דף הבית   על האתר   מילון מונחים   פורום   יצירת קשר   שאלון משוב   לאתר מגמה
  שיעורים אינטרקטיביים
  חומר תיאורטי
     הארגון וסביבתו
     משאבי הארגון
     ניהול התפעול
     ניהול רכש
     ניהול מלאי
     ניהול שרשרת האספקה
     בקרה והערכת ביצועים
  תרגול
  מפות מושגים
  מאמרים
  קישורים
  אירועים ושאלות
  תוכנית לימודים
  דגשים להוראת המקצוע

הארגון וסביבתו


הארגון ומבנהו
מבנה ארגוני 
סיווג ארגונים ומהותם
סיווג על פי מטרות
סיווג על פי צורות בעלות
סיווג על פי אופי פעילות
סיווג על פי תהליכי ייצור
פעולות מרכזיות בארגון
הארגון כמערכת פתוחה
סביבת הארגון

רשימת מקורות




הארגון ומבנהו


מקור המילה "ארגון" הוא מיוונית,(Organon) ופירושה כלי או מכשיר. ארגון הוא מכשיר להשגת מטרות במקום שבו האנשים אינם יכולים להשיגן בעצמם ובלא שיתוף פעולה עם אחרים. הארגון נוצר על פי כוונות ותכליות מוגדרות מראש, ומכוון את פעילותו למימוש תכליות אלה.
בהשוואה ליחידות חברתיות אחרות, פעילות הארגון מובנית במידה רבה, והבניה זו מתבטאת בחלוקת עבודה אינטנסיבית ובהתמחות במשימות השונות, בתצורות פורמליות של תפקידים, בתחומי אחריות, בסמכות ובתגמולים.
כמו כן, הפעילות הארגונית מאופיינת בקשרי גומלין מרובים עם הסביבה הכלכלית, הסביבה הטכנולוגית, הסביבה החברתית והסביבה הפוליטית שבה היא פועלת. דפוסי קשר אלה חיוניים לקיומו של הארגון ולפעילותו היעילה.

בספרות המקצועית מצויות הגדרות שונות למושג "ארגון" (Organization). להלן כמה מהן:

  • ארגון הוא מערכת חברתית בעלת זהות קיבוצית ברורה ורישום מדויק של חברים, של תכניות פעולה ושל נהלים .(Caplow, 1964)  
  •  ארגון הוא  יחידה חברתית, או קבוצה אנושית, הנבנית ומשתנית מתוך כוונה לחתור להגשמתן של מטרות מסוימות (Etzioni, 1964). 
  •  ארגון מוגדר כמערכת של תפקידים וכשטף של פעילויות שעוצבו לשם ביצוען של כוונות משותפות (Robey, 1986). 
  • ארגון הוא התאגדות בעלת גבול ברור יחסית, סדר נורמטיבי, דרגי סמכות, מערכות תקשורת ומערכות תיאום בין המשתתפים. ההתאגדות מתקיימת על בסיס קבוע בסביבה נתונה, והיא קשורה בפעילויות בעלות זיקה למטרות מסוימות. לפעילויות אלה יש תוצאות בעבור חברי הארגון, הארגון עצמו וכלל החברה (Hall, 1991). 
  • ארגון הוא מערכת חברתית העוסקת בהפקה שיטתית ומתמשכת של מוצרים ושירותים, באמצעות מחזורי פעילות תכליתית של בני אדם, ומתקיימת כתוצאה מיחסי חליפין עם הסביבה שבמחיצתה היא פועלת (סמואל, 1996).

      להלן רשימה חלקית של הגדרות למושג "ארגון", ולפיה ניתן לסכם את תכונותיהם העיקריות של ארגונים חברתיים:
  • הארגון מוקם על ידי אנשים כדי להשיג מטרה משותפת, והיא - הפקת מוצרים או מתן שירותים.
  • לצורך פעולתו הארגון זקוק לתשומות של כוח אדם, ציוד וחומרים. 
  • חברי הארגון פועלים בצורה מתוכננת ומתואמת תוך חלוקת עבודה ביניהם.

השגת המטרות דורשת קיום מאמץ משותף של כל חברי הארגון.

 
מבנה ארגוני

מבנה ארגוני הוא מערך התפקידים והיחידות בארגון ורשת הצינורות שבהם מתקיימת התקשרות ביניהן. מבנה הארגון מושתת על העקרונות הבסיסיים הבאים:
אחלוקת עבודה:
העבודה שיש לבצע כדי להשיג את מטרות הארגון מחולקת בין יחידותיו השונות. כל עובד ביחידה אחראי לביצוע העבודה שהוקצתה לו.

  

 ב. מבנה היררכי (עקרון הסולם): הארגון בנוי בצורת סולם היררכי, שעל שלביו השונים ממוקמים העובדים. על פי המיקום בסולם ההיררכי נקבע מעמדו של כל עובד בארגון. ככל שעובד מצוי בשלב גבוה יותר, כן מעמדו רם יותר. על פי המיקום בסולם ההיררכי נקבע מיהם המנהלים בדרגים השונים, ומיהם העובדים הכפופים להם. המבנה ההיררכי הוא תנאי לקיום משמעת בעבודה, שכן הוא מבהיר בדיוק למי כפוף כל אחד ולמי הוא נדרש לציית.

 

  
















ג. האצלת סמכויות ותחומי אחריות:
מאחר שכל מנהל מוגבל במספר העניינים שהוא יכול לנהל בעצמו באופן ישיר וביעילות, יש למנות תחתיו עובדים, שיהיו אחראים לתחומים ולעניינים שונים, שאותם הם ינהלו תחת פיקוחו הישיר. יש להגדיר לכל אחד מהעובדים את התחומים שעליהם הוא מופקד ואת היקף סמכויותיו, כדי שכל הפעולות שיש לבצע תבוצענה היטב. חשוב להגדיר את התחומים כדי למנוע כפילויות של העבודה או היווצרות "שטחי הפקר", דהיינו למנוע מצב שפעולות מסוימות תבוצענה על ידי מספר עובדים, ואחרות לא תבוצענה כלל.

ד. יחידות הניהול ויחידות הפיקוד:
עקרון יחידות הניהול קובע שהארגון וכל אחת מיחידותיו חייבים להתנהל על ידי מנהל אחד, האחראי לקביעת תכנית אחת, שתאפשר השגת כל מטרה ממטרות הארגון. עקרון יחידת הפיקוד קובע שכל עובד יהיה כפוף לממונה ישיר אחד בלבד. העברת הוראות אל העובד וקבלת הדיווח ממנו ייעשו אך ורק באמצעות הממונה הישיר. עקרון יחידת הפיקוד מונע מתן הוראות סותרות לעובד ממספר מנהלים, דבר שעלול לבלבל אותו ולחבל בעבודתו.

ה. טווח שליטה ופיקוח (מוטות שליטה):
כדי שהמנהל יוכל לבצע את עבודתו באופן הטוב ביותר, טווח השליטה והפיקוח שלו חייב להיות מותאם למטלות שהוא צריך להוציא אל הפועל. טווח שליטה צר - תחת פיקוחו הישיר של המנהל יש מספר קטן של עובדים. טווח שליטה רחב - תחת פיקוחו הישיר של המנהל יש מספר רב של עובדים. טווח שליטה צר של המנהלים בארגון מחייב ריבוי רמות ארגוניות ומספר גדול של מנהלים. טווח שליטה רחב מקטין את מספר הרמות הארגוניות, ומקטין את מספר המנהלים.
 

סיווג ארגונים ומהותם

את הארגונים ניתן לסווג על-פי מספר מאפיינים:




סיווג ארגונים על-פי מטרות

ארגוני המינהל העסקי- ארגונים הפועלים למטרות רווח

מאפייני ארגוני המינהל העסקי

א.   גורם הרווח: גורם הרווח מהווה מטרה ראשית בארגונים העסקיים, הפרטיים והציבוריים. בחברות הממשלתיות, גורם הרווח מהווה מטרה משנית. הארגון העסקי-פרטי או העסקי-ציבורי חייב להרוויח כדי לשרוד. לעיתים, ארגון עסקי יכול לפעול זמן מה, גם כאשר הוא נושא הפסדים, אבל אם הארגון אינו חוזר במהירות לפסים רווחיים, הוא צפוי לכליה. בחברות הממשלתיות גורם הרווח אינו מהווה מטרה עיקרית. ארגונים אלה מוקמים במטרה להבטיח אספקת מוצר או שירות חיוני לאוכלוסייה, ועל כן די אם יגיעו לאיזון כספי או לרווח קטן כדי לשרוד. לדוגמה: חברת החשמל או חברת מקורות הן חברות ממשלתיות, שנועדו לספק מוצר (חשמל, מים) חיוני לציבור הרחב. הממשלה שומרת לעצמה את הבעלות על חברות אלה כדי להבטיח אספקת חשמל ומים לתושבי המדינה בכל מצב. מאחר שחברות אלה אינן פועלות כדי ליצור רווחים, את מחירי החשמל והמים שהם מספקות ללקוחות קובעים גופים מקצועיים, שממנה הממשלה. אם חברה ממשלתית מפיקה רווחים, הם מושקעים בפיתוח התשתיות שלה, כדי להרחיב ולשפר את השירות ללקוחותיה


ב.   מטרות הארגון והמדיניות להשגתן נקבעות על ידי הבעלים: בארגונים פרטיים המטרות ומדיניות הפעולה נקבעות על ידי הבעלים בלבד. בארגונים ציבוריים המטרות ומדיניות הפעולה נקבעות על ידי מועצת המנהלים, המייצגת את בעלי המניות. 

ג.   גורם התחרות: מרבית הארגונים במגזר העסקי מתפקדים בסביבה תחרותית, הן בתחום הייצור והן בתחום מתן השירותים.

ד.  הארגונים העסקיים נעזרים בפרסומת: הארגונים העסקיים נעזרים בפרסומת בלבד. ארגונים אלה מפעילים אמצעי פרסומת שונים ומגוונים כדי ליצור התעניינות של הקהל במוצרים או בשירות שהם נותנים, במטרה לשכנע את הלקוחות לרכוש אותם. החברות הממשלתיות נעזרות בפרסום, ובנוסף משתמשות גם בפעולות הסברה. לדוגמה: חברת החשמל נעזרת בפעולות הסברה כדי לשכנע את הציבור להשתמש בחשמל בשעות שבהן העומס קטן, או להביא למודעות הציבור את הצורך להפעיל את מיזוג האוויר בקיץ בצורה מושכלת ומבוקרת. רכבת ישראל נעזרת בפרסום כדי לעודד את האזרחים להעדיף את הנסיעה ברכבת על פני הנסיעה ברכב ציבורי או ברכב פרטי. 

 ארגוני המינהל הציבורי - ארגונים שמטרתם לספק את השירותים החיוניים לציבור האזרחים

ארגוני המינהל הציבורי מבצעים את מכלול הפעילות המאורגנת  במטרה להוציא אל הפועל את המדיניות הציבורית.
במינהל הציבורי כלולים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, המהווים יחדיו את הזרוע המבצעת במדינה.
ארגוני המינהל הציבורי עוסקים במתן שירותי ממשל ורווחה לכלל התושבים במדינה. כל ארגון במינהל הציבורי מופקד על תחום ייחודי לו.
לדוגמה: משרד הבריאות אחראי לנושא הבריאות במדינה, העירייה מספקת שירותים עירוניים לתושבי העיר וכדומה.

מאפייני הארגונים במינהל הציבורי

א. הדרג הפוליטי מכתיב את המטרות ומדיניות הפעולה:
הדרג הפוליטי מכתיב את מטרות הארגון, אבל על פי רוב הוא אינו דומיננטי בקביעת מדיניות הפעולה. עניין זה נתון לשיקול דעתה של הנהלת הארגון. הדרג הפוליטי מתערב בשיקולי הנהלת הארגון ובמדיניות הפעולה שלו לעיתים רחוקות, כאשר יש לכך משמעות פוליטית.

ב. מונופול כמעט מוחלט בתחומי פעולתם: על פי רוב, לאזרחים אין אפשרות לקבל את שירותי הממשל והרווחה שנותנים הארגונים הציבוריים באמצעות ארגונים אחרים, והם נאלצים להסתייע בארגונים אלה. לדוגמה: אזרח המבקש לנסוע לחו"ל חייב להצטייד בדרכון, שאותו ניתן לקבל אך ורק במשרד הפנים.

ג.  הארגונים במינהל הציבורי נעזרים בפעולות הסברה והדרכה: באמצעות ההסברה הארגון מביא לציבור מידע על פעולותיו, על סוג השירותים שהוא נותן, וכיצד ולמי יש לפנות כדי לקבלם בנוחות ובקלות. לדוגמה: לפני כל מערכת בחירות לכנסת משרד הפנים מקיים מסע הסברה באמצעי התקשורת השונים, במטרה לתת לציבור מידע כמו: היכן ניתן לברר את מיקומה של הקלפי שבה הם אמורים להצביע, לאיזו תעודה יזדקקו לצורך הזדהות, דרכי ההצבעה וכדומה. 

טבלת השוואה בין מאפייני הארגונים במינהל הציבורי ובין מאפייני הארגונים העסקיים

מאפיין   

ארגונים ציבוריים  

 ארגונים עסקיים

מטרה  

הבטחת שירותים חיוניים לציבור

הפקת רווחים

קובעי המטרות

 הדרג הפוליטי

הבעלים ובעלי המניות

תחרות עם ארגונים אחרים

על פי רוב בעלי מונופול על השירות שהם מספקים

לרוב פועלים בתנאי שוק פתוח ובתחרות עם ארגונים אחרים

מימון

מיסים או מענקים

הון פרטי של הבעלים והכנסות מהעסק

שיקולים בקבלת החלטות

פוליטיים וחברתיים  

שיקולים כלכליים

הסברה ופרסום

נעזרים בעיקר בהסברה ומעט בפרסום

נעזרים בפרסום

 
עמותות (מלכ"ר)

מלכ"ר - מוסד ללא כוונת רווח
המלכ"ר הוא ארגון הפועל במטרה לקדם אינטרסים או לספק שירותים שונים לחבריו או לקבוצות מוגדרות
באוכלוסייה.

סוגי מלכ"רים

קיימים שני סוגי מלכ"ר:

1. מלכ"ר הפועל כארגון עסקי
2. מלכ"ר הפועל כארגון התנדבותי טהור

מלכ"ר הפועל כארגון עסקי: ארגון זה בנוי, מנוהל ופועל ככל ארגון עסקי אחר, אך את רווחיו הוא משקיע בארגון עצמו, לצורך הרחבת השירותים שהוא מספק, ומקימיו אינם נהנים מהרווחים. דוגמה למלכ"ר מסוג זה היא מכללה ששמה לה למטרה לשפר את מערכת החינוך הטכנולוגי והאקדמי. המכללה גובה שכר לימוד מהסטודנטים, אך את רווחיה היא משקיעה בארגון עצמו, לרווחת מקבלי השירות שלה. קופות החולים הן מלכ"ר שמטרתו לספק שירותי בריאות לחבריהן. הכספים שהן מקבלות מהממשלה בעבור חברי הקופה מיועדים למימון הטיפול הרפואי, לתרופות ולפעולת המכונים, המעבדות, המרפאות וכדומה. את הכסף הנותר הקופות משקיעות בפיתוח ובחיזוק התשתית הרפואית.

מלכ"ר התנדבותי טהור: מינהל התנדבותי - מכלול הפעילות המאורגנת והמבוצעת במטרה לקדם אינטרסים קבוצתיים ושלא כדי להפיק רווחים כספיים. ארגונים אלה מוקמים במטרה לסייע לקבוצות אוכלוסייה שונות. למשל, ארגון ששם לו למטרה לדאוג לשיפור תנאי השירות של חיילי צה"ל באמצעות הקמת מועדונים, הפעלת מתקני נופש וכדומה. הפעילות שמקיים מלכ"ר יכולה להתבצע באמצעות חברי הארגון, על ידי עובדים שכירים, או על ידי שילוב של חברים ושכירים.

מלכ"רים הפועלים כגופים עסקיים בתחומים שבהם פעילים מלכ"רים אחרים או חברות עסקיות מתחרות חייבים לאמץ גישה שיווקית, שאם לא כן הם לא ישרדו. גישה זו מחייבת איתור צורכי הלקוח וסיפוקם בדרך הטובה ביותר. במסגרת פעולות השיווק שנוקטים המלכ"רים, במקביל להסברה נעשית גם פעולת פרסום. מטרת הפרסום היא להגביר את המודעות של ציבור הצרכנים לטיב השירות שאותו מספק המלכ"ר.

מאפייני הארגונים ההתנדבותיים

מאפייני המלכ"ר הפועל כארגון עסקי: המאפיינים של מלכ"ר הפועל כארגון עסקי זהים למאפיינים של כל ארגון עסקי אחר שאיננו מלכ"ר.

מאפייני המלכ"ר הטהור:

א. המוסדות הנבחרים של הארגון קובעים את מטרות הארגון: החברים ממנים את מוסדות הארגון בהתאם לתקנון. לדוגמה: המפלגות בארץ הן מלכ"רים. לכל מפלגה יש מוסדות שהחברים בוחרים, כמו: מרכז, מזכירות וכדומה, והם קובעים את מדיניות המפלגה ואת דרכי פעולתה.

ב. עקרונות הארגון הפורמלי אינם נשמרים בקפדנות: במלכ"רים שבהם החברים מנהלים את עיקר הפעילות ,חלוקת העבודה והתפקידים נעשית מתוך הסכמה. לעיתים חבר אחד לוקח על עצמו גם פעולות הנמצאות בסמכות חברים אחרים, כאשר מסיבות כלשהן הם אינם מבצעים אותם. הציות להוראות החברים בעלי התפקידים הוא התנדבותי, ונעשה מתוך רצון טוב.

ג. אמצעי השליטה מוגבלים: העיצומים שניתן לנקוט נגד חבר שאינו מציית להוראות בדרך כלל מוגבלים. הם יכולים להיות החל מהפסקת חברות בוועדה או במוסד של הארגון ועד להשעיית החברות בארגון או הפסקתה, במקרים קיצוניים כאשר החבר פוגע במזיד ובמתכוון בארגון.

ד. התקשורת אינה עוברת תמיד דרך כל הדרגים בשרשרת הפיקוד: לעיתים קרובות החברים מכירים זה את זה, וגם אם צריך לפנות לחבר בכיר באמצעות החבר הממונה הישיר הם מרגישים את עצמם חופשיים לנקוט קיצורי דרך. לדוגמה: חבר מזכירות סניף במפלגה יכול לפנות באופן ישיר לחבר בכיר, כמו חבר כנסת או שר, ולמסור לו באופן אישי דיווח מבלי להעבירו דרך יו"ר הסניף המקומי.

סיווג על-פי צורות בעלות

בעלות יחיד

בעלות אישית: בעלות של אדם בודד על עסקו. למשל: משרד עורך דין, חנות, מפעל לייצור נעלים וכדומה.


שותפות

שותפות: ארגון הנמצא בבעלות משותפת של מספר אנשים. חלקו היחסי של כל שותף בארגון נקבע בהסכמה בין השותפים, בהתאם לגובה השקעתו הכספית או תרומתו הייחודית להתפתחותו ולקידומו של הארגון. רווחי הארגון מתחלקים בין השותפים, וכל אחד מהם מקבל את חלקו על פי אחוזי האחזקה שיש לו בארגון.

חברות

א.  חברה בעירבון מוגבל (חברה בע"מ): צורת התארגנות שבה מספר הבעלים של החברה הוא לפחות שניים. היא שונה משותפות רגילה, מאחר שלבעלים אחריות מוגבלת על החברה, אם היא נקלעת לקשיים כלכליים וצוברת חובות, המביאים אותה למצב שבו היא אינה יכולה להמשיך ולפעול ולשלם את חובותיה, ובית המשפט ממנה לה כונס נכסים. נכסי החברה נמכרים, והנושים מקבלים תשלום על מוצרים או על שירותים שסיפקו לחברה, מתוך הכספים שהתקבלו מהמכירה. אם לאחר מכירת נכסי הארגון עדיין חסר כסף כדי לשלם לנושים את מלוא חובם, הם ייאלצו לספוג את ההפסד, והוא לא יחול באופן אישי על בעלי החברה.

ב. חברה ציבורית: חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, ולציבור הרחב יש  אפשרות לרכוש אותן. הבעלות על חברה ציבורית יכולה להיות כולה בידי משקיעים פרטיים, או בחלקה בבעלות הממשלה ובחלקה בבעלות משקיעים פרטיים.

ג. חברה ממשלתית: חברה שהבעלות עליה נמצאת בידי הממשלה באופן בלעדי, או שהממשלה היא אחד השותפים העיקריים בה. לממשלה בעלות על חברות הפועלות בתחומים שבהם חיוני להבטיח אספקת מוצרים או שירותים לאזרחים. לדוגמה: חברת החשמל, מקורות וכדומה
.

סיווג על פי אופי פעילות

מסחרי

 ארגון מסחרי:  ארגון העוסק בקנייה ובמכירה של סחורות לשם הפקת רווחים. ארגון מסחרי הוא בעצם מתווך. הוא קונה סחורה, בדרך כלל מוצרים, מיצרנים שונים ובכמויות גדולות, ומוכר אותה בכמויות קטנות, על פי דרישה.
נותן שירות

נותן שירות

ארגון שירותי:
  ארגון המספק שירותים לקהל הלקוחות. לדוגמה: בנק, חברת ביטוח, חברת ייעוץ וכדומה.

יצרני

ארגון יצרני:  ארגון המייצר מוצרים כדי למכור אותם. לדוגמה: חברת מזון, חברת אלקטרוניקה וכדומה.

מאפייני הארגונים היצרנים והארגונים נותני השירות 

מאפיין

ארגונים יצרניים

ארגונים נותני שירות

מיקום

ממוקמים באזור תעשייתי. לרוב בקירבת עורקי תחבורה ראשיים כמו כביש מהיר, מסילת רכבת וכדומה, כדי לאפשר שינוע המוצרים בקלות ובמהירות

ממוקמים בדרך כלל בקירבת ריכוזי האוכלוסייה שאותם הם משרתים

מוחשיות המוצר

הארגון מייצר מוצר מוחשי

המוצר איננו מוחשי (לא ניתן למששו (

מלאי

המוצרים שהארגון מייצר ניתנים לצבירה במלאי עד לעת שיווקם או צריכתם

את השירות לא ניתן לשמור במלאי

הקשר בין המוצר ובין מייצר המוצר

המוצרים עצמם נפרדים מהמקור המייצר אותם. הם מגיעים לצרכן באמצעות צינורות השיווק

בדרך כלל לא ניתן להפריד את השירות מהגורם המספק אותו, בין אם המייצר הוא אדם או מכונה. לדוגמה: הגנה משפטית לא ניתן להפריד מעורך הדין שמספק אותה

בדיקת טיב המוצר

הבדיקה הנעשית למוצר היא כמותית, על פי תקן

הבדיקה הנעשית לשירות היא הערכה איכותית

מפעל תעשייתי הוא ארגון מורכב, שבו מתקיימים סוגים שונים של תהליכים. שיטת הייצור של המפעל תלויה בסוג המוצרים, במגוון המוצרים ובדרישות השוק ומאפייניו.
ניתן להבחין בסוגים שונים של תהליכי ייצור:

ייצור המוני

ייצור המוני/רציף: ייצור מוצרים בסדרות גדולות. לכל מוצר או קבוצת מוצרים יש קו ייצור משלו ומכונות הייצור הן ספציפיות למוצר. בייצור המוני מיוצרים מוצרים קשיחים: בקבוקים, קופסאות וכדומה, ואילו בתהליך רציף מיוצרים מוצרים נוזליים או בתפזורת כגון כימיקלים ונפט.

ייצור סדרתי

ייצור סדרתי: ייצור מוצרים בסדרות קטנות עד בינוניות לפי הזמנה או למלאי. הסדרות המיוצרות יכולות להיות שונות בגודלן, בסוג המשאבים הדרוש, בסדר העיבוד ובתכונות המוצר (גם אם זה באותו תחום). דוגמאות: טקסטיל, הנעלה, נגרות, מכשירי חשמל (דגם מסוים). הסדרה הבאה יכולה להיות זהה או עם שינויי תכן אפשריים. ניתן להבחין בין תהליך סדרתי מחזורי לבין תהליך סדרתי חד פעמי, אשר הסיכוי שיחזור על עצמו באותם תנאים הוא קטן. דוגמאות: הקמת מבנה, גשר, עבודת מחקר, פרויקט מחשוב או סדרת ייצור קטנה וחד פעמית.

ייצור יחידני

ייצור יחידני: ייצור מוצרים בודדים לפי הזמנה. המוצרים מורכבים בדרך כלל ממספר ניכר של חומרים ורכיבים.

הארגון כמערכת פתוחה (יחסי הגומלין בין הארגון והסביבה)

תיאוריות המינהל המסורתיות התייחסו אל הארגון כאל מערכת סגורה, הפועלת באופן עצמאי, ועל כן התמקדו רק בפעילות הפנימית המתרחשת בו. על פי תיאוריות מסורתיות אלה, הארגון הוגדר כגוף עצמאי שאותו ניתן לבדוק בצורה שיטתית על ידי בחינת מטרותיו, מבנהו הארגוני והיחסים הפורמליים המתקיימים בו, ועל כן לא הייתה התייחסות לסביבתו חיצונית.
תיאוריית הארגון המודרני רואה את הארגון כמערכת פתוחה, המהווה חלק מהמערכת החברתית כולה, ונמצאת באינטראקציה מתמדת עם סביבתו, ועל כן יש להתייחס אליה בכל דיון הנוגע לארגון עצמו.
כל חברה אנושית בנויה ממספר רב של מערכות המשולבות זו בזו, כגון: המערכת חברתית, המערכת הכלכלית, מערכת החינוך, המערכת הפוליטית וכדומה.
הארגונים השונים לוקחים חלק ביצירת המערכות, ועל פי רוב הם שותפים, בעת ובעונה אחת, למספר מערכות. לדוגמה: בית הספר משמש תת-מערכת במערכת החינוך, אך בו זמנית הוא גם תת-מערכת של המערכת החברתית ביישוב, וגם תת-מערכת של המערכת הכלכלית.
ראיית הארגון כמערכת פתוחה נובעת מהכרת הכורח שלו לקלוט בקביעות תשומות מסביבתו, ולהמיר אותן לתפוקות, דהיינו למוצרים או לשירותים ולהחזירן לסביבה.

מודל הפיכת תשומות לתפוקות

תשומה: מכלול האמצעים המושקעים לצורך קבלת תפוקה. מרכיבי התשומה הם: כוח אדם, חומרים, אנרגיה, מבנים, מידע וכדומה.
המרה: התהליך שבו מעבדים את התשומות לתפוקות.
תפוקה: המוצר או השירות המתקבלים בתהליך עיבוד התשומות.

 

הארגונים, בשונה מגופים אחרים, אינם יכולים להתנהג כמערכות סגורות, מאחר שבאלה מתרחש תהליך אנטרופי המביא אותם לידי הרס.
אנטרופיה - מצב של אי סדר, התפוררות והרס.
גופים אורגניים מוגבלים ביכולת שלהם לקבל מהסביבה את כל צורכיהם, ולכן באופן הדרגתי ואיטי מתרחש בהם תהליך אנטרופי, המתבטא בהזדקנות,  ואשר סופו הבלתי נמנע הוא המוות.
ארגון המתנהג כמערכת סגורה ומקיים קשרים מוגבלים עם הסביבה, מתנהג כגוף אורגני. ארגון זה מייבא משאבים מבחוץ, והוא מתקיים אך ורק על משאביו הפנימיים. הארגון לא יוכל להאריך ימים, כיוון שלאחר תקופת פעילות מסוימת יתחיל בו תהליך של מחסור במשאבים, שיפגע בפעילות השוטפת, והוא ילך ויחריף. ככל שהמחסור במשאבים ילך ויגבר, כן תקטן הפעילות, יחל תהליך של הרס והתפוררות, שיתפתח ויביא כליה על הארגון. כדי למנוע מצב זה הארגונים נפתחים אל הסביבה, קולטים ממנה את התשומות שלהן הם זקוקים, ובכך מבטיחים את אפשרות קיומם ושגשוגם לאורך תקופות ארוכות.

סביבת הארגון
הארגון מקיים יחסי גומלין עם סביבתו. בחינת סביבת הארגון מאפשרת להבחין בשתי סביבות עיקריות:

1. סביבת המיקרו של הארגון.
2. סביבת המאקרו של הארגון. 
 



 סביבת מיקרו

סביבת המיקרו של הארגון: גורמים הקיימים בסביבתו הקרובה של הארגון, נמצאים איתו באינטראקציה ומשפיעים עליו. בסביבת המיקרו ניתן להבחין בשלוש תת-סביבות:
א. סביבה אוהדת: הגורמים הכלולים בה משתפים פעולה עם הארגון. ללא תמיכה אוהדת שלהם יתקשה הארגון לשרוד לאורך זמן. בסביבה זו נכללים הגורמים הבאים:

1. בנקים - באמצעותם הארגון מקבל אשראי כספי למימון פעולותיו.
2. לקוחות - הרוכשים את מוצריו או את שירותיו.
3. ספקים - המספקים חומרי גלם שונים.
4. גורמי ביניים - המסייעים לארגון להפיץ את מוצריו. עליהם נמנים סיטונאים, סוכנים, קימעונאים וכדומה.

ב. סביבה מתחרה: סביבה זו מורכבת מארגונים מתחרים, העוסקים בפעילויות דומות לאלה של הארגון ומתחרות עימו על אותו פלח שוק. לדוגמה: מפעל יצרני העוסק בייצור חטיפים מהווה גורם מתחרה למפעל אחר, שגם הוא מייצר מוצרים דומים.

ג. סביבה פנים-ארגונית: סביבה זו מורכבת מהאנשים המהווים את הבסיס העיקרי שעליו מושתת הארגון. המשאב האנושי בארגון מכיל קשת רחבה של אנשים בגילאים שונים, השכלה שונה  ועמדות שונות זו מזו, כאשר לכל המבנים הארגוניים בסיס משותף אחד – כדי להצליח הם תלויים בבני אדם הממלאים את התפקידים השונים בארגון.
האדם בארגון בא במגע עם אנשים אחרים כמו עמיתים, כפיפים, ממונים, לקוחות  וספקים. הקשרים שבין האדם לבין אנשים אחרים בארגון משפיעים על יכולת השיפור של ביצועי הארגון. הסביבה הפנים-ארגונית, ובמרכזה האדם בארגון, יכולים לתרום להצלחת הארגון בכמה אופנים:

•  הגברת היעילות והנצילות שבה מתבצעת הפעילות של האנשים בארגון.
•  שמירה וחיזוק של מספר ערכים אנושיים חשובים, כגון שמירה על בריאות האדם ובטיחותו בארגון.
•  הגברת המוטיבציה של כלל העובדים בארגון להשיג את מטרות הארגון.
•  חיזוק הזיקה של העובד לארגון בכלל ולתפקידו בפרט.

סביבת מאקרו

סביבת המאקרו של הארגון: הגורמים הנמצאים בסביבות מרוחקות מהארגון מקיימים אתו יחסי גומלין, משפיעים על מבנהו ועל אופן תפקודו ומושפעים ממנו. מרכיבי סביבת המאקרו של הארגון הם:

סביבה חברתית:  מביאה לידי ביטוי את הקשרים ההדדיים בין הארגון ובין חברי הקהילה שבה הוא פועל. הסביבה החברתית נקבעת על פי רמת ההשכלה של האוכלוסייה, רמת המעורבות הפוליטית של האנשים המרכיבים אותה וכדומה. בין הארגונים ובין סביבתם מתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית. הארגונים השונים, ובמיוחד הארגונים הכלכליים, משפיעים על מבנה הקהילה ועל אופן גידולה. בה בעת יש השפעה של הקהילה על הארגונים עצמם ועל התפתחותם.

אזורים שבהם מרוכזים מפעלי היי-טק מושכים אליהם מהנדסים ואנשי מחשב. העלייה במספר התושבים בעלי ההשכלה האקדמית ביישוב גורמת לשינוי בסביבה החברתית שלו. היא מעלה את רמת החינוך לילדי האזור, ותורמת להתפתחות השירותים הקהילתיים. לעומת זאת, באזורים שבהם מתקיימת תעשייה מסורתית משולם לעובדים שכר נמוך, ועקב כך הרקמה החברתית חלשה יותר ורמת ההשכלה והשירותים החברתיים נמוכים ביחס לאזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חזקה.

הארגונים מגייסים את העובדים שלהם הם זקוקים מהסביבה. ככל שלארגון דימוי טוב יותר, כך קל לו יותר לגייס את העובדים, ובעיקר את המומחים שלהם הוא זקוק. לארגונים דינמיים חדשניים, המתפתחים במהירות ומתגמלים את עובדיהם על פי ההשקעה  והתועלת שהם מביאים לארגון, דימוי טוב. ארגונים אלה מושכים אליהם אנשים בעלי יכולת מקצועית ורצון לתרום ולהשקיע בעבודה ימים כלילות. לעומתם, לארגונים הפועלים בתחומים מסורתיים כגון: בניין, טקסטיל  וכדומה, המבוססים על כוח עבודה זול, דימוי נמוך, והם יתקשו לגייס עובדים בעלי רמה מקצועית גבוהה.

סביבה דמוגרפית: מתייחסת לאוכלוסייה האנושית המהווה שוק פוטנציאלי לארגון במונחים של מיקום, צפיפות, מין, גיל וכדומה. שינויים בהרכב האוכלוסייה בשל גידולה או בשל מעבר אוכלוסייה מאזור לאזור משפיעים על שוק העבודה ועל שוק הצרכנים, ועקב כך על הארגונים.
המבנה הדמוגרפי של האוכלוסייה קובע את הסוג הארגוני שיפעלו בו. שינויים דמוגרפיים בסביבה משנים גם את סוגי הארגונים הפועלים בה. באזורים שבהם מתגוררים זוגות צעירים, למשל, קיימים ארגונים רבים המספקים חינוך לילדים מגיל הגן ועל לבתי ספר תיכוניים. לעומתם, באזורים שבהם מתגוררות משפחות ותיקות נמצא פחות ארגונים העוסקים בחינוך, ומגוון רחב יותר של ארגונים המספקים שירותים קהילתיים.

שינוי דמוגרפי, כמו עלייה בתוחלת החיים, פותח הזדמנויות שיווקיות חדשות לארגונים, העוסקים בתחום שירותי הסיעוד השונים, כגון: בתי אבות, בתי חולים סיעודיים וכדומה. ארגונים אלה מספקים שירותי דיור ושירותים חברתיים ורפואיים, המקלים על הקשישים ומספקים להם איכות חיים גבוהה.

דוגמה נוספת להשפעת שינויים דמוגרפיים על הארגונים היא השינוי שחל במבנה התא המשפחתי וגידול במספר המשפחות החד-הוריות. שינוי זה באוכלוסייה פותח אפשרויות חדשות בענפי הבנייה, המזון וכדומה. משפחות אלה נזקקות לדירות קטנות יותר, למוצרי מזון באריזות קטנות יותר וכדומה. לכן ארגונים שיכולים להסתגל לשינוי ימשיכו לפעול, ואילו ארגונים שאינם יכולים להתאים עצמם לסוג זה של אוכלוסייה ייעלמו ובמקומם יקומו ארגונים חדשים, שיספקו לאוכלוסייה את סוגי המוצרים שלהם היא זקוקה.

סביבה כלכלית: מערכת שממנה שואב הארגון את המשאבים הפיננסיים הדרושים לקיומו. מערכת זו מורכבת מגורמים כמו: בנקים, חברות ביטוח, ארגונים יצרניים ומסחריים, לקוחות הארגון וכדומה, ומהמצב הכלכלי במשק.
המצב הכלכלי במשק משמעותו - קיומה של צמיחה כלכלית או נסיגה כלכלית, רמת האבטלה והאינפלציה, גובה הריבית במשק, השווקים השונים הפתוחים בפני הארגון וכדומה. כל אלה משפיעים על יכולת הארגון לגייס משאבים, ומשפיעים על יכולתו לשווק את מוצריו וליצור הכנסה ורווח מפעולותיו.

שינוי לרעה בסביבה הכלכלית יכול לגרום לפגיעה קשה בארגונים חלשים מבחינה כלכלית, ואפילו להביא לחיסולם. לדוגמה: העלאות ריבית רצופות ומהירות של בנק ישראל, במטרה להביא לירידה ברמת האינפלציה, הביאו למצב שבו הריבית בארץ הייתה גבוהה מאוד. כתוצאה מכך, הארגונים שהיו זקוקים להלוואות בנקאיות לצורך פעילות שוטפת או לצורך פיתוח, שילמו עליהן ריבית גבוהה. הריבית הגבוהה השפיעה גם על הרגלי הקנייה של הצרכנים, אשר קיצצו בהוצאותיהם ורכשו פחות מוצרים ושירותים. עקב מצב זה ארגונים רבים נפגעו פעמיים, גם עקב העלייה בהוצאות וגם עקב הירידה בהכנסות. חלקם צמצמו מאוד את פעילותם, וחלקם הפסיקו לפעול ונסגרו.

מצב כלכלי טוב ויציב במדינה, רמת הכנסה גבוהה לנפש ורמת תעסוקה גבוהה מעלים את כוח הקנייה של הצרכנים ומגדילים את מחזור המכירות של הארגונים העסקיים. מצד אחר, ירידה ברמת ההכנסה ואבטלה מקטינות את הצריכה ומשפיעות על יכולת ההתמודדות וההישרדות של הארגונים.

סביבה טכנולוגית: מסביבה זו הארגון רוכש את הידע, את הציוד ואת הטכנולוגיות שהוא אינו מפתח בעצמו, ודרושים לו לצורך פעילותו.
כל ארגון חייב להשתמש באופן קבוע בטכנולוגיות חדשות כדי לייצר מוצרים חדשים ומתקדמים שיהיו בני תחרות בשוק. לשם כך הוא יכול לפתח את הטכנולוגיות בעצמו או לרכוש אותן מסביבתו הטכנולוגית. יכולת ההתפתחות של הארגון תלויה בזמינות הטכנולוגיה שלה הוא זקוק בסביבה. השינויים הטכנולוגיים מתרחשים בצעדי ענק, וכל ארגון חייב לעדכן באופן שוטף את הציוד, את המכונות, את החומרים ואת הידע. ארגון שלא ישכיל לאמץ חידושים טכנולוגיים, לא ישרוד. לעומת זאת, אימוץ טכנולוגיה חדשה מאפשר לארגון לייצר מוצרים חדשים שאינם קיימים בשוק, להרחיב את חוג לקוחותיו וליצור לו שווקים חדשים והזדמנויות חדשות. מהפכת המידע שחולל האינטרנט גרמה גם למהפך בסביבה הכלכלית של הארגונים, והם יכולים לקבל במהירות מידע על מתחרים, על ספקי שירותים ועל טכנולוגיות חדשות וכדומה, שבעבר היה קיים קושי בהשגתו.

ארגונים כמו משרדי נסיעות, למשל, המשתמשים באינטרנט כמכשיר כלכלי, שינו לחלוטין את דפוסי עבודתם. השירות שהם מגישים ללקוחותיהם השתנה ושופר לאין ערוך מאחר שבאמצעות אתרים שהם פיתחו הם יכולים לספק לכל לקוח, בזמן אמת, וללא צורך בהגעה למשרדיהם מידע על טיסות, על בתי מלון, על רכישת כרטיסים להצגות בחו"ל וכדומה.

סביבה פוליטית: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, המפלגות, האיגודים המקצועיים וקבוצות לחץ פוליטיות מהווים את הסביבה הפוליטית של הארגונים, והם משפיעים על התחיקה, על חלוקת המשאבים ועל המיסוי.

המערכת הפוליטית מהווה גורם רב השפעה על הארגונים. השפעתה הרבה של מערכת זו ניכרת במיוחד על הארגונים הציבוריים, שכן הם תלויים בה בקבלת תקציבים ועבודות.
מאחר שהארגונים מהווים את אחד מהנדבכים החשובים ביותר של כל חברה אנושית, קיימת מערכת חקיקה מסועפת המסדירה את פעולתם. חוקים אלה קובעים את כללי המשחק, ומגבילים את פעולת הארגונים כדי שהתחרות ביניהם תתקיים בצורה הוגנת ומסודרת. כמו כן, מערכת החוקים מסדירה את יחסי הארגונים עם החברה שבה הם פועלים. קיימים חוקים נגד התארגנות קרטלית, חוקים לשמירת בריאות הצרכן ולהגנתו, חוקים נגד זיהום הסביבה וכדומה.

המדינה שולטת על פעולת הארגונים באמצעות גופי ממשל ממשלתיים ועירוניים, המפקחים עליהם. הממונה על הבנקים, הממונה על הביטוח, הרשות להגבלים עסקיים, הרשות לניירות ערך וכדומה, הם דוגמה למערכות הפיקוח על הארגונים.
כאשר יש שינוי במדיניות הממשלתית, כתוצאה מחילופי שלטון, הדבר משפיע כתגובת שרשרת על הגופים ועל החברות הקשורות בפרויקטים המועדפים על ידי הממשל.
הארגונים חשופים לא רק לגופים שלטוניים אלא גם לארגונים פוליטיים שאינם שלטוניים, הפועלים בתחומים שונים. ארגוני הירוקים, לדוגמה, לוחצים על המפעלים כדי שהם לא יזהמו את הסביבה ויגרמו לשינויים ולפגיעה בנוף ובצמחייה. ארגוני צרכנים, כמו המועצה לצרכנות, פועלים להגנת הצרכנים, ומסייעים להם להתמודד מול ארגונים רבי עוצמה במקרים שהם קופחו או נפגעו על ידם.

סביבה פיזית: המבנה הטופוגרפי של הסביבה שבה הארגון ממוקם, מערכת הכבישים והרכבות באזור, האקלים וכדומה.
בעת קביעת מיקומו הפיזי של הארגון יש להתחשב בגורמים הבאים:

1. תנאים טופוגרפיים: לתנאים הטופוגרפיים של האזור שבו ממוקם הארגון, דהיינו הימצאותו בסביבה הררית, במישור או בבקעה, השפעה רבה על הפעילות המתבצעת בו. יש למקם את הארגון בסביבה טופוגרפית שתתאים לייעודו ולסוג הפעילות המתבצעת בו. כפר נופש בהרים יש למקם קרוב לפסגה, כדי שהנופשים ייהנו מאוויר צח ומנוף מרהיב. לעומתו, כפר המתקיים מחקלאות ימוקם בשולי ההר, כדי לאפשר לחקלאים גישה נוחה אל שדותיהם בעמקים.

2. קירבה אל עורקי תחבורה: קירבה אל עורקי תחבורה מאפשרת לארגון יצרני להביא בקלות חומרים וציוד, שלהם הוא זקוק, ומאפשרת לו להפיץ את המוצרים שהוא מייצר. היא גם מאפשרת לעובדים להגיע למקום עבודתם מבלי לבזבז זמן רב על נסיעות.

3. קירבה אל מרכזים עירוניים וריכוזי אוכלוסייה: בהתאם לסוג הארגון ולאופי הפעילות המתבצעת בו, יש לתכנן את מיקומו בקרבת מרכזים עירוניים או רחוק מהם. לדוגמה: ארגון כמו בנק, המספק שירותים לאוכלוסייה רחבה, חייב להיות ממוקם במרכז עירוני, בקרבת האוכלוסייה שאותה הוא משרת, וליד ארגונים אחרים דומים לו, שעימם הוא נמצא בקשר יומיומי. לעומת זאת ארגון העוסקת בייצור חומרים רעילים ימוקם הרחק ממרכזי אוכלוסייה, כדי למנוע מצב שבו דליפת חומר רעיל תגרום לפגיעה בתושבים המתגוררים בקרבת מקום.

4. מיקומם של ארגונים דומים: למיקומם של ארגונים מתחרים חשיבות רבה. יש לשקול היטב את היתרונות והחסרונות הנובעים ממיקום הארגון בקרבתם של ארגונים הפועלים בתחומים דומים. לדוגמה: פתיחת חנות נעליים ליד חנות קיימת בשכונה בעלת אוכלוסייה מועטה היא מעשה מוטעה, שכן היא תגרום לפיצול הלקוחות המועטים בין החנויות, ותביא למצב שבו שתיהן תתקיימנה בקושי רב. לעומת זאת, ריכוז חנויות נעליים באזור אחד במרכז העיר מהווה  יתרון בעבורן. הימצאותן של מספר חנויות זו בצד זו הופכת את הרחוב למרכז קניות לנעליים, שאליו נוהרים תושבי העיר והסביבה, דבר המגדיל את מחזור העסקים והרווחים של בעלי החנויות.

סביבה תרבותית: מערכת הערכים הבסיסיים של החברה האנושית, תפיסותיה, העדפותיה  והתנהגותה.
הארגונים חייבים להתחשב בסביבה התרבותית ולהתאים את פעילותם לערכים ולנורמות הקיימים בחברה. חברת "אגד", למשל, הפועלת באזורים של אוכלוסייה חרדית, נמנעת מלהדביק על האוטובוסים הנוסעים בירושלים ובבני ברק מודעות פרסומת שבהן נראות נשים חשופות, מאחר שהדבר פוגע ברגשות הנוסעים ובתושבי המקום. לעומת זאת, ארגונים הפועלים בסביבה חילונית מתאימים עצמם לאוכלוסייה זאת. לדוגמה, רשתות שיווק מפעילות חנויות בשבתות בעבור אנשים חילוניים, הנוהגים לערוך את קניותיהם בשבת. מרכזי הקניות האלה נמצאים מחוץ לריכוזי האוכלוסייה העירונית.

סביבה בינלאומית: השינויים הטכנולוגיים והכלכליים בעולם הביאו למצב שבו המערכות הכלכליות של המדינות השונות שלובות זו בזו, והעולם הגדול הפך להיות "כפר גלובלי".
מערכות תקשורת מתקדמות, דרכי תחבורה מהירות באוויר וביבשה, הפלת חומות מכס ופתיחת גבולות למעבר חופשי של סחורות - כל אלה מאפשרים כיום לארגונים היצרניים למכור ביתר קלות את תוצרתם לא רק בארצותיהם, אלא גם בארצות קרובות ורחוקות.
במצב זה הארגונים מושפעים לא רק על ידי סביבתם הקרובה, אלה גם על ידי הקורה בארצות אחרות, המהוות את שוקי היעד שלהם.

שינוי בולט בסביבה הבינלאומית של הארגונים בארץ התרחש לאחר שהמדינה קשרה קשרים מיוחדים בארצות השוק האירופאי המשותף. קשרים אלה אמנם פתחו בפני המפעלים היצרניים בארץ שווקים חדשים ורחבים ואפשרויות לגיוס לקוחות מעבר לים, זה מחד. מאידך הם העמידו את הייצור המקומי בתחרות מול המוצרים המיובאים מארצות אלה. ארגונים רבים התפתחו כתוצאה מכך, אבל אחרים, שלא היו להם מוצרים ברי תחרות, נפגעו ונסגרו.

יחסי הגומלין בין הארגון ובין סביבתו

הארגון והסביבה מקיימים יחסי גומלין ותלות הדדיים: הארגון מייבא מסביבתו את התשומות, שלהן הוא זקוק ובתמורה הוא מייצא לסביבה את התפוקות, המתקבלות בתהליך ההמרה. יבוא התשומות וקבלת התפוקות מאפשרים לארגון ולסביבה להתקיים ולשרוד.
לארגון גבולות בלתי מוחשיים. גבולות אלה נקבעים על ידי חברי הארגון והעובדים המועסקים בו, על פי מבנהו הארגוני, על פי המוצרים שהוא מייצר, על פי התשומות שהוא מקבל מהסביבה וכדומה. כל אלה יחדיו מאפשרים לקבוע את גבולות הארגון, דהיינו להגדיר מה שייך לארגון ומה שייך לסביבה שבה הוא פועל.

הגבולות בין הארגון ובין הסביבה מהווים מחיצות חדירות. מידת החדירות משתנה בין ארגון לארגון,  והיא ייחודית לכל ארגון. מידת החדירות של הארגון אינה סטטית, ויכולה להשתנות במשך הזמן על פי הנסיבות.
כיום, בעידן התקשורת המודרנית, שבו המידע זורם במהירות וניתן לצפות באירועים בעת התרחשותם, האינטראקציה בין הארגונים לסביבה רבה  יותר,  ולכן ההשפעה ההדדית ויחסי הגומלין ביניהם נעשים הדוקים יותר.

הארגון והסביבה מושפעים באופן הדדי זה מזה. מידת ההשפעה תלויה בחדירות הארגון לסביבה. החדירות אינה הומוגנית ושווה בכל תחום ועניין. לעיתים, ארגון חדיר יותר בתחום מסוים ופחות חדיר בתחום אחר. ככל שהארגון חדיר יותר בתחום כלשהו, כך ההשפעה עליו בתחום זה רבה יותר. לדוגמה: ארגוני המינהל הציבורי חדירים מאוד למערכת הפוליטית, ועל כן הם מושפעים מלחצים אישיים ופוליטיים וחשופים להם. לעומת זאת, הם חדירים פחות לסביבתם הכלכלית, מאחר שהם מתוקצבים על ידי הממשלה.
הארגונים העסקיים הפרטיים, לעומת הארגונים במינהל הציבורי, חדירים פחות למערכת הפוליטית, אבל הם חדירים ומושפעים מאוד מהסביבה העסקית שבה הם פועלים.



רשימת מקורות

  1. בר חיים אביעד, התנהגות ארגונית, כרך א', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002.
  2. בשן אביבה, מערכות תפעול בארגון, הוצאת מפ"ט עמל, 2002.
  3. גלוברזון שלמה, ניהול התפעול ושיפור ביצועיםהוצאת דיונון, 2002.
  4. סמואל יצחק, ארגונים- מאפיינים, מבנים, תהליכים, הוצאת זמורה-ביתן, 1996.
  5. שטוב אבי, מבוא להנדסת תעשייה, כרך א', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004
  6. אביבי ציון, ניהול מערכות ייצור, הוצאת אמי"ת, 2006.
  7. נחמיאס סטיבן, תכנון הייצור והתפעול, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
  8. קדם יעקב, אמיר יעקב, ניהול מערכות תומכות החלטה, הוצאת אורט, 2003.