מהו אור ואיזו השפעה יש לו על איכות הצילום. פנסים, אפקטים, נורות, אווירה, אביזרים,
וכל הקשור בתאורה; יפורט ויוסבר במדור חדש זה, שיפורסם קבוע ב- AV. כתבה ראשונה.
 
האור נתפס בעיני האדם כמעט כדבר מובן מאליו. ברוב שעות היום יש תאורה טבעית
מהשמש, בבתים יש תאורת ליבון, הלוגן או פלורסנט, ובחוצות יש תאורת רחוב.

ולמרות הכל, התאורה המקיפה הזו אינה מספקת לסוגים רבים של צילום. אומנם המצלמות
הקיימות היום בשוק רגישות מאוד ויכולות בהחלט לתת תמונה טובה בתאורה זמינה
(AVAILABLE LIGHT), אך עדיין יש צורך בתאורה ייעודית, וזאת מכמה סיבות.
 
תאורה ייעודית
הסיבה הראשונה היא הצורך לתת מענה לדרישות טכניות מינימליות של המצלמה.

כל מצלמה, החל ממצלמת פילם וכלה במצלמת וידיאו רגישה ומשוכללת, צריכה רמת אור
מינימלית ליצירת תמונה.

אומנם במקרים קיצוניים של חוסר באור, ניתן לפצות על חוסר זה באמצעות פילם רגיש
יותר או הגברה אלקטרונית בווידיאו, אך פיתרונות אלו גורמים לירידה באיכות התמונה
ועלייה בגרעיניות שלה, ולכן עדיף לספק רמת אור מינימלית באמצעות תאורה.
 
הסיבה השנייה היא שהמדיום הטלוויזיוני והקולנועי הוא דו מימדי. התמונה מוקרנת על
מסך שטוח. מגבלה זו יוצרת צורך בהגדלת תחושת העומק והתחושה התלת מימדית. תחושה
שניתן להשיג בדרכים שונות, בהן גם תאורה נכונה.
 
כמו כן, עוזרת התאורה לאפיין ביתר קלות זמנים שונים ביממה, כמו פערי יום ולילה,
הנדרשים להגדרת הזמן הקולנועי בסצינה המצולמת. התאורה משמשת אותנו גם ככלי לעיצוב
התחושה והאווירה בסצינה. תאורה חשוכה וקונטרסטית, לדוגמה, מסייעת ליצור אווירה
קודרת ודרמטית.
 
בנוסף לאלו, הארת אלמנטים חשובים בסצינה באופן מובלט, מסייעת להדגשתם בעיני הצופה
ומושכת את תשומת ליבו ביתר קלות. התאורה גם מהווה את אחד הגורמים התורמים בצורה
משמעותית ליצירת האסתטיקה של התמונה המצולמת. תיכנון התאורה הוא חלק מהעיצוב
האמנותי הכולל של הסרט.
 
האור ותכונותיו
האור הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית. האור הנראה לעין הוא רק חלק קטן מהספקטרום
האלקטרומגנטי, הכולל בתוכו מגוון קרינות הנבדלות זו מזו בתדרים שלהן ומשמשות
לצרכים שונים - שידור (רדיו וטלוויזיה), גילוי (מכ"ם), אינפרה אדום, אור נראה, קרני
רנטגן, ועוד.
 
האור הנראה מכיל תחום אורכי הגל הנע בין 400nm (סגול) ובין 700nm (אדום). העין,
בשילוב עם המוח, מייחסים לכל אורך גל צבע מסויים.
 
מרבית מקורות האור המוכרים לנו, אינם מונוכרומטיים - הם לא פולטים קרינה בתדר אחד
(צבע אחד), אלא קרינה ספקטרלית המכילה רצף אורכי גל בעוצמות שונות. קרינה זו,
בצורות שונות, נתפסת בעין כסוגים שונים של "אור לבן".

"האור הלבן" הנפלט ממקורות שונים, מורכב מצירופים של אורכי גל שונים. דרך טובה לתאר
צירוף מסויים של אורכי גל, שנפלטים ממקור אור, היא הגדרה של הצירוף באמצעות
טמפרטורת צבע הנמדדת במעלות קלווין:
 
אור שמש בהיר - K * אור יום - 5,600K * נורת ליבון לצילום - 3,200K * נורת ליבון
ביתית - 2,800K * אור זריחה - 2,500K* אור שקיעה - 2,300K * אור נר - 1,900K
 
סלחנות העין
לעין האנושית תכונה ייחודית הנקראת "האדפטיביות של העין". תכונה זו מאפשרת לעין
לתפוס עצם לבן כ"לבן", למרות היותו מואר בתאורה המתקבלת ממקורות אור שונים. חולצה
לבנה תראה "לבנה" באור יום, כמו גם באור שקיעה ואפילו לאור נר.

המצלמה, לעומת זאת, לא כל כך סלחנית. היא מכויילת לעבודה בטמפרטורת צבע ספציפית,
וכל צילום שיעשה בתנאי תאורה שונים, ידרוש או כיול מחדש של המצלמה, או שינוי
היחסים בספקטרום, באמצעות פילטרים.
 
אור המופק ממקור כלשהוא, ללא תלות בטמפרטורת הצבע שלו, ניתן להגדרה כאור רך או
כאור קשה. באור קשה אלומת האור כיוונית וישירה, ויוצרת צללים בעלי קווי מתאר חדים.
 
כדוגמה מצויינת לכך ניתן להביא את האור המופק מהשמש בצהרי יום נטול עננות, אור
היוצר צללים חזקים וברורים. רוב גופי התאורה המלאכותית המיועדים ליצירת אור קשה,
מצויידים ברפלקטור בעל שטח פנים חלק.
אור כך, לעומת זאת, הוא אור לא כיווני, המופק באמצעות פיזור האור באופן אחיד על
רפלקטור מחוספס, ובאמצעות האור המוחזר והבלתי ישיר, נוצרים צללים רכים בעלי קווי
מיתאר שכמעט אינם ניתנים ל הבחנה. ביום מעונן האור מפוזר ולא ניתן להבחין בצללים.
 
עד כאן התעסקנו בהבנה הראשונית של האור. בכתבה הבאה נדון על נורות ליבון ל- HMI.

מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידיאו וטלוויזיה, מס' 10, עמ' 42, הוצאת אי.וי.בי
הפקות בע"מ