דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  תוכנית הלימודים
  מאמרים בנושא צילום
  קישורים בצילום
  טלוויזיה וקולנוע
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,465,955 כניסות לאתר
גורמים תרבותיים וסביבתיים

מאת: דניאל צ'נדלר

רוב המאפיינים של התהליך הכללי של תפיסה חזותית נראים כמעט אוניברסליים, ולא
ספציפיים לתרבות. עם זאת, נראה שמאפיינים מסוימים משתנים במידת מה מתרבות לתרבות.

מקובל לחשוב שהכל שוגים באשליות אופטיות מסוימות, כמו ראיית איזורים אפורים
בהצטלבויות של מה שמכונה "תשבץ הרמן"...

כמה אשליות אופטיות אחרות פועלות בצורה שונה על בני תרבויות שונות. דוגמה אחת לכך
היא אשליית מילר-לאייר...

אשליה זו ידועה היטב רובנו מודעים לכך שהקווים האנכיים כאן הם למעשה בני אותו
הגודל, אך הקו הימני נראה ארוך הרבה יותר. הסבר אחד לכך שהצורה הימנית נראית גדולה
יותר קשור לפירוש האיור בעומק. קל לפרש את הצורה הימנית כאילו היא מייצגת את הפינה
הפנימית של חדר, בעוד שניתן לראות את הצורה דמויית החץ (משמאל) כפינה החיצונית של
בניין. בהיותה פינה פנימית, הצורה הימנית עשויה להיראות קרובה יותר (ולפיכך גדולה
יותר) מאשר הפינה החיצונית.
 
ניסויים שדווחו ב-1966 על ידי סגל, קמפבל והרשקוביץ הראו שאשליית מילר-לאייר אינה
פועלת כלל, או שעוצמתה נמוכה יותר בקרב אנשים שגדלים בסביבות מסוימות. הם בחנו כמה
אנשים משבט הזולו בדרום אפריקה, שבאותה התקופה חיו עדיין בבקתות מעוגלות עם פתחי
כניסה מקושתים, ועדיין לא היו מורגלים בבניינים המלבניים המקובלים במערב. דומה שבני
שבט זולו הוטעו פחות מאשליית מילר-לאייר. הטענה היא שאנשים אלה חיים ב"תרבות
מעגלית", בעוד שאלה ששוגים יותר באשליה חיים ב"עולם נגרי" של מלבנים וקווים מקבילים
(1966 Herskovits & Campbell ,Segall). אירופאים ואמריקאים נוטים יותר לפרש זוויות
קהות וחדות כזוויות ישרות מנקודת מבט אחרת ולתפוס איורים דו-ממדיים במונחי עומק.
 
בכמה ניסויים מסוג "גידול סלקטיבי", גידלו החוקרים בעלי-חיים בתנאים בהם נחשפו רק
לסוגים מסוימים של חוויות תפיסתיות, כגון אך ורק לפסים אנכיים או אופקיים. בעוד
שהניסויים הללו נערכו עם בעלי-חיים, הרי שקורן ושות' (1994) טוענים שהדבר קשור
לאופן שבו בני אדם רבים גדלים באופן סלקטיבי בסביבות עירוניות ("נגריות") של זוויות
ישרות (ר' 1966 Herskovits & Campbell ,Segall), שבהן התושבים נחשפים לעתים קרובות
לקווים אנכיים ואופקיים. קורן ושות' מציינים שהראייה האנושית מתאפיינת בנטייה קלה
להעדפת קווים אופקיים או אנכיים על חשבון קווים אלכסוניים ( Coren .al et
587:1994). בניסויים שערכו הירש (1972) ובלאסדל ושות' (1977), חתלתולים שנחשפו רק
לפסים אנכיים היו רגישים הרבה פחות לפסים בזוויות אחרות.

אשליית גודל ידועה אחרת מכונה פשוט "אשליית האופקי-אנכי". היא מוצגת להלן...

הקווים זהים באורכם, אך הקו האנכי נראה ארוך יותר. אפשר שהסיבה לכך היא שהקו האנכי
נתפס כאילו הוא נמתח לעומק. אשליה זו עשויה להיות חזקה יותר אצל אנשים שרגילים
לראות קווים ישרים הנמתחים רחוק אל האופק. היו שטענו שאנשים שמתגוררים באיזורים
סגורים כגון יערות, אינם רגילים למרחבים פתוחים ענקיים, ורואים את האופק או מרחקים
גדולים רק לעתים רחוקות, ישגו פחות באשליה זו מאלה שמורגלים להתבונן למרחקים למשך
זמן רב. סגל, קמפבל והרשקוביץ (1966) גילו שאנשים שחיים בסביבות כפריות פתוחות
מאד היו רגישים יותר לאשליית האופקי-אנכי מאחרים. בסביבות פתוחות מאד, גובה במישור
מהווה רמז עומק מרכזי.
 
האנתרופולוג קולין טרנבול תאר את אשר אירע בקונגו לשעבר בשנות החמישים, כשפיגמי
משבט בא-מבוטי, שרגיל היה לחיים ביער איטורי הצפוף ודל הקרחות, הלך עמו אל
המישורים:
 
ואז הוא ראה את הבפאלו (בהמה אפריקאית), שעדיין ליחך עשב באיטיות במרחק מספר
קילומטרים, הרחק מתחתנו. הוא פנה אליי ואמר, "מהם החרקים הללו?"
 
בתחילה לא הצלחתי להבין, ואז נוכחתי לדעת שביער, הראייה היא כה מוגבלת עד כי אין
צורך להביא בחשבון את המרחק באופן אוטומטי לשם שיפוט הגודל. כאן במישורים, קנגה
זכה לראשונה להביט למרחק של עשרות קילומטרים של אדמות עשב בלתי מוכרות, בלא
שיהיה עץ כלשהו שיוכל לשמש כקנה מידה...
 
כשאמרתי לקנגה שהחרקים הם בפאלו, הוא געה בצחוק ואמר לי לא לומר שקרים כה
מטופשים.
(217:1963 Turnbull)
 
בגלל שלקנגה לא היה כל ניסיון בראיית עצמים מרוחקים, הוא פשוט שפט אותם כקטנים.

במחקר שדווח ב-1960, בחנו האדסון ואחרים את השפעת התרבות על התפיסה החזותית בקרב
פועלים וילדים שחורים (מגזע בנטו), אירופאים והודים בדרום אפריקה ושחורים ולבנים
בגאנה (66:1972 Lloyd, ואילך). האדסון השתמש בחפיסת קלפים עם תמונות, שבכל אחד
מהם היו פיל, אנטילופה וגבר עם חנית. בכל אחד מהם, החנית היתה מופנית לכאורה הן אל
הפיל והן אל האנטילופה, אך רמזי עומק כגון גודל האובייקט, סופר-אימפוזיציה
ופרספקטיבה לינארית תמכו בבירור בפרשנות כאילו החנית מופנית אל האנטילופה ולא אל
הפיל. הנבדקים נשאלו, "מה את/ה רואה?", "מה עושה האיש?" ו"מי קרוב יותר לאיש, הפיל או
האנטילופה?".
 
ממצאיו של האדסון הראו שבשנים הראשונות לבית הספר היסודי, כל הילדים התקשו לתפוס
את התמונות כתלת-ממדיות ואמרו שהצייד מפנה את חניתו בכיוון הפיל או בכיוון
האנטילופה, ללא אבחנה, תוך התעלמות מרמזי העומק. בסוף בית הספר היסודי, כמעט כל
הילדים האירופאים פירשו את התמונות בשלושה ממדים, אך כמה ילדים שחורים מדרום
אפריקה ומגאנה עדיין נטו לראותן כדו-ממדיות, כמו גם פועלים אנאלפביתים, הן מגזע
באנטו והן אירופאים, וכן ילדים הודים בדרום אפריקה.
 
האדסון הגיע למסקנה ש"חינוך פורמאלי שגרתי אינו הגורם המכריע הראשון במעלה בתפיסה
של תמונות. הוראה בלתי-פורמאלית בבית והיחשפות בדרך קבע לתמונות ממלאים תפקיד
חשוב בהרבה" (מצוטט ב-68:1974 Scribner & Cole). דיוק ממצאיו של האדסון הועמד
בספק, כיוון שהצלחה רבה יותר הושגה כשנבדקים התבקשו להשיב באמצעות יצירת מודלים
(שם, 70-69). אך עדיין ברור שמוסכמות לייצוג עומק בתמונות, שלדידם של מבוגרים
אירופאים משכילים הן מובנות מאליהן, חייבות להילמד.
 
התבוננו בבקשה באיור הבא...

כשאנשים מתבקשים לתת תיאור מהיר של תמונה זו, רבים נוטים לתאר גרם מדרגות אחד
שעולה למעלה (השמאלי) וגרם מדרגות אחר שיורד למטה (הימני). אך כמובן שניתן גם לעלות
וגם לרדת במדרגות. תשובה זו מושפעת כפי הנראה מהנטייה המערבית לקרוא משמאל לימין
(קוראי העברית שבינינו אולי יראו זאת אחרת המתר').
 
להלן "עצם בלתי אפשרי" מפורסם, שמכונה לעתים "קלשון השטן"...

התבוננו באיור למשך מספר דקות, הפנו מבטכם הצידה ונסו לצייר אותו. האם קיבלתם
שלושה חודים או רק שניים? שלא במפתיע, ציור זה מכונה לעתים "השילוש הזוגי". זהו עצם
בלתי-אפשרי, כיוון שלא ניתן לבנותו בשלושה ממדים הוא רק נראה תלת-ממדי ממבט ראשון.
צריך להתבונן בו בקפדנות רבה על מנת להבין זאת. הציור הזה מבלבל נבדקים מערביים
רבים. הבלבול נובע מהניסיון לפרשו כצורה תלת-ממדית. דרגובסקי (1969) גילה שאנשים
שנוהגים לייחס תלת-ממדיות לתמונות מתקשים יותר להעתיק את הציור הזה מאלה שאינם
מנסים לכפות תלת-ממדיות על תמונות. ככל שהחודים קצרים יותר, כך אנו מוטעים פחות,
דבר שמרמז לכך שבגרסה המתעתעת, קשה לנו יותר לקשר בין חלק אחד למשנהו.

האיור הבא מציג עצם בלתי-אפשרי שיצרו ל' ס' ור' פנרוז.

סביר להניח שפועל כאן תהליך דומה מאד. בעוד שכל אחת מההצטלבויות מתקבלת על הדעת
בזכות עצמה, הרי שלא ניתן לחבר את החלקים פיזית. יש לנו אשליה חזקה של תלת-ממדיות
כיוון שבתחילה איננו מבחינים כיצד מתקשרים החלקים זה לזה.

הנה עצם בלתי-אפשרי נוסף שיצרו ל' ס' ור' פנרוז.

רק הורה אכזרי יציע זאת כפרויקט לגו לילד! אמן הגרפיקה ההולנדי אשר יצר כמה
וריאציות על הנושא הזה. להלן חלק מאחד מאיוריו.
 
תפיסת העומק, ובמיוחד הגורמים התרבותיים אליהם התייחסנו כאן בקצרה, מרמזים לכך
שהתפיסה החזותית היא, לכל הפחות בחלקה, דבר נלמד. ישנן ראיות אחרות לכך שלא עסקנו
בהן כאן בכלל: בפרט, התפתחות התפיסה בילדות. זהו נושא שגרתי בספרי הלימוד
לפסיכולוגיה.
 
סוג אחר של ראיות קשור למבוגרים שלומדים לתפוס את העולם בצורה שונה בעזרת מכשירים
מלאכותיים. מספר ניסויים בחנו את הלמידה התפיסתית באמצעות תכנון ושימוש בסוגי
משקפיים שונים כדי לשנות את הדרך שבה נראים הדברים בעיני המשתמשים בהן. לעתים,
המשקפים מסובבים את שדה הראייה כך שלמשל, הכל נראה הפוך או מוטה לצד אחד. לעתים
קרובות, נעשה שימוש במנסרה. בכמה מהניסויים, נעשה שימוש במשקפיים במשך מספר שבועות.
הנבדקים בניסויים אלה מדווחים בדרך כלל שהעולם נראה בתחילה מאד לא יציב. כמה מהם
מסוגלים לבצע מיומנויות פשוטות לאחר כמה דקות אימון. בחלוף מספר ימים, רבים מהם
מסוגלים אפילו לרכב על אופניים, ובחלוף מספר שבועות, חובבי הסקי מסוגלים לשוב
ולגלוש. לאחר הסרת המשקפיים, העולם שב ונראה בלתי יציב, למרות שבדרך כלל
ההתאוששות נמשכת כשעה. תוכלו לדמות לעצמכם את השלבים המוקדמים של השימוש
במשקפיים כאלה אם תתבוננו במראת כיס המוצמדת למצחכם ותנסו לבצע מטלות פשוטות
כגון מילוי כוס במים.
 
מקור:
 
 Visual Perception - Selected Lecture Notes and
Transparencies; Daniel Chandler
http://www.aber.ac.uk/media/Modules/TF12710/visper03.html 
 


 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש