דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  טלוויזיה וקולנוע
  תוכנית הלימודים
  מאמרים - קולנוע ישראלי
  מאמרים - ייצוגים בקולנוע
  מאמרים - ז'אנרים ותיאוריות
  מאמרים - טכנולוגיה וטיפים
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,469,035 כניסות לאתר
צפוף באוזן

מאת: בריאן בארי

כדי להגיע לסרט באיכות טובה, שיהיה גם נעים לצפייה וגם מעניין, צריך
שאת התמונה ילווה פס קול איכותי המורכב (בדרך כלל) מקולות רקע,
קריינות, מוזיקה ואפקטים. כדי להגיע לאיכות טובה בשילוב כל אלו, יש
כמה דברים שצריך לדעת מראש. בריאן בארי מהמגזין camcorder USER
ממליץ ומציע. כתבה ראשונה בסדרה

 
לרוב האנשים, פס קול הוא בעיקר מה שהם מכירים מהטלוויזיה. אומנם פס הקול
בטלוויזיה אינו רע, אבל בכל הנוגע לעירבול ואיזון הוא לא תמיד פס קול
מצטיין.
 
הבעיה ניכרת, לדוגמה, בצורך המוגבר של הצופה להשתמש בכפתור הקול בשלט
ולאזן עצמאית בין עוצמת הקול של המנחה, עוצמת השירה של זמר אורח, ובוודאי
עוצמת הקול המשתנה מפירסומת לפירסומת. אם האנשים האחראים בטלוויזיה היו
דואגים לאיזון הזה מראש, ניתן היה להשאיר את כפתור הקול באותה עוצמה כל
הזמן ולהנות מפס קול אחיד בעוצמתו.
 
כך, לדוגמה, כאשר כתב טלוויזיה משדר וברקע נראית רכבת מתכוננת לנסיעה.
הצליל של הרכבת אולי לא יפריע לאדם הנמצא ממש במקום, אך בשידור הכתבה
השילוב בין קול הכתב לצלילי הרכבת יהיה בלתי נסבל; אלא אם כן יתקיים איזון
מוקדם ביניהם כך שהרעש יהיה באמת ברקע ולא ישתלט על פס הקול. איזון, אם כן,
הוא אחד הדברים החשובים ביותר בהכנת פס קול.
 
הקלטת פס קול טוב
פס קול העשוי היטב צריך להיות כזה שהחיבור בין מרכיביו השונים יהיה כמעט
בלתי מורגש. המוזיקה, האפקטים והקריינות צריכים להיות משולבים כך שאף אחד
מהם לא יפריע לאחר, ולא יבוא על חשבון האחרים.
 
הדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד יש לבנות פס קול טוב, היא לנתח את הקולות אשר
נשמעים מסביבנו. הקשבה בסיסית יכולה בהחלט להספיק כדי להבחין בין פס קול
טוב ואפקטיבי, לבין פס קול שאינו כזה. בניתוח כזה על המאזין לשאול את עצמו
האם דברי הקריינות נשמעים מספיק ברורים, האם הם מחמיאים ומוסיפים לווידאו,
האם מוזיקת הרקע היתה מתאימה והשתלבה בסך הכל, והאם האפקטים היו באמת
יעילים ומוסיפים?
 
הדמות המופיעה בסרט תמיד תמשוך את תשומת הלב הגדולה ביותר, ולא משנה מה
פס הקול המצורף אליה. לכן שתי התכונות העיקריות של פס קול טוב ניתן לסכם
בשתי מילים: איזון ופשטות. כאשר פס הקול מתחיל להתחרות בתמונה, במקום
להשלים אותה, נוצר בלאגן.
 
לעתים קרובות מדי, יוצר הווידאו הטירון יקיף את עצמו בסוגים שונים
ומשוכללים של מקליטים ומכשירים לעירבול צליל. השקעה של זמן רב בחיבור
4-5 ערוצי קול שונים לפס קול אחד, במטרה ליצור "סרט מושלם", מסתיימים בדרך
כלל במפח נפש ואכזבה, כאשר התוצאה רחוקה מלהשביע רצון.
 
יצירת פס קול יעיל וטוב, לא מחייבת שימוש במכשירים מאוד יקרים ומתוחכמים.
האמצעי הפשוט ביותר יכול להספיק, אם מאחוריו עומד אדם שמבין מה הוא עושה
וחושב על זה מראש. בדרך כלל אמצעים פשוטים אפילו מקלים על העושים במלאכה
להתרכז בעשייה ולחשוב כל הזמן על התוצאה.
 
לא מומלץ לנסות להתעסק עם דברים מסובכים או להתעקש לנצל את כל יתרונות
הסטריאו (בעיקר בהתחשב בכך שהתוצאה לרוב תושמע במונו בלבד); התעסקויות
מעין אלו רק יקשו על המלאכה ויסבכו את המתעסק בבעיות שבדרך כלל הוא לא
ממש ידע מה לעשות איתן.
 
טכניקות עריכה

השאלה הנפוצה ביותר בין חובבי הווידאו היא מה ניתן (או לא ניתן) לעשות בעת
הקלטת או עריכה של פס קול על סרט וידאו. התשובות הניתנות בדרך כלל
מבלבלות ומעורפלות, והתוצאה היא שלהרבה אנשים יש בעיה להבין את ההבדל בין
פס קול hi-fi ופס קול מונו, וכך הם נשארים מובכים ומתוסכלים כאשר הם לא
מצליחים להגיע לתוצאה הרצויה.
 
יש שלושה מושגים חשובים בתחום זה שחובה להבין לפני שניגשים למלאכה:
 
EDITING ASSEMBLE  - עריכה דומה לזו המקובלת בסרט, כאשר פס הקול מלווה
תמיד את התמונה, תוך הקפדה על סינכרון מלא. עריכת אסמבל בווידאו כמעט
מקבילה לעריכה כזו, אלא שבווידאו התמונה ופס הקול מועברים יחד באמצעות
הקלטה ממקור למקור ולא באמצעות חיתוך וצירוף מחדש.
  
 EDITING INSERT  - שיטת העריכה כוללת הכנסת תמונה חדשה על תמונה קיימת,
מבלי לפגוע כלל בפס הקול. עריכת אינסרט לא יכולה להיות בשימוש כאשר הקלטת
עליה עורכים חדשה לגמרי. כדי לערוך בשיטה זו יש להקליט על הקלטת אות וידאו
מסוג כלשהו (אפילו הכנסת קלטת למכשיר וידאו והקלטת מסך ריק ללא תמונה). כך
ניתן יהיה להקליט באינסרט בכל מקום בקלטת. תהליך זה נקרא בשפה המקצועית:
BLACKING TAPE .
 
DUBBING AUDIO  -
תהליך שמאפשר החלפת פס הקול המונו הקיים בפס קול אחר,
כאשר גם הווידאו וגם פס הקול הhi-fi- נשארים כשהיו.
 
למכשירי וידאו ותיקים היה רק פס קול מונו. כאשר היצרנים עברו לסאונד hi-fi
בסטריאו, הם השאירו גם את ערוץ המונו; כך שלרוב מכשירי הווידאו ב-hi-fi יש
כיום שני ערוצי קול - ערוץ ימין ושמאל ב-hi-fi סטריאו, וערוץ אחד מונו.
 
שיטת המחיקה המקובלת בחלק ממכשירי הווידאו ה-hi-fi גורמת לכמה בעיות
בעריכה. מסיבות טכניות, קשה מאוד להפריד בתהליך של ה-hi-fi בין מחיקת
הווידאו למחיקת האודיו; האפשרות היא שניהם, או אף אחד מהם.
 
לכן, לגבי עריכת פס קול, בציוד וידאו העובד בשיטת hi-fi, יש שני חוקים
שצריכים לזכור:
 
ערוץ הקול hi-fi וערוץ הווידאו קשורים זה לזה בצורה שאינה ניתנת להפרדה.
 
אין אפשרות לעשות AUDIO-DUB (החלפת ערוץ הקול בלבד) על ערוץ hi-fi.
 
למרבה הצער, הסיפור לא נגמר כאן. הדרך שבה מצלמת הווידאו מקליטה את
הסאונד, משפיעה גם היא על אפשרויות העריכה של פס הקול. במצלמות 8 מ"מ
 (LOW-BAND ו-HIGH-BAND), הסאונד מוקלט לתוך ערוץ קול בודד (ערוץ מונו או
ערוץ hi-fi, בהתאם למצלמה).
 
יוצאות דופן הן מצלמות מקצועיות בהן יש גם ערוץ דיגיטלי PCM בנוסף לערוץ
הhi-fi-.
 
רוב המצלמות בפורמט VHS (על הבדלי הפורמטים ר' כתבה בגיליון 16) מקליטות
את הסאונד בערוץ מונו ובערוץ hi-fi במקביל. דבר זה מוסיף אפשרויות רבות
בתהליך העריכה. לדוגמה, אם אין ברירה אלא לערוך בשיטת אינסרט על קלטת
המקור, ערוץ ה-hi-fi אומנם ימחק, אבל הסאונד המקורי עדיין ישאר על קלטת
המקור בערוץ המונו.
 
הציוד
כאשר מדברים על ציוד לפס קול, הדגש צריך להיות על פשטות. מלבד מכשיר
וידאו, הציוד הבסיסי הנדרש הוא מיקרופון, קופמקט דיסק, מיקסר וטייפ.
 
המיקרופון - היכולת להרחיק את המיקרופון מהמצלמה ולהקליט דברים בנפרד או
במרחק מהמצלמה, היא תנאי הכרחי כדי להגיע לפס קול טוב. שימוש במיקרופון
חיצוני, כמיקרופון שני, פותרת גם את הבעיה 'האם המיקרופון פונה בכיוון הנכון'
או לא. עם מיקרופון בעל זווית קליטה קטנה, המחוייב להיות מופנה בדיוק מול
המדבר או המצולם, ניתן בקלטות להחמיץ דברים חשובים. אם מצלמים בלוקיישן
(ולא בבית או באולפן), עדיף להשתמש במיקרופון עם זווית קליטה רחבה ככל
האפשר.
 
 CD או תקליט - ישנם מיקרים בהם נדרש להוסיף מוזיקה או אפקטים, מתקליט או
מדיסק. בעיקרון, ניתן להשתמש בכל אחד מאלו ממקור הנמצא בבית, עם חיבור
שיוכל להכנס למיקסר. כאשר מדובר ב-CD כמעט כל מכשיר מתאים, אפילו המכשיר
הפשוט ביותר.
 
המיקסר - מיקסר עם חמישה ערוצים יכול בהחלט להספיק, גם להקלטת פס קול
מסובך. מאוד לא סביר שברוב המיקרים יוקלטו יותר משני מקורות בבת אחת. אם
בכל זאת נדרשת הקלטה של יותר משניים, כמעט בטוח שעורך טירון יסתבך בשליטה
על כולם, ואחד מהם יפגע באיכותו בגלל הקפדה על האחרים, כך שתצטרך להיות
פשרה.
 
לפני קנייה של מיקסר, כדאי לבדוק כמה נקודות:
1. בכמה ערוצים יש צורך? (כדאי תמיד להוסיף אחד יותר).
2. האם למיקסר יש יציאת אוזניות? (חשוב! כמוניטור). 
3. אם המיקסר הוא סטריאו, האם ניתן להשתמש רק במונו?
4. האם למיקסר יש תצוגת עוצמה, לשליטה נוחה וקלה?
 
ניתן לחסוך צרות רבות ובילבול אם רושמים במקום מספרי הערוצים שמופיעים על
המיקסר את שמות המקורות, וכך יודעים בקלות באיזה ערוץ נמצא כל מקור.
 
טייפ - לא מומלץ להשתמש באחד מסוגי מכשירי הטייפ הניידים, מאחר ולאלו יש
שיטת הקלטה שמוחקת את כל רעשי הרקע. עדיף להשיג טייפ שהיה חלק ממערכת
סטריאו, אפילו יד שנייה. הדרישה העיקרית מהטייפ היא שיהיו לו כפתורים נוחים
וקלים להפעלה, עם הפעלה מיידית.
  
אמצעים נוספים
טייפ סלילים - במידה ויש כוונה להשתמש באפקטים, כדאי לבחור באופציה זו.
אפקטים בדרך כלל מוקלטים באורך כמה שניות בלבד, וזו דרך טובה לחזור עליהם
בלופ (פעם אחר פעם).
 
אוזניות - כמעט חובה להשתמש באוזניות כדי לשלוט היטב על שילוב המקורות
השונים בפס הקול. נקודה שחשוב לזכור, כאשר קונים אוזניות, היא שאלו יהיו
נוחות ויושבות על האוזן כך שלא שומעים קולות חיצוניים. אוזניות רגילות של
טייפ, אינן מספיקות.
 
חיבורים - את רוב החיבורים הנדרשים ניתן לקנות מוכנים או אפילו להכין לבד.
 
לבסוף, מומלץ מאוד להשתמש בטייפ הקלטה באיכות גבוהה.
  

מקור:
+AV דו ירחון לאודיו, וידאו וטלוויזיה, גיליון מס' 17, עמ' 30-28, הוצאת
אי.וי.בי הפקות בע"מ.
 
 


 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש