דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,921 כניסות לאתר
דילוגים בזמן

מאת: מיכאל ברנס

מעבר ליצירת סרטים ותיעוד, יכול יוצר הווידאו גם ליצור אלבום משפחתי
או אלבום אישי, הכולל רצף צילומים נבחרים מתקופות שונות, ואפילו
צילומי סטילס ישנים או קטעים שצולמו בפילם. +AV והמגזין VIDEO
camera מציעים דרכי יצירה.

 
אחת הטעויות הגדולות ביותר שעושים יוצרי וידאו מתחילים, היא להקליט בכל
פעם על אותה קלטת מצלמה, לאחר העברת החומר לקלטת VHS. כך, כאשר רוצים
לאחר שנים לערוך קלטת קצרה עם שלבים שונים של צמיחת הילד או כל אובייקט
אחר מגלים שיש רק את החומר הערוך, הנמצא כבר בדור שני.
 
מצד שני, אם שומרים רק את קלטות המקור מהמצלמה, מגיעים מהר מאוד לכמות
ענקית של קלטות, ולוקח שעות למצוא חומר מסוים. הדרך הטובה היא דרך הביניים:
גם שמירת קלטות המקור, וגם עריכת קטעים חשובים בקלטת VHS.
 
בניית קלטת אוסף
בהנחה שבידי המשתמש כבר יש את חומר הגלם משלל אירועים שצולמו במשך שנים,
אפשר ממש ליצור קלטת אוסף, ואפילו להוסיף בין הקטעים הערוכים דברי קישור.
 
לאחר קבלת החלטה על נושא לקלטת האוסף, וכדי שבחירת החומר המוקלט תהיה
נוחה ויעילה; עדיף לצפות קודם כל בכל החומר הקיים, ולקיים רישום של הקטעים
החשובים ביותר.
 
רישום זה יש לעשות באמצעות התיזמון של קוד הזמן (TIME CODE), אם יש כזה
במצלמה. אם אין קוד זמן, יש לבצע את הרישום לפי מונה המצלמה (ה-
COUNTER). יש להקפיד להריץ את הקלטת להתחלה, לאפס את המונה, ורק אז
להתחיל ברישום.
 
הבחירה חייבת להיות "אכזרית". גם אם יש קטע נפלא, מתוך איזו חופשה, והוא נמשך
כ- 25 דקות, אין ברירה אלא להוציא ממנו רק מעט מאוד חומר, לא יותר מדקות
בודדות.
 
יש להיזהר מאוד מפני הכללת דקות רבות מדי של צילומים, מכל אחד מהאירועים
שמיועדים לקלטת האוסף. את החומר עצמו, כדאי לזכור, יש בקלטת המקור, ואולי
אף בקלטת VHS, אליה הוא נערך מיד לאחר צילומו (בגירסה ארוכה מזו שתיכנס
לקלטת האוסף).
 
כדאי גם לציין, בעת הרישום, אם ברקע הקטעים יש סאונד מסוים ובאיזה סאונד
מדובר (דיבורים, מוזיקה, מכוניות חולפות, וכד'). כך שיהיה אפשר בעריכה לחבר
קטעים בהיגיון.
 
עם תום הרישום, יש להחליט על הסדר בו יערכו הקטעים אל תוך קלטת האוסף.
ניתן כמובן לערוך את הקטעים לפי סדר הזמנים בו צולם החומר המקורי, אבל יש
אפשרויות אחרות.
 
לדוגמה, אם עורכים קלטת אוסף של אחד הילדים במשפחה (שנולד במקרה חודש
לפני החתונה של דודה קלרה), עדיף להראות את שלבי הגדילה של הילד, נאמר עד
גיל שנה, ואז לעבור אל הופעתו ההיסטורית בחתונה של קלרה.
 
בין רישום כל קטע, לרישום הקטע שבא אחריו (מבחינת סדר העריכה), כדאי להשאיר
שורה רווח. במקום זה ניתן לציין את דרך החיבור בין הקטעים - חיבור ישיר,
חיבור באמצעות קטע סרט שחור, חיבור עם קטע קישור, וכד'.
 
לאחר סיום תהליך הרישום, יושבים לערוך את קלטת האוסף, ומציאת הקטעים
הנבחרים אורכת רק דקות מעטות, מאחר ויש רק להריץ כל קלטת לתיזמון הנכון
ולערוך את הקטע הרצוי.
 
ילדים וחיות
שניים מהנושאים הטובים ביותר לקלטת אוסף (או למקטע מסוים בתוך קלטת אוסף),
הם שלבי הגדילה של ילדים או, להבדיל, חיית מחמד אהובה.
 
הקסם הגדול בהכנת מקטע שמתאר צמיחה של ילד, הוא דווקא בקפיצה מגיל לגיל,
בהצגה בולטת של השינוי. מנהרת הזמן הזו, שיכולה להיווצר מקפיצה מהירה לאורך
שלבי הגדילה של הילד, עשויה להיות חוויה מדהימה לכל צופה, ובוודאי להורים
ולילד, כאשר יהיה גדול.
 
בעיקר כאשר מדובר בילדים, ההחלטה על הקטעים הנבחרים, בעת עריכת הרישום,
יכולה להיות קשה מאוד. לא מומלץ להכניס קטע מכל יום בחיים שצולם, אלא באמת
לבחור את הקטעים המייצגים ביותר, המעניינים יותר, והנעימים יותר לעין
ולזיכרון.
 
חשוב לא פחות, לכלול בעיקר קטעים טבעיים של הילד, ולוותר על כל הקטעים
המבוימים. אלו, בעיקר במרחק של זמן, נראים פאתטים ובלתי מחמיאים לבמאי/צלם
ולילד.
 
צילומי סטילס ישנים
כחלק מקלטת אוסף, ניתן לכלול גם רגעים מאירועים שהתרחשו לפני שמצלמת
הווידאו היתה במשפחה (או אפילו בטרם הומצאה). זאת ניתן לעשות באמצעות
העברת הקטעים ההיסטוריים מתוך קטעי עיתונים, תמונות סטילס ישנות, לווידאו.
 
כדי לבצע העברה כזו יש ראשית לקבע את המוצג אותו רוצים לצלם, כך שלא יזוז
תוך כדי צילום. ניתן להצמיד אותו לקיר, או להניח אותו על שולחן כאשר הוא
נתמך באמצעות משהו אחר.
 
את מצלמת הווידאו יש לקבע באמצעות חצובה (או אפילו ערימת ספרים, אם אין
ברירה). יש לוודא שהאובייקט נמצא בדיוק מול המצלמה, כך שהוא לא יצולם מהצד
או הזווית תעוות את הנראה בו. אם הצילום מכוסה בזכוכית, כדאי להסיר אותה.
 
עדיף לא להאיר ישירות על האובייקט המצולם, אלא להשתמש באור רך כללי, כמו
אור יום בלתי ישיר. חשוב להקפיד שלא יפלו צללים על האובייקט. אם אין אור רך
טבעי, הדרך הטובה ביותר היא להשתמש בשני מקורות אור לא ישירים. פנסי מצלמה
בעוצמה נמוכה מתאימים מאוד, אבל ניתן להשתמש גם במנורות שולחן רגילות.
 
וכעת לצילום עצמו. ראשית כדאי לדאוג שהתמונה המצולמת לא חורגת מהפריים
(מסגרת התמונה) של מצלמת הווידאו, וכן שהיא לא ממלאת רק חלק מהפריים של
המצלמה, כך שנשאר רגע לא ברור או לא רצוי מסביב לה.
 
אפשר לצלם את התמונה השלמה. כלומר כל מה שנראה בפריים המקורי של תמונת
הסטילס. לעומת זאת, אפשר גם לצלם גם (או רק) חלק מהתמונה, כמו תקריב
(CLOSE UP) של כל חלק מהמשתתפים, או קטע בו נראים רק שניים מהם יחד. זאת
ניתן לעשות באמצעות זום אל החלק בתמונה אותו רוצים לצלם.
 
אפשר גם לעשות שילוב של השניים. להתחיל כאשר בפריים רואים את כל תמונת
הסטילס, ובזום להתקרב יותר אל פני הדמות המעניינת ביותר. ניתן גם להתחיל
בתקריב של אחד המשתתפים, ולנוע ממנו בתנועות איטיות אל האחרים, ומשם לצאת
בזום ולהראות את התמונה השלמה.
 
אם מבצעים תנועה בין אובייקטים, עדיף לפעמים להניע דווקא את תמונת הסטילס,
ולא את המצלמה. הכל בהתאם לכישרון הצילום של המשתמש. צריך לזכור, בכל זאת,
שלפעמים כדי לצלם תקריב מדויק של דמות בתמונת סטילס, יש צורך להשתמש
בפונקציית המקרו במצלמה, ובמצב כזה לא מומלץ לנוע עם המצלמה, אלא עם
התמונה.
 
אפשרות נוספת לצילום, טובה לכשעצמה, היא לצלם את האובייקט כאשר המצלמה
מעליו. דבר זה דורש חצובה מיוחדת, ואם אין כזו, לא כדאי אפילו לנסות.
 
קטע ישן מעיתון, או אפילו תמונה ישנה, ניתן להניח על פטיפון (אם עוד יש
בנמצא מכשיר כזה), ולהניח לפטיפון להסתובב. תוך כדי הסתובבות, ניתן לעשות
זום איטי אל קטע העיתון או התמונה, עד שהחלק החשוב ביותר נמצא בגודל
המקסימלי הרצוי.
 
כאשר המצלמה קולטת את הקטע הזה, יש להפסיק לצלם, להפסיק את סיבוב הפטיפון
(כך שהאובייקט נמצא מול המצלמה) ולהתחיל לצלם לכמה שניות בלי תנועה, כדי
שהצופה יוכל להבין מה בעצם צולם.
 
העברת חומר מפילם לווידאו
הדרך הפשוטה והזולה ביותר להעביר חומר שצולם בפילם לפורמט של ווידאו, כדי
לשלב אותו בקלטת האוסף היא פשוט להקרין את החומר הישן על קיר ולצלם
בווידאו את מה שמוקרן.
 
מומלץ לא להקרין את החומר הישן בגודל המקסימלי. עדיף לקרב את המקרנה אל
הקיר, ולדאוג שהאובייקט המוקרן יראה קטן (עדיף עד רוחב של כ- 12 ס"מ), חד,
בהיר ומדויק.
 
את מצלמת הווידאו יש להציב קרוב ככל האפשר לנקודה בה מוקרן הסרט, ולדאוג
שהפריים המוקרן יכנס כולו לפריים של מצלמת הווידאו.
 
אם יש במצלמת הווידאו אפשרות של איזון לבן ידני, מומלץ לכבות את האור,
להתחיל להקרין על הקיר, למקם את המצלמה, ואז לעשות איזון לבן ידני.
 
אם מקליטים קטע שבו גם הסאונד חשוב, עדיף לחבר את המצלמה אל יציאת הסאונד
שבמקרנה ולהעביר את הסאונד ישירות למצלמה, או במקרים מסוימים ישירות
למכשיר ה-VHS.
 
ניתן לחבר את מצלמת הווידאו אל הטלוויזיה כדי לצפות במה שמצולם. יש לזכור
שהפריים הנראה בטלוויזיה לא תמיד זהה לפריים שבעינית המצלמה, ועדיף תמיד
לסמוך על זה שבעינית.
 
הפריים המקובל במצלמות הווידאו ובמכשירי הטלוויזיה הוא ביחס של 4:3.
הפריים בסרטי פילם של 35 מ"מ הוא ביחס של 3:2. ניתן כמובן לעשות זום
ולוותר על חלק מהתמונה המוקרנת, או לצלם גם חלק מהקיר השחור ולשוות לתמונה
את המראה המקורי שלה.
 
סיכום
יצירת אלבום משפחתי, אלבום עבודות אישיות או קלטת אוסף מכל סוג יכולה
להיות עבודה מעניינת, מלמדת ומענגת. התוצאה, אם מקפידים על הדברים שצוינו
בכתבה זו, יכולה להיות מרהיבה ומרגשת. פרקי היסטוריה, חוויות, רגעי אהבה,
שלבי צמיחה, וכל נושא אחר, יכולים למלא קלטת אוסף, או מקטעים של קלטת כזו.
זו יכולה גם להיות מתנה נפלאה למישהו אהוב.
  
 
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 19, עמ' 13-10, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
  



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש