דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  תוכנית הלימודים
  מאמרים בנושא צילום
  קישורים בצילום
  טלוויזיה וקולנוע
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,958 כניסות לאתר
אתיקה של צילום עיתונות

מאת: יחיאל לימור ורפי מן

אם ידיעה או כתבה עלולה לפגוע בפרטיותו של אדם, הרי הדברים נכונים שבעתיים כאשר
מדובר בתצלום. ציוד הצילום, המצוי ברשותו של כל צלם עיתונות, כולל גם עדשות מקרבות,
והדבר מאפשר לצלם צילומים מקרוב גם ממרחק רב. צילומים כאלה יכולים להיות מאוד
חושפניים, ועלולים לגרום מבוכה רבה למצולם כאשר יראו אור מעל דפי העיתון.
 
החוק הישראלי אינו אוסר צילום ברשות הרבים. לעומת זאת, "צילום אדם כשהוא ברשות
היחיד" וכן "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או
לבזותו" הם בבחינת פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א-1981).
 
לפחות בשני נושאים גיבשה מועצת העיתונות הנחיות או כללים הקשורים לצילום (שטרסמן,
1986):
 
>צילומי אבלים - צלמי עיתונות (וכן צלמי טלוויזיה) יימנעו מצילומים מקרוב של
בני משפחה בשעת לוויה, והעורכים לא יפרסמו תמונות כאלה. כן ישקלו עורכי
העיתונים בצורה אוהדת את בקשת המשפחה לפני לוויה, בעת לוויה ולפני פרסום
התצלום, להימנע מפרסום התצלומים.

>צילומי חולים - א. אסור לצלם חולי נפש וחולים חשוכי מרפא בבתיהם ובבתי
חולים בפניהם הגלויות, באופן שאפשר לזהותם; ב. מותר לצלם בבתי חולים מכל
סוג שהוא, לרבות בתי חולים לחולי נפש ולחשוכי מרפא, כדי לגלות תופעות
חיוביות או שליליות, ובלבד שלא יזוהו פניהם של חולי הנפש או של חשוכי
המרפא; ג. מותר לצלם במוסדות רפואיים אחרים: ילדים - רק ברשות רופא או
המשפחה, ונשים צעירות - רק בהסכמתן; ד. לגבי בני אדם שלציבור יש עניין
במצבם, ושצילומם בא למלא חובה ציבורית, מותר לצלם במוסדות רפואיים, להוציא
שעות ביקור הרופאים ושעות הטיפול בחולים, או כאשר יש איסור כללי לבקר בחדר
החולה. כל זה בהתאם לסעיף 8 בתקנון האתיקה המקצועית, שבו נאמר כי
העיתונאי והעיתון חייבים לכבד את שמו הטוב ואת חייו הפרטיים של כל אדם. כן
יש להקפיד בכל צילום על שמירת צלם אנוש.
  
סיפורו של פפרצי
סוגיית האתיקה של צילום עיתונות, ובעיקר העימות בין זכויותיו של הצלם לבין
הפגיעה בפרטיות של המצולמים, התעוררה במלוא חריפותה בראשית שנות השבעים. היה
זה כאשר ז'אקלין קנדי-אונאסיס, אלמנתו של נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, פנתה
לבית המשפט בתביעה נגד הצלם רון גאלאלה.

גאלאלה היה אחד מצלמי הפפרצי המפורסמים בעולם. פפרצי הוא הכינוי שניתן לצלמי
עיתונות, הנצמדים אל בני אדם ידועים, בעיקר כוכבי קולנוע, כדי לצלמם לאו דווקא
בנסיבות שאנשי יחסי הציבור של המצולמים מעוניינים בהן. ואמנם, גאלאלה רדף
אחרי ז'אקלין קנדי-אונאסיס ואחרי ילדיה כמעט בכל מקום ברחבי העולם, כדי
להנציח במצלמתו את כל מעשיהם.

אף שמקובל כי צילום ברשות הרבים אינו בגדר חדירה לרשות היחיד של המצולם,
הוכיחה פרשת קנדי-גאלאלה כי יש קו גבול דק, שאם חוצים אותו אפשר להטיל הגבלות
מסוימות גם על צילום ברשות הרבים, גם אם לא לאסרו לחלוטין.

ביולי 1972 קבע שופט בניו יורק, כי גאלאלה עקב אחרי קנדי-אונאסיס "כמו צל
לכל מקום שהלכה הלך בעקבותיה דבר לא הרתיעו. ביקור בכנסייה או אזכרה בבית
קברות הוא עקב אחריה בתיאטרון, בבית הספר, במסעדות ואפילו על סיפונה של
יאכטה" (מעריב, 6.7.72). השופט פסק, כי אסור לגאלאלה להתקרב אל קנדי-אונאסיס
למרחק של פחות מחמישים מטרים.

הצלם לא ויתר וערער לפני ערכאה גבוהה יותר. ואמנם, לאחר כשנה קיבל שופט את
ערעורו וקבע, כי אסור לו להתקרב לקנדי-אונאסיס למרחק של פחות משבעה מטרים
וחצי. במקביל הוגבל גם המרחק שהותר לו להתקרב לילדיה של הגברת קנדי.

פרשה דומה של צלם פפרצי שנצמד לאישיות מפורסמת אירעה בבריטניה בשנת 1996.
הצלם מרטין סטיניג עקב בקביעות אחרי הנסיכה דיאנה, וזו החליטה לפנות לעזרת
בית המשפט כדי לנער אותו מעליה. בתצהיר שהגישה לבית המשפט סיפרה הנסיכה:
"הוא רצה לתעד כל תנועה שלי. אני נמצאת תחת טרור מתמיד. נהפכתי לאסירה בתוך
ביתי. רק כשהייתי מתחילה לבכות הוא הסכים לזוז מעט הצידה ולתת לי אוויר". בית
המשפט קיבל את התביעה ופסק, כי הצלם סטיניג יהיה חייב לשמור על מרחק מזערי
של שלוש מאות מטרים מן הנסיכה.
 
 
מקור:
עיתונאות - איסוף מידע, כתיבה ועריכה, עמ' 557-556, הוצאת האוניברסיטה
הפתוחה
 
 ©
באישור האוניברסיטה הפתוחה - כל הזכויות שמורות

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך
או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר - כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה
שימוש מסחרי בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מופרשת ובכתב
ממדור זכויות יוצרים של האוניברסיטה הפתוחה

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש