דף הבית על האתר הודעות מפמ''ר צוות הפיקוח פורום צור קשר בתי הספר הצעות ודרישות עבודה 
מגמות הלימוד
  מבנה מגמות טכנולוגיות חוזי
  ביבליוגרפיה
  מגמת מדיה ופרסום
  מגמת טכנולוגיות תקשורת
  פורטל היצירה הצעירה
  תמונות מהווי המגמה
  סרטוני המגמה
  בחינות חיצוניות
  בחינת מפמ''ר ארצית
  פרויקטי גמר
  קולנוע וטלוויזיה י"ג - י"ד
  רשימת קישורים
  העשרה והרחבת ידע
  מה חדש ?

מרחבי לימוד מתוקשבים
   המבניות בתקשורת וחברה ג'
   מערכי שיעורים בתקשורת
   מבנית בצילום ותאורה
   מבנית פס קול
   מבנית מעשית בהפקות
   מבנית מדעי הטכנולוגיה
   סיכום פיצ'ינג דוקומנטרי
   תיק הפקה עליליתי
   תיק הפקה דוקומנטרי
   תסריטים להפקות
   אמנות המבע הצילומי

2,484,225 כניסות לאתר
ביקורת שיפוטית על הצנזורה הצבאית: ביקורת שיקולי בטחון המדינה

תקנה 87 לתקנות ההגנה קובעת כפי שראינו, כי שיקול-דעתו של הצנזור הצבאי הוא
סובייקטיבי. הוא רשאי לאסור פרסומו של חומר שפרסומו עשוי או עלול להיות עשוי לפגוע,
לדעתו, בהגנת המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי. לכאורה, היה ניתן לקבוע לאור
זה, כי היקפה של הביקורת השיפוטית אמור להצטמצם לבחינתם של פגמים "סובייקטיביים",
כלומר, למקרים שבהם נראה לבית-המשפט כי הצנזור הצבאי קיבל את החלטתו שלא בתום-לב.
היה ניתן לומר, למשל, לאור אמת-מידה זו, כי בית-המשפט יתערב רק מקום שנראה כי
הצנזור קיבל החלטה מטעמים פוליטיים מובהקים, כגון הגנה על שר הביטחון מביקורת
ציבורית מובהקת או מניעת מבוכה פוליטית מן הממשלה. במקרה כזה היה ניתן לומר, כי
הצנזור פעל מתוך שיקולים זרים, שיש בהם גם פעולה שלא בתום-לב.
 
בעניין שניצר, לא ראה השופט ברק מקום לצמצם את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות
הצנזור הצבאי, וזאת על-פי השקפה כללית מושרשת למדי, שלפיה, שיקול-דעת סובייקטיבי
אינו שונה מכל שיקול-דעת אחר, כך ששיקול דעת הצנזור הצבאי חייב להיות מופעל
בסבירות.(85) גישה זו, שהיא רחבה וכוללת, מסתמכת על תפקידה הרחב של הביקורת
השיפוטית, הבאה להבטיח את חוקיות הפעולה של רשויות השלטון. את החלתה של גישה זו
על החלטות הצנזור הצבאי ביסס השופט ברק גם על השקפת-יסוד שלו, שלפיה, "היקף
הביקורת השיפוטית מן הראוי הוא כי יהא אחיד לכל הרשויות השלטוניות."(86) השקפה זו
אינה מקובלת תמיד בפסיקת בג"צ,(87) אלא שגם כך נראה מקובל וברור, ששיקול-דעת
סובייקטיבי כשלעצמו אין בו כדי לחסן את מי ששיקול-הדעת בידיו מפניה של ביקורת
שיפוטית, הנשענת על עילות הביקורת הרגילות המשקפות את דרישות החוקיות של המשפט
המינהלי.
 
עדיין נותרה בענייננו השאלה המרכזית: מה יהא דינה של סמכות בטחונית באופיה, כאשר
בעל הסמכות מתבסס בהחלטתו על שיקולים הנוגעים בבטחון המדינה? האם לא מן הדין
שבית-המשפט ימשוך ידיו מהפעלתה של ביקורת שיפוטית רחבה בגין ייחודם של שיקולי
ביטחון, וזאת, כאשר טעות בשיקול-הדעת השיפוטי יכולה לגרום למדינה נזק שאינו ניתן
לתיקון? שאלות אלה נוקבות במיוחד במדינת-ישראל, השרויה באיום מתמיד על קיומה
ובמציאות של מלחמות עם מדינות-ערב.(88) כאשר מדובר באפשרות להתערבות בהחלטות
הצנזור הצבאי בדבר איסור פרסומים מטעמי ביטחון, נעשות השאלות האלה קשות אף יותר.
מידע הוא משאב לאומי, ופרסום מבוקר שלו יכול להועיל למדינה במאבקה נגד אוייביה.
מודיעין מודרני מבוסס לא-מעט על שימוש במקורות גלויים,(89) ומניעת פרסומו של מידע
על-פי החלטת הצנזור הצבאי עשויה להקשות על פעולתו של מודיעין האויב. בכל מקרה,
החלטת בית-המשפט להתערב בשיקולי-ביטחון בעניין פרסומו של מידע נושאת עימה משמעות
מרחיקת-לכת יותר מאשר התערבותו בעניינים אחרים בעלי נגיעה בטחונית. כך, אם החליט
בית-המשפט, למשל, להתיר איחוד משפחות, תוך התערבות בסבירות החלטתו של המושל הצבאי שלא לאפשר זאת במקרה מסוים,(90) ניתן עדיין להשיב את שנעשה, ולהצדיק גירושו
של אותו אדם אם הוכח שהוא מסכן את בטחון המדינה. אך אם מתיר בית-המשפט פרסומו
של מידע שהצנזור הצבאי קבע לגביו כי יש בו משום סיכון המדינה, אין עוד לעשות דבר ואת
הנעשה אין להשיב.

בעניין שניצר, לא דן השופט ברק בייחודם של שיקולי ביטחון בעת שמדובר בפרסומו של
מידע לעומת שיקולים אלה בהקשרים אחרים. כך, לא הואר בפסק-הדין הקושי המיוחד
שבהתערבות בשיקולי הצנזור הצבאי בעת שברור שאין המדובר בהפעלת סמכות שלא
בתום-לב, אלא בהחלטה שניתנה בחוסר סבירות. טעם ההחלטה הוא, כגישת בית-המשפט, בחשיבותו המיוחדת של חופש הביטוי והפרסום בדמוקרטיה הישראלית.(91)
הגישה שבפסק-הדין, שלפיה אין מוטלות מגבלות מיוחדות על היקף הביקורת השיפוטית
על שיקול-דעת מינהלי שעניינו בטחון המדינה, מבוססת על מספר יסודות: עקרון חוקיות
המינהל, המצדיק ביקורת שיפוטית רחבה על כל שיקול-דעת מינהלי; עוצמת הסמכות בענייני ביטחון, המצדיקה הפעלת ביקורת שיפוטית; וכן ההתפתחות במשפט האנגלי, המורה על
נוהגו של בית-המשפט האנגלי לבקר הפעלתן של סמכויות בעלות אופי בטחוני.(92)
 
הגישה שנקבעה בפסק-הדין, ומכאן חשיבותה המיוחדת לקיום העיקרון של שלטון החוק
המהותי ברשויות השלטון, מתייחסת להפעלת ביקורת שיפוטית על עצם ההחלטה המהותית של
רשויות הביטחון, להבדיל מביקורת טכנית על קיום הדרישות הפורמליות בטרם קבלת החלטה
או ביקורת על עצם קיום הסמכות הפונקציונלית בידי הרשות המחליטה. במשך שנים לא
מעטות התקיימה בבג"צ ביקורת שיפוטית פורמלית בלבד על הרשויות הפועלות בענייני
ביטחון. ביקורת זו, להוציא חריגים מעטים,(93) הסתפקה בשמירת קיומן של דרישות
פורמליות שנקבעו בחוק שהעניק את הסמכות(94) או בכך שהתקיים שיקול בטחוני שהרשות
הבטחונית סברה בתום-לב שיש בו כדי להצדיק את פעולתה.(95) רק בתקופה מאוחרת
יחסית(96) החל בג"צ להפעיל ביקורת שיפוטית ממשית, כשהוא בוחן לגופם את שיקולי
הביטחון הנטענים, תוך בחינת סבירותו של שיקול-הדעת הבטחוני. (97) כך הורחבה
הביקורת השיפוטית על שיקולי הביטחון במטרה להגן על חירויות-היסוד של הפרט. ההחלטה
בעניין שניצר מהווה, לדעתי, שיא בהתפתחות זו, בעיקר בגין העובדה, שבהתערבותו להתיר
פרסום בניגוד לדעתו של הצנזור הצבאי, נוטל על עצמו בית-המשפט אחריות לפגיעה אפשרית
בבטחון המדינה, פגיעה שלא ניתן לתקנה. בעניין אבנרי,(98) שעניינו היה שיקול-דעת
בית-המשפט בהוצאת צו-מניעה לגבי פרסום שנטען לגביו כי יש בו משום הוצאת לשון-הרע,
אמר השופט ברק, כי במקרה של ספק באיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב,
עדיף "לטעות" לטובת חופש הביטוי. בעניין שלנו, בעת שמדובר בהיתר פרסום בניגוד לדעת
הצנזור הצבאי, שעניינו בטחון המדינה, יכולה ה"טעות" לטובת חופש הביטוי להיות חמורה
הרבה יותר בתוצאותיה. לכן, חייב בית-המשפט לנהוג כאן זהירות רבה בטרם יחליט להתערב
בשיקול-דעת הצנזור הצבאי. זהירות זו יכולה להתבטא, למשל, בהקפדה על הגשת תצהירים
מגורמים שונים ואף בשמיעת עדים במקרה מתאים.(99)
 
בעניין שניצר, מבסס השופט ברק את השקפתו בדבר הביקורת השיפוטית על ענייני ביטחון,
בין היתר, על שאיבת השראה מהדין האנגלי הנוכחי, שלפיו מבקרים בתי-המשפט את הפעלתן
של סמכויות בעלות אופי בטחוני.(100) ספק אם זו התמונה השלמה של הדין האנגלי
בסוגיה זו. פסיקה רבה מהשנים האחרונות מורה, שבתי-המשפט באנגליה נוטים לאי-התערבות
בעת שנטענים שיקולי ביטחון ונכונים להסתפק בכך שאכן מדובר בשיקול בטחוני.(101)
מלומד אנגלי, פרופסור G. Zellick, המנתח את הפסיקה האנגלית בנושא, מותח ביקורת על
גישה זו, המחסנת את הרשויות הבטחוניות מביקורת, ומצדד ביתר ביקורת שיפוטית על
שיקולי ביטחון.(102) כך נראה, שגישת השופט ברק מתייחדת דווקא בנכונות להפעיל
ביקורת שיפוטית על שיקולי ביטחון ואין בה כדי יישום של העקרונות המקובלים באנגליה.
בארצות-הברית, בעניין ה- Pentagon Papers ",
(103) הפעילו שופטי הרוב ביקורת שיפוטית ודחו את בקשת המדינה למנוע פרסום מטעמי ביטחון, אך שופטי המיעוט היו נכונים לקבל את בקשת המדינה, על-פי הגישה שלפיה חייב היקף ההתערבות השיפוטית בענייני ביטחון להיות צר במיוחד.(104) צמצום הביקורת השיפוטית על שיקולי ביטחון הינו בגדר גישה רווחת במשפט האמריקני.(105) נראה, שגם לאור זאת בולטת ייחודה של גישת בג"צ בעניין שניצר, שיש בה משום תרומה רבה לעיצובה של הדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיה זו, שהינה "דמוקרטיה במדים", אינה מוותרת על בחינתם של שיקולי ביטחון כאשר ניצבים מולה ערכי-יסוד חשובים, כעקרון חופש הביטוי וחופש העיתונות
וזכות הציבור לקבל מידע בעניינים בעלי חשיבות קיומית.

מקור:
עיוני משפט ט"ו תש"ן, עמ' 340-311
  



 



גרסא להדפסה גרסא להדפסה
כל הזכויות שמורות © 2014 ל- המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף המרכז הפדגוגי טכנולוגי (מפ"ט) עמל
האתר עוצב ותוכנת ע"י GoNet Software Solutions
ראו תנאי שימוש