דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,394 כניסות לאתר
הליטוש האחרון

מאת: מיכאל ברנס

בחלקה השישי של סדרת הכתבות בנושא עריכה נסביר כיצד יש לסיים סרט
וידיאו ע"י הוספת כותרות, אפקטים מיוחדים ושימוש במעבדי .VIDEO AV
camera ו-+AV מציגים, בחלקים, את מדריך העריכה השלם.

 
אחד ההיבטים היפים של עריכה בוידיאו הוא האפשרות להחליף תמונות וסאונד עד
כדי כך שהתוצאה הסופית בקושי דומה לסרט המקורי שצולם. אולם, גם כאן יש
מכשלה: לא ניתן ליצור העתקים עד אין סוף מקלטת אחת ואחר כך מזו שבאה
אחריה, תוך הוספה של אפקטים חדשים ועריכת שינויים בכל גרסה חדשה, שכן
תהליך ההקלטה של הסרט פשוט לא יעמוד בזה. ברגע שיוצרים העתק מאבדים פרטים
מהתמונה ומפס הקול. ברגע שמכינים העתק מההעתק מאבדים פרטים נוספים וכן
הלאה. ברגע שתצרו העתק דור רביעי התוצאה תהיה דהויה ובלויה בהשוואה
לקודמתה.
 
כמובן שעם בואו של העידן הדיגיטלי לא כך הם פני הדברים. בעידן הדיגיטלי,
בתיאוריה לפחות, ניתן ליצור קלטת העתק דור 99 וזו, לא תאבד ולו פרט אחד
בהשוואה לקלטת המקורית. בפועל, תרצו לשנות, להחליף וליצור גרסאות חדשות לא
יותר מדור חמישי או שישי. הבעיה היא שמצלמות וידיאו דיגיטליות הן יקרות וגם
אז לא לכולן יש את יציאות הAV- הדרושות. מכשירי וידיאו עם כניסות AV
דיגיטליות הם אף יותר יקרים.
 
לפיכך, רובנו, לפחות בשלב הזה צריכים להסתפק בפורמטים האנלוגיים ולדעת
לנצלם במלואם. פירושו של דבר שעלינו להתאמץ ליצור את הגרסה הסופית הערוכה
מתוך הקלטת המקורית אחרי דור אחד בלבד. למרות שניתן ליצור דור נוסף של
קלטת ולקבל תוצאה סבירה בהחלט, הרי שיש לשמור את הדור הבא לצורך יצירת
העתקים עבור חברים או שישמש כגיבוי.
 
ניתן לומר שהמפתח לכל שלבי העריכה מתבסס על שתי נקודות מרכזיות: יש לערוך
בצורה כזו שתמנע כל צורך ביצירת העתקים של דורות נוספים ויש לנסות לשמור
כמה שיותר על רמת האיכות בשלב ההעתקה.
 
הדבר הראשון שתוכלו לעשות כדי להגדיל את איכותו של הסרט המצולם הוא
להשתמש בפורמט Hi8 או S-VHS )high-band). גם אם הקלטת המקורית תוקלט על
גבי פורמט VHS סטנדרטי הרי שהתוצאה המוקלטת תראה הרבה יותר טוב אם
המקור יהיה high-band. ברור כמובן, שאם אתם יכולים להרשות לעצמכם וידיאו
בפורמט S-VHS כבקר עריכה הרי שהאיכות תהיה אף טובה יותר.
 
נקודה נוספת היא להשתמש בקלטת באיכות הטובה ביותר שאתם יכולים להרשות
לעצמכם, הן עבור מצלמת הוידיאו והן עבור מכשיר הוידיאו. במושגים של
רזולוציה ההבדל אומנם זניח אבל הרווח שלכם יבוא לידי ביטוי בירידה בכמות
הouts- drop ואיכות הצבע תהיה טובה יותר ונאמנה יותר למקור.
 
Video enhacers  - מדגישים, נחשבים בדרך כלל למושיעים של איכות התמונה בשלב
העריכה. במציאות, לא פעם מפריזים ביכולתם והשיפור שהם יכולים לגרום הוא
שולי ביותר. חשוב מאוד להקפיד לכבות את מעגל ההדגשה )circuitry enhacement)
של המצלמה עצמה בזמן העריכה.
 
כאשר מצלמת וידיאו מציגה קלטת, היא מגבירה את האות כדי שזה יראה טוב על
המסך. באותו זמן מכשיר הוידיאו מגביר את האות לפני שהוא מקליט אותו. מצב זה
של פעולה כפולה לא מיטיב כלל עם ההעתקים ולפיכך אם למצלמה יש מעגל הדגשה,
יש להקפיד שכפתור העריכה במצלמה יהיה במצב on כדי לבטל את מעגלי ההדגשה.
 
באותו אופן, כאשר משתמשים במדגיש אחד יש לכוון את מחדד התמונה video)
enhacer) בוידיאו עד למצב של ביטול השפעתו כדי שתוכלו לראות את התמונה
כפי שהיא מתקבלת על המסך.
 
בכל מקרה, מדגישים, אף פעם לא עושים תיקון נקי לאות ולא זו בלבד אלא, כאשר
הם מתקנים אפקט אומנותי מסוים, הם יכולים גם להוסיף תופעה אחרת כגון נקודות
או רעש בתמונה. מסיבה זו, יש לראות במדגישים כמפלט האחרון ויש להמעיט
בשימוש בהם ככל האפשר. מוטב אם תתרכזו בנקודות חשובות כגון שימוש בתאורה
נכונה, פוקוס ומיקום המצלמה במקום הטוב ביותר.
 
אחת הבעיות המרכזיות כאשר מנסים לעשות את כל העריכה בהעתק אחד היא פס
הקול. בעוד שניתן לערוך את התמונות ב-pass אחד, הרי שהרבה יותר קשה לעשות
זאת עם פס הקול מהסיבה הפשוטה שלא ניתן להתרכז בשני דברים בבת אחת ובקרי
העריכה (בעיקרון) אינם מסוגלים לטפל הן בתמונה והן בפס הקול.
 
ניתן לעקוף את הבעיה בצורה מסוימת ע"י הוספת פס קול (כגון הערות, מוזיקה
ואפקטים) לערוץ המונו במאסטר. בדרך זו, ערוץ הקול המקורי, נשאר על גבי ערוץ
ה-Hi-Fi והקהל יכול להאזין לשניהם, ע"י בחירה באפשרות Mix בתפריט הסאונד של
הוידיאו.
 
נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר רוצים לשמור על כל פס הקול על ערוץ המונו
עבור כל אותם אלו (רבים מאוד) שיש להם מכשיר וידיאו עם ערוץ מונו אחד? או
מה אם אתם רוצים להעלים לגמרי את פס הקול המקורי בנקודות מסוימות ובמקומו
להדגיש הערות או מוזיקת רקע?
 
הפתרון במקרים מעין אלו הוא להכין העתק דור שלישי של פס הקול בלבד. ע"י
העתקה של פס הקול המשולב של גרסת המאסטר לקלטת אחרת ניתן להחליף חלקים
מסוימים ולשלב קטעי מוזיקה חדשים, ואז ניתן להחליף את פס הקול החדש במלואו
עם גרסת המאסטר.
 
אין כל טעם להשתמש בטייפ מקליט רגיל עבור תהליך זה שכן אלו נוטים לשנות את
מהירותם יותר מדי, וייתכן מאוד שתמצאו את עצמכם עם פס קול שאינו מסונכרן
כלל כאשר תנסו לשלבו עם סרט הוידיאו. לפיכך, רצוי להשתמש במכשיר וידיאו
נוסף (במכשירי וידיאו מנגנון תיאום הזמן הרבה יותר טוב הודות לפולסים של
סינכרון המתווספים בזמן ההקלטה). יש לחבר את שני מכשירי הוידיאו זה לזה
כאילו שאתם רוצים ליצור העתק של הקלטת - קול ותמונה. ההבדל היחיד הוא שיש
לחבר את חיבורי האודיו למערבל קול, אליו ניתן לחבר את המיקרופון ומקור
מוזיקה (טייפ, CD וכו'). חשוב להדגיש שבנוסף לתמונה מוקלט אות סינכרון, ועל
ידי סינכרון שני האותות ניתן לסנכרן בין המכשירים ואז ניתן לחבר בין שתי
הקלטות באותה נקודה כאשר צריך להחליף את פס הקול הסופי על גבי הקלטת
הערוכה.
 
אפשר לומר שערוץ הקול הסופי הוא העתק דור שלישי אבל התמונה עצמה נותרת
העתק דור שני.
 
אחד מהדברים החשובים שיש לעשות עם גמר העריכה הוא להשחיר את התמונה
בתחילת הסרט ובסיומו. בדרך זו תוכלו למנוע הופעה של תמונה שחורה עם נקודות
ברגע שהסרט מגיע לסיומו או לפני תחילתו.
 
ניתן להקליט רקע שחור די בקלות ע"י חיבור המצלמה לכניסת הAV- של מכשיר
הוידיאו, תוך השארת משגוח המצלמה מכוסה או לכסות אותו בכל דבר אחר שחור
ואז ללחוץ על כפתור ההקלטה. כדי למנוע הקלטת רעשים מהמיקרופון, אין לחבר
את יציאות האודיו למצלמה בזמן הצילום.
 
אפקט ה-Chromakey
Chromakey הוא אחד האפקטים המיוחדים בטלוויזיה אשר גורמים לנו לא פעם
לתהות "איך הם הצליחו לעשות את זה?" אפקט זה אחראי למשל לתמונה המפורסמת
של סופרמן המתעופף לו מעל העיר, או גוליבר שנראה פעם כענק ופעם גמד או
למקם אנשים במקומות אחרים לגמרי.
 
קודם כל מצלמים את השחקן על רקע בהיר (בד"כ כחול). אחר כך משלבים את
התמונה עם צילומים נפרדים אשר יוצרים את הרקע. ברגע שזה נעשה מסירים את
הרקע הבהיר. בשלב זה נראה כאילו הוסיפו את השחקן על גבי הרקע. אם התמונות
ערוכות בצורה נכונה הרי שמתקבל הרושם כאילו השחקן היה שם מאז ומעולם.
 
השימוש ב-Chromakey לצורך הזזת דמויות או עצמים מאוד קשה. כדאי להתחיל
במשהו פשוט ולא מסובך מדי. אחת האפשרויות היא הוספה של הסברים או הערות
לסרט. יש לקרוא את ההערות על רקע צבעוני ולהקליטן, ואחר כך להוסיף את המלל
על רקע כל מקום שתבחרו: הפירמידות, ניו יורק וכדומה.
 
הכלים ליצירת כותרות
Character generator - מחולל כותרות. בחלק מהמצלמות הוא כבר מובנה והוא
מקנה מבחר מצומצם ביותר של צבעים וגופנים ומגיע בדרך כלל רק באותיות
גדולות (באנגלית). את הכתוביות מוסיפים על גבי התמונות עצמן, אולם ניתן גם
להכין את הכותרות מראש ולשמור אותן.
 
Digital Superimposer - תוספת כותרות דיגיטלית. סוג מסוים של מחולל כותרות
אותו ניתן למצוא בעיקר בדגמים ישנים של מצלמות וידיאו. מחולל זה מעתיק או
כותב על גבי כותרות קיימות ברמת ניגוד מאוד גבוהה וכך ניתן להוסיף את
הכיתוב על גבי תמונות חיות. כדי לקבל תוצאות נקיות, המקור צריך להיות
בניגודיות גבוהה ואפילו מואר. סוג זה אידיאלי לצורך הוספת לוגו של חברות
לסרטי וידיאו.
 
Plug-in - בחלק ממצלמות הוידיאו, בעיקר בדגמים הישנים ישנו חיבור מיוחד אליו
ניתן לחבר מחולל כותרות. זוהי שיטה יחסית יקרה להוספת כותרות שכן עליכם
לקנות את התוספת, המאפשרת חיבור למצלמה, מיצרן המצלמה.
 
מחולל כותרות עצמאי - מחירם של מכשירים אלו גדל ככול שמספר האפקטים
ומספר סוגי האותיות הקיימים בהם גדול יותר. ניתן להוסיף כותרות על גבי
תמונות בשלב העריכה וכן ניתן ליצור רקעים עליהם יונח הכיתוב. האפשרות של
הרצת הכתוביות על גבי המסך היא אפשרות מאוד יעילה שכן בדרך זו ניתן להציג
את שמות כל המשתתפים והעושים במלאכה מבלי לשעמם את הצופים.
 
Desktop Video  - מחשבים מאפשרים מרחב עבודה גדול יותר שכן ניתן לשחק עם
גודל האותיות, הרווח, הריווח, הצבעים והגדלים. אולם, ברוב המחשבים אין יציאת
וידיאו ולכן יש צורך בממיר מיוחד, אם יש בכוונתכם להקליט את התוצאות
הגרפיות על גבי סרט. אם אתם רוצים להוסיף את הכותרות על גבי תמונת הוידיאו,
תצטרכו יחידה מיוחדת הנקראת genlock. כיום יש מגוון גדול ביותר של תוכנות
מתאימות.
 
הקלטה מראש - אם אין ברשותכם את הציוד ליצירת כותרות, תמיד תוכלו לבקש
ממישהו שיכין אותן עבורכם. מספר חברות מייצרות כיום קלטות של כותרות הבאות
לענות על כל הדרישות האפשריות שאולי תזדקקו להן. ניתן לרכוש קלטות אלו או
לבקש שיעתיקו לכם אותן בפורמט הרצוי לכם. בשיטה זו ניתן להשיג גם רקעים.
 
Letraset - אותיות אותן ניתן לעסות לתוך נייר. ניתן להשיג מגוון רחב של
אותיות בגדלים שונים בכל החנויות למוצרי כתיבה וכדומה.
 
כתב יד - אם יש לכם כתב יד יפה וקריא תמיד תוכלו להשתמש בו.
 
חוש המצאה - תמיד אפשר להסתדר עם מה שיש בשטח כגון שלט של מקום, גלויה
וכדומה.
 
יד הדמיון - אפשר להיעזר בצדפים או קונכיות וליצור כל מיני כותרות מעניינות
ממה שמצוי סביבכם.
 
מחולל הכותרות - אסור ומותר
זה עתה קניתם מחולל כותרות או חבילת תוכנה למחשב וכעת ברצונכם להיווכח
ולראות מה הוא מסוגל לעשות. אין ספק שבהתחלה הפיתוי "להשתולל" מאוד גדול:
לרשותכם עומדים אלפי צבעים, סוגים שונים של אותיות וברור שהפיתוי לנסות את
הכול בבת אחת מאוד גדול. כמו ילד שזה עתה קיבל צעצוע חדש אתם רוצים לנסות
את כל הגופנים האפשריים. אתם בטוחים שהתוצאה שהתקבלה פשוט נהדרת אולם
למעשה מה שהתקבל זה בלאגן שמתאים יותר לחובב.
 
בדומה לעריכה בוידיאו, גם בהכנת כתוביות יש כללים ברורים והראשון שבהם הוא
שיש להקפיד שהכותרות יהיו קלות ונוחות לקריאה ככול האפשר. ייתכן ונקודה זו
נראית לכם ברורה כשמש אולם אפשרות הקריאה של כותרת היא מרכיב לא פחות
חשוב מהאפקטים.
 
בראש ובראשונה יש להקפיד שהאותיות יהיו רחוקות משפת המסך. חלק מהטלוויזיות
לא מציגות את כל שטח התמונה הכולל בהשוואה לטלוויזיות אחרות וקיים סיכוי
שחלק מהאותיות פשוט תבלענה בשפת המסך.
 
יש להשאיר רווח בכל 4 הצדדים של המסך בגודל של 10%-20% מגובה ורוחב המסך.
במידה וניתן כדאי למרכז כל כותרת וכך למנוע אפשרות של העלמת כיתוב.
 
אם הכיתוב הוא באנגלית יש להשתמש באותיות גדולות רק כאשר הכותרות קצרות,
אולם בכותרות ארוכות רצוי להשתמש באותיות קטנות שכן קל יותר גם לקרוא
אותן. יש להקפיד שאות גדולה תופיע רק במילה הראשונה או באות הראשונה של
שמות מקומות ואנשים. אין להשתמש באות גדולה בתחילת כל מילה.
 
יש לבחור בגופן פשוט וקל לקריאה. גופנים שעברו עיבוד, הם דקים מאוד וקשה
מאוד לקרוא אותם, יש להשתמש בהם רק אם הסיבה לכך באמת מוצדקת. (לדוגמא אם
הסרט נוגע לאירוע היסטורי אפשר להשתמש בגופן בסגנון עתיק).
 
יש לדאוג שהכתב יהיה גדול ככל האפשר. אם תשתמשו באותיות קטנות מעשירית
גודל המסך קהל הצופים יאלץ להתקרב למסך או לרוץ לחפש זוג משקפיים.
 
אין לערבב גופנים שונים או גדלים שונים של אותו גופן באותה תמונה. רצוי
להישאר נאמן לדוגמא אחת לכל אורך הסרט.
 
גם בנושא הצבעים יש לקחת הכול במידה. אם תסתכלו על כתוביות בסיומו של סרט
מקצועי תיווכחו שברוב המקרים משתמשים באותיות לבנות על רקע שחור. אולי זה
נראה משעמם, אבל רק אם אתם בטוחים במה שאתם עושים השתמשו במגוון צבעים
ואותיות זוהרות. אם אתם מוסיפים כיתוב על גבי תמונה, יש לבחור בצבע שיצור
את הניגוד הרב ביותר עם התמונה.
 
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 23 עמ' 47-47,
הוצאת אי.וי.בי הפקות בע"מ.
  
 
 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש