דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,987 כניסות לאתר
צעדים ראשונים בעריכה ביתית

מאת: מיכאל ברנס

גם לעורכים חובבים יש היום אפשרות להעלות את רמת הסרטים שהם מצלמים,
באמצעות אפשרויות עריכה שונות, מעריכה באמצעות מכשיר וידיאו ומצלמה בלבד,
ועד עריכה ממוחשבת. סדרת כתבות זו תיתן לכם כמה עצות ראשוניות על ההחלטה
להשקיע בעריכה ועל האפשרויות השונות הקיימות. פרק ראשון על עריכה בסיסית
ועריכה באמצעות בקר

 
המחשבה על הצורך או האפשרות לערוך סרטי וידיאו, מלחיצה ומפחידה חלק ניכר ממשתמשי
הווידיאו הביתי. זאת למרות העובדה שעריכת וידיאו בסיסית לא כוללת הרבה יותר מבחירה
של השוטים הטובים ביותר שצילמנו, והעתקתם לקלטת אחרת.

עבור צפיה פשוטה בבית, בהחלט מספיק ללחוץ על כפתור ה-PAUSE במכשיר הווידיאו
המקליט (כאשר רוצים להפסיק את ההקלטה ולא להעביר קטע מסויים) או שיחרור כפתור זה
(כאשר רוצים להמשיך להקליט); אבל אם מעט רצון ומעט חזון, בעת הצילום ובעת העריכה,
ניתן להגיע לתוצאה שממש תספר סיפור.

הרעיון הקלאסי של הרכבת סיפור מעניין, בנוי על הוספת שוטים קצרים לסצינה, כך שלאחר
החיבור נוצרת בעריכה תחושה של המשכיות. לעיתים קרובות, שוטים קצרים אלו לא נמצאים
כלל בסמוך לחומר הצילום העיקרי ולעיתים אף נמצאים בקלטת מצלמה אחרת לגמרי. אם
מאפסים את המונה האלקטרוני בתחילת הצפייה בקלטת המקור (זו שבה השתמשנו בצילומים),
רושמים בעת הצפייה את התיזמון של כל קטע שרוצים להעביר לקלטת ה-VHS (פורמט
הווידיאו הביתי המקובל); אפשר להשתמש ברישום זה כדי ללקט אחר כך את הקטעים
הרצויים, אל תוך הקלטת עליה עורכים. אחר כך ניתן גם להוסיף מוזיקה, כותרות ואפקטים
נוספים, ככל שהמצלמה והווידיאו מאפשרים.

מכשירי עריכה חיצוניים
כדי להתקדם שלב אחד קדימה באיכות העריכה, כבר יש צורך לרכוש מכשירי עריכה
חיצוניים. רכישה כזו יכולה להיות יקרה, וזאת בהתאם לסוג ואיכות המכשירים שאתם
בוחרים לקנות. במאמר זה ומאמרים נוספים (שיפורסמו בגיליונות הבאים) ננסה לתת לכם
סקירה מקיפה על כל האפשרויות הקיימות בתחום.

הדבר הראשון שבהחלט כדאי להוסיף למכשירים הביתיים הוא בקר עריכה. ראשית, הבקר
מאפשר לכם לשלוט הן על המצלמה והן על מכשיר הווידיאו ממקום אחד, ורק לעיתים
נדירות עליכם להשתמש בכפתורי המכשירים עצמם. הבקר מתאם את שני המכשירים כך
שיפעלו בדיוק מירבי, אם לא מושלם, ויחסכו את הצורך לחזור על כל חיבור כמה פעמים,
עד שיהיה מושלם.

שנית, הבקר רושם לעצמו את כל הסצינות שאתם רוצים לשמור, בסדר שבו אתם רוצים לערוך
אותם. רשימה זו, הנקראת רשימת החלטות העריכה (EDL), בנויה מצמדים של מספרים
שמציינים אחד את ה-IN (תחילת הקטע שאותו בחרתם) וה-OUT (סופו של הקטע). היתרון
שקיים ברשימת עריכה שמורה, הוא שבעזרת בקר טוב ניתן לחזור לכל אחת מהנקודות
שנקבעו (IN או OUT) ולתקן אותם, אפילו תיקונים מזעריים, אך חשובים, אם אחד השוטים
עדיין נראה ארוך מדי.

רשימת העריכה יכולה לעבוד, גם אם לא עושים הקלטה או PLAY BACK של חומר הגלם
המקורי. למעשה לא חייבים להקליט את גירסאות העריכה השונות, אלא כאשר בטוחים לגמרי
שהכל מתחבר בדיוק כפי שרוצים שיחבר - בצורה הטובה והמעניינת ביותר שאפשר.

כאשר העריכה גמורה, ניתן להשתמש ברשימה כדי להכין מספר עותקים באותה סדרת קאטים,
באותו סדר עריכה, מבלי הצורך לערוך פיזית כל עותק מחדש, דבר שהוא מחוייב המציאות,
אם עורכים ישירות מהמצלמה למכשיר הווידיאו הביתי. אומנם בעזרת שני מכשירי וידיאו
ניתן לשכפל את עותק המאסטר של העריכה, אבל אז יורדת האיכות לפחות ב"דור" בין גירסה
לגירסה. ברור, אם כן, יתרון זה של עריכה עם בקר מול עריכה רגילה.

בחירת בקר העריכה היא לא רק עניין של קניית המכשיר הטוב ביותר בשוק. יצירת החיבור
המושלם בין המכשירים חייבת להיות תוך לקיחת כל המרכיבים בחשבון. מוטב לקחת בחשבון,
לדוגמה, האם אתם צפויים להחליף את המצלמה ומכשיר הווידיאו בשנים הקרובות, כך שבקר
העריכה שתרכשו יתאים למערכת תמיד.

חושב לזכור כי הכרחי שבקר העריכה יוכל לשלוט הן על המצלמה והן על מכשיר הווידיאו,
שאם לא כן, לא יוכל הבקר לעשות את פעולתו היטב, אם בכלל. מכשיר הווידיאו הוא הקל
יותר לשליטה, מבין השניים. דבר זה ניתן לעשות בקלות יחסית באמצעות מחבר הנקרא לרוב
WAND. בדרך דומה ניתן לרוב לשלוט גם במצלמת הווידיאו, אך דבר זה לא נכון תמיד.

בכל מקרה, יש דרכים נוספות לחיבור. כאשר בקר מתחבר למצלמה, הוא צריך לשלוט במצלמה
לא רק באמצעות שליחת סיגנלים לביצוע PLAY, PAUSE, וכדומה. הוא צריך גם להיות
מסוגל לקרוא את המונה האלקטרוני של המצלמה ישירות ממנה (או אפילו טוב יותר - כל
קוד זמן על הסרט - TC). בקיצור, התקשורת בין הבקר והמצלמה חייבת להיות דו סיטרית.

חלק מיחידות העריכה נותנות אפשרות של שליטה על המצלמה בעזרת קודים הנקראים IR,
אבל רוב יחידות אלו יכולות לשדר ברמה של שוט אחד בכל זמן נתון. במקרה כזה אין לכם
את יתרונות העבודה עם רשימת העריכה (EDL) והאפשרות היחידה במצב כזה היא רק
עבודה צעד אחר צעד בשיטה הישנה והפחות טובה בהרבה. הדיוק שניתן להשיג בשיטה זו
הוא רק הדיוק שמאפשרת האצבע על הכפתור - לא דיוק מרשים כלל וכלל.

המצלמה האידיאלית לשילוב בערכת עריכה צריכה שיהיה לה מחבר לבקר עריכה, כזה שיכול
להעביר פקודות בצורה דו צדדית. יש שתי אפשרויות של מחברים במצלמות הווידיאו
לצרכנים. סוג אחד של מחבר הוא ה- CONTROL-L (או LANC) שנמצא בשימוש כמעט בכל
המצלמות של SONY, כמעט מאז ומעולם. מחבר כזה נמצא בשימוש גם בחלק מהמצלמות של
CANON ושל SANYO. קיימות מצלמות שונות שמופיעות תחת שמות מותג שונים (כמו
RICON, NIKON ואחרות) המיוצרות בידי SONY וגם הן כוללות מחבר מסוג זה.

PANASONIC היא החברה מאחורי הסוג האחר של המחבר, הנמצא ברוב המצלמות של חברה
זו. מחבר זה נקרא מחבר חמישה הפינים של PANASONIC, לא נמצא בשימוש יצרנים רבים
אחרים, למרות שניתן למצוא אותו במוצרים תחת שמות המותג PHILIPS ו-BLAUPUNKT.
רוב בקרי העריכה שתמצאו בשוק מתאימים יותר למחבר הCONTROL-L- מאשר למחבר של
PANASONIC. למרות זאת, גם עם הבקרים המתאימים למחבר של PANASONIC, נשארות
מספיק אפשרויות בשוק. מלבד זאת, רבים מהבקרים הם "אוניברסליים" ומתאימים לכל
האפשרויות.

חיבור המערכת
חלק נכבד של המשתמשים נלחץ מאוד כאשר מגיעים לכל עניין החיבור, החוטים והפינים
השונים. החלק הראשון והפשוט יחסית הוא החיבור בין המצלמה לבקר העריכה. זה בסך הכל
עניין של חיבור כבל הבקר אל מחבר המצלמה. בדרך כלל מכשיר הווידיאו נשלט באמצעות
משדר קטן של אינפרא אדום שחייב להיות ממוקם בחזית המכשיר, כך שלא יהיה שום דבר
אחר בשטח שבין המשדר לעין האלקטרונית של מכשיר הווידיאו.

החלק המסובך ביותר בתחום החיבורים, הוא החיבור בין המצלמה ומכשיר הווידיאו. חיבור
או חיבורים אלו אמורים להעביר את האודיו והווידיאו מטייפ לטייפ. אם למצלמה ומכשיר
הווידיאו יש מחבר PHONO (ראו תמונה), התהליך פשוט יחסית. השקעים המסומנים בצהוב
(ומעבירים את אות הווידיאו) בשני המחברים, מתחברים זה לזה באמצעות כבל עם פינים
בצבע המתאים. אחר כך משתמשים בכבל או שניים להעברת האודיו (שניים משמשים להעברה
סטריאופונית).

הבעיה היא שהיצרנים השונים לא ממש מקפידים על אחידות בנושא המחברים. יש מצלמות
שבהן יציאה אחת מעבירה את כל האודיו, ויש כאלו בהן יש פיצול. יש מכשירי וידיאו שאין
בהם כל כניסה שהיא, מלבד כניסת AERIAL. המחבר המקובל במכשירי הווידיאו הוא מחבר
21 פין SCART. קודם כל יש להקפיד לבחור את המחבר עליו מצויין IN או במקרים
אחרים מחבר המצויין כIN- וOUT- גם יחד.

החיבור בין מחבר PHONO לבין מחבר SCART טוב ברוב המיקרים, אך כדאי לבדוק היטב
למה מיועד בדיוק מחבר ה-SCART, כי הוא יכול להיות מחווט בשלל דרכים, למספר
מטרות. אם למצלמה שלכם יש יציאת מחבר AV מיוחדת, כפי שיש בחלק ממצלמות HITACHI
ו-JVC, יתכן שתהיו חייבים לקנות כבלים או מחברים מיוחדים הנמכרים בידי היצרנים.

הכנת המכשירים
גם לאחר סיום חיבור כל החוטים, לא מסתיימת הכנת המערכת לעבודה. אחת הטעויות
הנפוצות ביותר אצל העורכים המתחילים, היא לשכוח להעביר את מכשיר הווידיאו למצב של
כניסת AV (המוגדר לעיתים כמצב LINE INPUT). מכשירי וידיאו בדרך מתוכנתים
אוטומטית להקלטה מטיונר הטלוויזיה הבנוי בתוכם, אבל אם רוצים להקליט באמצעות
חיבור חיצוני, כמו אחד המחברים עליהם נכתב כאן, יש לשנות את הגדרת ה-INPUT בעזרת
הפונקציה המתאימה במכשיר הווידיאו שלכם.

חלק ממכשירי הווידיאו מאפשרים לעשות מעבר זה באמצעות הכפתור המדובר בווידיאו
עצמו, או באמצעות כפתור הנקרא AV/TV. אם יש כפתור כזה, הוא צריך להיות מכוון
למצב AV. לעיתים יש יותר ממצב כניסה אחד למכשיר הווידיאו ועליכם לבחור בין כניסת
AV1 לבין כניסת AV2. אחת מהאפשרויות בוודאי תתאים. בחלק קטן ממכשירי הווידיאו
יכולות להיות גם האפשרויות הבאות - EXT או AUX, או אפשרות של העברה לערוץ 0
בווידיאו.

לסיום, יש לבדוק שהטלוויזיה מחוברת כרגיל אל מכשיר הווידיאו, ולוודא שכאשר הווידיאו
במצב הקלטה או מצב STOP, מה שרואים על המסך הוא מה שמשודר מהמצלמה. כאשר
הווידיאו במצב של PLAY, צריך לראות על המסך מה שנמצא על הקלטת שבווידיאו.

הפרק הבא בסדרה זו ידון, בין השאר, בבחירת בקר לעריכה, ובאופן העבודה עם סאונד.

כתבה זו תורגמה מהמגזין VIDEO CAMERA, לפי הסכם מיוחד בינו ובין מגזין +AV.
 
מקור:
+AV דו-ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 15, עמ' 31-28 הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ
 
 




 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש