דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,418 כניסות לאתר
סרט מצוייר

כדי ליצור סרט איכותי, יש לעבור כמה שלבים לשיפור המוצר הסופי ולהקלת
העבודה. אחד השלבים הללו הוא יצירת Board Story - תיכנון גרפי מדוייק של
כל שוט בסרט. Camera VIDEO  ו- +AV פותחים בפניכם דלת נוספת לעולם
הקולנוע המקצועי.

 
אלפרד היצ'קוק, יוצר הקולנוע האגדי והגאוני, הביט דרך המצלמה רק לעיתים נדירות. דבר
זה לא נבע מהסתמכות עיוורת על הצלם, אלא בעיקר בגלל שעבד עם Story Board כל כך
מדוייק, שלא השאיר הרבה מקום לדימיון ואילתורים. על הסט עצמו היה רק צריך להפיח
רוח חיים בציורים.

ה - story Board הוא מעין קומיקס של הסרט העומד להיות מצולם. הוא בנוי מציורים של כל
שוט ושוט בסרט, בהתאם לגודל השוט, מיקום השחקנים בפריים ותנועות המצלמה. בעצם ה-
story Board  הוא שלב ביניים חשוב והכרחי בין התסריט לסרט עצמו.
 
תיאורטית, ניתן לקחת מצלמה, ללא כל תיכנון מראש, ובכל זאת לקבל בסופו של דבר סרט
לא רע. אפשרי, אך נדיר מאוד. רוב הסיכויים שהמשתמש יחזור הביתה עם רצף צילומים
מקרי, שכולל במקרה הטוב שוט או שניים מצויינים שהושגו די במקרה ולא יחזיקו סרט
שלם.
 
הדרך הטובה ביותר ליצור סרט איכותי היא לחלק את התהליך לשלבים מאוד מדוייקים של
יצירה. השלבים המקובלים הם: רעיון / פיתוח / תסריט / StoryBoard / צילום /
עריכה. ככל שמשקיעים יותר עבודה בכל אחד מהחלקים המוקדמים, כך תישאר פחות עבודה
לחלקים שאחר כך.
 
ה- StoryBoard
שלב ה- StoryBoard הוא השלב שבו הופכים את התסריט למשהו ויזואלי - השלב הויזואלי
הראשון בסרט. בשלב זה צריך לדעת, בדיוק רב ככל האפשר, היכן מתרחש האקשן בכל
סצינה, כך שיהיה ניתן לתכנן מראש היכן ימוקמו הדמויות והאובייקטים המרכזיים בכל
שוט. ניתן גם להשתמש בחיצים כדי להראות התקדמות או שינוי מיקום של הדמות במהלך
השוט.
 
ל- StoryBoard יש שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא שהכנת ה - StoryBoardמאפשרת
ליוצר לדמיין במדויק איך יראה כל שוט ולגלות תוך כדי העבודה תקלות שעשויות להתעורר על
הסט. המטרה השנייה היא שזו הדרך הטובה ביותר בה ניתן להעביר לכל אחד מהעוסקים
במלאכת הכנת הסרט (צלם, שחקנים, ראשי מחלקות טכניות, ואחרים), מה אמור להראות בסוף
על המסך. כך יכול כל אחד מאלו להבין מה עליו לעשות כדי להגיע לתוצאה.
 
הדרך בה מצוייר ה-StoryBoard היא עניין אישי לגמרי. חלק מהבמאים, כמו היצ'קוק (שאחד
מתפקידיו הראשונים בקולנוע היה ארט דיירקטור), מוכשרים מספיק כדי לצייר
StoryBoard פרטני ומדוייק מבחינת המראה שהוא מעביר. אחרים מציירים בקווים כללים
(מבחינת האיכות האומנותית של הציור) או עובדים עם ציירים מקצועיים.
 
מאחר ובעבודת וידיאו אישית, אליה מכוונת כתבה זו, ה- StoryBoard הוא לעיני
הבמאי/צלם בלבד, איכות הציור עצמו אינה חשובה. העיקר שהתמונה האמורה להיות מצולמת
תהיה מספיק ברורה ומתוכננת. במידה ועובדים כחלק מצוות חצי מקצועי (כמו במתנ"סים או
חוגים לווידיאו), ניתן להשתמש ביכולות הציור של אחד החברים האחרים בצוות.
 
בעיקר בסרטים קצרים מקובל ממש לצייר כל שוט שעומד ל היות מצולם. רצוי להשאיר
מתחת לציור מקום כדי להוסיף אי אלו הוראות או הערות לגבי הביצוע בשטח; או כדי
לכתוב תקציר של הדיאלוג שצריך להאמר בשוט.
 
במידה ויכולת ההמחשה הגרפית של הבמאי לא מדהימה, רצוי לציין מתחת לכל ציור גם
הוראות מצלמה כגון זוויות (גבוהה, נמוכה, ישרה לפנים, וכד') או אפילו את גודל השוט
(קלוז אפ, לונג שוט, וכד'), למרות שאלו בהחלט אמורים להיות ברורים מהציור עצמו.
 
המרווחים בין ציור לציור יכולים לשמש גם להוראות או הערות לגבי העריכה (קאט רגיל,
התמזגות, וכד'), או לגבי תנועות מצלמה (TILT UP או PAN ימינה, וכד'). תנועה של
PAN ימינה או שמאלה יכולה גם היא להיות מצויירת כמה פריימים המראים את מה שאמורה
לראות המצלמה במהלך התנועה שלה.
 
כאשר מדובר בתנועה כמו  DOLLY IN או  ZOOM IN, ניתן לצייר ריבוע בתוך ריבוע (או
ריבוע קטן סמוך לריבוע הרגיל), כדי שיהיה ברור על איזה חלק של השוט המקורי מתמרכזת
המצלמה. ניתן גם לצייר את אותו תהליך בשני ציורים רגילים עוקבים ולציין כי מדובר
באותו שוט המשתנה מ-א' ל-ב'.
 
ההחלטה החשובה ביותר בהכנת הסרט, ולפניו הכנת ה- StoryBoard , היא היכן להתחיל
והיכן לסיים כל שוט.

התחלה וסיום
דמיינו לעצמכם סצינה עם שתי דמויות המתווכחות זו עם זו. סצינה כזו ניתן לצלם בשתי
גישות השונות זו מזו. כל אחת מהגישות תביא לתוצאה אחרת לחלוטין, למרות שהמיקומים
של הדמויות, ההתנהגות שלהן, והדיאלוג ביניהן יהיו זהים לגמרי. אפשר גם לשלב בין
הגישות.
 
גישה אחת אומרת כי ניתן לעמוד בצד ולצלם את כל הסצינה מתחילתה ועד סופה, בשוט אחד
רחב וארוך. הגישה השנייה היא ל צלם את הסצינה בדרכים שונות ובגדלים שונים (כל דמות
בנפרד, צילום מעבר לכתף של דמות א' כאשר דמות ב' נראית ברקע, ועוד).
 
בגישה השנייה ניתן להראות לדוגמה את הגבר מדבר אל האשה; תנועת ידה המזלזלת בדבריו;
קלוז אפ של פניו הכעוסים; שוט שלה מציגה את דבריה בתנועות ידיים (נראית עד המותן);
וכך הלאה עד סוף הסצינה.
 
כדאי לקחת מראש את התסריט (מקורי או כתוב בידי אחר), לפרק את פעולות כל אחד
מהצדדים (הוא עושה תנועות, היא מסתובבת בכעס, הוא מתקרב אליה, היא כועסת, הוא בוכה,
היא סוטרת לו, וכד').
 
אחרי הפירוק יש לחשוב איך מצלמים כל חלק מהסצינה, תוך מחשבה מה שווה דגש (צילום
מקרוב), מתי חשוב לראות את שניהם בפריים, ומי מהם צריך לקבל את תשומת לב המצלמה
בכל שלב בויכוח. סטירה בקלוז אפ וסטירה בלונג שוט, לא יראו אותו הדבר ולא יעבירו
אותה תחושה.
 
הצילום עצמו
לאחר הכנת StoryBoard מדוייק ומפורט, הצילום עצמו הופך לחוויה קלה ונעימה, עם
יחסית מעט מאמץ. היצ'קוק טען כי את הסרט עצמו הוא עושה בבית ומה שנעשה על הסט הוא
רק תהליך טכני. צריך לקחת בחשבון שכאשר עובדים עם אנשים, זמן הוא אמצעי יקר מאוד.
מעט מאוד אנשים, גם אם הם חברים טובים, יגלו סבלנות על הסט אם הבמאי ישנה את דעתו
כל הזמן או לא מצליח להחליט איך הוא רוצה לצלם את הסצינה.
 
StoryBoard טוב יעזור לגלות מראש קפיצות לא הגיוניות בין שוטים, כיוונים לא נכונים
בצילום (בצילום של שתי דמויות משוחחות יש לשמור תמיד שדמות א' תהיה בימין הפריים
ודמות ב' בשמאלו, גם כאשר רואים כל אחת מהן בנפרד, אלא אם כן מראים בבירור כי אלו
החליפו מקומות), ובעיות נוספות.
 
StoryBoard מגלה דברים שבמיקרים אחרים מתגלים רק בעת הצפייה בחומר, ולרוב זה
כבר מאוחר מדי. StoryBoard יכול לעזור מאוד גם בתהליך העריכה, אם יודעים מראש
איך הסרט אמור להראות.
 
למרות חשיבות כל הנאמר לגבי ה- StoryBoard , מומלץ תמיד לצלם כל סצינה גם במאסטר
שוט, כך שתמיד יהיה גיבוי של כל הסצינה, אם בעריכה לא מתחברים טוב שני קטעים
שתוכננו להיות זה אחר זה. לכתבה זו מצורף עמוד ובו פריימים ריקים לציור
StoryBoard. תוכלו לצלם עמוד זה ולהשתמש בפריימים בציור ה- StoryBoard שלכם.
 

מקור:
+AV , ירחון לאודיו וידאו וטלוויזיה, מס' 18, עמ' 31-28, הוצאת אי.וי.בי
הפקות בע"מ
 
 







 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש