דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,982 כניסות לאתר
צעדי עריכה אל העתיד

מאת: מיכאל ברנס

חלק ג'
הכתבה האחרונה בסדרת הכתבות על עריכה ביתית איכותית עוסקת ברמות
הגבוהות באמת - עריכה עם קוד זמן, עריכה מכמה מקורות, ועריכה
ממוחשבת. המגזין VIDEO camera ו-+AV הולכים איתכם צעד נוסף קדימה.

 
הכתבה השניה בסדרת כתבות זו, עסקה בעריכת סאונד, מחיר מול איכות, ושימוש
(או אי שימוש) במצלמת הווידיאו בתהליך העריכה. בחלק זה, השלישי בסדרה, אנו
עולים כיתה אל מערכות ואיכויות הקלטה גבוהות מאוד.
 
המשתמשים במצלמה בפורמטים מהאיכות הגבוהה יותר (S-VHS ,Hi8 או S-VHS-C),
צריכים קודם כל לחשוב על קניית מכשיר הקלטה באיכות מקבילה. עריכה אל תוך
מכשיר וידיאו רגיל בפורמט VHS, אולי מספיקה כדי להכין עותקים מדור שני
(הקלטה של המקור), אך אם העריכה היא ברמה גבוהה יותר, זה כבר יכול להגיע
לשלושה דורות, דבר שיתן ב-VHS תוצאה באיכות נמוכה מאוד. דור שלישי
ורביעי ב-VHS מאוד לא מומלצים, אפילו אם חומר הגלם הוא באיכות גבוהה
מאוד.
 
אם המצלמה היא מקבוצת הVHS- או ה- 8 מ"מ, מכשיר ההקלטה המומלץ הוא מפורמט
ה-S-VHS . לפורמט זה יש להקלטה יתרונות ברורים ומיידיים, לעומת מכשיר
בפורמט Hi8. ראשית יש במכשירי ה-S-VHS יותר אפשרויות עריכה, ושנית ניתן
לערוך בו בשיטת האינסרט, כאשר מחליפים רק את התמונה ללא כל פגיעה בפס
הקול. נקודת יתרון נוספת של ה-S-VHS , היא התאימות שלו ל-VHS, מאחר
ומכשיר S-VHS מאפשר גם הכנת עותקי VHS לחברים או לכל מטרה אחרת.
 
כפי שכבר צויין בכתבות הקודמות, אין הכרח שלמכשיר ההקלטה יהיה גם חיבורים
לעריכה. אם יש כאלו, ניתן להשתמש בהם, אך ניתן להגיע לתוצאה לא הרבה פחות
טובה בחיבור לבקר העריכה באמצעות מתאם אינפרה-אדום. דבר זה יכול להקל גם
על הבחירה. ל-PANASONIC יש שלושה מכשירים עם חיבורי עריכה, ויש גם כאלו
במכשירים של JVC ו-MITUBISHI.
 
חישובי קוד זמן 
הדרך הטובה ביותר לשפר את הנגישות והמהירות בתהליך העריכה היא להשתמש
בקוד זמן (TIME CODE). קוד הזמן הוא המקבילה האלקטרונית למספרים הצרובים
על סרט הצילום. זהו סימון על הסרט המגנטי הנותן לכל תמונת וידיאו זיהוי
קבוע על ציר הזמן. כך תמיד ניתן לחזור לנקודה מדויקת בחומר הגלם, אם רושמים
מראש את המספר המדויק בו היא מופיעה.
 
עבודה עם מונה של מכשיר הוידיאו או המצלמה, יכולה להיות יעילה, אך היא
לעולם לא מדויקת לגמרי, והספירה יכולה להשתנות בהתאם למכשיר וגם במהלך
העבודה איתו. בעבודה עם קוד זמן התיזמון נצרב (כאמור) על הסרט עצמו, כך
שאין אפשרות של טעייה באיתור נקודה מסוימת על הסרט.
 
יש שתי מערכות קוד זמן הנפוצות בציוד ביתי - VITC ו-RCTC. מערכת ה-
VITC) Vertical Interval Time Code) נמצאת במספר קטן של מצלמות PANASONIC,
וה - (Rewriteable Consumer Time Code (RCTC נמצאת במספר קטן של מצלמות
SONY או CANON.
 
מבין מצלמות אלו עדיין מיוצרות המצלמות הבאות: NV-EX2Hi של MS4 ,CANON,
או NV-S88 של PANASONIC, וTR3000- או TR2000 של SONY. ניתן לשקול
גם קנייה של אחת המצלמות החדשות של SONY בפורמט הDV-.
 
למרות זאת, היכולת להשתמש בקוד זמן כחלק מתהליך העריכה, לא תלויה רק
בקנייה של מצלמה מיוחדת. צריך גם בקר עריכה המסוגל לקרוא קוד זמן. למרבה
המזל, ליותר ויותר בקרי עריכה יש יכולת זו, בעיקר לקרוא קוד זמן בשיטת
RCTC.
 
חשוב לציין כי בקרי עריכה עם יכולת קריאה כזו, אינם יקרים בהכרח מבקרים
נטולי יכולת כזו. בקרים ברמה הגבוהה מאוד יכולים לכלול אפילו את שתי
השיטות ועדיין מחירם באירופה לא יעלה על אלף שקל.
 
הסיבה שליותר בקרים יש קריאה בשיטת RCTC קשורה לכך שרובם עובדים עם מחבר
CONTROL-L. בשיטת VITC, לעומת זאת, קוד הזמן משובץ כחלק מאות הווידיאו,
כך שאות הווידיאו היוצא חייב לעבור דרך בקר, לפני הגעתו למכשיר ההקלטה.
 
צריך להיות ברור שגם אם היצרן טוען שמערכת קוד הזמן היא מדויקת ברמת
הפריים, זה לא תמיד יצא כך. הדיוק תלוי גם בסוג הבקר והדרך שבה הוא מתוכנת.
לעיתים, גם במצב האידיאלי, דרוש מזל רב כדי להגיע בדיוק מוחלט לפריים שאותו
מחפשים. בכל מקרה זה יותר מדויק משימוש במונה הווידיאו הרגיל והמוכר.
 
מערכת של שלושה מכשירים
עד לפני שנים ספורות, מערכת של שלושה מכשירים (A/B ROLL ) היתה נוהל
מקצועי מאוד. הסיבה שכדאי להשתמש בשני מקורות במקביל, היא הרצון לשלב את
השניים במקביל, כדי לקבל תוצאה מתוחכמת ונעימה לעין.
 
מי שבקי בטלוויזיה הנעשית בשנים האחרונות, בוודאי מכיר שלל אפקטים
המבוססים על שני מקורות, כמו לדוגמה כדור מקפץ מקצה המסך ובו תמונה
הממלאת לאט-לאט את המסך. באפקטים כמו זה ודומיו, עדיף להשתמש בזהירות. אלו
נראים מאוד מרשימים בתחילה, אבל הצופים מתעייפים מהם מהר מאוד, אולי מהר
מדי לטעמו של העורך הטירון.
 
אותו דבר ניתן לומר גם לגבי אפשרות המזיגה של שתי תמונות (DISSOLVE) או
מיקס מסוג אחר בו תמונה חדשה מחליפה בהדרגתיות כזו או אחרת תמונה קודמת.
 
הצורה הנפוצה ביותר למעבר בין שוט לשוט היא דווקא הקאט (CUT) - כאשר
התמונה החדשה מתחילה בדיוק במקום בו התמונה הקודמת הסתיימה. זה גם המעבר
הבסיסי המוצע בכל בקר עריכה. כדי שהחיבור יהיה מושלם, המקור החדש והתמונה
הערוכה צריכים לנוע בצורה מקבילה מדויקת.
 
לאחר קביעת נקודת החיבור ונקודת ההתחלה של השוט החדש, השניים רצים לאחור
זמן קבוע, נעצרים ומתחילים לרוץ מחדש, כאשר בדיוק בנקודת החיבור שנקבעה,
נוסף השוט החדש לחומר הערוך, ללא כל רווח.
 
צורת החיבור השנייה בעדיפותה היא ה-DISSOLVE. הציוד הנדרש כדי לבצע מעבר
כזה בין שתי תמונות, הוא די משוכלל. שני מקורות הווידיאו צריכים להיות
מסונכרנים בדיוק, בעזרת מתקן קוד זמן.
 
במשך שנים הדרך הקרובה ביותר בה ניתן היה להתקרב לאיכות כזו ברמה הביתית,
היתה באמצעות המיקסרים של PANASONIC שלא היו זולים. בקרי עריכה שהיו
יכולים לטפל בשני מקורות נפרדים באופן אוטומטי, לא היו אז בנמצא עבור השוק
הביתי, והפיתרונות המקצועיים היו יקרים מדי.
 
לפני כמה שנים, חברת VIDEONICS הוציאה את ה-MXI, מיקסר התמונה הראשון
שהתחרה במכשירים של PANASONIC. מאז הוציאו חברות רבות מכשירים מסוגים
שונים.
 
מיקסרים ומערבלי תמונה שונים, עדיין נחשבים יקרים (בסביבות ה- 4,000 שקל
באירופה), אבל אלו בכל זאת זולים יותר (יחסית לתקופה) מול המכשירים הישנים.
 
במקביל, החלו חברות לייצר בקרי עריכה בעלי יכולת שליטה על שני מקורות
ויותר. יחידות אלו יכולות להשתלב עם מיקסר ולהפוך בעצם את תהליך המזיגה
לאוטומטי באופן מוחלט.
 
פתרונות ממוחשבים
העריכה על מחשב הפכה את היכולת לשלב תמונות בצורה מקצועית, למשהו נגיש
לאוכלוסייה רחבה מאוד. המוצר שהיווה זרז בתחום זה היה ה-  VIDEO MACHINE
LITE של FAST. זה היווה את חבילת העריכה הכוללת הראשונה - עריכת A/V
ROLL, מיקסר סאונד, מיקסר תמונה, מתקן קוד זמן, מחולל כותרות ומעבד - הכל
ביחידה אחת על כרטיס PC.
 
המחיר האירופי, בסביבות ה- 10,000 שקל, נשמע אולי יקר (בהתחשב בכך שהמשתמש
זקוק למחשב עם תוכנת WINDOWS כדי להפעיל כל זאת). אם מנסים לחבר את
מחיר כל המכשירים בנפרד, המחיר הזה נראה כמציאה.
 
ההצלחה של FAST גררה חברות שונות להציע פתרונות מחשב לעריכה. אומנם רוב
הפתרונות לא מגיעים לשלמות של המוצר של FAST, אבל הם גם זולים יותר
ומאפשרים בחירה.
 
בכל מקרה, החלק המרגש ביותר של העריכה במחשב הוא ללא ספק העריכה הלא
ליניארית, שם כל הווידיאו נערך בצורה דיגיטלית. דבר זה מאפשר כמה יתרונות
עבודה, כאשר העיקרי בהם הוא היכולת להעביר סצינה מחלק אחד של הסרט לחלק
אחר שלו, כאשר כל שאר הסצינות שהיו בהמשך, יסתדרו אוטומטית אחרי החלק
שנוסף. נוחות זו אינה מתאפשרת באף אחת מהשיטות האחרות שפורטו.
 
פיתרונות עריכה דיגיטליים הם עדיין היקרים ביותר. אומנם מחירי התוכנות
והמחשבים נמצאים בירידה מתמדת, אך אלו עדיין לא הגיעו למחירי המערכות
הקונבנציונליות.
 
אחת הבעיות הכלכליות שכרוכות בעריכה הדיגיטלית היא העובדה שעבור דקה של
וידיאו צריך -30MB20 פנויים בדיסק הקשיח שבמחשב (לאחר התהליך הדיגיטלי
והדחיסה). זה אומר בערך 100MB פנויים לכל דקה ערוכה של וידיאו.
 
התקווה הגדולה כעת היא שהתבססות הפורמט הדיגיטלי, ה-DV, תהפוך את העריכה
הדיגיטלית למשהו ריאלי גם עבור הפחות עשירים. בשנה הקרובה צפוייה הופעתו
של מכשיר הווידיאו הביתי בפורמט DV, שבוודאי יכלול כניסה לווידיאו
דיגיטלי. ניתן בהחלט לסמוך על החברות השונות שהן כבר עסוקות במציאת דרכים
לשילוב המכשיר החדש במערכות העריכה שלהן.
 
ובשורה התחתונה, יש בהחלט לצפות שהנוחות, הנגישות והאיכות של אמצעי העריכה
הביתיים, ימשיכו רק להשתפר בעתיד, וזה כבר לא רחוק.
  
מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 17, עמ' 44-42, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
 

 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש