דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,461 כניסות לאתר
סרטי מלחמה בישראל

מאת: נתן ויעקב גרוס

מאז יציאת מצרים ועד היום, לא פסק המאבק הצבאי בארץ ישראל. סיפורי התנ"ך שימשו
רקע למלחמות מלכי ישראל. המערכה הצבאית הראשונה ביציאת מצרים מתוארת בהפקת
 הענק "עשרת הדיברות" אשר צולמה ב"מדבריות" יוניברסל בקליפורניה. את "דוד ובת
שבע" (1950) עם גרגורי פק, תכננו להסריט על רקע נופי ארץ הקודש, אך ברגע האחרון
התחרטו, והעבירו את מלחמת דוד בפלישתים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (יש
 המצטערים שזה לא קרה שם במציאות). ההפקה ההוליוודית "שלומית" (1951) נהנתה מנופי
הארץ, אך רק כצילומי רקע. הדרמה מימי הורדוס, עם ריטה הייוורת, התרחשה בתוך
האולפנים בהוליווד. לאחר חורבן הבית, צבאות רבים מלאומים שונים שלטו בארץ ורשמו
פרקים היסטוריים, שעניינו את יוצרי הקולנוע בדורות האחרונים. מלחמות הרומאים
והצלבנים זכו לסרטים שצולמו כיד הדמיון הטובה על יוצריהם. את ההצלחה הגדולה נחל
 "בן-חור" ביותר (1959) עם צ'רלטון הסטון ובהשתתפות התגלית הישראלית, חיה הררית.
 הסרט הישראלי היחיד המנסה לשחזר את תקופת הרומאים, "מעל החורבות", נוצר ב- 1938
על-ידי נתן אקסלרוד. זהו סרט דמיוני על ילדים ששרדו לאחר המרד ומנסים לבנות חברה
חדשה. מין אליגוריה היסטורית למצב ששרר בארץ ישראל ערב מלחמת העולם השנייה.
(בניגוד לקולנוע, התיאטרון העברי העלה מחזות רבים על תקופות קדומות). רוב ההפקות
בחרו זירות צילום ברחבי העולם, לא פעם מתוך חשש מפני אי-היציבות הבטחונית בישראל.
 
לעומת הסרטים ההיסטוריים, הנושאים אותנו מאות שנים לאחור, מתפתח הנושא הצבאי
האקטואלי בארץ ישראל על המסך, כבר מראשית המאה. בין הסרטים המוקדמים, שצולמו
בימי שלטון התורכים, אנחנו מוצאים דוקומנטים טהורים, המצלמים את הצבא כאטרקציה:
מצעד חיילים תורכיים בסמטאות ירושלים, קבלת פנים לקיסר פרנץ יוזף, וצילומים נוספים
של הצבא התורכי באירועים חגיגיים. בחומר תיעודי זה עושים מדי פעם שימוש, כדי
לתת לצופה בימינו עומק היסטורי ומושג כיצד נראה הצבא וחייליו בראשית המאה.
 
השימוש הרחב בראינוע, החל מיד עם כניסת הצבא הבריטי לארץ בסוף 1917, כדי להאדיר
את הצבא והצלחותיו בארץ ישראל. עם הכוח הכובש, הגיעו שניים או שלושה צלמים של
צבאות הברית וצילמו את הארץ הכבושה במצלמות ראינוע. בשעת הקרבות המרים שהיו
לבריטים ולאוסטרלים בעזה ובבאר שבע, מצלמת הראינוע נשארה מאחור. הצלמים, שהגיעו
מיד עם שוך הקרב, צילמו את שיירות השבויים התורכיים המבוססות בבוץ, ואת מחנות
האוהלים ושדות התעופה שפרס צבא האימפריה ברחבי הארץ השוממת. הגדיל לעשות סרן
פרנק הארלי (1962-1885), שהגיע לארץ ישראל בינואר 1918. הוא ביקש וקיבל גיבוי
מלא מהפיקוד האוסטרלי בארץ לשחזר את הקרבות בהשתתפות הגייסות המקוריים (שחזור
בשיטה דומה ייעשה רק כעבור חמישים שנה, על-ידי שירות הסרטים הישראלי, למלחמת
ששת הימים(. פרנק הארלי שיחזר את הקרב על עזה בהשתתפות הנשק הסודי - הטנק,
שהופיע הופעת בכורה במלחמות העולם. הוא בנה בארות ותפאורה מתאימה בחולות אשדוד,
(כדי שלא יצטרך להעביר גייסות גדולים לשחזור הקרב על באר שבע). ו"שילב" את
האוסטרלים בתפיסת ירושלים - למען ההיסטוריה... (קטע זה, המציג שיירה ארוכה של
פרשים אוסטרליים בכובעים רחבי שוליים, משולב בטעות כאותנטי בסרטי תעודה רבים).
את הקרב האמיתי היחיד במלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל צילם הארלי ממטוס,
כאשר הצבא הבריטי זינב בשרידי הצבא התורכי הנסוג מפאתי יריחו. לצורך צילומי
האוויר הורכבה מצלמתו בתא המקלען במטוס ה"בריסטול" של רוט סמית, הטייס האגדי
שהיה לאימת הגרמנים. בנוסף לסרטים צילם פרנק הארלי גם תצלומי צבע נדירים ביופיים.
והם שמורים עם סרטיו הרבים במוזיאון ההנצחה בקנברה. סרטיו של הארלי שימשו מקור
 השראה ליצירות נוספות על קרבות האנז"ק. מיתוס הקרב הגדול על באר שבע, שפתח את
הדרך לכיבוש פלשתינה, שוחזר שוב ב- 1982, והפעם נערכו הצילומים בערבות אוסטרליה.
 
לא כל סיפורי הסרטים של הצבא הבריטי מעניינים אותנו בספר זה. חומר רב צולם על-ידי
הבריטים בשלושים שנות המנדט, ורובו שוכן בארכיון הסרטים של מוזיאון המלחמה
בלונדון. חומר זה שימש להפקת סדרות תיעודיות שונות, ביניהן "עמוד האש" של הטלוויזיה
הישראלית, ו"פלסטיין" של הערוץ העצמאי בבריטניה, ה-"THAMSE".

בשעה שצלמי האימפריה צילמו את חייליהם משתעשעים בתחרויות ספורט, מרוצי סוסים
וגמלים וטקסים חגיגיים שונים, עקבו הצלמים העבריים אחרי ההתארגנות הבטחונית של
הכוחות היהודיים בארץ-ישראל. יעקב בן דוב יוצא עם מצלמתו בעקבות הגדודים העבריים
למחנותיהם באל עריש, אשדוד, לוד וצריפין, מצלם אותם באימונים ובתפילה עם ספר
התורה, ומגיע לכלא עכו, לצלם את זאב ז'בוטינסקי וחבריו הנתונים במאסר. בסרטו השני,
"שיבת ציון" (1919), הוא מייחד פרק שלם ל"גדודים העבריים" וזוהי למעשה הופעת
הבכורה של כוח יהודי צבאי על מסך הקולנוע. רוב סרטיו של בן דוב אינם נוגעים בסוגיות
בטחוניות. הוא מעדיף לטפל בנושאים כמו עבודת האדמה, הבניין, החינוך והתוצרת
החקלאית. בדרך כלל לא נמצא אצלו תמונה של שומר המגן על אדמת המולדת. רק ב- 1929
מצלם בן דוב את התוצאות של פרעות תרפ"ט במוצא, צפת, עין זיתים, את הנפגעים
המאושפזים בבית הבריאות ע"ש שטראוס ועוד. הוא מפיק סרט קצר בעקבות הפרעות - "נקום
ובנינו". ברוך אגדתי מביים בסרטו "זאת היא הארץ" (1935) קטע על פרוץ מלחמת העולם
הראשונה, בו הוא משלב את הקשר לאדמה והצורך לצאת להגנתה. דאגת האם הבוכייה לבנה
החייל היוצא למלחמה מעוררת גלי צחוק, בגלל עודף הפאתוס, אך כוונת היוצר היתה לסחוט
דמעות. בסרטים אחרים מציג אגדתי סיפורי חומה ומגדל, העלייה לעין גב (עם טדי קולק
הצעיר(, אימוני ההגנה בחניתה, וסיפורה של טירת צבי, כאשר הצד הבטחוני מודגש גם
ביציאה לעבודת הקרקע.
 
יומניו של נתן אקסלרוד מקיפים נושאים רבים ומגוונים: חקלאות, תרבות, חברה,
והתיישבות. הנושא הבטחוני מופיע מדי פעם, באופן צנוע, מחמת הסודיות ובעיקר בגלל
הצנזורה הבריטית, שלא אפשרה הצגת נושאים העלולים לעורר תלונות אצל הערבים. לא פלא
איפוא שהקמת יישובי החומה והמגדל דן ודפנה מתוארת ב"יומן כרמל" כחגיגה בינלאומית,
בה משתתפים מושל מחוז הצפון הבריטי, קצינים צרפתיים ונשותיהם, המון אורחים, ביניהם
בדואים; הגפירים היהודיים עוזרים להם להקים אוהל, נשות הבדואים וילדיהן מבשלים
אוכל, שוחטים כבשים ומגישים קפה לפועלים העבריים, ואלה מקשטים את המגדל שהוקם
בדגלי הלאום. ברור שאקסלרוד צילם את האירוע כפי שהתרחש, אך ברור גם מדוע העדיפו
המוסדות, במשך שנים, להציג את סרט העלייה לחניתה, שם מתוארת העלייה לקרקע כמבצע
סודי המתחיל עם שחר. הקמת המשטרה הפלשתינאית-בריטית, שהיתה ברובה משטרה עברית
להגנת היישובים מפני פורעים ערביים, אפשרה למצלמת הקולנוע לטפל בגלוי בנושא
הביטחון וההגנה היהודית. "יומן כרמל" מציג את הגפירים, את הקמת יער החמישה (ליד
מעלה החמישה( בעקבות רצח חמישה פועלים של הקרן הקיימת, הקמת המשמר האזרחי, ועוד.
פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), מגביר את שיתוף הפעולה הבטחוני בין היהודים לבין
הבריטים, והדבר משתקף גם ביומן, המציג התנדבות לצבא הצ'כי, מסדר גפירים בירושלים,
חלוקת מסכות גז לילדי תל-אביב, נשות חיפה סורגות למען הצבא הבריטי, יום האנז"ק,
מסירת ספר תורה לחי"ל (הבריגדה), תהלוכת המתגייסים לחטיבה העברית, מיסדר גפירים
בנהלל, פלוגות הסער מפליגות ליוון, תחנת נוטרים ברמת יוחנן ונושאים נוספים הקשורים
בהקמת יישובים על-ידי חיילים משוחררים, ונטיעת יערות להנצחה. בסך הכל, "יומן כרמל"
ממעט להתייחס למאבק ולמצב המלחמה, כנראה מסיבות אובייקטיביות. אקסלרוד צילם
במהלך מלחמת העולם כמה סרטי הדרכה צבאיים, ולקראת סיום המלחמה, סרט קצר המתאר את אימוני החטיבה היהודית "מחיל אל חיל" (1945), עבור הסוכנות היהודית.
 
התעניינות העולם היהודי הביאה לארץ הפקות זרות אחדות שהבולטת ביניהן, (1939)
,Collective Adventure  מתארת את כל שלבי ההכשרה, ההכנות והעלייה לקרקע של קיבוץ
נגבה כיישוב חומה ומגדל. הסרט צולם בצבע ב- 35 מ"מ, ומעניק לצופה תעודה חיה יחידה
במינה על תקופה זו. סרטים אחרים המציגים את מאבק היישוב העברי צולמו על-ידי פרד
דונקל ב- 16 מ"מ. אוסף סרטיו התגלה רק לאחרונה בביתה של בתו היחידה, והועבר
למשמרת בארכיון הסרטים ע"ש שפילברג באוניברסיטה העברית. בסרטיו תיעד את אימוני
ההגנה בשנות ה- 40, והכין סרט הנקרא: "ארץ ישראל בהתגוננותה". (ראה: פרד דונקל)
 
בתקופת המאבק שלאחר מלחמת העולם השנייה, פעלו בישראל צלמי חדשות רבים, מקומיים
וזרים, שצילמו את סיפור העימות האלים שהתנהל בין המחתרות, התנועות הלאומיות
והבריטים שניסו להשליט סדר - בחוסר הצלחה. החומר המצולם מפוזר בארכיוני חדשות
שונים ברחבי העולם.
 
לאחר קום המדינה הפך הנושא הבטחוני למרכיב קבוע בסרט הישראלי. סרטי תעודה רבים
מתארים את הנושא מכל זווית אפשרית. הסיסמה "כל העם צבא" מקבלת המחשה גם ביומני
הקולנוע המציגים ללא חשש את ההתפתחויות בצה"ל ובגבולות. סרטים קצרים "מטעם"
ו"עבור", מוצגים בבתי הקולנוע. בשל כמותם הרבה, החלטנו ליחד את הפרק הבא לסרטי
קולנוע שנוצרו על רקע צה"ל והביטחון.
 

מקור:
הסרט העברי - פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, עמ' 289-268,
הוצאה פרטית, 1991
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש