עמלנט הסתדרות החדשה מכון לבון
   
מיסודה של הסתדרות העובדים
הכללית בארץ-ישראל 1932
 
דף הביתעל המכוןמידע למבקריםשירותי צילום והעתקהצור קשרEnglish
 
 
  ארכיון
  ספריה
  אוסף תצלומים
  אוסף כרזות
  תיעוד בעל פה
  סרטי וידיאו
  תערוכות וירטואליות
על המכון


פנחס לבון

מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון הוא מכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ-ישראל ובגולה. ההחלטה על הקמתו של המכון בצורתו הנוכחית התקבלה ב-25.7.1976 על-ידי הוועדה המרכזת של הסתדרות העובדים הכללית. בישיבה זו החליטה הוועדה להנציח את זכרו של פנחס לבון ז"ל, אשר כיהן כמזכ"ל ההסתדרות בשנים 1950-1949 ו-1960-1956. ב-9 בספטמבר 1976 הגיש הוועד הציבורי להנצחת זכרו של לבון הצעה, לפיה יוקם על-שמו מכון לחקר תנועת העבודה. הוועדה המרכזת קיבלה את ההצעה ואף החליטה להעביר למכון לבון העתידי את כל המוסדות ההסתדרותיים המרכזיים, העוסקים בחקר תולדותיה ובשימורן: ארכיון תנועת העבודה והספריה ההסתדרותית המרכזית. התפקיד החשוב ביותר בהקמתו של מכון לבון שייך למזכ"ל ההסתדרות דאז ירוחם משל, מי שעתיד גם לכהן כמנהלו הראשון.

לאחר מספר שנות הכנה וארגון, המכון החדש פתח את שעריו לציבור הרחב ב-14 בפברואר 1985.

כאמור, ביסודו של המכון נמצאים שני גופים מרכזיים, אשר במשך עשרות שנים פעלו לשימורה של מורשת תנועת העבודה היהודית: ארכיון תנועת העבודה והספריה המרכזית של הסתדרות העובדים הכללית.


הארכיון המצוי במכון לבון הוא הארכיון הרביעי בגודלו במדינת ישראל. הוא מהווה מאגר יחיד של תעודות ועדויות על פועלה של תנועת העבודה היהודית ושל הסתדרות העובדים הכללית מאז היווסדה ועד היום.

הוגה הרעיון ומייסדו של הארכיון היה פרופ' שמואל אייזנשטדט, משפטן וחוקר תולדות עם ישראל, מפעילי התנועה הציונית ברוסיה. עוד בטרם עליתו ארצה בשנת 1925, ראה ד"ר  אייזנשטדט בשימור מורשת תנועת הפועלים היהודית משימה חיונית ואף התנסה בניהול מוסד מוג זה.

בראשית 1932 הציג אייזנשטדט את תכניתו בפני דוד בן-גוריון, אז המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים, להקים מוזיאון לתנועת העבודה היהודית בארץ-ישראל.


פרופ' שמואל אייזנשטדט

בעקבות פניתו, החליט הוועד הפועל של הסתדרות העובדים להקים גוף מרכזי, אשר יופקד על שימור המורשת ההיסטורית של ההסתדרות ותנועת העבודה היהודית בארץ ובעולם. על החלטה זו בישר בן-גוריון לד"ר אייזנשטדט במכתב, שנשלח ביום י"ח בניסן תרצ"ב (28 באפריל 1932). הוחלט גם, ששמו של הגוף יהיה "הארכיון והמוזיאון של תנועת העבודה". וד"ר אייזנשטדט מונה למנהלו.


המכתב שנשלח על-ידי ד.בן-גוריון לד"ר שמואל אייזנשטדט

בראשית דרכו, התבסס הארכיון על חומר שנאסף על-ידי "חוג המאספים" התל-אביבי - קבוצת פועלים צעירים, שפעלו מאז המחצית השניה של שנות ה-20 לשם איסוף ושימור דברי דפוס ומסמכים היסטוריים שונים. מספר חברי החוג מעולם לא עלה על חצי תריסר: אברהם אהרוני (לימים, המזכיר הראשון של ארכיון העבודה), שמואל הר, מנחם סגל ועוד. חברי החוג שאפו להקים גוף מרכזי לתיעוד, לאיסוף ולשימור העבר וההווה של תנועת העבודה היהודית בארץ-ישראל.


צוות עובדי ארכיון תנועת העבודה. שני משמאל פרופ' ש.אייזנשטדט

ב-1958 הכירה ממשלת ישראל בארכיון תנועת העבודה כארכיון ציבורי. הודעה על כך פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 593 מיום 25.3.1958.


דוד בן-גוריון וברל כצנלסון

במקביל לארכיון, פעלו במסגרת ההסתדרות גם מספר ספריות ציבוריות, אשר הוקמו עוד בתקופת העלייה השניה. בוועידה השניה של הסתדרות פועלי יהודה בדצמבר 1911 הוחלט לקבל את עמדתו של ברל כצנלסון על הצורך להקים ספריה ניידת עבור חברי הסתדרות זו. הספריה היוותה את הצעד הראשון להקמת הספריה המרכזית של ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית, עם ייסודה בשנת 1920.

בשנת 1935, לפי עצתו של ברל כצנלסון, חולק אוסף הספריה המרכזית של ועדת התרבות בין חדרי-העיון ע"ש נחמן סירקין בתל-אביב, חדרי-העיון ע"ש בר בורוכוב בחיפה וארכיון העבודה, ונוצרו ספריות פועלים מקומיות. בשנת 1962 אוחד האוסף מחדש וכך נוסדה הספריה המרכזית של ההסתדרות שכללה גם ספריות הסתדרותיות נוספות. לספריה זו התקבל גם אוסף, העוסק בתולדות עם ישראל ובציונות, לרבות עיתונות תקופת ההשכלה וחיבת ציון, המהווה אוסף-עיתונים חשוב מימי ההשכלה ועד ימינו.

המכון פועל כעמותה ציבורית מכוח החלטת הוועד המרכזת של ההסתדרות מיום 26.6.1989. המכון מוגדר כ"גנזך ההסתדרות" ופועל על-פי חוק הארכיונים תשט"ו, הנהוג בכל המוסדות הציבוריים.

מכון לבון לחקר תנועת העבודה הוא נכס תרבותי חשוב, בו נשמרות לדורות תעודות ועדויות על פועלה הרב של הסתדרות העובדים הכללית ותנועת העבודה היהודית בתפוצות. כיום, אין לתאר מחקר כלשהו בתולדות היישוב היהודי ומדינת ישראל אשר אינו מבוסס על החומר ההיסטורי המקיף, האצור במכון.


מגילת היסוד של מכון לבון

גרסא להדפסה גרסא להדפסה