דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,898 כניסות לאתר
צלילי המוסיקה

מאת: מיכאל ברנס

הכתבה החמישית בסדרת הכתבות המקיפה על נושא העריכה, מתמקדת הפעם
בטכניקות השונות באמצעותן ניתן להוסיף פס קול לסרט. לא פעם, פס הקול
הופך את הסרט לייחודי ומעניין אף יותר. VIDEO camera  ו-+AV מציגים,
בחלקים, את מדריך העריכה השלם.

 
לעתים קרובות ממקדים צלמי וידיאו את מירב מאמציהם בצילום סרט וידיאו
איכותי ובגמר העריכה התוצאה המתקבלת יפה אולם פס הקול די מאכזב. טעות
נפוצה היא לחשוב שאם הסרט טוב אז גם פס הקול יהיה טוב.
 
למרבה הצער, פעמים רבות, לא כך הם פני הדברים. בראש ובראשונה יש לזכור שפס
הקול המוקלט הוא לא תמיד הקול שאתם שומעים כאשר אתם לוחצים על הכפתור
האדום במצלמת הוידיאו.
 
הרמקול של מצלמת הוידיאו אינו פועל באותו אופן כמו האוזן האנושית; ראשית כל
הוא פחות סלקטיבי וכן הוא קולט קולות וצלילים של עצמים או נושאים שאינם
מופיעים כלל על המסך. פעמים רבות יש לצלם סצינות מסוימות בצורה מיוחדת או
לא מקובלת מבחינה מקצועית כדי להיות בטוחים שהצלילים הנכונים יוקלטו.
 
למרות הכול, פס הקול אינו תוספת מקרית לסרט עצמו. פס הקול משחק תפקיד
חשוב מאוד בסרט ולא פעם קורה שפס קול מוצלח עוזר לסרט לזרום עד כדי מקרים
בהם התמונות הופכות למשניות בחשיבותן.
 
נסו לחשוב לרגע על נאום מרגש ששמעתם לאחרונה בטלוויזיה או סרט טוב שראיתם.
לא היו אלו התמונות שדברו אליכם אלא פס הקול. לפיכך, שימוש נכון בפס הקול
הוא בגדר אומנות בפני עצמה.
 
שורש הבעיה בהכנת פס קול טוב אינו נעוץ רק בעובדה שמיקרופונים רבים של
מצלמות וידיאו אינם טובים להקלטת פס קול באיכות טובה. לא פעם, הדרך שבה
מוקלט פס הקול מקשה מאוד על עריכת שינויים בפס הקול מבלי שזה ישפיע על
הסרט עצמו או מבלי שזה ישפיע על האיכות של כל מכלול הסאונד.
 
אם לא די בכך, הרי שהדברים הרבה יותר מסתבכים לאור העובדה שיש יותר דרכים
להקליט פס קול בסרט וידיאו מאשר דגמים של מצלמות וידיאו. לחלק מהמצלמות
יש סאונד סטריאו, לחלק מונו ובחלק קיים פס קול שניתן להוסיף על הקיים. יש
מקרים בהם ניתן להחליף את פס הקול הקיים רק אם התמונה מוחלפת. חלק מפסי
הקול מוקלטים באופן דיגיטלי ואילו בחלק מהמצלמות עדיין משתמשים בשיטה
הישנה של מערכת סאונד אנלוגית.
 
VHS Mono
משתמשים בשיטה זו במכשירי וידיאו זולים בפורמט VHS, כל מצלמות הוידיאו
VHS, וחלק ממצלמות הוידיאו בפורמט VHS-C. שיטה זו מקליטה את פס הקול על
גבי רצועה נפרדת לאורך פס הוידיאו עצמו. האיכות המתקבלת נמוכה ביותר, אולם
היתרון של שיטה זו הוא שבמידת הצורך ניתן להחליף את פס הקול מבלי שהדבר
ישפיע על התמונה עצמה.
  
סטריאו VHS
שיטה זו מצויה בדגמים האחרונים של מכשירי וידיאו בפורמט VHS, כל מצלמות
הוידיאו בפורמט S-VHS ו- S-VHS-C וחלק ממצלמות הוידיאו בפורמט VHS-C.
מערכת הסאונד מתבססת על פס קול מונו כפי שניתן למצוא במכשירים ממשפחת ה-
VHSהפשוטים אולם היא מוסיפה פס קול סטריאו Hi-Fi אשר מוקלט בתוך ערוץ
הוידיאו.

לפיכך לא ניתן להחליף את פס ה-Hi-Fi מבלי להשפיע על פס הוידיאו אולם ניתן
להוסיף פס קול נוסף הודות לפס הקול הנשמר בערוץ המונו הליניארי. זו הסיבה
מדוע מרבים להשתמש במכשירי וידיאו בפורמט VHS שכן פורמט זה מקנה שליטה
עצמאית על הסאונד.
 
מונו 8 מ"מ
ניתן למצוא פורמט זה במצלמות ישנות בפורמט 8 מ"מ והוא מקליט את פס הקול
בתוך פס הוידיאו. איכות ההקלטה היא אומנם באיכות Hi-Fi (שכן ניתן להקליט
קשת רחבה של תדרים) אולם ממעטים להשתמש בו שכן לא ניתן להחליפו מבלי
להחליף את התמונה עצמה.
 
סטריאו 8 מ"מ
משתמשים בפורמט זה בחלק ממצלמות הוידיאו בפורמט 8 מ"מ וברוב המצלמות
בפורמט Hi8. העיקרון הוא אותו עיקרון כמו במונו 8 מ"מ אלא שכאן מדובר
בסטריאו. גם בו לא מרבים להשתמש למטרות עריכה ובכל מקרה רוב מערכות
העריכה משתמשות במצלמות ה- 8 מ"מ למיניהן רק כמקור ולא כמקליט.
 
PCM 8 מ"מ
שיטה להקלטת סאונד של SONY אשר בה בנוסף לעומק של פס הקול המוקלט,
מוקלט גם פס קול באיכות סטריאו דיגיטלית בעזרת ראשים נעים באזור רחוק
לגמרי מהמקום בו מוקלטת התמונה. פירושו של דבר שניתן להוסיף פס קול בפס
ה-PCM באופן עצמאי לגמרי מפס הוידיאו.
 
למרבה הצער מעדיפה SONY לשמור את הטכנולוגיה הזו רק למוצרים המתקדמים
ביותר כגון מצלמה בפורמט 8 מ"מ מדגם V200, מצלמות בפורמט Hi8 מדגם
V600/V500 והEV-S1000- )edit deck Hi8).
 
DV PCM
עם כניסתו לשוק של פורמט ה-MiniDV הדיגיטלי נוספה אפשרות של dubbing
באיכות גבוהה של סטריאו לחלק גדל והולך של השוק.
 
פורמט זה מאפשר ליצרנים לייצר מצלמות וידיאו אשר מתירות למשתמש לבחור בין
פס קול סטריאו מעולה שניתן להוסיפו או שני פסי קול סטריאו באיכות גבוהה
אותם ניתן לשכפל כל אחד בנפרד.
 
לא בכל מצלמות הוידיאו יש אפשרות לבחור וברוב המקרים יש פס קול אחד או
שניים.
 
בשלב הנוכחי, פורמט ה-MiniDV מציע את האפשרות הטובה ביותר לעריכת סאונד.
למרבה הצער, יש מחסור במערכות עריכה בפורמט זה כדי שניתן יהיה ליהנות ממנו
ולנצלו כראוי.
 
שיפור פס הקול המקורי
אחת הבעיות הנפוצות בסרטי וידיאו של חובבנים היא איכות הסאונד הבינונית
ומטה. שורש הבעיה הוא המיקרופון המובנה של מצלמת הוידיאו. אנו נוטים להאמין
שהמיקרופון יקלוט את הקולות שמסביבו בצורה שווה או שלפחות יקלוט את אותם
קולות שאוזנינו קולטות. למרבה הצער אף אחת מההנחות האלו אינה נכונה.
 
ברוב מצלמות הוידיאו יש מיקרופון רב כיווני שקולט סאונד מכל הכיוונים בצורה
שווה או מיקרופון חד כיווני אשר רגיש יותר לסאונד המגיע מהחלק הקדמי של
המצלמה.
 
הבעיה העיקרית היא אותם צלילים שנקלטים במיקרופון בצורה לא מכוונת עליהם
לצלם אין הרבה שליטה. אם אינכם יכולים להשתמש במיקרופון חיצוני הרי
שהפתרון היחיד הוא להתקרב אל מקור הקול אותו אתם רוצים להקליט. (פירוט על
כל המיקרופונים הקיימים ויתרונותיו של כל אחד ניתן לקרוא בגיליון 21
בכתבה "בקצה המצלמה").
 
כאשר אתם מצלמים בחוץ כדאי באמת להתקרב לנושא הצילום (ע"י שימוש בעדשה
רחבת זווית ו-converter במידת הצורך). אין טעם להשתמש בעדשה long lens
ולקוות שהקול יוקלט.
 
יש מצבים בהם רצוי ואף כדאי לעשות את ההפך כלומר לעמוד במרחק גדול מנושא
הצילום. זהו המקרה בעיקר כאשר מצלמים קבוצות של אנשים (חתונה וכדומה). אם
ניתן לשמוע את הדברים הנאמרים יהיה קשה מאוד אחר כך לחתוך את הסרט והדבר
עלול לשבש את הסרט. ניתן להקל על הדברים ע"י שימוש בעדשת telephoto.

מספר עצות שימושיות
בסרטים המתעדים טיולים יש צורך בדיבור ברקע שבו מסבירים לצופים מהם אותם
מקומות שהם רואים על המסך.
 
אולם טעות גדולה היא לחשוב שהערות באמת מתארות את מה שרואים. בפעם הבאה
שאתם צופים בתוכנית טלוויזיה הממליצה על אתרי נופש, שימו לב שהדובר נתפס
לתמונה מסוימת באופן מקרי בעודו מסביר משהו שלא ניתן היה להבין מהתמונה
עצמה.
 
מסקנה: האומנות של הסבר נילווה לסרטים מסוג זה באה לידי ביטוי ביכולת של
הדובר להוסיף על מה שנראה במסך ולא לחזור על מה שרואים ממילא.
 
נקודה חשובה מאד היא להימנע מלדבר ללא הרף. די במספר מילים לכל סצינה וכך
ביתר הזמן יכול הקהל להתרכז בתמונות ובקולות הרקע.
 
בדומה למוסיקה, השלב הטוב ביותר להוסיף את ההערות לפס הקול הוא כאשר סרט
הוידיאו כבר עבר עריכה למרות שבמקרים מסוימים יהיה צורך במוזיקת רקע נוספת
בין אם זו מוסיקה או קולות הרקע של המקום המצולם.
 
יש להכין מראש את המלל אותו אתם רוצים להקליט ואחר כך לדבר מול המיקרופון
(לא בתוך המיקרופון), רצוי במרחק קטן מהפה.
 
אם אתם טועים בזמן קריאת השורות, מוטב אולי שתקליטו את עצמכם בשלבים ורק
אחר כך תשלבו את כל הקטעים יחד בפס הקול.
 
כדאי שרגע הלחיצה על כפתור ה- audio-dub במכשיר הוידיאו יהיה בתיאום מלא עם
הרגע בו אתם מתחילים לקרוא ולכן רצוי לספור לאחור: 3, 2, ..1. ואז להתחיל.
 
דבר המחוקק בישראל
רבים האנשים אשר עושים שימוש בפסי קול ממקורות שונים בין אם למטרות פרטיות
ובין אם למטרות מסחריות. אם החלטתם לשלב בסרט הוידיאו שלכם מוזיקת רקע
מתוך תקליטו האחרון של רמי קליינשטיין, החיפושיות או כל יצירה אחרת מבלי
לידע איש, רצוי שתדעו שזוהי עבירה על החוק. אם מדובר בקלטת וידיאו למטרות
צפייה במסגרת משפחתית, ככל הנראה שידו של החוק לא תשיג אתכם (אולם זו
עדיין לא סיבה לעבור על החוק), אולם ברגע שמדובר בקהל צופים גדול יותר
מוטב שתדעו מה אומר החוק לגבי זה. לאור חוסר הידיעה שיש בנושא פנינו לשני
גופים אשר מרכזים את כל נושא זכויות היוצרים, העתקה של מוזיקה מכל סוג שהוא
והשמעתה: אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל)
והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ.
 
מתוך תקנות אקו"ם -
חובות הרשיון:

כל המבקש להעתיק או להקליט יצירה בודדת או יצירות אחדות על קלטת וידיאו
או מוצר מולטימדיה, חייב לפנות לאקו"ם בכתב ולבקש רשיון להעתקה תוך ציון
שמות היצירות, מחבריהן, סוג המדיה עליה יועתקו או יוקלטו היצירות, מטרת
ההפקה (מסחרית או אחרת), וסוג הנוסח (COVER/ORIG).
 
אקו"ם תערוך את בירור הזכויות עם בעלי הזכויות לגבי השימוש ביצירותיהם.
 
הערה:
1. הרשות לשימוש ביצירה אינה כוללת רשות שימוש בהקלטה קיימת ובמקביל
לפנייתכם אלינו עליכם לפנות לחברת התקליטים המפיקה (ראה התייחסות
בהמשך).
 
2. לא ייעשה שום שינוי ביצירה שיש עמו פגיעה בזכות המוסרית של היוצרים.
 
מרכיבי החיוב 
1. דמי סינכרוניזציה. דמי סינכרוניזציה הוא תשלום חד-פעמי עבור השימוש
ביצירה אור-קולית. שיעור החיוב יהיה כדלקמן:

1.1יצירה מרפרטואר מקומי - אם היוצר מו"ל הוא בעל זכויות של יותר מ-
  
50% מסך היצירות בקלטת וידיאו/מולטימדיה או מהתזמון המשוער של
המוצר, יקבע בעל הזכויות את שיעור דמי סינכרוניזציה.
 
אם היוצר מו"ל הוא בעל זכויות של פחות מ- 50%, דמי סינכרוניזציה
יהיו לפי תעריף אקו"ם הנוכחי - שווה ערך של $30 לדקה מותחלת
או חלק ממנה בתוספת מע"מ.
  
1.2  יצירה מרפרטואר זר - בכל מקרה היוצר מו"ל יקבע את דמי סינכרוניזציה
אך לא פחות ממחיר מינימום של $30 לדקה מותחלת או חלק ממנה.
 
2. זכויות מכניות (חיוב עבור שעתוק של המוצר)
 
2.1 קלטות וידיאו 
מרכיבי החיוב יהיו מותנים בסוג השימוש במוסיקה כדלקמן:
  
2.1.1 קלטת אור-קולית בידורית - חישוב התמלוג יהיה 6% מ- PPD
(מחיר פר יחידה) בתוספת מע"מ ליחידה.
 
2.1.2 קלטת אור-קולית שאינה בידורית - (סרט דוקומנטרי, קטלוג יצרן
הדרכה מקצועית וכד') חישוב התמלוג יהיה 3% מ-PPD בתוספת
מע"מ ליחידה.
  
התמלוג לא יהיה בכל מקרה נמוך ממחיר המינימום (כיום על 1.20 ש"ח
בתוספת מע"מ ליחידה).
  
הפדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות בע"מ
מתוך הבסיס החוקי לזכויות הפדרציה:

1. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ היא תאגיד שמאחד חברות תקליטים
ישראליות, ואלה מייצגות את המוזיקה המקורית הישראלית שהופקה על ידן כמו
גם ייצוג בישראל של רוב חברות התקליטים בחו"ל בעלות זכויות היוצרים
במוזיקה לועזית מוקלטת, שמושמעת ונמכרת בישראל.

2. הפדרציה אם כן מייצגת את ההקלטות של מוזיקה ישראלית מקורית שהופקה ע"י
חברות התקליטים הנ"ל ואת רוב המוזיקה הלועזית שמשודרת בישראל.

3. על פי חוק זכויות יוצרים, סעיף 19, חברות התקליטים שהן היוצרים המקוריים
של ההקלטה המוגנת, הן בעלות זכויות היוצרים בתקליטים פרי יצירתם, והן
מושוות בחוק לבעלות זכויות היוצרים במוזיקה. (המונח "תקליטים" כולל כל
צורה של הטבעה קולית על מכשיר מכני, דיסק, קלטת, תוכנת מחשב וכיוצא
בזה).
 
פירושו של דבר שמי שמעוניין לעשות שימוש ביצירה מוזיקלית המוטבעת על כל
צורה שהיא של מדיה (תקליט, קלטת, דיסק וכדומה) צריך לפנות לפדרציה הישראלית
לצורך הסדרת תשלום תמלוגים על פי החוק.
 
לפרטים נוספים: 
אקו"ם טל':6841414 - 03
הפדרציה הישראלית טל': 6130715 - 03
  
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 22, עמ' 41-38, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 

 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש