דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,532 כניסות לאתר
מתחילים מהתחלה

מאת: מיכאל ברנס

גם מי שכבר קרא את כל הכתבות בנושא העריכה, שפורסמו ב-+AV, יוכל
למצוא עניין בסדרה זו של שמונה כתבות שתכלול את כל התיאוריות
והטכניקות בתחום. היא בנויה כך שתתאים הן ליוצר הווידיאו המנוסה, והן
למי שמעולם לא חיבר קאט לקאט. המגזין VIDEO camera ו-+AV מציגים,
בחלקים, את מדריך העריכה השלם. לפניכם כתבת המבוא.

 
עשיית סרט דומה מעט לבישול. עבור שף, הצעד הראשון בדרך להכנת ארוחה טובה,
הוא מציאת המרכיבים הנכונים. אבל מעבר להשגת המרכיבים הטובים ביותר שכסף
וזמן יכולים לתת, ינסה השף תמיד להוסיף משהו אחר, כמעט מקרי, כדי להפוך את
הארוחה למשהו שונה מהרגיל, מיוחד, ואולי אישי.
 
כך גם לגבי עשיית סרטים. במהלך הצילומים עושה היוצר ככל שביכולתו כדי
להגיע לצילומים הטובים ביותר, אבל אם יציע לצופים שלו את אלו בלבד, כמו
שהם, ידמה לשף ששם את מרכיבי הארוחה על השולחן, במקום להציע לסועדים
תבשיל מוכן ומושלם.
 
למרבה הצער, רוב יוצרי הווידיאו המתחילים, מגישים לצופים שלהם את חומרי
הבסיס ומצפים מהם להרכיב את הארוחה לבד, בראש. גם אם חלק מהשוטים מעניינים
בפני עצמם, סביר להניח כי רובם ארוכים מדי לצפייה, בלתי מספקים ואפילו
משעממים, אלא אם מרכיבים מהם יחידה אחת שלמה.
 
תהליך הבישול של יוצר הווידיאו הוא העריכה. לרבים מיוצרי הווידיאו החובבים
נדמה כי כדי להכין תבשיל מושלם, עליהם להשקיע הרבה כסף, זמן ומאמץ. גם אם
גישה זו נכונה, היא לאו דווקא הכרחית. גם ללא כסף וכמעט ללא זמן, ניתן
להתחיל לערוך ולראות שינוי די משמעותי ביחס לחומר המקורי.
 
סדרת כתבות זו תראה ליוצר הווידיאו בדיוק מה צריך כדי לערוך וידיאו. היא
תסביר מתי כדאי להתחיל לשקול השקעה בציוד נוסף, וכיצד זה יכול לעזור
בשיפור סרט הווידיאו. יתרה מכך, כתבות אלו יעזרו להבין כיצד להשתמש בציוד
ביעילות, תוך מתן עצות לשיפור טכניקת העריכה.
 
סדרת כתבות זו בנויה כך שתוכל להתאים הן ליוצר הווידיאו המנוסה, והן למי
שמעולם לא חיבר אפילו בין המצלמה ומכשיר הווידיאו הביתי. יש להניח כי גם מי
שקרא בעיון את הכתבות הקודמות שפורסמו ב-+AV בנושאי העריכה, יוכל למצוא
מידע חדש ומעודכן בסדרה זו.
 
מצלמה ומכשיר וידיאו
בבסיס כל עריכת וידיאו צריכים להיות לפחות שני מכשירי וידיאו - מכשיר א', בו
נמצא החומר המקורי, ומכשיר ב' אליו מועבר החומר הערוך. התהליך הוא אלקטרוני
לגמרי, בניגוד לימי הקולנוע בהם היו פיזית חותכים ומדביקים חלקים מהפילם.
 
לרוב האנשים, משמשת מצלמת הווידיאו כמכשיר א', בעוד שמכשיר הווידיאו הביתי
משמש כמכשיר ב'. שני האלמנטים הנוספים שנדרשים הם טלוויזיה (כמוניטור
לצפייה בחומר המקורי או הערוך(, וכבל שמחבר בין שלושה המכשירים.
 
התהליך, המתרחש בעזרת מכשירים בסיסיים אלו, פשוט לחלוטין. יש להפעיל את
המצלמה (מכשיר א') במצב PLAY, בזמן שהווידיאו (מכשיר ב') נמצא במצב
RECORD+PAUSE. כאשר מגיעים לקטע מסוים בחומר, אותו רוצים להקליט,
משחררים את ה-PAUSE בווידיאו והקטע מוקלט. בתום הקטע (או חלק ממנו)
לוחצים שוב על ה-PAUSE וההקלטה נפסקת. כך ניתן לחזור על הפעולה ולצרף
יחד קטעים שונים המתאימים, בעיני היוצר, להרכיב יחידה אחת שלמה.
 
למבקשים דיוק בעריכה, מתגלה מהר מאוד כי טכניקה זו אינה מספקת פיזית,
מבחינת יכולת התגובה של הגוף האנושי. לא ניתן ללחוץ על ה-PAUSE במהירות
המספקת והקאטים (החיבורים) לא יוצאים מספיק מדויקים. עריכה כזו מצריכה
צפייה חוזרת בכל קטע שנערך, שוב ושוב, כדי לראות את התוצאה וכדי להגיע בכל
פעם לנקודה הנכונה, ממנה ניתן להמשיך ולערוך.
 
כמו כן, ניתן לגלות די מהר כי הווידיאו והמצלמה אינם מגיבים מיידית ללחיצה
על כפתורי ההפעלה שלהם. בשל הדרך בה בנויים המכשירים, יש להם עכבה קטנה,
המונעת דיוק מקסימלי - רצון מול פעולה. כדי לערוך במדויק בצורה כזו, יש
לקחת בחשבון את העכבות ולנסות להגיע למצב בו הלחיצה תהיה בתזמון כזה
שהעצירה (או ההתחלה) האמיתית יהיו בנקודה בה רוצים שהם יהיו.
 
עריכה מסוג זה היא אמצעי נהדר למי שרק רוצה לחבר בין קטעים ולהפוך אותם
לרצף. למי שמחפש דיוק רב יותר, מומלץ אם כן לעבור שלב אחד קדימה ולצרף
למערכת גם בקר עריכה.
 
בקר עריכה
בעיקרון ניתן לומר כי התפקיד העיקרי של בקר העריכה הוא לסנכרן בין נקודות
ההתחלה והעצירה במצלמה ובווידיאו. כדי שנקודות החיבור יהיו מדויקות, על
הסרטים בשני המכשירים לנוע במקביל, כך שיוכלו להתחבר בדיוק בנקודה אותה
בחר מראש היוצר. העכבות בהפעלת שני המכשירים מאבדות מהשפעתן על התוצאה.
 
בנוסף, בקר עריכה באיכות סבירה מאפשר צפייה בקטע העריכה המבוקש, עוד בטרם
הוא באמת הוקלט בווידיאו. כלומר, לאחר החלטה על ה-IN בחומר שכבר ערוך
(הנקודה בה יצורף קטע הווידיאו החדש), והחלטה על IN ו-OUT בחומר הגלם
(נקודות ההתחלה והסיום של הקטע החדש אותו רוצים לצרף), זוכר הבקר את
הנקודות ומאפשר הדגמה כיצד יראה החיבור.
 
האפשרות לצפות בחיבורים בטרם הם מוקלטים, מאפשרת תיקון של נקודות חיבור
שלא נראות טוב כפי שהיוצר חשב שיראו. בקרי עריכה מתקדמים יאפשרו אף החלפה
של קטע בקטע, קיצור קטעים או מחיקתם בכלל. יתרה מכך, אם מדובר בבקרי עריכה
מתקדמים, ניתן להזין לבקר את כל רשימת נקודות ה-IN וה-OUT, והוא יבצע
בעצמו את העריכה.
 
יתרון נוסף של בקר העריכה בא לידי ביטוי לאחר שהיוצר סיים לערוך את הסרט.
כעת יכול היוצר להכין עותקים של הסרט המוכן, ואלו יהיו זהים באיכותם
ובנייתם, מאחר וכל נקודות ה-IN ו-OUT עדיין שמורות בזיכרון הבקר. כך לא
צריך לערוך מחדש כל עותק.
 
בשוק יש כמובן סוגים שונים של בקרי עריכה ולא כולם באיכות שווה. יש הבדלים
כלכליים וביצועיים בין המכשירים השונים. לפניכם כמה נקודות חשובות שכדאי
לבדוק בבקר העריכה, לפני ששולפים את כרטיס הוויזה מהארנק:
>היכולת להתעסק עם מאות נקודות IN ו-OUT, ולא רק עם נקודות בודדות.
>היכולת לשלוט במצלמה ובמכשיר הווידיאו בצורה מדויקת לחלוטין, כך שנקודות
ה-IN וה-OUT יהיו בדיוק היכן שהיוצר בחר, ולא כמה שניות או פריימים קדימה.
>היכולת לצפות כמה וכמה פעמים ברשימת העריכה, לפני ההקלטה הפיזית על
הקלטת שבווידיאו.
  
התאמה של בקר עריכה ליוצר מסוים, תלויה בכמה גורמים:
>באיזה סוג של מצלמה ומכשיר וידיאו משתמש היוצר. אין בקרים אוניברסליים.
רכישה של בקר מחייבת התחשבות בציוד הקיים (או הציוד שעומדים לקנות_, כך
שתהיה התאמה.
>האיכויות אותן דורש היוצר מבקר העריכה. ככל שליוצר יש ניסיון רב יותר, כך
הוא ידרוש יותר איכויות ויותר דיוק מהבקר שהוא רוכש.
 
בהמשך סדרת כתבות זו יובא הסבר על הסוגים השונים של בקרי העריכה הקיימים
בשוק, וההבדלים ביניהם.

עריכה כאומנות 
אמצעי העריכה הנפוץ ביותר כיום (עד שהמחשבים ישתלטו סופית) נקרא A/B
ROLL. הנקודה החשובה ביותר באמצעי זה היא שהוא מאפשר לעורך לשלוט בשני
מקורות וידיאו שונים המופעלים באותו זמן.
 
שני מקורות אלו הם, באופן עקרוני, שני מכשירי וידיאו. אפשר שהם יהיו מצלמות
וידיאו, למרות שדבר זה פחות איכותי, כי למצלמות יש אפשרות פחות טובה של
חיפוש תוך צפייה, ומערכות מעט איטיות יותר.
 
היתרון בעבודה עם שני מקורות וידיאו הוא לא רק במקרה בו יש חומרים שצולמו
בשתי מצלמות שונות, כך שיש שני צילומים שונים מזוויות שונות, באותו אירוע.
השימוש העיקרי הוא שאפשר כך למזג בין המקורות השונים.
 
באופן נורמלי, כאשר עורכים, משתמשים בעיקר בקאט רגיל - חיבור של תמונה אחת
בדיוק במקום בו מסתיימת התמונה שלפניה. השיטה השנייה בשכיחותה היא מיזוג
בין שתי תמונות שונות, כאשר התמונה הראשונה נעלמת בהדרגתיות במקביל לכך
שהתמונה השנייה מופיעה בהדרגתיות. אופציה זו אינה זולה ובדרך כלל אינה
בשימוש אצל חובבים, אבל היא אופציה חשובה מאוד עבור מקצוענים או מי שמנסים
להיות כאלה.
 
עריכה דיגיטלית
במעלה הרשימה של אמצעי העריכה, נמצאות המערכות הדיגיטליות השונות. אלו
משתמשות במחשבים כדי לאחסן את חומר הווידיאו על דיסק קשיח בצורה דיגיטלית,
בין אם החומר צולם בדרך דיגיטלית או לא.
 
היתרון בעריכה דיגיטלית הוא דומה בצורה מסוימת ליתרון שבעריכת פילם.
בצורות העריכה של טייפ מול טייפ, אין אפשרות לדחוף סצינה מסוימת באמצע
חומר שכבר נערך. אם רוצים לעשות זאת, יש להתחיל לערוך מחדש את כל הסרט,
לפחות מהנקודה בה רוצים להוסיף את הסצינה.
 
בעריכה דיגיטלית ניתן להוסיף כל סצינה בכל מקום, להחליף סצינה בסצינה
אחרת, ובעצם כמעט לעשות הכל. עריכה כזו, הנקראת גם עריכה לא ליניארית (לא
רציפה), קלה יותר במובן הזה שניתן לעשות כל תיקון בכל שלב, מבלי לפגוע
באיכות או בזמן המושקעים בעריכה.
 
עבור המשתמש החובב, עריכה דיגיטלית היא עדיין חלום יקר מדי. למרות זאת,
מחירי המחשבים והתוכנות יורדים בהתמדה, וניתן להניח כי לא ירחק היום בו
יהיה מחשב עריכה בכל בית.

מצלמה בלבד 
אם הרעיון של העריכה לאחר הצילום נשמע מעט מפחיד, זה לא אומר שצריך לוותר
בכלל על סדר. בעצם זה מחייב עריכה במהלך הצילום עצמו. כדי להביא לכך
שהסרט המצולם יראה כמעט ערוך, יש להקפיד מאוד בעת הצילום עצמו. כל שוט
צריך להבחר בקפידה, הן מבחינת האיכות הטכנית שלו והן מבחינת החיבור בינו
ובין השוט שלפניו. יש לשמור גם על כך שהשוטים יהיו קצרים.
 
המחשבה היא לבדוק בעינית שהכל מתאים ומדוייק, ללחוץ על הקלטה ולשוב למצב
PAUSE מהר ככל האפשר. אם יש ספק לגבי איכות השוט, ניתן לצפות בו מיד
לאחר צילומו ולהחליט אם להשאיר אותו או להמשיך לצלם מהשוט שלפניו.
 
עריכה תוך כדי צילום טובה לא רק למי שמתעצל לערוך ממש או מפחד מזה. היא
טובה בכל מקרה, מאחר והיא מאפשרת פחות זמן צילום מיותר, שהופך לזמן עריכה
מיותר; בכל שיטה בה עורכים.
 
מצלמה ומכשיר וידיאו
העריכה הפשוטה ביותר כוללת מצלמה, מכשיר וידיאו ביתי וטלוויזיה. בעת הקרנת
החומר, פשוט בוחרים אל תוך הווידיאו את השוטים המעניינים או חלקים מהם,
באמצעות שימוש ב-PLAY במצלמה ו-RECORD-PAUSE במכשיר הווידיאו.
במכשירים מחוברים בכבלים מעבירים ביניהם אותות אלקטרוניים.
 
שיטה זו מאפשרת להיפטר מקטעים לא רצויים, לקצר חלקים שיצאו ארוכים מדי,
להחליף את סדר השוטים המצולם בסדר אחר, לפי בחירת היוצר. איכות התוצאה
תלויה במהירות התגובה של היוצר ושל המכשירים.
 
מצלמה, מכשיר וידיאו ובקר עריכה
היתרון העיקרי בשימוש בבקר עריכה, הוא ביכולת לעשות קאטים מדויקים, מאחר
והבקר שולט בהפעלה של שני המכשירים האחרים. שיטה זו מאפשרת, בבקרים
מסוימים, לשמור את רשימת החיבורים ולהשתמש בה להכנת כמה עותקים שרק רוצים.
ברוב הבקרים ניתן גם לעשות תיקונים בחומר בלי לפגוע ברצף הנערך.
 
הבקרים גם מאפשרים צפיה מוקדמת בחיבור בין שני שוטים, כך שניתן לראות על
המסך אם הם מתחברים טוב, ואם לא לתקן אותם לכאן או לכאן. לצפות שוב, ורק
אחרי שמרוצים, להקליט.
 
הבעיה העיקרית עם הבקרים, היא שכל בקר עובד רק עם חלק מהציוד הקיים בשוק,
וצריך לבדוק היטב אם הבקר מתאים למצלמה ולמכשיר הווידיאו שכבר יש בבית.
 
עריכת A/B ROLL
מערכת זו היא אחת ממערכות העריכה הפופולריות אצל העורכים המקצועיים.
במקום להשתמש רק במכשיר וידיאו אחד כמקור, משתמשת המערכת בשני מכשירים,
כך שניתן לחבר בין שתי תמונות המועברות במקביל.
 
לדוגמה, אם מצלמים הצגת תיאטרון, ניתן לצלם אותה כך שמצלמה אחת מצלמת את
כל הבמה ואילו מצלמה נוספת עוקבת מקרוב אחר השחקן הראשי. כך ניתן בעריכה
לעבור מתמונה מלאה למדיום שוט ולהדגיש את רגעי הדרמה.
 
במערכת מעין זו ניתן גם לעשות מיזוג בין תמונות (DISSOLVE), כאשר התמונה
הראשונה נעלמת בהדרגה ובמקומה, במקביל, עולה התמונה השנייה. כדי לבצע זאת
יש להשתמש גם במיקסר תמונה (VISION MIXER), המאפשר בנוסף להתמזגות
הרגילה, גם מיני מעברים אחרים בין תמונה לתמונה.

עריכה דיגיטלית 
מחשבים הופכים להיות יותר ויותר פופולריים לעריכה. ניתן למצוא היום תוכנות
נהדרות המתאימות ל-PC, ל-MAC ומערכות AMIGA. אלו יכולים להיות אפילו
זולים יותר מבקרי עריכה מסוימים, כל עוד יש למשתמש את המחשב המתאים
לעריכה עם התוכנה. הדבר היחיד שצריך להוסיף הוא מערך קומוניקציה, המסופק
בדרך כלל עם התוכנה.
 
החלק המעניין ביותר בעריכת מחשב, המוכרת גם בשם DTV (שפירושו DeskTop
Video), הוא העריכה הדיגיטלית. העיקרון הוא שחומר הגלם מועבר לדיסק הקשיח
של המחשב. ברגע שהתמונה והסאונד מועברים לפורמט דיגיטלי, ניתן לקבל הרבה
יתרונות שאין בווידיאו אנלוגי.
 
יותר מכך, העריכה הופכת להיות לא ליניארית (לא רציפה), כך ניתן להכניס בין
שתי סצינות ערוכות סצינה, שוט או רצף סצינות; וכל מה שהיה אחרי נקודת
ההוספה, יסתדר מעצמו בהמשך הרצף.
 
דבר זה בלתי אפשרי בעריכה אנלוגית, אלא אם מתחילים לערוך מחדש מנקודת
ההוספה, או מורידים את החומר שאחרי בשני דורות איכות (מעבירים את החומר
הערוך לקלטת אחרת, מוסיפים את הקטע החדש, ומחזירים את החומר המועתק
למקומו החדש - בסוף הקטע שנוסף).
 
לעריכה הדיגיטלית יש כמובן את כל האפשרויות שקיימות בשיטות העריכה האחרות,
רק שכאן הן נעשות מהר יותר ובקלות רבה יותר.
 
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 18 עמ' 53-51,
הוצאת אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
 
 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש