דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,466,404 כניסות לאתר
צילום זה טבע

מאת: מיכאל ברנס

כמעט כל חובב וידיאו חולם לצלם סרט טבע כמו אלו הנראים בערוץ 8. כדי
להגשים זאת, לא חובה לנסוע לספארי או ליערות הגשם; גם החצר האחורית
או אחת משמורות הטבע בארץ, יכולים לספק. +AV והמגזין camera VIDEO
נותנים לכם רעיונות, עצות וטכניקות. הצצה לעולם המרתק של צילומי
הטבע

 
סרט טבע טוב הוא שילוב של צילומים מדהימים עם הרבה אינפורמציה מעניינת.
סרטי הטבע הטובים ביותר שהיו עד היום, הם אלו שגם סיפרו סיפור מעניין. כך
שהמשימה הראשונה של כל יוצרי סרט טבע, היא להחליט איזה סוג של סיפור רוצים
בעצם לספר.
 
ניתן להחליט על תיעוד טבע של החצר האחורית של הבית, או צילום אתרי הטבע
הכפריים באיזור; אך בכל אחד מאלו יש להחליט קודם מה הזמן המוקדש
לפרוייקט.
 
אם ההחלטה היא לצלם אסופה מקרית של אובייקטים (כמו מקבץ החיות בחצר
האחורית, תוך דגש על הציפורים המקננות), יש להקדיש לנושא זמן קצר יחסית -
יום עד שבוע. אם נבחרו חיה מסוימת או משפחת חיות כנושא לסרט, יש להקדיש
לכך זמן רב ביותר, אפילו חודשים, כדי להגיע לתוצאה מעניינת, מרתקת וטובה.
 
אם הרעיון הוא לצלם סרט המשקף מהלך 24 שעות בחיי בעל חיים מסוים או כמה
בלי חיים באיזור מסויים, הצילומים יכולים בהחלט להמשך כמה ימים, ורק בתהליך
העריכה ייווצר למעשה המהלך המתאר 24 שעות ברצף.
 
טכנית, שיטת עבודה כזו יכולה להחשב רמאות, אבל אין שום דבר רע בשימוש
בצילומים הטובים ביותר מבוקר מסוים, ואחריהם הצילומים הטובים ביותר מאחר
צהריים אחר, וכך הלאה. כל עוד שהצילומים אופייניים למתרחש בחיי האובייקט
במשך 24 שעות, אין סיבה אמיתית להרגיש אשמים.
 
הכנה מראש 
במידה וההחלטה היא לעקוב אחר קבוצה ספציפית מאוד של חיות, כמו מכרסמים
למיניהם, ציפורים מקננות או אפילו משפחת חתלתולים צעירה בחצר האחורית,
כדאי לחפש איזה קונפליקט לתלות סביבו את הסיפור.
 
זה יכול להיות הקונפליקט בין בני האדם והרגליהם לבין אותן חיות והרגליהן, או
(אם ממש התמזל מזלכם) קונפליקטים קטנים ומעניינים בין החיות לבין עצמן. בכל
מקרה, יצירת סיפור מכל סוג שהוא תהיה תמיד מעניינת יותר, מסתם אוסף צילומים
של האובייקטים.
 
כמובן שקל יותר למצוא סיפור על חיה שכבר יודעים עליה משהו. לאחר שמחליטים
על האובייקט, מומלץ לקרוא עליו קצת, כדי שיהיה בסיס. ברור שבמהלך העבודה
עצמה יהיה ניתן ללמוד הרבה על אורח החיים של האובייקט, מעצם הצפייה
הארוכה בו.
 
התנהגות בעלי חיים היא דבר שקשה לצפות מראש במדויק, גם אם יודעים מעט על
החיה מראש. מסיבה זו, ואחרות, דרושה סבלנות רבה במהלך העבודה, אם רוצים
להצליח בהכנת הסרט.
 
במידה ויוצאים ליום צילומים כאמור, כדאי להצטייד (מעבר לסבלנות) גם בחצובה
(למרות המייצב הקיים היום ברוב המצלמות), משקפת (כדי לחפש פעילות מיוחדת,
מבלי להפעיל כל הזמן את המצלמה ולבזבז את הסוללה), מיקרופון בעל קליטה
ישירה וארוכת טווח (לקליטת קולות החיות גם ממרחק רב), וטייפ קלטות (כדי
להקליט קולות רקע).
 
סבלנות וצפייה
בסך הכל, עם רוב החיות, יש לשמור על שקט ועל מרחק כדי שאלו לא יבחינו
בצילומים ויברחו. עם הניסיון יהיה אפשרי ללמוד במדויק יותר עד כמה ניתן
להתקרב.
 
אם רוצים ממש להשקיע, ניתן לקנות (או להכין לבד) מחבוא שלא יראה חריג בנוף
ויסתיר את המצלמה והצלם מעיני החיות אחריהן עוקבים. ניתן אפילו לקחת בד
מחורר ואוורירי ולהסוות אותו באמצעות עלים וענפים, כך שהמחבוא יראה חלק
מפני השטח.
 
באופן אידיאלי, יש לצלם חיות מגובה עיניהן, הגובה בו הן רואות את הדברים.
דבר זה, בנוסף לרצון לצלם כמה שיותר קרוב, יצריך לעיתים צילום מתוך מחבוא,
מאחורי עץ או אפילו מבור באדמה.
 
בכל מקרה, חובה להשתמש ברוב הצילומים בעדשה המקרבת ביותר ובמקסימום הטווח
של הזום. מלבד שוט המראה זווית מעניינת של כל פני השטח, יש לצלם כך
שהאובייקט ימלא את הפריים (מסגרת התמונה) ככל האפשר.
 
ההמתנה לאקשן יכולה להיות ארוכה למדי. לעיתים רבות אין ברירה אלא לחכות,
ובמקביל לשוטט עם העיניים ועדשת המצלמה בחיפוש אחר אירועים. כדאי להתכונן
מראש לכך שבצילומי טבע מתבזבז חומר גלם רב (להכין הרבה קלטות) ובהתאם גם
להצטייד בכמה שיותר סוללות.
 
צילומי מקרו
לצילום חיות קטנות מאוד, כמו נמלים, חיפושיות ודומיהן, חובה להשתמש
בפונקציית המקרו הנמצאת ברוב המצלמות. במצב מקרו המצלמה מאפשרת לעשות
פוקוס על אובייקט גם ממרחק של כמה סנטימטרים.
 
רוב המצלמות מאפשרות מקרו רק במצב של זווית רחבה ביותר בסוף קשת הזום. אם
המקרו היה במצב של תחילת הזום ועדשת TELE (עדשה מקרבת מאוד), היה ניתן
להגיע לאותו תקריב גם כאשר המצלמה במרחק רב יותר מאובייקט.
 
מאחר ואין ברירה אלא לעמוד קרוב מאוד להתרחשות, מצב המקרו לא מאוד יעיל
עם אובייקטים שיכולים לפתע להתרומם ולעוף. לעיתים יש בעיה עם העובדה
שמזוויות מסוימות הצל של הצלם יכול להחשיך את ההתרחשות המצולמת.
 
שעות היום חשובות מאוד לצילום אובייקטים כמו עכבישים. הרי אם קורי העכביש
היו ניתנים להבחנה בקלות, הם לא היו אפקטיביים כלל מבחינת העכביש. מסיבה זו
יש לצלם אותם בשעות מוקדמות של הבוקר, אז יכולים אגלי הטל והאור הבהיר
מאוד לסייע בקליטת הקורים בעדשה.
 
בשעות אחרות של היום ניתן לגרום לקורים ולעכביש להיות בולטים יותר תוך
שימוש באור מלאכותי. שיטה טובה היא להעמיד את האור מאחורי הקורים, מגובה
הקרקע כלפי מעלה, ולצלם ממול.
 
חשוב מאוד לציין כי בגלל עומק קטן מאוד של שדה הצילום, כאשר מצלמים במקרו
(לעיתים ממש מרחק של מילימטרים בין הדבר הקרוב ביותר הנמצא בפוקוס, לבין
הדבר הרחוק ביותר הנמצא בפוקוס), חובה לצלם כאשר המצלמה על חצובה ולמנוע
כל אפשרות של תזוזה בעת הצילום.
 
ציידי הלילה
צילום חיות בשעות הלילה יכול להיות בעייתי מאוד. מבלי תאורה מינימלית,
איכות האובייקט המצולם תהיה רעה מאוד. לעומת זאת, אור חזק מדי יכול לגרש
במהרה את החיות המעניינות שעירניות בעיקר בלילה.
 
אם יש את הזמן והסבלנות, ניתן להניח את התאורה הרצויה במקום בו אמורה
להיות ההתרחשות, ולהניח בסמוך מאוד אוכל מתאים, כפיתיון. אם חוזרים על
הפעולה לילה אחר לילה, החיות עשויות להתרגל לאור ולשוב להתנהג בנינוחות
למרות השינוי.
 
במידה ורוצים ליצור אווירת הערב בצילום, מבלי לאבד את הפרטים המדוייקים של
האובייקט המצולם, ניתן להשתמש בפילטר כחול על העדשה ולצלם מול השמש. אם
יש אפשרות במצלמה, עדיף להקטין מעט את החשיפה. בצילום יראה האור כמו אור
ירח ולא שמש.
 
אל מרחבי הטבע
מי שלא מוכנים להסתפק בחצר האחורית או בשדות הסמוכים לבית, יכולים בהחלט
לצאת אל היערות, שמורות הטבע, ההרים והנחלים. במקומות רבים בארץ ובעולם,
בעיקר בשמורות טבע, מנסים לשמר את החיים האמיתיים של בעלי החיים ולהעניק
להם בית טבעי, אך מוגן.
 
מקומות אלו יכולים להיות אתרים מרתקים לצילומי טבע. בארץ ניתן למצוא גם
בצפון וגם בדרום (בהתאם לטעם האישי) אזורים מוגנים מלאים בסוגים שונים של
חיים. ניתן לקחת שק שינה, רזרבות גדולות של סוללות וקלטות (ושאר ציוד כפי
שפורט), לבלות כמה ימים מרתקים בחיק הטבע, ולחזור עם סרט מספק ומרתק.
 
בצילום רחוק מהבית צריך לחשב יותר טוב את השימוש במצלמה ואת מה שמצלמים
באמצעותה. ניתן לבלות יום ולילה ראשונים בהבנת הסביבה, התחקות אחר חיות,
למידת התנהגותן, וממש לתכנן את המטרות. גם אם לא כולן יצליחו, תיכנון נכון
יאפשר לפחות צילום מעניין של חלק מהמטרות.
 
גם אם לוקחים הרבה סוללות, יש לתכנן היטב מתי לוחצים על כפתור ההפעלה
וכמה זמן משאירים את המצלמה עובדת. יש לזכור כי סוללות מאבדות מכוחן גם
כאשר הן אינן מחוברות למצלמה, ובסופו של דבר הן נפרקות, גם אם לא נגעו בהן
כלל.
 
מאחר ובטבע מרחבי המחייה של החיות גדולים יותר, הברחת חיות יכולה לגרום
להן לא לשוב עוד לאותו מקום בימים שאחרי. כדי לא לצאת בידיים ריקות, מומלץ
לצלם בכל מקרה מרחוק, אפילו שוט רחב וכולל, ורק אחר כך לנסות להתקרב. כך
גם אם יברחו החיות כתוצאה מההתקרבות, לפחות יהיו שוטים רחוקים יותר של
אותן חיות.
 
במידה ומצלמים חיה רגועה יותר (ויש גם כאלו בטבע), או אם מצלמים מרחוק
באמצעות עדשת TELE; עדיף לפעמים לחשוב רגע לפני הצילום ואולי לשנות
משהו בגישה. לדוגמה, במקום צילום מלא של החיה וסביבתה, להתחיל דווקא בשיא
הזום, כאשר רואים אפילו רק חלק מגוף החיה, ואז לפתוח (ZOOM OUT) לאט לאט,
עד שמגיעים לשוט רחב יותר, עם אותם פרטים.
 
פסטיבל של חיות
רק חלק קטן מפס הקול ששומעים בסרטי טבע בטלוויזיה, אכן הוקלט ממש במקביל
להקלטת התמונה. ברוב המקרים מדובר באוסף הקלטות של צלילים מאותו מקום בו
צולמו התמונות, וחיבור של צלילים אלו אל התמונה רק בשלב העריכה.
 
בעיקר כאשר מצלמים בעדשה מקרבת מאוד, קשה למיקרופון המצלמה לקלוט גם את
הקולות האמיתיים ממרחק רב. יש להניח שרוב הצלילים שיקלטו, יהיו דווקא
מהסביבה הקרובה למצלמה וכך יתערבבו צלילים רבים שאינם קשורים ישירות
לנראה בתמונה.
 
אם ברור לצלם מראש איזו נקודה הוא עומד לצלם, ניתן להחביא במקום בו אמורה
להיות ההתרחשות מיקרופון או טייפ קטן, שיקלוט את הצלילים מקרוב יותר. ניתן
כמובן להקליט גם סתם קולות מהסביבה בה מצלמים - קולות ציפורים, משב הרוח
בענפי העצים, צרצרים, קולות מים זורמים (אם יש כאלו ממש בסביבה), ועוד.
 
מומלץ, באופן עקרוני, להקליט רצף ארוך ככל האפשר של קולות, כך שבעריכה
יהיה ניתן לגשר באמצעותם על קאטים מהירים או מעברים חדים, ולעזור לסרט
להראות אחיד ושלם.
 
קריינות
לבסוף, לאחר הכנת הסרט ועריכתו, מומלץ להוסיף לפס הקול גם קריינות. הכלל
החשוב ביותר בעניין זה הוא לא לתאר את מה שנראה על המסך. שיטה זו משעממת,
אינה מוסיפה דבר ואף מזלזלת בצופה.
 
הדרך הנכונה לעשות קריינות לסרט טבע, היא להוסיף לצופה מידע על החיות
הנראות על המסך - להסביר את מנהגיהן, אופי חייהן, ועוד. ניתן בהחלט להשתמש
בספרות שונה על החיות המצולמות, כדי להעניק לדברי הקריינות עומק וחוכמה.
 
צריך בהחלט להיזהר מליפול למלכודת הקריינות, ולא להפוך אותה לסיפור ארוך
ומייגע המלווה כל שנייה של סרט. ההערות צריכות להיות קצרות, תכליתיות,
מעניינות ובאמת מוסיפות לתמונה הנראית. בעיקרון, אם סצינה מסוימת מדברת בשם
עצמה, יש להניח לה לעשות זאת.
 
אלמנט נוסף שניתן להוסיף בעריכה הוא מוזיקה. יש לחשוב היטב לפני שבוחרים
את המוזיקה, להתאים מוזיקה שקטה לסצינה רגועה ומוזיקה סוערת יותר לאירועים
המתאימים לכך.
 
גם לגבי המוזיקה וגם לגבי הקריינות, יש לדאוג שאלו לא ישתלטו לגמרי על פס
הקול. עדיף במקרים רבים להניח לצלילי הטבע להעניק לצופה את התחושה שהוא
נמצא ממש במקום בו צולם הסרט. (לגבי הקלטת ועריכת פס הקול, ר' כתבה ראשונה
בסדרה על סאונד, המתפרסמת בגיליון זה).
 
לסיכום, למרות המאמץ הרב שנדמה כי צריך להשקיע ביצירת סרט טבע טוב, אם
אוהבים טבע ואוהבים צילום, השילוב בין השניים הוא חוויה שאין דומה לה. אם
עובדים נכון, התוצאה היא משהו שנעים מאוד לצפות בו ויכול לקבל תגובות טובות
מכל קהל, בכל גיל.
 
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 17, עמ' 17-14, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
 


 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש