דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,448 כניסות לאתר
עוד צעדים בעריכה ביתית

מאת: מיכאל ברנס

הפרק השני בסדרת הכתבות על עריכה ביתית איכותית, עוסק בעריכה הממוחשבת,
עריכת הסאונד, עריכה מכמה מקורות, ותפקידה של המצלמה בתהליך העריכה. המגזין
VIDEO camera  ו-+AV מציגים עוד שלב בהתפתחות מחשבת העריכה


כפי שכבר הוסבר בכתבה הראשונה בסדרה זו, בחירת בקר עריכה מונעת קודם כל מהציוד
האחר שיש בנמצא - מכשיר הווידיאו והמצלמה. אולם גם לאחר מגבלה זו, נשארות מספיק
אופציות לבחור מביניהן את הבקר הנכון ביותר לכל אחד.

האפשרות הממוחשבת היא כיוון ששווה לבדוק אם יש בבית PC מסוג כל שהוא. חבילות
עריכה למחשב זולות יותר, בדרך כלל, ממכשירי עריכה חיצוניים ועצמאיים. אם יש בבית
מחשב "אמיגה", מחשב IBM או מחשב MAC; הכיוון הזה ממש מומלץ.

משתמשי "אמיגה" צריכים לחפש לעצמם אחת מאפשרויות העריכה הבאות - HAMA A-CUT  או
פלג עריכה s'KRP. משתמשי MAC צריכים לחפש ב- Gold Disk's Video Director) למרות
שאופציה זו, למרבה הצער, לא עובדת עם מצלמות PANASONIC, היא עובדת נהדר עם
אינפרה-אדום וגם עם מחבר Control-L). משתמשי PC יכולים להתפנק ולבחור בין כמה
אופציות, אבל אלו העדיפות הן ה-Home- Gold Disk's Video Director או ה- GSE Video
Mouse.

בקרי עריכה עצמאיים, עולים מעט יותר מאופציות אלו. ככל שקונים בקר עריכה יקר יותר,
כך מקבלים יותר קיבולת זיכרון, יותר שליטה על רשימת החלטות העריכה, ויותר תוספות
מיוחדות שמכשירים שונים מאפשרים.

מי שמחפש את בקר העריכה האוניברסלי, ויכול לשלם עבורו, צריך לחפש את ה- Videonics
Thumbs Up, או את הגירסה החדשה יותר ה- TU2000; שתי האפשרויות צריכות לעלות
בסביבות אלף שקל (מחיר אירופי, לפני מיסים).

אופציה מתקדמת יותר היא לקנות מכשיר וידיאו הכולל בקר עריכה פנימי. אופציה זו אינה
זולה, אבל עבור מי ששוקל בכל מקרה לקנות מכשיר וידיאו חדש באיכות מהשורה הראשונה,
שווה בהחלט לחשוב על אופציה זו. מכשירים מומלצים בתחום זה הם ה-NV-HD700 או
ה-HS1000 של PANASONIC.

אם עדיין אין ברשותכם מצלמה, כדאי לחשוב על אחד הדגמים של HITACHI, SANYO או
JVC; הכוללים בקרי עריכה מובנים בשלט שלהם המגיע עם המצלמה. אם כבר חושבים על
עריכה בשלב זה, עדיף לקנות מצלמה עם מחבר Control-L או מחבר עריכה חמישה פינים.
רק מצלמות עם מחברים כאלו יכולות לאפשר חיבור לבקרי העריכה הטובים ביותר.

עריכת הסאונד
הדרך הקלה ביותר לשפר סרט במהלך שלב העריכה היא הוספת פס קול חדש. קטע מוזיקלי
המעטר רצף תמונות, לדוגמה, עוזר מאוד לתמונות להראות מחוברות זו לזו.

במהלך הוספת פס הקול יש אפשרות לעשות מיקס (MIX) שיכלול את הסאונד המקורי של
הסרט, מוזיקה והערות קריינות שונות. העוצמה והנוכחות של כל אחד מאלו יכולים
להשתנות לפי מה שנראה בתמונה בזמן נתון. ניתן להעלות קריינות בעוצמה גבוהה
מהמוזיקה כאשר זה נכון, או להנמיך את המוזיקה בקטעים בהם הקולות המקוריים של הסרט
חשובים ומשמעותיים.

כדי לעשות מיקס באיכות טובה, יש צורך לרכוש ציוד נוסף, אבל מחיר המערכות בתחום זה
לא ממש יקר (בסביבות 250 שקל - מחיר אירופי, לפני מיסים).

הדרך הקלה ביותר לעשות מיקס לפס קול חדש, היא במהלך העריכה הסופית אל תוך מכשיר
הווידיאו הביתי. ההבדל היחיד בין עריכה רגילה לעריכה עם מיקס, הוא בחיבורים. יציאת
האודיו מהמצלמה צריכה לעבור דרך המיקסר ומשם אל מכשיר הווידיאו (במקום חיבור
סאונד ישיר מהמצלמה לווידיאו). מיקרופון ומקור מוזיקה (עדיף CD, אבל לא חובה)
יכולים להתחבר ישירות אל המיקסר (שכבר מחובר אל כניסת האודיו במכשיר הווידיאו).

עריכת המיקס בצורה מדוייקת בדיוק במהלך שהתמונה מוקלטת, היא כמעט בלתי אפשרית,
בעיקר כשמדובר במיקס שכולל את פס הקול המקורי שהוקלט במקביל לתמונה. לכן, עריכת
הסאונד היא בדרך כלל שלב נפרד, לאחר שעריכת התמונה כבר הסתיימה.

דרך אחת לעשות זאת היא לעבוד עם שני מכשירי וידיאו, להקליט את העריכה הגמורה של
התמונה אל קלטת ריקה, ובמהלך ההקלטה חזרה לקלטת המקורית, לעשות מיקס של הסאונד.
הבעיה הגדולה היא שדבר זה גורם לתמונה שצולמה במקור לעבור כבר שלושה "דורות" (בכל
העתקה של קטע וידיאו ממקור א' למקור ב' יש ירידה באיכות והעותק כבר נקרא דור שני.
הורדה של דור גורמת לירידה בחדות התמונה, פגיעה באיכות הצבע ועוד).

דרך אחת להפחתת מספר הדורות שמאבד הסרט, היא להשתמש ב-DUBBING
(דיבוב - החלפת פס הקול בלבד, מבלי לשנות את התמונה). פונקציה זו נמצאת במכשירי
הווידיאו מהאיכות הגבוהה יותר, ואם רוכשים מכשיר במטרה לערוך באמצעותו,
כדאי לבדוק שיש בו אפשרות DUB.

ברוב מכשירי הווידיאו בפורמט VHS פונקציית ה-DUB אינה סטריאופונית או באיכות hi-fi,
אבל גם ירידה מסויימת זו באיכות הסאונד אינה קריטית ואינה מורגשת, לעומת ירידה
באיכות התמונה עליה דובר קודם.

בעיית ה"דורות" לגבי התמונה - ירידת האיכות בהעתקה, לא תהיה קיימת כאשר הציוד יהיה
כולו דיגיטלי. אז תהיה האפשרות להעביר תמונה ללא ירידת איכות כלל וגם לעשות DUB
באיכות סטריאופונית. מצלמות דיגיטליות כבר יש בשוק (ומחירן בינתיים מרקיע שחקים),
אבל מכשירי וידיאו בפורמט דיגיטלי יגיעו רק בראשית השנה הבאה, כנראה. בינתיים ניתן
להסתפק במה שיש ולהפיק מזה את המקסימום.

איכות ששווה כסף
תהליך העשייה האמיתי של כל סרט נעשה במהלך העריכה. גם המצלמה המשוכללת ביותר
שקיימת, וגם הבמאי המוכשר ביותר, לא הצליחו עד היום ליצור מאסטר שיהיה מושלם מספיק
להקרנה ללא עריכה מסוג כל שהוא.

כפי שכבר הובהר, אין צורך בהשקעה ענקית וכמויות גדולות של ציוד כדי לבצע עריכה
ברמה טובה. מצלמה, מכשיר וידיאו וטלוויזיה יכולים להספיק, למרות שבהחלט עדיף שיהיה
גם בקר עריכה שיקל על המלאכה.

למרות שבהחלט ניתן לקנות בקר עריכה חיצוני בכמה מאות שקלים, ולהגיע איתו לתוצאות
לא רעות בכלל, יש מי שמשקיעים גם כמה אלפים כדי לרכוש בקר עריכה מצטיין. להחלטה
כזו (אם יש כסף לבצע אותה) יש כמה סיבות. שתי הסיבות העיקריות הן איכות ודיוק.

עורכים הם לרוב אנשים שאוהבים מאוד דיוק. אם קטע ערוך מסתיים פריים אחד (מסגרת
תמונה בודדת) מאוחר יותר מהמתוכנן, רוב האנשים לא יבחינו בכך. אנשים שאוהבים דיוק
ועיניהם רגישות מספיק, יבחינו בהבדל ולא ישלימו עם התוצאה.
 
ככל שהתקציב גדול, כך תגדל יכולת בתיפקוד והגמישות של המערכת הנקנית. היכולת לערוך
משני מקורות במקביל, עשויה להראות למתחילים בתחום כמותרות, אבל זו הדרך הבסיסית
בכל מערכת מקצועית. זו לא רק ראוותנות, מאחר ושימוש בשני מקורות היא הדרך היחידה
להגיע למשהו מעט שונה מקאט לרגיל, המהווה את אבן הייסוד של העריכה.

טכניקות מעבר בין תמונה לתמונה (כמו "דיפדוף" או אפקטים מיוחדים אחרים) יכולות
להיות מעניינות מאוד במהלך העריכה; אבל האפשרות הטובה ביותר מבין אלו (מלבד קאט
רגיל) היא אפשרות ההתמזגות (DISSOLVE). כדי להשתמש באפשרות מעבר זו, כבר יש צורך
בשני מקורות ומכשיר וידיאו טייפ נוסף כמקליט - כאמור מערכת של שלושה מכשירי וידיאו.

לשכוח מהמצלמה
בכתבה הקודמת בסדרה זו, היתה הנחה כי רוב האנשים משתמשים במצלמת הווידיאו שלהם
כמקור הזנת חומר הגלם, בזמן העריכה. בסך הכל, המצלמה היא לא רק מצלמה, היא גם
מכשיר וידיאו קטן המאפשר שידור של הסרט שזה עתה צולם.

מצד שני, יש סיבות מספיק טובות מדוע מצלמה היא לא מכשיר הווידיאו האידיאלי להיות
חלק ממערכת העריכה הביתית. אחת מהן היא שאם משתמשים במצלמה יותר מדי בטייפ המשדר את הסרט, הדבר עשוי לפגוע בתיפקודה כמצלמה.
 
סיבה הרבה יותר קריטית היא שכפתורי ההפעלה במצלמה לא ממש יועדו למטרה זו, ולכן
לעיתים צריך להשקיע יותר מדי זמן באיתור נקודה מסויימת, פריים מסויים, ממנו רוצים
להתחיל את ההקלטה. גם אחרי שהנקודה נמצאה, מצב ה-PAUSE או STILL בחלק גדול
מהמצלמות לא מאפשר פריים נקי וטוב לעבודה.
 
לעומת זאת, אפילו מכשיר וידיאו סביר או יותר, מתוכנן טוב יותר לכל פעולת חיפוש
פריים ועצירה מוחלטת בנקודה שנבחרה. בחלק מהמכשירים יש כפתורי JOG המסתובבים
בקצב שבוחר המשתמש (גם פריים אחרי פריים) ומאפשרים בנוחות מציאת הנקודה המבוקשת.
גם פעולת הקפאת התמונה תהיה בדרך כלל נקייה יותר, אם לא נקייה לגמרי.
 
בכל הקשור לנאמר בפיסקאות האחרונות ניתן, כמובן, למצוא חריגים. בחלק מהמצלמות
החדשות (בעיקר ביקרות שבהן) ניתן למצוא תיפקודים מצויינים, כמעט טובים כמו האיכויות
שניתן למצוא ברוב מכשירי הווידיאו.
 
המשתמשים בפורמט VHS-C נדמה אולי שיקל עליהם למצוא מכשיר וידיאו מתאים כמקור
בתהליך ההקלטה, אבל גם במקרה זה יהיה עליהם לחפש היטב ואפילו להשקיע בבחירת דגם
טוב ומתאים לצרכיהם. המשתמשים בפורמטים S-VHS או S-VHS C, יצטרכו מכשיר S-VHS
טוב, וכאן הבחירה אפילו מצומצמת יותר.

משתמשי ה- 8 מ"מ או ה- Hi8 בבעיה לא קטנה גם הם. אלו יכולים למצוא נחמה רק בין
מוצרי SONY, למרות שחבל מאוד שהחברה חדלה מלייצר את מכשיר הווידיאו העצמאי
בפורמט 8 מ"מ. לחברת GOLDSTAR יש מכשיר וידיאו המשלב את הפורמטים Hi8 ו-VHS,
אך הבעיה עם מכשיר זה היא שאין לו מחבר עריכה המתאים לבקר חיצוני ואין ברירה אלא
להסתפק בבקר הפנימי.
 
בסך הכל שימוש בכל מכשיר אחר (מלבד המצלמה) כמקור וידיאו בתהליך העריכה; היא עסק
לא זול, אבל זה בהחלט המחיר שצריך לשלם מי שרוצה להגיע לאיכויות עריכה טובות
ולדיוק מירבי מבחינת שליטה ותיפעול.

בכתבה הבאה נעסוק בהקלטה באיכות גבוהה מאוד, בבסיס זמן כחלק מהעריכה, ובפיתרונות
נוספים בדרך לעריכה הביתית המושלמת.
 
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 16, עמ' 43-45 הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ
 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש