דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,535 כניסות לאתר
הכל על הקול - הקלטת קול בהפקות טלוויזיה

מאת: אורי רשף

לאחר סיום המונדיאל, בו היה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות והמשוכללות ביותר
בטלוויזיה, חוזר המדור לעבודת היומיום בטלוויזיה, היא עבודת השטח של צוות
חדשות המצלם במצלמה אחת

צוות הטלוויזיה המצלם במצלמה אחת, המכונה ENG, הוא לב ליבה של עבודת טלוויזיה
והוא זה שנוטל את עבודות השטח מסוג סיקור חדשות, צילום סרטים דוקומנטרים, ארועי
ספורט סרטים ודרמות טלוויזיה מצולמות, מחוץ לאולפן או בתוכו, מול מצלמה אחת. בכתבה
זו נעמוד על סוג זה של הקלטה ועל מגוון הבעיות בו נתקל מקליט השטח, נציג את תהליך
ההקלטה, הציוד הטכני בו משתמשים ונגלה גם כמה סודות הנחבאים מאחורי תהליך הפקה
זה.

צילום חדשות וסרטים דוקומנטרים בטלוויזיה
בעבודות קול בצילום מחוץ לאולפן ניתן לעבוד גם בפילם וגם בוידאו. כשיוצאים מן
האולפן, השינוי המשמעותי ביותר הוא המעבר ממבנה אקוסטי מבוקר של האולפן, למבנה
אקוסטי משתנה הנמצא בחוץ. תפקידו החשוב הראשון של איש הקול בעבודות חוץ הוא בחירת
אתר הצילומים (LOCATION). זהו אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר בצילומי
דרמות לטלוויזיה. באתר רועש, יפגמו מרבית ההקלטות ויגרמו נזק בלתי הפיך להפקה. כל
זאת נכון כאשר מדובר בהקלטה חיה של הסרט (LIFE SOUND) הקלטה המעניקה אמינות
גבוהה לסרט ומונעת הוצאה כספית מיותרת בהקלטת דיאלוגים באולפן. אם לא ניתן לשנות
אתר צילומים, והוא מצולם באזור רועש או באזור בו הרעשים אינם מתאימים לסרט (למשל:
אתר צילום בקרבת שדה תעופה בסרט שעלילתו מתרחשת בימי-הביניים), איש הקול מקליט רק
פס קול כללי, הנקרא GUIDE TRACK . במקרה כזה, הדיאלוגים יוקלטו מחדש באולפן,
אחרי הצילומים, דבר המחייב מיומנות רבה, וצורך זמן וכסף. הקלטות כאלה מכונות בז'רגון
המקצועי POST SYNC , או דיבוב - DUBBING.
 
בסרטים דוקומנטריים יש לתת את הדעת במיוחד לרעשים באתר הצילומים. זאת מכיוון
שבסוג כזה של סרטים האמינות והאוטנטיות חיוניות במיוחד, ולא ניתן לחזור על ההקלטה.
משפט שהוקלט באיכות גרועה, לא ניתן בדרך כלל לשחזור. מובן שלא כל במאי זוכר בעיה
זו ולכן מוטב לאיש הקול להזכיר לו זאת לפני ההפקה. בהקלטת כתבה חדשותית, מקליט
השטח יעבור למקום המרוחק מרעש חזק בעת הקלטת קולו של הדובר. רעש חזק של תנועת
כלי רכב, או פס יצור רועש במפעל, יפגמו באיכות ההקלטה באופן כזה שיקשו את שידור
הראיון לצופים.

הקלטת חדשות
צוות חדשות כולל צלם, מקליט שטח, תאורן וכתב. החומר המצולם מוקלט על קלטת וידאו
הממוקמת על כתפו של הצלם. למקליט השטח יש יחידת בקרת-קול אישית המכונה מיקסר
נייד. ליחידה זו מתחברים המיקרופונים, האוזניות והכבלים אשר באמצעותם מועבר קולם
של המרואיינים אל המיקסר. במיקסר עובר הקול תהליך של בקרת עוצמה ומשם למכשיר
הוידיאו במצלמה.
 
המיקרופון אתו עובד מקליט השטח, הוא מיקרופון מיוחד המסוגל לקלוט קול מכיוון אחד
בלבד ובזווית צרה, כך נמנעת קליטת רעשים סביבתיים לא רלוונטיים לצילום. מיקרופון
זה, המכונה "גאן מייק", רגיש מאד לקול ולרוח, וניתן להקליט בו קול ממרחק, מבלי לאבד
פרטים אקוסטיים.
 
ממכשיר זה, נעטף במגן רוח, הנראה כמו פרוות שפן ומונע מאוושת הרוח להפריע בעת
הקלטה. את ה"גאן מייק" אוחז המקליט בידו ומכוונו לעבר מקור הקול. במידה והמקליט לא
יכול להתקרב למקור הקול, הוא מחבר את המיקרופון למוט ארוך המכונה "בום נייד", אותו
הוא מניע מעל ראשם של המוקלטים מבלי להפריע לצלם. בכך משיג המקליט קרבה למקור
הקול, דבר משמעותי בהקלטת קולות בשטח רועש. יש סוגים רבים של "בומים". השוני ביניהם
הוא באורכו של המוט האוחז במיקרופון, הנע בין מטר וחצי לששה מטרים, והחומר ממנו
עשוי המוט. האיכותיים, מתוצרת חברת VDB, עשויים מסיבי פחם והם קלים וחזקים וניתן
להעביר כבל מיקרופון בתוכם. בקצה הבום, מחובר המיקרופון הנתון בתוך בולם זעזועים,
עטוף במגני רוח.
 
מיקרופון אחר הנהוג בשימוש בהקלטות, מכונה "נייק מייק". זהו מיקרופון זעיר המוצמד
לדש בגדו של המרואיין ומסוגל לקלוט את קולו של הדובר, למרות שאינו ממוקם מול פיו,
זאת משום שהוא קולט קול מכל הכיוונים. גם הוא רגיש לקול ונמצא קרוב למקור הקול.
 
את המידע הקולי המבוקר במיקסר, מעביר המקליט לקלטת באמצעות כבל המחבר את המיקסר
למצלמה. חיבור זה בהקלטת חדשות, בעייתי, משום שהוא מגביל את תנועת הצלם והמקליט
בשטח. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים במשדר אלחוטי הנקרא Wireless (ראה תמונה),
המעביר את המידע הקולי מהמיקסר למצלמה. כך נחסך החיבור הפיזי המסורבל. פתרון זה
הוא נוח, אך צריך לקחת בחשבון את הבעיות של מיסוך ובריחות תדר בין המשדר למקלט
הנגרמים בעטיו, ופוגמים בהקלטה.
 
בהקלטת חדשות איכות הקלטת השטח חשובה כיוון שלא ניתן לשחזר את קולם של
המרואיינים. לכן, נכנסים מיקרופונים ולעיתים אף ראשו של המקליט לפריים, העיקר שיהיה
"סינק" איכותי מבחינת פס הקול. בעיה נוספת העלולה להתעורר בצורה זו של הקלטה
אלחוטית, נעוצה בעובדה שמכשיר ההקלטה לא נמצא בידי המקליט, ואין לו כל בקרה על
הסאונד המועבר מהמיקסר למצלמה באמצעות המשדר. אם הצלם שינה בשגגה את בקרי עוצמות הכניסה, דבר שיכול להתרחש בהמולת צוותי החדשות, המקליט אינו יודע זאת.
 
המצב הבטוח ביותר מבחינת מקליט השטח, הוא בחיבור פיזי בין המיקסר למצלמה תוך בקרת
שמיעה מהמצלמה במיקסר. אפשרות זו קיימת בחיבור סוג מסוים של כבל רב גידי לו שתי
יציאות קול מהמיקסר למצלמה וגם ערוץ שמיעה מוניטור מהמצלמה למיקסר. בכל מצלמה
מקצועית ניתן להקליט שני ערוצי קול נפרדים, אותם מנצל המקליט להקלטת שני סוגי
מידע. בדרך כלל, יציאה אחת מהמיקסר מוקלטת על ערוץ ראשון במצלמה, בעוד שהערוץ
השני מקליט קולות רקע כללים, המגיעים מהמיקרופון המובנה במצלמה.
 
בהפקת חדשות קורה לא אחת שלשטח יוצא צלם ללא מקליט. הוא מצלם ארוע חדשותי כגון
תאונת דרכים או שריפה, קולות הרקע מוקלטים ישירות דרך המיקרופון המובנה במצלמה,
כמו במצלמות חובבים. כתבה מסוג זה מכונה "ידיעה מצולמת" בה מגיש החדשות באולפן
משדר קריינות על רקע רעשי הסביבה, שהקליטה המצלמה.
 
בסרטים דוקומנטריים, מתפתח דיאלוג אילם בין הצלם לאיש הקול. במילים אחרות: תוך כדי
הקלטה, עומד ה"בום-מן" במצב שבו הוא רואה הן את הסט המצולם והן את הצלם. הצלם נותן
סימנים אילמים ל"בום-מן" אם הוא יכול "לרדת" נמוך יותר לעבר מקור הקול, או מסמן לו
לעצור, ולעלות מעט את המיקרופון כדי שלא יכנס לתמונה. מקליט מקצועי יכול לאמוד על
פי מצב ידית הזום או מבנה העדשה את גודל הפריים, וידע לכוון את הבום לגבולות
העליונים של הפריים. רגישות הצלם לצרכי איש הקול מתפתחת כתוצאה מעבודה משותפת של
שני בעלי המקצוע, וכן הכרת המדיום השני (הצלם את תחום הקול ואיש הקול את עולם
הצילום).לדוגמא: כאשר מתקרבת משאית למקום הצילום תוך כדי השמעת רעש חזק, צלם טוב
יסגור את הפריים ובכך יאפשר ל"בום-מן" לרדת לעבר מקור הקול ולהגביר את עוצמתו,
היינו להפחית את רעש המשאית, אשר אינה רלבנטית לצילום.
 
הקלטה באולפן, היא האפשרות השלישית להקלטת דיאלוגים בדרמה. השחקנים מקליטים את
קולם מחדש תוך כדי שמירה על סינכרון עם התמונה. בתהליך זה השחקנים שומעים את
הערוץ המנחה אותו הקליט מקליט. ההחלפה מתבצעת משפט אחר משפט בתהליך איטי ומיגע.

הקלטת דרמה או סרט טלוויזיה
בסוג זה של הקלטת קול משתנה הרכב צוות הקול ונוסף "בום מן". תפקידו של ה"בום מן",
למקם את מיקרופון ההקלטה הנמצא על הבום מעל השחקנים ולהניע אותו בהתאם לתנועתם.
זהו תפקיד חשוב מאד בצוות הקול, וזאת למרות שהממונה על מיקסר בכיר ממנו בצוות.
"בום מן" הוא שקובע את איכות ההקלטה והקשר בין הצוות לשחקנים. אחת האמירות הידועות
בתעשייה היא: "אם יש לך 'בום מן' מקצועי - יש לך פס קול בסרט". בעבר לא רק אנשי קול
היו מודעים לכך, אלא בעיקר אנשי ההפקה וביחוד הבמאי, אשר ממשיך הלאה לעריכה
ולמיקס הסופי. בתעשיית הטלויזיה הישראלית ישנה שחיקה עצומה בתפקידו של ה"בום-מן"
ולאחרונה מתלוננים מקליטי השטח שאין כבוד למקצוע זה מצד הבמאי, וביחוד מהצלם
הראשי. היחס המזלזל מתבטא בהתעלמות מהדרישות המקצועיות שלהם בשטח וגם בתגמול
הכספי הנמוך. התוצאה של תהליך זה גורמת לאנשי "בום", לעזוב לאחר שנה-שנתיים את
המקצוע, ולנסות "להתקדם" כביכול לתפקיד של מקליט ראשי.
 
באתר הצילומים נחלקות ההקלטות, במידה והן מוקלטות חי, לדיאלוגים בין השחקנים,
לצילומי תנועה, אשר אינם מלווים בדיבורים והנקראים אפקטים, ולהקלטת קולות אווירה,
המכונות Room Tune או "אמביינס".
 
רוב סדרות הטלוויזיה המצולמות בוידאו, כמו "סיטון", בערוץ הראשון או סדרת הדרמה
"טירונות", בערוץ השני, מצולמים במצלמה אחת. זאת למעט צילומים מיוחדים, כגון פיצוץ
או תאונת דרכים, בהן (מצלמות) מצטרפות לסט מצלמות נוספות המצלמות מזוויות שונות.
 
כיוון שהצילום מתבצע במצלמה אחת, כל סצינה מפורקת למספר צילומים. לדוגמא: שיחה בין
שני שחקנים, מצלמת המצלמה את הסצינה פעם בצילום מרחוק LONG SHOT, ופעם אחת
מקרוב (CLOSE UP) על שחקן אחד ופעם נוספת צילום מקרוב של השחקן השני.
 
איש הקול מקליט בכל פעם את הסאונד המתאים לצילום, דהיינו בכל פעם משתנה התייחסות
הקול לגודל הפריים. התאמת הקול לתמונה, היא אחד האלמנטים המעניקים לסרט אמינות.
 
בצילום מנסים שהתמונה תהייה קרובה למציאות. לדוגמא: כאשר הצילום נעשה מקרוב
(CLOSE UP), גם הקול חייב להישמע קרוב. בעיה מתעוררת כאשר מצלמים תמונת
דיאלוגים ממרחק. במצב זה אם המקליט יעמיד מעל השחקנים בום, הוא ייראה בתמונה. לכך
ישנן מספר פתרונות. אפשרות ראשונה: בשלב העריכה מכניסים מול צלום הלונג שוט, את
הסאונד של הדיאלוגים שהוקלטו ב- CLOSE UP, כאשר לא ניתן לראות את שפתי השחקנים
בגלל המרחק הגדול. אפשרות שניה: כשרואים את שפתי השחקנים, ואין אפשרות להשתמש
בסאונד של צילומי ה- CLOSE UP  (בשל בעיית סינק), משתמשים במיקרופונים אלחוטיים,
המוסתרים בבגדי השחקנים. במצב זה מקבלים סאונד קרוב מדי שאינו מתאים לסצנה
המצולמת מרחוק. ניתן לפתור בעיה זו באמצעות הקלטת קול ממיקרופון נוסף "המלכלך" את
הסאונד הנקי, ו"מרחיק" באופן מלאכותי את הקולות. אפשרות נוספת היא להוסיף בשלב
העריכה ערוץ נוסף בו קולות אווירה שהוקלטו בסט. חשוב לזכור כי לא ניתן להוסיף
אווירה ניטרלית בעריכה כאשר ב"סינק" של צילום ה-LONG SHOT נשמעים אפקטים כמו
מכוניות נוסעות, או צעדים של ניצבים ההולכים בפריים. חסרון נוסף בשימוש של
מיקרופונים אלחוטיים הוא במגבלות שהם מכתיבים לשחקנים. הגבלה בתנועות גוף, או מגע
וחיבוק בין שני שחקנים. תנועות גוף יוצרות רעשי חיכוך, טפיחה על החזה במקום מחבואו
של המיקרופון תייצר קול של תוף רועם.
 
בצילום דרמה משתדלים לא להראות בשום אופן מיקרופון בפריים. דבר זה מחייב שיתוף
פעולה מלא בין הצלם לבין ה"בום-מן" הנמצא על הסט. אחת השיטות לשמירה על פריים נקי
ממיקרופונים הוא כאשר ה"בום-מן" קובע בעת החזרות של כל סצינה קו דמיוני מעל ראשי
השחקנים שממנו אין לרדת, כדי שהמיקרופון לא יכנס לתמונה. הדבר קשה במיוחד כאשר יש
תנועה של שחקנים על הסט, שכן ה"בום-מן" חייב לעקוב אחריהם בהליכה, מה שמקשה עליו
לשמור על המיקרופון באותו קו גובה דמיוני. פה, שוב דרושה מיומנות גבוהה של איש
הקול, המסוגל להעריך את גודל הפריים המצולם לפי מצב ידית הזום של העדשה.
 
בחזרות על הסט ניגש הבום מן למצלמה ואומד ע"פ מצב ידית הזום את גודל הפריים
בצילום. מובן שבסצינות קבועות קובעים הצלם ואיש הקול את מרחב העבודה של ה"בום-מן"
ואין סכנה של חדירת מיקרופון לתמונה. המצב שונה כאשר מצולם סרט דוקומנטרי, בו אין
חזרות. אז אין לאיש הקול כל אפשרות לצייר את אותו קו דמיוני. במקרים כאלה יש יתרון
רב בעבודה של צוות קבוע, שאימץ כבר שיטות עבודה המונעות תקלות ככניסת המיקרופון
לתמונה המצולמת.

שני תחומי התמחות בהקלטה
בתחום מקליטי השטח: מקליטים בחדשות וסרטים דוקומנטריים ומקליטים בדרמות וסרטים
בקולנוע ובטלוויזיה.
 
בחדשות וסרטים דוקומנטריים המקליטים מסוגלים לתת מענה ללא הכנות והתראות להקלטות
מיידיות. הם בעלי כושר אלתור ויכולת עבודה בצוות קטן ונייד ומנצלים את ניסיונם
העשיר. להבנה של אבחנה זו אפשר לקחת כדוגמא את הפקת הסדרה הראשונה של "מפלג
ירקון", שהוקרנה בערוץ השני. הפרקים הראשונים הוקלטו על ידי מקליט מתחום הדרמה אשר
לא יכול היה לתת מענה מושלם להפקה שצולמה והוקלטה בסגנון דוקומנטרי, דהיינו ללא
הכנות מוקדמות.
 
מקליטים בדרמות וסרטים, רגילים בהקלטות מסודרות עם הכנות וחזרות. בדרך כלל עובדים
בצוות הקלטה הכולל לפחות שני מקליטים ולעיתים, אף יותר. המקליט הראשי, הוא ראש
הצוות, קובע את מדיניות ההקלטה והקשר עם הבמאי ושאר אנשי ההפקה. הוא נמצא בעמדת
המיקסר ומכשירי ההקלטה. שאר אנשי צוות ההקלטה הם "בום-מנים", האחראים על מיקרופונים
וציוד עזר, הכוללים את הבום, מיקרופונים אלחוטיים וציוד נוסף. בתחום זה המקליטים הם
בעלי ידע ונסיון בעבודה עם שחקנים, כיוון שהם נמצאים בלב ההפקה ליד הצלם הראשי
והבמאי. יש להם ידע עשיר בתחומי הדיקציה והאינטונציה, החשובים בהקלטת דיאלוג בסרט.
לא פעם הם משוחחים עם השחקנים ו"מתדרכים" אותם כיצד להקריא את הטקסט והיכן כדאי
להשקיע את האנרגיה במשפט. לדוגמא: טעות נפוצה של שחקנים מתחילים היא קריאת המשפט
בקול רם בהתחלה, וירידה בטון לקראת הסיום. ה"בום-מן" מרגיש כבר בעת ההקלטה שסוף
המשפט כמעט ולא נשמע, כיוון שהוא לא יכול לרדת לעבר השחקן בשל מגבלות הפריים.
שיתוף פעולה בין המקליטים לשחקנים מבורך, שני הצדדים וגם הצופים, יוצאים נשכרים
ממנו.
 

 
* אורי רשף - מפקח קול בכיר בערוץ 1 ומורה לסאונד בחוג לקולנוע באוניברסיטת
תל-אביב.


מקור: 
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, , מס' 28, עמ' 86-84, הוצאת
אי.וי.בי. הפקות בע"מ
 
 





 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש