דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,013 כניסות לאתר
ששת הימים

מאת: נתן ויעקב גרוס

לפחות תריסר סרטים הוקדשו למלחמת ששת הימים. מהם שמונה סרטי תעודה באורך מלא
וארבעה סרטים עלילתיים. רובם ככולם הופקו בשנים 1969-1967. מיד אחרי המלחמה
הציג מפיק זריז, מיכאל שווילי, בעזרת הבמאי פול סמית, סרט שהורכב מקטעי יומנים
ישראליים וערביים. הסרט "שישה ימים לנצח" כבש את קהל הצופים באקטואליות שלו.
בעקבות ההצלחה הוסיף שווילי והפיק תוך זמן קצר סרט נוסף, "מלחמת עשרים השנה",
בעריכתם של יעקב המאירי ומימיש הרבסט, אשר הציג באותו סגנון את היחסים בין ישראל
לבין שכניה במשך עשרים שנות המדינה. שווילי הצליח לשים יד על ארכיון הסרטים של
המשפחה ההאשמית במרכז ההסברה הירדני בירושלים (הכבושה), ולצרף לסרטו חומר נדיר
המציג את המבט מן הצד שמעבר לגבול. סרט היסטורי יותר מחושב, "ששת הימים", הופק
על-ידי שירות הסרטים הישראלי בבימויו של פרד שטיינהרדט. הסרט משחזר את המלחמה
בהשתתפות אותן יחידות שלקחו חלק בקרב חודש ימים קודם לכן. לא פחות חשוב הוא הסרט
"שלוש שעות ביוני", על חיל האוויר, בבימויו של אילן אלדד. הסרט מתאר את פעילות החיל
ביום הראשון של המלחמה ומדגים סיפורים משוחזרים מפי הטייסים. הסרט הופק בצבע וזכה
להצלחה גדולה בארץ ובחו"ל. הסרט "60 שעות לסואץ" (נקרא גם "האם תל-אביב בוערת?")
הופק בחיפזון, התיימר לתאר באפיזודות מבוימות את האווירה שלפני המלחמה ולספר על
גורל האנשים במלחמה. במאי לא מנוסה, קובי יגר, שהמפיקים הישראליים הביאו מחו"ל, לא
עמד במשימה, ולמרות הנושא הלוהט הסרט נכשל.
 
מפיקים רבים באו מחו"ל כדי להתמודד עם הנושא, אם באמצעות סרטים דוקומנטריים ואם
בסרטי עלילה. הבמאי המהולל ז'יל דאסן והסופר אירווינג שו הפיקו סרט תעודי מעניין
בשם: "SURVIVEL" (תשועה 67). הסרט מבוסס בעיקר על ראיונות עם מנהיגי המדינה ועם
ישראלים מן השורה. דוקומנטריסט צרפתי אחר, הבמאי פרדריק רוסיף, הפיק סרט היסטורי,
"כותל בירושלים", המקיף את תולדות הציונות ומסתיים בשחרור ירושלים. שני סרטים
עלילתיים, "כל ממזר מלך" ו"מצור", נמנים עם הסרטים הטובים של הקולנוע הישראלי.
הראשון, בבימויו של אורי זוהר (בכיכובם של השחקנים הזרים ויליאם ברגר ופייר אנג'לי,
והישראלים יהורם גאון ועודד קוטלר), מגולל סיפור של עיתונאי אמריקאי, שחוויית מלחמת
ששת הימים משנה את השקפת עולמו ויחסו ליהודים. בסרט שוחזרו בהצלחה קרבות שריון
בסיני, שנתנו לסרט מימד אותנטי. הסרט "מצור", בבימויו של האיטלקי אלברטו טופאנו (עם
גילה אלמגור ודן בן-אמוץ), מנתח את מצבה של אלמנת מלחמה, דמות דומה ל"אשת הגיבור",
אלא שכאן הניתוח הוא עדין, אינטימי וריאליסטי יותר. גם הסרט "לא ביום ולא בלילה",
בבימויו של סטיב שטרן, נמנה עם הסרטים הטובים שהופקו בהשראת המלחמה. גיבורו הוא
מתנדב אמריקאי צעיר שהתעוור במלחמת ששת הימים, ומערכת יחסים מורכבת מלווה את
תקופת החלמתו.
 
לרשימה זו יש להוסיף שני סרטי פעולה: "המטרה טיראן" של רפי נוסבאום (קופרודוקציה עם
גרמניה), המספר על חוליות חבלנים ישראלים שמטרתם לפוצץ רדאר בשארם א-שיך, ו"חמישה
ימים בסיני" האיטלקי, בבימויו של מאוריציו לוצ'ידי, המספר על רופא ואחות התועים
בג'יפ במדבר סיני, ובדרכם כובשים בסיס טילים מצרי. סרט זה תוכנן לפני המלחמה,
ותסריטו הותאם לתנאים החדשים.
 
אחד המבצעים המפוארים של צה"ל הונצח בסרטו של מנחם גולן, "מבצע יונתן" (1977). אחרי
משא ומתן לא מוצלח של מרכז הסרט הישראלי עם חברות זרות, ואחרי לפחות שני סרטים
זרים על הפעולה הסנסציונית של הקומנדו הישראלי באנטבה, קיבל מנחם גולן, באיחור,
זיכיון להפקה ולעזרה של צה"ל. הסרט, בסגנון דוקומנטרי למחצה, היה לאחת ההפקות
המוצלחות ביותר של מנחם גולן, וזכה להיות בין חמשת הסרטים המתחרים על פרס האוסקר
לסרט הזר. סרט יוצא דופן על צה"ל הוא סרטו של יהודה (ג'אד) נאמן, "מסע אלונקות"
(1977). זהו סרט ביקורתי, המעמיד חייל "פרובלמטי" מול שגרת האימונים הקשים בצה"ל
ומצייר את קשיחותם של המפקדים הצעירים, שאינם מוכנים לרדת לעומק הבעיות
האינדיבידואליות של חייל רגיש, ובכך עלולים לגרום לאסון. איש אינו מוכן לקחת עליו
אחריות, והאשמים לא יבואו על עונשם. הסרט זכה לתגובות מעודדות של המבקרים, אך הקהל
לא מיהר לראותו.
 
לקטיגוריית הסרטים הביקורתיים על צה"ל אפשר להוסיף את סרטו של זאב רווח "שרגא קטן"
(1978), המספר על חמישה חיילי מילואים המפלרטטים עם צעירה תמימה בטנק, וכתוצאה
מכך היא נכנסת להריון. צה"ל משמש כאן רק רקע לבעיה, מי הוא האבא? גם סרט זה לא משך
את הקהל. לעומת זאת, הקהל הישראלי אהב את הקומדיות הצבאיות "גבעת חלפון אינה עונה"
(1976) בבימויו של אסי דיין (עם "שלישיית הגשש החיוור"), ו"הלהקה" (1978), סרט
מוסיקלי חביב, על חוויותיהם ובעיותיהם של חברי להקה צבאית על רקע מלחמת ההתשה
בסיני. הסרט היווה כרטיס ביקור מבטיח לבמאי הצעיר אבי נשר. סרט מוסיקלי אחר, "חמש
חמש" (1979), בבימויו של שמואל אימברמן, ניסה לחזור על הצלחתה של קומדיה תיאטרלית
בשם זה משנות החמישים, אך איכזב. בהצלחה רבה זכתה הפארסה "אמי הגנרלית", לפי מחזהו
שובר הקופות של אלי שגיא ובבימויו של יואל זילברג. גם "נחצ'ה והגנרל" ו"פישקה
במילואים", של ג'ורג' עובדיה, מצאו קהל. כל אלה הם סרטי בידור קלילים וחסרי יומרות,
שערכם האמנותי מוגבל מראש, סרטים המבטאים את חיבת הישראליים לצה"ל. יש לציין
ש"הלהקה", עלה באיכותו הקולנועית על הקומדיות האחרות.
 
תקופת מלחמת ההתשה חוזרת למסך רק בראשית שנות ה- 80 בסרטו של שמעון דותן "צלילה
חוזרת" וב"בלוז לחופש הגדול" של רנן שור.
 
מפליא, שמלחמת יום הכיפורים לא זכתה לביטוי מיידי בקולנוע הישראלי, לא בסרט המתאר
את האפופיאה, את הגבורה והדרמה הלאומית, ואף לא בהתייחסות כלשהי לנושא בסרטים
עלילתיים, שהופקו במשך עשר השנים הראשונות שעברו מאז: ייתכן שהסיבה לכך נעוצה
בגודל האמצעים הדרושים להפקת סרט כזה, אולי מפני שתעלת סואץ שהיתה במה טבעית
למלחמה, הוחזרה למצרים, או ואולי משום שקשה לתאר סרט מתח שיעלה על זה שהוצג לעיני
העם בשידור ישיר מן הטלוויזיה בעיצומה של המערכה. ייתכן גם שהשתקת הנושא נבעה מן
הרתיעה הפסיכולוגית והטראומה הלאומית שיצרה המלחמה. עם זאת, אין ספק שהשפעת מלחמת יום הכיפורים ניכרת בעקיפין באווירה השוררת בקולנוע הישראלי של שנות ה- 70
המאוחרות - אווירה של דיכאון והרהור רציני של דור הפילמאים הצעירים.

מקור:
הסרט העברי - פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, עמ' 289-268,
הוצאה פרטית, 1991.
 
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש