דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,931 כניסות לאתר
הקאט הנכון

מאת: מיכאל ברנס

הכתבה הרביעית בסדרת הכתבות המקיפה בנושא העריכה, מתמקדת הפעם בכל
מיני טריקים וטכניקות אשר נועדו לחבר בין תמונות בצורה כזו שהצופה
לא יבחין כלל במעברים.  VIDEO camera ו-+AV מציגים, בחלקים, את
מדריך העריכה השלם.
 

קיים דמיון רב בין המיומנות הנדרשת מצלם סטילס ומצלם וידיאו. היכולות לצלם
תמונה מוצלחת, לזהות את זוויות התאורה המתאימות ביותר וכמובן זווית הצילום
הטובה ביותר הן מסוג המיומנויות שצלם סטילס יודע ליישם כאשר הוא נוטל לידיו
מצלמת וידיאו.
 
ההבדל הגדול בין שתי האומנויות הוא חשיבותו של הצילום הבודד. עבור צלם
הסטילס אין זה משנה אם 35 תמונות אינן ממוקדות בכלל כל עוד יש תמונה אחת
מושלמת שכולם מרוצים ממנה. לעומת זאת, בצילום וידיאו אף פעם לא די בתמונה
אחת. הצורה שבה מחברים את כל התמונות יחדיו בזמן הצילום או בשלב העריכה
היא אשר קובעת. ההשפעה שיש לתמונה אחת היא מזערית ומה שקובע הוא המכלול
השלם של כל התמונות יחד.
 
אחד המרכיבים החשובים בחיבור סרט הוא הקצב. מי מכם לא נתקל בסרט שלא ערכו
אותו כהלכה כדי לדעת עד כמה קצב התחלפות התמונות חשוב.
 
אחת הנקודות החשובות והבסיסיות ביותר היא לשים לב לאורכו של כל קטע. יש
להשאיר תמונה על המסך מספיק זמן כדי שהצופה יראה ויבין מה קורה בתמונה
אולם רגע לא יותר. פירושו של דבר שבאופן פרדוקסלי דווקא התמונות המורכבות
ביותר עם פוטנציאל אסתטי לא נשארות זמן רב על המסך.
 
אפשר לומר שהכלל קובע, בצורה גסה, שאורכו של קטע מסוים תלוי בגודלו. צילום
תקריב (קלוז אפ של ראש וכתפיים לדוגמא( צריך להישאר על המסך מספר שניות
בלבד ואילו תמונת תקריב גדולה (לדוגמא עין בלבד) יכולה לשהות על המסך זמן
קצר יותר.
 
צילומים ארוכים במיוחד (לדוגמא רחוב הומה) יש להשאיר יותר זמן על המסך מפני
שהצופה צריך להבחין בהרבה פרטים.
 
חיבור מיידי
צילום תקריב יש לחבר במהירות לקטע הבא אחריו ואין כל צורך להתעכב עליו.
לעומת זאת תמונה מורכבת עם המון אנשים ועצמים יש להשאיר הרבה יותר זמן כדי
שהצופה יוכל לסרוק ולעבד את המידע.
 
תמונות בהן יש עצמים נעים יש להשאיר מעט יותר זמן מאשר תמונות סטטיות
מכיוון שהעין צריכה לעקוב אחר דבר מה וכך המוח עסוק.
 
ולמרות הכל, בל תטעו ותחשבו שיש ליישם כללים אלו בכל מקרה ובכל מצב. יש
לבחון כל מקרה לגופו ולא פעם יש להשאיר צילום ארוך במיוחד לשניה על המסך.
 
תארו לעצמכם מצב בו עליכם לערוך סרט של חופשת הקיץ שלכם: הראתם את המקום,
נקודות מרכזיות וכעת אתם רוצים לעבור לשיחה שהתקיימה בבר של המלון. הצופה
יודע כיצד נראה המלון מפני שאת זה הוא כבר ראה קודם לכן בתחילת הסרט.
 
בכל זאת, עדיין יש צורך להראות את המלון מבחוץ כדי שהצופה יידע שהצילומים
הבאים התקיימו במלון מסוים זה ולא אחר. במקרה כזה אפשר להראות את חזית
המלון לשניות ספורות ומייד לעבור פנימה ללא כל צורך בהסבר מלווה.

אורך הצילום 
אורכם של הקטעים השונים יכול לשקף את האווירה של סרט הוידיאו. קטע מלא
"action" יכול להיות יותר מעניין אם מציגים אותו בצורה של המון קטעים קצרים
ואילו דווקא צילום של נוף רוגע ושליו אפשר להראות במספר צילומים ארוכים
יחסית.
 
חשוב לציין, שהסיבה לשימוש במספר רב של צילומים שונים ולא בשניים שלושה
בלבד היא לא רק בגלל הרצון להראות מגוון רב של צילומים אלא במטרה לצמצם
את הזמן. עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, בוידיאו, פעמים רבות, יותר פירושו פחות.
ככל שתראו יותר תמונות קצרות כך תספרו מהר יותר את הסיפור וסרט הוידיאו
יהיה קצר יותר.
 
יש רק מקרה אחד שבו יש למשוך את הזמן יותר ממה שצריך וזה במקרה של סרט
פעולה כאשר יש אסון שצריך למנוע. הדוגמא הקלסית היא בסרטי ג'יימס בונד,
כאשר עליו לנטרל פצצה בתוך 30 שניות שאם לא כן אסון גרעיני עלול להתרחש.
דווקא כאן חשוב להראות במשך 2 דקות כיצד הוא מפרק את הפצצה, כולו מזיע,
עד אשר הוא מוצא את החוט הנכון.
 
בזמן הצילומים הצלם לא יכול לחשב כל העת כמה זמן עליו לצלם כל תמונה שכן
הדבר עלול להיות מאוד מלחיץ אולם רצוי שהתמונות תהיינה בעלות משמעות.
 
מאוד מפתה לצלם כל העת תוך החלפה של מצלמות ושינוי זוויות כל הזמן כדי
להשיג את הגיוון הדרוש, זאת מבלי להוסיף דבר לעלילה. שיטה הרבה יותר טובה
היא למצוא קטעים שמסבירים זה את זה ובאים פשוט האחד אחרי השני.
 
החיתוך החד הוא זה שמשתמשים בו לעיתים קרובות יותר כדי לעבור מצילום אחד
למשנהו. למעשה, שני הצילומים מחוברים זה לזה ברצף. שיטה זו מוסיפה קצב לסרט
הוידיאו וזו גם הסיבה מדוע מרבים להשתמש בטכניקה זו. אולם כפי שכבר ראינו
קיימות גם שיטות מאוד מתוחכמות ליצירת מעברים בעזרת מערבל תמונה - עבור מי
מכם אשר יכול להרשות לעצמו לקנות (או לשאול) מערבל תמונה.
 
מעברים אלו מחליפים בצורה הדרגתית צילום אחד עם הבא אחריו בצורה כזו ששני
הצילומים מופיעים יחדיו לרגע מסוים על המסך. מבין כל הטכניקות של מעברים,
אחת החשובות ביותר היא dissolve (תהליך בו אות וידיאו אחד נעלם בהדרגה תוך
התמזגות עם אות וידיאו שני המופיע במקביל).
 
השימוש בטכניקת ה-dissolve נעשה בראש ובראשונה כדי להאט את הקצב של סרט
הוידיאו למרות שאם עושים dissolve בין שתי תמונות בצורה מהירה יותר (תוך
שימוש במה שמכנים חיתוך רך) הרי שקצב הסרט לא צריך להשתנות בצורה חדה.
 
אפקט הדעיכה
טכניקת מעבר אחרת, מקובלת לא פחות, היא אפקט הדעיכה (fade). אפקט זה מצוי,
באופן יחסי, בהרבה מכשירים המשמשים להפקה אותם יכול החובבן להרשות לעצמו
מבחינה כלכלית, שלא כמו ה-dissolve. יש להשתמש בהחשכה של התמונה לשחור
מוחלט רק במצבים בהם אתם רוצים לציין סופו של פרק.
 
חשוב מכול הוא לבחון את הצורך ביציאת דעיכה ואחר כך בכניסת דעיכה. יש
להשתמש רק באחד מהשניים.
 
חשוב לציין מכשיר מעניין בשם מחולל אפקטים. מחולל האפקטים הוא בדומה
לקופסא אלקטרונית מלאה בטריקים מעניינים. מחולל אפקטים יכול להוריד וילון
על תמונה מסוימת - פשוטו כמשמעו ועוד רבים אחרים. הבעיה היא שאם תרכשו
מכשיר כזה תרגישו מחויבות להשתמש בו בכל הזדמנות. מוטב אם תחסכו לעצמכם
את הכסף ולא תסכנו את סרט הוידיאו שלכם.
  
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 21, עמ' 46-44, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש