דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,484,285 כניסות לאתר
מבוא

כל מניעה מוקדמת של פרסום, יהיו מניעיה אשר יהיו, יוצרת ריסון מוקדם ( prior
restraint) של חופש הביטוי וגורמת נזק מיידי לערך-יסוד מרכזי בדמוקרטיה הישראלית.(1)
הגבלה כזו על חופש הפרסום נחשבת לחמורה מזו המתבטאת בהטלת אחריות פלילית או
אזרחית לאחר מעשה.(2) בצדק הודגש, כי מניעה מראש של פרסום "מקפיאה" את חופש
הביטוי בעוד שהטלת אחריות לאחר מעשה רק "מצננת" אותו.(3)
 
על רקע הדברים האלה, התפתחה בשיטת המשפט הישראלית גישה שלאורה יש לראות בצנזורה
מקדימה אמצעי אחרון, נדיר, קיצוני ויוצא-דופן, שאין לנקוט בו אלא נוכח ודאות קרובה
לפגיעה רצינית וקשה בערך אחר המוגן על-ידי המשפט. בארצות-הברית ניתן לבסס גישה כזו
על הוראות החוקה, שהתפרשה כך על-ידי בתי-המשפט.(4) במדינת-ישראל ניתן לבסס גישה
כזו על עקרונות-היסוד של השיטה המשפטית, המעניקה לחירות הביטוי "מקום של כבוד
בהיכל זכויות היסוד של האדם."(5) גישה כזו משמעה, הלכה למעשה, שסמכות לצנזורה
מקדימה מחייבת הוראה מפורשת וחד-משמעית של המחוקק. משמעה הוא גם, שבית-המשפט יפרש כל הוראת-חוק כזו על דרך הצמצום. גישה זו באה לידי ביטוי הן בעת שהסמכות לצנזורה
מקדימה הופקדה מטעם החוק בידי רשות מינהלית והן בעת שסמכות כזו הופקדה על-ידי
החוק בידי בתי-המשפט עצמם.(5א)
 
באשר לרשויות מינהליות, התבטאה גישה זו בפסיקה שעניינה סמכותה של המועצה לביקורת
סרטים ומחזות, שהורתה בשתי פקודות מנדטוריות משנת 1927.(6) באשר לבתי-המשפט
הובהר, שרק במקרים נדירים, כאשר ברור שהגנת הנתבע הגנת-סרק היא, יעשו בתי-המשפט
שימוש בסמכותם ויורו על מתן צו למניעת פרסומו של ספר או מאמר בעיתון, כאשר נטען
שיש בפרסום משום הוצאת לשון-הרע.(7) מפי השופט ברק נפסק, כי הוצאת צו למניעת
פרסום בטרם הוכחה לשון-הרע יהא בה משום צנזורה מוקדמת פסולה ופגיעה גסה בחופש
הפרסום.(8)
 
כאשר בצנזורה מקדימה קא עסקינן, לא יכול להיות ספק, שבמציאות הישראלית מופעלת
הצנזורה הצבאית, מטעמי בטחון המדינה, בצורה בולטת ביותר, הרבה יותר מכל צנזורה
אחרת. למרות זאת וחרף פעילותה היומיומית של צנזורה זו, לא הועמדה הצנזורה הצבאית
במבחן שיפוטי בטרם ניתנה (בינואר, 1989) ההחלטה בבג"צ 680/80 שניצר נ' הצנזור
הצבאי הראשי
.(9) טעם הדבר הוא בהסכם שבין "ועדת העורכים" לבין שלטונות צה"ל, שלפיו
נמנע הצנזור הצבאי מלהפעיל את סמכויותיו החוקיות כלפי העיתונים השותפים להסכם
כאשר אלה נמנעים מלהביא השגותיהם נגד הצנזור לפני בג"צ.(10) רק משמנע הצנזור
פרסומו של מידע בשבועון התל-אביבי "העיר", שאינו חבר ב"ועדת העורכים" ושאינו צד
להסכם עם שלטונות צה"ל, נקרא בג"צ לבחון את החוקיות של פעולת הצנזור הצבאי, שהפעיל
את סמכותו מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.(11)
 
משניתנה לבג"צ האפשרות לומר את דברו בשאלת סמכויותיה של הצנזורה הצבאית, צעד
בית-המשפט בדרך שנסללה לו בבג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים.(12)
יסודותיה של ההלכה ההיא, שעיקרה בצמצום סמכותו של שר הפנים להורות על הפסקת
הופעתו של עיתון, מכוח פקודת העיתונות המנדטורית, רק למקרים שבהם יש בפרסום משום
"ודאות קרובה" (near certainty) לסיכון שלום הציבור, היו נר לרגליו של השופט ברק,
בעת שעיצב את יסודות פסק-דינו בעניין שניצר.(13) מה שם, אף כאן פורשה הוראת חוק
מנדטורית (תקנות ההגנה) "על רקע סביבתן הדמוקרטית החדשה."(14) מה שם, אף כאן אימץ
בית-המשפט את הנוסחה, שלפיה רשאי הצנזור הצבאי לעשות שימוש בסמכותו רק בקיומה של
"ודאות קרובה" לפגיעה רצינית בבטחון המדינה.(15)
 
אם גם ברור שהלכת שניצר הולכת בתלמי הלכת "קול העם", ברור גם שניתן לראות בה מעין
קומה נוספת בבניין החזק שאותו הציב השופט אגרנט בעניין "קול העם".(16) כך הוצב
המבחן בעניין "קול העם", המבטא "נוסחת איזון" בין חופש הפרסום וזכות הציבור לדעת
לבין שיקולים של בטחון המדינה, על רקע העובדה שדובר שם באמצעי קיצוני ודרסטי
ביותר של סגירת עיתון.(17) המבחן המשפטי לשימוש בסמכות הצנזור הצבאי נקבע בעניין
שניצר על רקע השימוש באמצעי דרסטי הרבה פחות של מניעת פרסומה של ידיעה ספציפית
בעיתון. בשני המקרים נקרא מבחן "הוודאות הקרובה", שהוא מבחן אובייקטיבי,(18) לתוככי
סמכות שנוסחה באופן סובייקטיבי, אלא ששונה בשני המקרים מידת הנכונות להפעלת
ביקורת שיפוטית. בעניין "קול העם" מבוססת הנכונות לביקורת שיפוטית ולהתערבות
בשיקול-דעת השר על רקע העובדה שנתפס ל"שיקולים שהם מחוסרי חשיבות, מופרכים או
אבסורדיים,"(19) ואילו בעניין שניצר, די לביסוס ההתערבות בכך שהחלטת הצנזור אינה
סבירה, כאשר "הסובייקטיביות של שיקול-דעת הצנזור הצבאי אין בה כדי לשלול את מלוא
ההיקף של הביקורת השיפוטית."(20) אם ניתן, אולי, להסביר את נכונות בג"צ להתערבות
בהחלטת שר הפנים בעניין "קול העם" בעובדה שדובר בנושא תפקיד אזרחי המפעיל
שיקולים בטחוניים,(21) הרי בעניין שניצר מדובר בהתערבות בשיקולים בטחוניים של
הצנזור הצבאי, שהוא איש-צבא בעל דרגה צבאית בכירה (תת-אלוף). התערבות בשיקול-דעתו
של מומחה צבאי בתחום הביטחון מבטאת נכונות מיוחדת של בית-המשפט להפעיל ביקורת
שיפוטית על שיקולי ביטחון.(22)
 
במסגרת מאמר זה אתרכז בסמכויות הצנזורה הצבאית, בהיקף שיקול-הדעת המוקנה לה
ובביקורת השיפוטית על פעולותיה. כן אבקש להציע הסדר חלופי לדין הנוהג בסוגיה זו.


מקור:
עיוני משפט ט"ו תש"ן, עמ' 340-311
 
  



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש