דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  אודות המגמה
  מקצוע אופטיקה יישומית
  צילום סטילס
  תוכנית הלימודים
  מאמרים בנושא צילום
  קישורים בצילום
  טלוויזיה וקולנוע
  ביבליוגרפיה
  בתי הספר במגמה
  שאלונים ומחוונים
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,468,967 כניסות לאתר
עקרונות הגשטאלט להסבר הארגון החזותי

מאת: דניאל צ'נדלר

כשדנתי ב"בררנות" התפיסה, התייחסתי גם להבלטה ולדחיקה לרקע. אנו חבים את הרעיון של
"צורה" לעומת "רקע" בתפיסה לפסיכולוגים מגישת הגשטאלט: ובמיוחד מקס ורטהיימר
(1943-1880), וולפגנג קיהלר (1967-1887) וקורט קופקה (1941-1886). כשאנו מביטים
במשהו, דומה שיש לנו צורך להבחין בין צורה דומיננטית ("צורה" בעלת גבולות ברורים)
לבין מה שאנו דוחקים באותה עת אל ה"רקע". ניתן להמחיש זאת בעזרת האיור העמום
המפורסם של הפסיכולוג הדני אדגר רובין.

מראות מסוג זה הם עמומים בנוגע לשאלת הצורה והרקע. האם הצורה היא גביע לבן על רקע
שחור או פרופילים מוצללים של פנים על רקע לבן? המערך התפיסתי פועל במקרים כאלה,
ואנו נוטים להעדיף פרשנות אחת על פני הפרשנות השנייה (אף ששינוי כמות הצבע השחור
או הלבן עשוי ליצור נטייה בכיוון זה או אחר). כשזיהינו צורה, דומה שהגבולות שייכים
לה, והיא נתפסת כאילו היא קדמית ביחס לרקע.
 
בנוסף להנהגת השימוש במונחים "צורה" ו"רקע", הפסיכולוגים מגישת הגשטאלט התוו כמה
עקרונות יסודיים ואוניברסליים (שלעתים אף כונו "חוקים") של הארגון התפיסתי. העקרונות
המרכזיים הם כדלקמן: סמיכות, דמיון, רצף טוב, סגירות, קוטן, מוקפות, סימטריה
ו"פרוגנאנץ".
 
ניתן להמחיש את עקרון הסמיכות כך:

סביר להניח שתבחינו די מהר בכך שאין זו רק תבנית רבועה של נקודות, כי אם סדרה של
טורי נקודות. עקרון הסמיכות קובע שמאפיינים סמוכים זה לזה נקשרים יחדיו. להלן דוגמה
נוספת. הפעם, תהיה לנו נטייה לקבץ את הנקודות יחדיו בשורות.

עקרון זה חל גם על האיור הבא. יש לנו נטייה חזקה יותר לקשר בין הקווים הסמוכים זה
לזה ולא בין הקווים המרוחקים יותר. בדוגמה זו, אנו נוטים לראות שלושה זוגות של קווים
סמוכים (וקו בודד בקצה הימני) ולא שלושה זוגות של קווים מרוחקים (וקו בודד בקצה
השמאלי).

בתחילה, אפשר שמשמעות העקרון הזה לא תהיה ברורה די צרכה; רק כשהם פועלים יחדיו,
העקרונות נהיים ברורים יותר. לפיכך, נפנה לעקרון מרכזי שני של הארגון התפיסתי
עקרון הדמיון. הביטו בדוגמה הבאה.

כאן, המעגלים והריבועים הקטנים נמצאים במרחקים שווים אלה מאלה, הן אופקית והן
אנכית, כך שהסמיכות אינה ממלאת תפקיד. עם זאת, אנו נוטים לראות טורים מתחלפים של
מעגלים וריבועים. הפסיכולוגים מגישת הגשטאלט יטענו שהסיבה לכך היא עקרון הדמיון
מאפיינים שנראים דומים נקשרים זה לזה. בלא שני המאפיינים השונים החוזרים זה על זה,
נראה שורות, או טורים, או את שניהם...

עקרון שלישי של הארגון התפיסתי הוא עקרון הרצף הטוב. לפי עקרון זה, גבולות המבוססים
על רציפות חלקה מועדפים על פני שינויי כיוון חדים. כאן, למשל, תהיה לנו נטייה חזקה
יותר לזהות את הקווים ab ו-cd כאילו הם חוצים זה את זה, מאשר לזהות את ad ו-cb או
את ac ו-db כקווים.

סגירות היא עקרון רביעי של הארגון התפיסתי: פרשנויות שמניבות צורות "סגורות" ולא
"פתוחות" מקבלות עדיפות.

כאן אנו נוטים לראות שלושה מלבנים שבורים (וצורה בודדה בקצה השמאלי) ולא שלושה
פרופילים של "קורות" (עם צורה בודדה בקצה הימני). במקרה זה, עקרון הסגירות מקבל
עדיפות על פני עקרון הסמיכות, כיוון שאם נסיר את הקווים האופקיים, נחזור לאיור
ששימש קודם לכן להמחשת עקרון הסמיכות...

עקרון חמישי של הארגון התפיסתי הוא עקרון הקוטן. שטחים קטנים יותר נתפסים כצורות
על רקע גדול יותר. באיור הבא, יש לנו נטייה חזקה יותר לראות צלב שחור ולא צלב לבן
בתוך המעגל, וזאת בשל עקרון זה.

כהמחשה לעקרון גשטאלט זה, קורן וורד ואנס (337:1994) טוענים שקל יותר לראות את
הגביע של רובין כשהאזור שהוא תופס קטן יותר. בחלק התחתון של האיור שלפנינו ניתן
לראות גרסאות תשליל שבאמצעותן ניתן לבחון את העקרון ביתר הרחבה. על מנת להימנע
משילוב עקרון המוקפות, הסרתי את הגבולות הרחבים שמקיפים בדרך כלל את ארבע
הגרסאות. מעקרון הקוטן משתמע שקל יותר לראות את הגביע מאשר את הפנים בשתי הגרסאות
שבצד שמאל.

עקרון הסימטריה קובע ששטחים סימטריים נוטים להיתפס כצורות על רקע א-סימטרי.

העקרון הבא הוא עקרון המוקפות, לפיו שטחים שניתן לראותם כאילו הם מוקפים באחרים
נוטים להיתפס כצורות.

עתה, משהגענו לנקודה זו, קשה להניח שתתקשו בפירוש האיור דלעיל. מה שמבלבל בדרך כלל
את הצופים בהתחלה הוא שהם מניחים שהשטח הלבן הוא הרקע ולא הצורה. גם אם לא
יכולתם לעשות זאת קודם לכן, כעת אין סיבה שתתקשו לזהות את המלה TIE (קוראי עברית
עשויים עדיין להתקשות - המתר').

כל עקרונות הארגון התפיסתי הללו משרתים את העקרון הכולל של "פרוגנאנץ", לפיו
הפרשנויות הפשוטות והיציבות ביותר הן שזוכות לעדיפות.

מעקרונות הארגון התפיסתי של גישת הגשטאלט משתמע שיש לנו נטייה מוקדמת לפרש מראות
עמומים בדרך מסוימת ולא בדרך אחרת, וזאת בהתאם לעקרונות אוניברסליים. אם ברצוננו
לקבל את הטענה הזו, הרי שבה בעת עלינו להיות מודעים לכך שלנטיות המוקדמות הללו
ייתכנו גם גורמים אחרים. בדומה לכך, ניתן לאמץ את עקרונות הגשטאלט ובמקביל להתייחס
להיבטים אחרים של התפיסה כנלמדים וככפופים להבדלים בין-תרבותיים, ולא כמולדים.
ניתן לראות בעקרונות הגשטאלט חיזוק לתפיסה לפיה העולם אינו פשוט "נמצא שם"
אובייקטיבית, אלא מובנה בתהליך התפיסה שלנו.
 
מקור:
 
 Visual Perception - Selected Lecture Notes and
Transparencies; Daniel Chandler
http://www.aber.ac.uk/media/Modules/TF12710/visper06.html 
 



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש