דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,484,233 כניסות לאתר
פסלות מעשיו של מקור המידע

דרכי עבודה פסולות
משה רונן

7.74
 
לעיתים משתפת העיתונות פעולה עם אנשים העוברים על החוק או על כללי הארגון שאליו
הם משתייכים. העיתונות עושה זאת על מנת לקבל מידע. ייתכן שמוסר המידע - משיקוליו
ולמען האינטרסים שלו - עובר על החוק או על כללים ארגוניים המחייבים אותו. מבחינת
האתיקה העיתונאית אין כל רע בקבלת מידע מאדם כזה למרות ה"פסלות" שבמעשיו.
 
כל "הדלפה" היא עבירה על החוק או על איסור אחר, שחל על מקור המידע. כאשר שר מדווח
לעיתונאי על מה שנאמר בישיבתה של ועדת השרים לענייני ביטחון, הוא עובר על החוק ועל
כללי העבודה של הממשלה. כאשר קצין משטרה שאינו דובר רשמי ואינו מפקד תחנה מוסר
מידע לעיתונאי, הוא "מדליף" אותו בניגוד לפקודות המשטרה, ואם ייתפס הוא צפוי לעמוד
לדין משמעתי.
 
כאשר עורך דין פונה לעיתונאי ומספר לו על משפט פלילי שבו ייצג את לקוחו, הוא עובר
על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. ברוב המקרים הוא גם פוגע בלקוחו, שאינו
מעוניין להופיע בכלי התקשורת כנאשם. התנהגות הסניגור אינה אתית ואינה מוסרית.
 
אבל העיתונאי, שקיבל את המידע מהשר, מקצין המשטרה ומהסניגור, אינו צריך לשקול
שיקולים אלה. לכאורה, כשהוא משתף איתם פעולה, הוא שותף לעבירות האתיות או הפליליות
שהם עוברים. אבל העיתונות אינה יכולה להרשות לעצמה את ה"לוקסוס" הזה של אי קבלת
מידע, משום שמוסרו "לא היה בסדר" כאשר הדליף אותו. ההדלפות הן מקור חייה של
העיתונות.
 
משום כך יש לקבוע חד משמעית: לעיתונאי מותר לקבל הדלפות - גם אם מבחינתו של
המדליף מדובר באמצעי פסול.
 
7.75 
ב- 10 באוגוסט 1982 פירסם עיתון "הארץ" מאמר שנשא את הכותרת "אלי גבע - בין
צייתנות למוסר. הרהוריו של איש צבא". המאמר נכתב בעקבות מעשהו האמיץ - אך השנוי
במחלוקת - של אלוף משנה אלי גבע, מפקד החטיבה שהחליט להתפטר מתפקידו במהלך מלחמת לבנון, משום שהמלחמה נראתה לו בלתי מוסרית.
 
"הארץ" ציין בפתח המאמר כי כותבו הוא "קצין בכיר בצבא הקבע, המפקד על יחידה קרבית
בלבנון. שמו שמור במערכת". צה"ל ראה את הפרסום בחומרה, נערכה חקירה פנימית, והקצין,
בדרגת רב סרן, אותר, הועמד לדין ונשפט לנזיפה חמורה.
 
אבל צה"ל סבר שגם עיתון "הארץ" חרג מהכללים. דובר צה"ל באותם ימים, תת אלוף יעקב
אבן, הגיש נגד העיתון תלונה למועצת העיתונות. בפני ועדת הבירור - שכללה את פרופ'
עמוס שפירא ואת העיתונאים דוד פדהצור ואמנון נדב - טען דובר צה"ל, כי העיתון סייע
לקצין להפר את פקודות הצבא, וכי בכך הוא היה שותף להתנהגות לא אתית, הגובלת
בעבירה. עוד טען דובר צה"ל, כי זכות הציבור לדעת מתייחסת לקבלת מידע, אבל לא למתן
פומבי לדעות של קציני צה"ל בעניינים ציבוריים. לטענתו, בפרסום מאמר כזה יש כדי לערב
את צה"ל במחלוקת פוליטית-ציבורית, והתערבות כזאת פוגעת באושיות הדמוקרטיה.
 
רן כסלו, שהי עורך המישנה של "הארץ", השיב כי העיתון כלל לא התעניין אם הקצין קיבל
רשות לפרסם את דעותיו בעיתון, וכי פקודות הצבא אינן חלות על העיתון ואינן מחייבות
אותו.
 
ועדת הבירור החליטה פה אחד ובאופן חד משמעי לדחות את התלונה. "הפרסום הנדון,
בהתחשב במכלול הנסיבות, אינו חורג מהנורמה המקובלת בחברתנו לגבי פרסומים בכלי
התקשורת, שמקורם בממלאי תפקיד הנתונים להגבלות משמעתיות על חופש הביטוי שלהם...
 
"אין אנו רואים צורך, בהקשר הנדון, לקבוע מסמרות בשאלה העקרונית והחשובה, האם פרסום
בעיתונות, הכרוך בעבירה (פלילית או משמעתית) של כותב המאמר או של מוסר הדיווח, שקול
כנגד התנהגות לא אתית מצד העיתון המפרסם. נציין רק, שלא מצאנו בתקנון האתיקה של
מועצת העיתונות כל אסמכתא לחובה אתית כוללת להימנע מפרסומים כאלה. אין חולק על
כך,שהפרקטיקה הנוהגת בכלי התקשורת שלנו רחוקה כרחוק מזרח ממערב מנורמה איסורית
גורפת כזו, ואין אנו בטוחים כלל ועיקר שהיא דרושה או רצויה. מכל מקום, גם אם נניח
שייתכנו מקרים, שבהם יהיה פרסום - שהורתו בעבירה (מצד מחוללו) - הפרה של חובה אתית
(מצד העיתון המפרסם), אין ספק בליבנו שהפרסום דנן אינו ממין המקרים הללו. בנסיבות
הפרשה שלפנינו תמך, כאמור, אינטרס ציבורי מובהק בפרסום המאמר, ואינטרס זה עדיף היה
על כל שיקול אפשרי אחר. אנו דוחים את התלונה" (42).
 
הערות שוליים
1. גישה כזאת מוצגת, למשל, בספרו של העיתונאי ישעיהו בן-פורת / "עט להזכיר",
הוצאת זמורה-ביתן, תל-אביב 1994.
2. סעיף 20 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, כפי שנתקבל במליאתה ב- 16 במאי
1996.
3. סעיף 7 לתקנון האתיקה המקצועית הקודם של מועצת העיתונות בישראל, כפי שנוסח
בינואר 1986.
4. כלל 6(3) לכללי הבזק (שידורי בעל זיכיון), התשמ"ח- 1987.
5. כללי ההתנהגות של העיתונאים בבריטניה (בתוקף מתחילת 1991).
6.  Edwin Michael Emery/"The Press and America", Fifth edition, & Prentice-Hall
Inc, New Jersey 1984, Page 289-295; הרצאותיו של פרופ' תום ריילי, 1987,
יוסי מלמן / האם נאנסה כאן מישהי והיא דוברת אנגלית? ספר השנה של
העיתונאים, תשמ"ד- 1984, עמוד 143.
7. גדעון לוי / עמודים נוטפי דם, "הארץ", 20 בדצמבר 1992, עמוד ב1.
8. תיק פלילי 6890/94 בבית-משפט השלום בתל-אביב, מדינת ישראל נ. רון כחלילי.
9. ידיעת עתי"ם, 12 בפברואר 1995.
10. נדב העצני / רצח בשידור חי, "מעריב", 18 בדצמבר 1992, מוסף "סופשבוע", עמוד
4.
11. נילי פרידלנדר / האיש שהראה לנו את עצמנו, מוסף סופשבוע, "מעריב", 10 בינואר
1992, עמוד 28-26.
12. "פופוליטיקה", הטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון, 18 בינואר 1993.
13. תיק מועצת העיתונות בישראל 88/49 מלון "סונסטה" נ. עיתון "חדשות".
14.  Jeffry Olen/Ethics in Journalism, Prentice Hall, New Jersey, 1988, pages
62-64. 
15. "עובדה". מגישה אילנה דיין. עורך אבי ברזילי. תחקירנים יואב קווה ואילון פרת.
הערוץ השני, 11 בפברואר 1997.
16. שלמה אברמוביץ' / נתפס במהילה, "כותרת ראשית", 13 ביוני 1984, עמודים
29-28.
17. ראו סעיף 447 לחוק העונשין.
18. צדוק יחזקאלי / הדיווח היה נכון, אבל הטלוויזיה הפסידה במשפט, "ידיעות
אחרונות", 31 בינואר 1997, המוסף לשבת, עמוד 8 Russ Baker / Damning
Undercover Tactics as "Fraud", Columbia Journalist Review, March/Apri
.1997, Pages 28-34
19. סעיף 90 למסמך נקדי, כפי שפורסם מחדש על-ידי נקדימון רוגל וד"ר עמית שכטר,
הוצאת רשות השידור, 1995, עמוד 40.
20. ירון קנר / משוגע בעל כורחו, "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 1996, מוסף "7
ימים", עמוד השער ועמודים 13-6.
21. תיק מועצת העיתונות בישראל 92/89 חברת שפע נ. עיתון "העיר".
22. מודי קרייטמן / הצהובון ישלם לאם השמינייה בהתאם למספר התינוקות שהיא תלד.
"ידיעות אחרונות", 14 באוגוסט 1996, מוסף 24 שעות, עמוד 5; תוכנית
הטלוויזיה "5 עם רפי רשף", הערוץ השני, 13 באוגוסט 1996.
23. עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
24. עבירה לפי סעיף 416 לאותו חוק.
25. שלום כהן / "העולם הזה - סודותיו של השבועון מטיל האימה, כפי שרק מי שערך
אותו 20 שנה יכול לדעת אותם", הוצאת טפחות, תל-אביב, עמוד 125.
26. אילנה דיין / "משפצים חדשות", "ידיעות אחרונות", 10 במארס 1993, עמוס 18;
ברנארד קאלב / התוכנית "מקורות יודעי דבר", רשת CNN, 14 במארס 1993.
27. 1993 סעיף 1 לחוק האזנת סתר, תשל"ט- 1979.
28. סעיף 2 לחוק.
29. סעיף 88 ל"מסמך נקדי", תדריך חדשות ואקטואליה, הוצאת רשות השידור, 1995.
30. סעיף 89 ל"מסמך נקדי".
31. ברוך קרא / מבט שני, "העין השביעית", בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה,
גיליון מספר 8, אפריל 1997, עמודים 19-16.
32. תיק מועצת העיתונות 90/63 משרד הבריאות נ. "העולם הזה" והכתבת יאירה יסמין.
33. ת"פ 4989/91 בבית-משפט השלום בתל-אביב, מדינת ישראל נ. יאירה אוריין ועופר
טלר; ע"פ 1282/93 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, יאירה אוריין ועופר טלר נ.
מדינת ישראל; שיחה עם עופר טלר, 17 ביוני 1997.
34. "המכה השמינית", צילם קים סמט, "חדשות", 21 באפריל 1985.
35. יואב יצחק / מחלקה ראשונה, תשנ"ה- 1995 הוצאת "עגל הזהב עיתונות 1995", כרך
א' עמוד 671.
36. ע"פ 88/103 משה ליכטמן נ. מדינת ישראל, פד"י מ"ג (3) עמוד 373, בעמוד 380.
37. פס"ד ליכטמן, שם, בעמוד 381.
38. פס"ד ליכטמן, שם, בעמוד 387.
39. גדעון מרון / ענת בת 21, חולת איידס, מוסף 7 ימים, "ידיעות אחרונות", 2
בדצמבר 1994, עמודים 30-28, בעמוד 30.
40. קובי ניב / מאפיוזי, עמוד 5, "דבר שני", מוסף "דבר ראשון", 30 באוקטובר 1995.
41. ערעור פלונית נ. ועדת האתיקה, בבית-הדין לערעורים של אגודת העיתונאים
בתל-אביב. פסק-הדין ניתן ב- 8 ביולי 1993.
42. מסקנות ועדת הבירור בתלונת דובר צה"ל נ. עיתון "הארץ". ההחלטה ניתנה ב- 21
בנובמבר 1982, אושרה על-ידי הוועד הפועל של מועצת העיתונות ב- 3 בדצמבר
ופורסמה בהבלטה ב"הארץ" ב- 5 בדצמבר 1982 תחת הכותרת "'הארץ' צדק בפרסום
מאמר הקצין הבכיר".

מקור:
אתיקה עיתונאית, כרך א', עמ' 256-219, הוצאת ידיעות אחרונות
 
 

 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש