי של הדמות?
 
3. תאורה: מה מואר, מה נזנח לצללים? איכות התאורה: תאורה קשה (צללים חזקים) או
רכה (תאורה מפוזרת)? כיוון: תאורה קדמית (תמונה שטוחה), תאורה צדית (לשם
אפקט דרמאטי), תאורה אחורית (ניתן לראות רק את הצללית), תאורה תחתית )מאח,
למשל)? תאורה "ריאליסטית" או עתירת קונטרסט/סמלית? עוצמה גבוהה/נמוכה?
אפקטים מיוחדים של תאורה? (כגון צללים וזרקורים). תאורה טבעית או באולפן?
(להוליווד יש שלושה מקורות אור: אור מרכזי, או מילוי ואור אחורי). כיצד
התאורה מעשירה את פוטנציאל ההבעה של הסרט?
 
4. משחק וכוריאוגרפיה: מה מסמלים ההופעה החיצונית, המחוות, הבעות הפנים והקול?
שחקנים מקצועיים או בלתי-מקצועיים? מדוע? תנועת הדמויות: כלפי המצלמה או
הרחק ממנה, משמאל לימין או להיפך? האם הדמויות יוצרות קשר זו עם זו
באמצעות מבטן? מי מביט במי? קיבוץ הדמויות בפני המצלמה; מראה הדמויות
(ברור או מטושטש מאחורי חפצים), מבודד או משולב, במרכז או מחוץ למרכז, ברקע
או בקדמת התמונה? כיצד המשחק והכוריאוגרפיה מושכים ומנחים את תשומת הלב
של הצופה (ומשפיעים על הזדהותו)? כיצד הם יוצרים מתח, עמימות, רמזים שגויים,
מורכבות וודאויות?

5. תלבושות ואיפור: "ריאליסטים" או מסוגננים/מופשטים? קודים חברתיים ותרבותיים:
מה מסמלים הבגדים (מעמד, עושר, גישה, זרות וכו')?

עבודת הצילום הקולנועי
הבמאי שולט לא רק במה שמצולם, כי אם גם באופן הצילום: כיצד האירוע הבימתי
ה"קדם-סרטי" מצולם ומחולק לתמונות, מה אורך הסצינה?
 
צילום 
מאגר הטכניקות:

איזה סוג של סרט משמש לצילום? (סרט לצילום מהיר כדי להשיג מראה גרעיני ועתיר
קונטרסטים) הוספת גוונים? חשיפת-יתר או חשיפת-חסר? שחור-לבן או בצבעים? שימוש סמלי
בצבעים? שימוש סובייקטיבי/צבעים המתקשרים לדמויות מסוימות? הצבעים כמוטיב חוזר?

מהירות התנועה:
מהירות "רגילה" (24 תמונות לשנייה בקולנוע; 16 תמונות לשנייה בראינוע); צילום מואט
(slow motion); צילום מואץ; הקפאת תמונות; עיוותי זמן (מהירות צילום איטית: תמונה
בדקה; שקיעת-שמש תוך שניות?)

עדשות:
רחבות; רגילות; לצילום ממרחק (העומק מופחת)? עדשות זום?

פוקוס:
עומק שדה; פוקוס שטחי; פוקוס עמוק (הכל נראה חד)? Rack focus (העדשות מתמקדות
מחדש)? פוקוס רך?

אפקטים מיוחדים
צילום זכוכית; סופר-אימפוזיציה; תהליך הקרנה?

כיצד המניפולציות הצילומיות פועלות כחלק מהתוכן הכללי של הסרט?

מצלמה/תמונות:
זווית/רמה:

זווית גבוהה, זווית נמוכה, זווית ישירה; צילום בגובה העיניים; זווית אלכסונית?

מרחק:
לונג שוט קיצוני, לונג שוט, מדיום שוט, תקריב )קיצוני)?

תנועה (עיצוב תמונות נייד):
היקפית: צילום פנוראמה אופקי? נטיית המצלמה: למעלה או למטה? צילום עוקב: המצלמה
זזה קדימה, אחורה, בכיוונים שונים? המצלמה מונחת על מנוף? צילום מהאוויר? כיצד
מתפקדות תנועות המצלמה? איזה מידע הן מספקות על מרחב הדימוי הקולנועי? האם
המצלמה עוקבת תמיד אחר הפעולה? האם היא מציעה כל העת נקודות ראות חדשות על
הדמויות ועל העצמים? תנועה סובייקטיבית של המצלמה? כיצד היא מתקשרת למרחב שעל
המסך ושמחוץ למסך?

סוג השוט:
שוט של ביסוס מצב? שוט של נקודת ראות? שוט של תגובה? שוט-קאונטר שוט?
 
עריכה
טכניקות מעבר:
 
שינויים הדרגתיים: "דיזולב" (הנחה לזמן קצר של צילום אחד מעל לצילום הבא; התפוגגות
פנימה או החוצה (הארה או החשכה של התמונה); חיתוכים (מעברים מיידיים מצילום אחד
למשנהו); מעברים וקטיעות פתאומיות. האם העריכה מתייחסת לקשרים בין דמויות
ומרחבים?

מטרת העריכה:
עריכת רציפות, מונטז' נושאי או דיאלקטי, חיתוך "בלתי נראה", חיתוך לשם הלם, חיתוך
מעורבב (צילומים מתחלפים של שני כיווני עלילה או יותר, המתרחשים במקומות שונים).

קצב:
זורם/קטוע/יותר תנועה של מצלמה ופחות חיתוכים? קצב מהיר/איטי/האם ישנם שינויים
חשובים בקצב עקב עריכה שונה? משך קצר?

סאונד
מוסיקה:

האם מקורה מהווה חלק מהסיפור ("מוסיקה דיאגטית") או שהיא מוספת מבחוץ ("מוסיקה
לא-דיאגטית")? במקרה של סאונד דיאגטי, מקורו עשוי להיות גלוי (על המסך) או סמוי (מחוץ
למסך). איזה סוג של מוסיקה: קלאסית/רוק/אקזוטית/מוכרת? טיפוסית לתקופה המוצגת? האם
המוסיקה מתייחסת לפעולה (מנבאת אותה או סותרת אותה)? האם היא מעצבנת? מהי מטרת
המוסיקה בסרט? כיצד היא מסבה את תשומת-לבנו למהלך האירועים? האם היא מעצבת את
האופן שבו אנו מפרשים את המתרחש?

אפקטים:
צליל מלאכותי או טבעי? על המסך או מחוץ למסך? האם יש צלילים סובייקטיביים? מה הם
מסמלים?

דו-שיח/שתיקה:
שפה מעונבת או מלאכותית? האם דמויות שונות משתמשות בסוגי שפה שונים? עגה, ניב,
ניבולי-פה? רמיזה לטקסטים אחרים, ציטוטים? האם דמויות מסוימות מדברות דרך שתיקתן?

קריינות:
מי מדבר ומהיכן? האם הקריינות היא חלק מהפעולה או מחוצה לה (לא-דיאגטית)? מה ידוע
למספר ומהו הקשר בינו לבין הפעולה? האם הוא מהימן, יודע-כל או בלתי מהימן?

סינכרוניזציה:
האם הסאונד מותאם לתמונה? סאונד לא-סימולטני (למשל, כשהמספר נזכר בעבר או
כשהסאונד מהסצינה הבאה מתחיל בעת שתמונות מהסצינה האחרונה עדיין נראות על המסך.
הדבר מכונה גם "גשר סאונד").

 
מקור:
Reading a Film Sequence; Eric Rentschler and Anton Kaes
http://castle.uvic.ca/german/439/seq.html 
 


 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש